דברי נחמיה יורה דעה שלח

היום כו') ועוד דאין סברא (ולא מצינו כלל) דשעה א' יבוטל ממנו דין אבל לגמרי אף מדברים שבצינעה ואח"ז יחזור לחול. (וכמ"ש הט"ז סי' ת"ב סקי"ד בשם רמב"ן גבי שמע בשבת ילמו"ש נעשה רחוקה. ולכאורה קשה ממ"ד בגמרא דאין אבלות בשבת אפי' בצנעה ואפי"ה אינו מפסיק כו'. (ויש לחלק דשאני שבת משום דאין ז' בלי שבת כו' כמ"ש בירושלמי) ולפי"ז מאחר שמוכח ממהרי"ל גופא (המחמיר בזה) דבג"ש חשובים פרהסיא ממילא אין ראוי שיהי' גם מנהג לאסור בשבת שהרי חומרא זו קולא היא דחובה הוא שלא לנהוג אבילות דפרהסי' בשבת כדאמר שמואל פח"ז חובה. (ואף רב מודה במה שהוא פרהסי' עכ"פ כו') וע' כה"ג בטא"ח ססי' תקנ"ב. מלבד שבלא"ה מצד הסברא יש ללמוד ק"ו מבע"ב (וכן מי שמכניס החתן תחת החופה שברמ"א סי' שצ"א ס"ג לדעת ב"ח וט"ז) שמותר ומנהג ללבוש בג"ש בתוך ל"י כמפורש במהרי"ל. (וגם רמ"א בד"מ וכן ממ"ש בשו"ע לאחר ל' נראה דלא קאי כ"א לענין סעודה ע"ש) כ"ש שבת. וכמ"ש בסידור רי"ע לענין ט"ב ע"ש ומלבד שהדבר מצ"ע לכאורה תמוה למה לא יהי' זה כפרהסי' כו' כנ"ל. ולכאורה הי' נראה ליישב המנהג בפשיטות עפ"י דעת מהרי"ו שבש"ך סי' ת' דלא אסרי' דבר שבפרהסי' כ"א במה שאינו נוהג כ"א תוך ז' כו' אלא דלפי"ז אכתי קשה למה התירו לבע"ב. וא"ל דעפ"י דעת מהרי"ו כל שנוהג כל ל' רשות הוא בשבת בפרהסי' לא חיוב שינהוג ולא להיפוך וכדמשמע קצת לשון לא אסרי' כו'. (וכן ל' רמ"א א"צ להסיר כו') דאין סברא כלל דממילא מאחר דמותר חייב לנהוג (וכמ"ש הפוסקים גדולה מזו אהא דאמר שמואל נת"ר רשות כו'. דממילא חוב הוא כו'). אלא לפי דמהרי"ו ורמ"א איירי בדבר שבלא"ה אינו חובה כ"כ כ"א ממנהגא כו'. ע"כ נקטו כלשון רשות. וא"כ האיך התיר מהרי"ל לבע"ב בג"ש אחר שלדידי' הוי כמו גיהוץ דאסור מדינא דגמרא. ואף לפמשנ"ל דלדידן איסור בג"ש באבל (תוך ל') רק מנהגא וא"כ לכאו' הי' אפשר לתרץ עפ"י דעת מהרי"ו כנ"ל. ואינו קשה כ"כ למה לובשי' בע"ב אחר שאין חומר האיסור כ"א מצד מנהג כך נהגו כו'. אך לפי"ז קשה להיפוך דלכאורה סברת מהרי"ו לא שייך כ"א בדבר שמעיקר הדין נוהג כל ל' דמזה אנו רואים שזו אבילות מועטת. (ולא נאסר בשבת כ"א דבר שאנו רואים שלא נאסר מעיקר הדין רק בז' מזה מובן שיש בדבר זה אבלות גדולה אשר ע"כ לא חייבוהו לנהוג באבילות גדולה כ"כ) ולכן אין בדבר כזה ג"כ משום אבלות בשבת. אבל בענין בג"ש אם נאמר כמשנת"ל דתוך ז' אסור מדינא ותוך ל' ממנהגא א"כ אחר שמדינא אינו נאסר כ"א בז' ע"כ ה"ז אבילות גדולה. ואסורה בשבת ומה יוסיף בזה מה שהוסיפו להחמיר כל ל' אין סברא שיהי' נמשך