דברי נחמיה יורה דעה שמד

לגד כבוד שבת גרידא גם בצינעה ואפילו בט"ב עצמי שחל בשבת אתי שפיר דשוב שייך לומר ג"כ דיש איסור למנוע משום אבל כדעת הטו"ר כו'. גם בזה ניחא לי' דברי המ"א בתקנ"א סקי"א גבי נטלת ציפרנים. שבתחילה כתב די"א כמו באבל כו' ול"נ דל"ד כו' וסיים ולכבוד שבת פשיטא דשרי כו'. ולכאורה מאי פשיטותא הרי האוסרים ילפי מאבל ושם אסור כל למ"ד גם לא לשבתות שבתוכם. אלא דפשיטותיו הוא משים דבענן כבוד שבת כאן קיל מאבל לכולי עלמא כו' וכנ"ל. וכן עוד שם ססקי"ד הוצרך להמציא טעם וסברא חדשה למ"ש בהג"א לאסור תספורת גם לכבוד שבת. והרי באבל זה מגזירת למ"ד ואסור אפי' לשבתו. מדינא דגמרא. אלא וודאי הכל הוא משום דכאן ראוי להיות הכל מותר לכבוד שבת כו'. (ולפי"ז אפשר ג"כ שמש"ש ססקל"ה לענין סעודה דט"ב שחל להיות בשבת אין לו דין שבת שחל ט"ב כו'. הכוונה על יום שבת עצמו. וזש"ש עמ"ש ס"ד הכוונה על מה שהזכיר שם סקי"ח דההיתר דכיבוס יום ה' היא משים כבוד שבת. והרי אותו שבת הוא ט"ב. דמזה נלמד שדיני שבוע של ט"ב בטולי' גם בט"ב שחל בשבת כו' כנ"ל)

והנה מעתה לפי כל הנ"ל. כל עיקר המנהג שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון ואפי' בחל בו ט"ב עצמו. אין לו מקום מעיקר הדין כלל. ואף גם שהיו נראה נגד הדין דאף אם נאמר שזה חשיב צינעה כמ"ש מהרי"ל הובא בתשובת רש"ל שם אין זה מספיק עדיין לפ"ד הטור שאסור למנוע מבשר כו' וכנ"ל ולכן באמת הרבה גדולים בטלו מנהג זה לגמרי. (וכנ"ל ב' הח"ץ ומוח"ז רבינו ז"ל והגר"א וכה"ג) וטעם המחמירי' שהחזיקו במנהג זה. הנה המרדכי והג"א וכה"ג מהראשונים הי' אפשר לומר דלא ס"ל כמ"ש הטור בתקנ"ב אלא כאותן הגדולים שמנעו א"ע מבשר כו'. וכנ"ל דס"ל דעכ"פ אין ללמוד מאבל לשיהי' איסור בצינעא כו' אבל רמ"א ואחרונים דמסתמא ס"ל כהטור בזה. (ובפרט המ"א שהעתיק בהדי' הא דהטור כנ"ל) ועכ"ז החזיקו במנהג איסור ללבוש בגדי שבת. ע"כ לומר לדידהו ע"ד מ"ש רש"ל בתשובת סצ"ב גבי רחיצה בע"ש חזון דדבר שכל ישראל או רובו של גולה קיבלו עליהם שאני. דיש יכולת ביד ב"ד והגולה להוסיף ולגזור אף שהוא קצת נגד המצוה כו' עכ"ל. וה"נ נימא לענין בגדי שבת. (ואפשר נמי שבחרו ב' דברים אלו דוקא שהם דברים שאין להם עיקר מדינא כו'. וס"ל שבזה לא ניכר כ"כ כו'. ועכ"פ לפי"ז אין זה כ"א כמו גזירה (חדשה) בפ"ע ולא שייכא כלל לדברים האסורים מעיקר הדין. ומעתה מתורץ בזה טעם הב' שברש"ל שם סי' כ"ז בהיתר הכתונת לפי שאינה חשובה להיות בכלל בגדי שבת. (וכנ"ל שגם דברי המ"א ע"כ לפרש עד"ז). והרי לכאורה מה בכך הלא בה שייך איסור מדינא יותר מצד הכיבוס. ומה גם בט"ב שחל בשבת כו' כנ"ל. אבל לפי הנ"ל אתי שפיר דוודאי משום כבוד שבת בטל הכל אף אי חשוב צינעה ולא עוד אלא שהי שייך גם איסור למנוע מדינא לדעת הטור כנ"ל. אלא שמ"מ מנהגא גזרו גזירה בפ"ע להראות קצת סימני אבילות בבגדי שבת בלבד. (עיין לשון רש"ל שבב"ח וט"ז תקנ"ב סק"ג) ע"ז שפיר כתב רש"ל שאין הכתונת בכלל בגדי שבת כו' ואף גם טעם הא' שברש"ל שהכתונת נראה יותר פרהסי' כו'. י"ל ג"כ עד"ז. היינו שאין הכוונה משום זה לבד דהוי כפרהסיא ממש לכן א"א להחמיר בה מדינא דא"כ האיך מחמירים בזה גבי אבל וכנ"ל. גם א"כ למה היו לו ללמוד כזאת מדברי מהרי"ל (שכתב בטעם בגדי שבת משום שאינו נראה כ"כ אבילות כו') הלא אם מצד הסברא שלו נותנת שהכתונת שאין לך עני כו'. הוי פרהסי' ממש. פשיטא שיש גם איסור לנהוג אבלות דפרהסיא בשבת. אלא לפי שבאמת טעם איסור בגדי שבת הוא רק ממנהגא נגד הדין קצת לפ"ד הטור הנ"ל. (או משום דלא ס"ל כהטור כו'. ורשות הוא כנ"ל) כו'. ולפי"ז יש מקום להחמיר גם בכתונת אף שאין לך עני כו'. מ"מ הרי בלא"ה בכל בגדי שבת גם אי חשיב צינעה הלא הוא נגד הדין להטור. ועכ"ז המנהג מבטל ההלכה כו'. (או אי' עפ"י החולקים על הטור הרי גם בכתונת עכ"פ מועיל מנעלים ברגליו לשיהי' רשות דע"כ אינה ממין הא' הנ' ל כו' כנ"ל מדמחמירינן באבל) אלא לפי שמצא בד' מהרי"ל שנתן טעם לבגדי שבת מחמת שאינו נראה אבלות כ"כ. מכלל שגם ממנהגא לא ראו להחמיר בזה כ"א מצד שאינו נראה כ"כ. א"כ ממילא אין הכתונת בכלל שהוא נראה יותר שאין לך עני כו'

וזהו המשך כל דברי רש"ל שם. דהשאלה הי' בב' פנים. היינו אם יש איסור בכתונת מדינא מצד כיבוס כו' ואי יש בה משום פרישות כו' פי' כבגדי שבת. וע"ז השיב תחילה ע"ד איסור מדינא דלא מצינו איסור כ"א בשבת שחל ט"ב בתוכה. פי' משא"כ שבת חזון שייך לשבועה העברה כו'. ושוב הוכיח מסמ"ק שבטור תקנ"א הנ"ל שגם בחל ט"ב בשבת אין איסור מדינא וככל הנ"ל (והתם איירי בסתם בגדים לא בכתונת לבד כו' שניכר יותר כו'.) ומזה עדיין אין ראיה שלא יהיו בזה ממנהגא כבכל בגדי שבת. (שהרי הטור וסמ"ק) לא הזכיר מנהג כלל מנהג איסור בג"ש). ושוב כתב ממרדכי והג"א שהוציאו בפירוש הכתונת מכלל בג"ש. ושוב חוזר למצוא טעם וזה. א' עפ"י דרשות מהרי"ל כו'. שגם בגזירת המנהג יש לחלק בין דבר שאינו ניכר כ"כ כשאר בג"ש לבין כתונת שניכר יותר לדעתו. ב' מסברת עצמו שאינה חשובה להיות בכלל שינוי בגדים לשבת

ועפ"ז יתורץ ג"כ קצת לשון רמ"א בס"ג שכתב וכן לכבוד שבת כו' כבשאר שבתות דוודאי ע"כ נראה כוונתו רק לענין כתונת וכה"ג וכמ"ש הפ"מ על המ"א. (ודלא כמש"ש על הט"ז) וא"כ למה זה חזר וכתב כאן הלא כבר הזכיר זה בס"א ולפי הנ"ל ניחא קצת דכאן איירינן בדיני מכובס' (שיש לזה שורש מדינא הוצרך להודיענו שמ"מ לכבוד שבת בטל זה לגמרי ולעיל איירי במנהגא דב"ש הוצרך להוציא ג"כ הכתונת מכלל בג"ש כו'

והנה בא"ר סקל"ט וא"ז ראיתי שלמד זכות על האשכנזי' שאין מחליפים גם החלוק מה"א דש"ל ותניא שכתב דטוב ליזהר כשחל ט"ב בשבת מפני שהוא דבר צנאה אף למ"ד דמותר בתשה"מ כו'. וסיים בא"ר. א"כ למה דנוהגין לאסור בתשהמ"ט דאין להחליף כו'. כנראה בכוונתו דלדידן שוב יש איסור מדינא בכתונת. ולא נצרך להביא מש"ל ותניא אלא דזה חשוב צנעה ולאפוקי מטעם הא' דרש"ל (והגם שגם הוא וודאי ראה גם טעם הב' הנ"ל וכנזכר בהדיא בא"ר שם בסס"ק הנ"ל ולפי"ז וודאי אין ראיה לאסור מדינא אף למ"ש הש"ל ותניא אפילו לדידן מ"מ עיקרו קאי אטעם הא' שהוא נזכר בלבוש דעלי' קאי גם בחיבורו א"ר כנודע). והנראה מזה שתופס כפשוטו דהכל מדינא (בחל ט"ב בשבת עכ"פ). ובג"ש מהיותם חשובים כצנעה ע"כ אסרו רמ"א וסיעתו וכשיטתו בתקנ"ד (משא"כ הטור וב"י לשיטתם בתקנ"ד. לכן לא הזכירו איסור בג ש). וטעם היתר הכתונת לדידהו רק משום דחשוב כפרהסיא (ממש כו') וע"כ הקשה באמת בא"ז דא"כ יהא מותר גם לאבל כו'. ולא ידעתי למה השמיטו בא"ר מה גם דלפיה"נ לא כתב כ"ז כ"א ללמד קצת זכות על האשכנזים אבל גם הוא נודה דהעיקר לתפוס מנהג המרדכי והג"א ורמ"א להקל בכתונת. וא"כ הי' ראוי לתרץ קושייתו מאבל הנ"ל. משא"כ לפי המתבאר לעיל הנראה לפענ"ד לק"מ מאבל. גם א"כ טעם הב' הנ''ל שהזכירו בא"ר ג"כ ע"כ כפשוטו דמפני שאינו אלא לזיעה אינו בכלל בגד כלל קשה א"כ אף באבל וגם בחול לישתרי והא ליתא וכנ"ל. גם יהי' קשה מהא דמעלה על שולחנו כו'. ומהא דבחמישי מותר כו'. ומהא דסמ"ק והטור הנ"ל אשר