מזה קולא בשבת כו'. אם לא שנא' שבג"ש גם בז' אין בהם כ"א ממנהגא. שאז אפשר שנא' שהוא דבר שאינו מורה על אבילות מדינא כלל וממנהגא הרי אינו דבר גדול כ"כ אחר שנוהג כל ל'. ע"כ שני בשבת. דע"כ לו' כה"ג בענין עטיפ' קצת דמהרי"ו שבש"ך. והגם שלפי הלשון שבד"מ בשם מהרי"ו משמע דאיירי בעטיפה גמורה הנוהגת כל ז' מדינא ועכ"ז התירו בשבת מצד שהמנהג להוסיף כל ל'. אך מלשון רמ"א בהגה"ה ומל' הש"ך (בפרט ממ"ש בשם הב"ח) למ"כ אלא דאיירי מהרי"ו בעטיפ' קצת כו' (וספרו אין בידי). אמנם עכ"ז י"ל דמאחר שבדבר שנוהג כל ל' מדינא מותר בשבת בפרהסיא א"כ גם דבר שאינו נוהג כ"א בז' מדינא. מ"מ מאחר שממנהגא נוהג כל ל' שוב י"ל דלא הוי כדבר שבפרהסיא שהרי איכא אינשי דעבדי הכי כו'. היינו אבלים תוך ל' ואינו ניכר בפרהסיא שעושה אבלות דז' כו' שוב בא לידי ס' ת' מהרי"ו וראיתי שם סי' ה' מבואר כן. וכ"ז יועיל קצת רק ליישב המנהג לפ"מ שנת' דאין בבג"ש כ"א ממנהגא אבל למ"ש מהרי"ל עדיין קשה להיפוך לפ"ז למה התיר לבע"ב וית' אי"ה) וכ"ז למצוא קצת טעם וישוב למנהג עפ"י דעת מהרי"ו. אבל הרי רמ"א השמיט זה בהעתקתי דברי מהר"י נראה דלס"ל פן. וכמבואר בהדיא מזה שסיים הואיל ויש לו מנעלים. מבואר דבל"ז הי' אסור בשבת דלא כמהרי"ו או שמפרש דברי מהרי"ו בע"א. אלא לפי שאין ספרו בידי אין להאריך). ולכאורה ממ"ש הפוסקים בענין האבעי' שבגמ' או קובר מתו ברגל עולה למנין ל'. דקא נהגא מצות ל' ברגל (די"ט ב') דלפירש"י ולדעת הרא"ש שבטור סי' שצ"ט מבואר הוא דלס"ל הא דמהרי"ו שהרי פי' דלא נהגא כ"א מתורת הרגל לא מתורת אבילות והיינו ע"כ משום דהתוס' הנאסר מתורת אבלות כלבושי' מגוהצים כו' וכה"ג הוי דברים שבפרהסיא (משום דדרכם ללבוש ביו"ט כו' וכש"כ בגדי שבת כו') וכמ"ש הט"ז. ואף לדעת רמב"ן דקי"ל כוותי' דנהגא בכל דין ל' מתורת אבילות כבר כתב הט"ז דהיינו רק משום דס"ל דגם הנוספות מתורת אבילות חשיבי צינעה דמי יודע שיש לו בגד מגוהץ כו'. וכדמשמע מדברי רמב"ן עצמו שבב"י ע"ש במ"ש וטעמא כו' אין אבלות מתפרסמת כו'. משמע בהדיא כמ"ש הט"ז כנ"ל. א"כ כ"ז דלא כדעת מהרי"ו. גם מכ"ז לכאורה מוכח בפשיטות בגוף הדין דבג"ש שמותר לשבת וי"ט. שהרי לדעת הרא"ש אינו נוהג דבר מגזירת ל' כ"א מה שהוא מתורת הרגל א"כ פשוט דבג"ש שמתורת הרגל גם מצוה ללבוש אינו נוהג (וגם חובה שלא לנהוג כו') וגם לרמב"ן אף שנוהג בכל גזירות ל' מתורת אבלות מ"מ מאחר שלדידי' הטעם משום שהכל צנעה כי מי יודע כו' כנ"ל ובבג"ש לכאורה פשוט דל"ש לומר כן דודאי מסתמא הכל משנים בגדיהם בשבת ויו"ט שהוא מצוה (וכמארז"ל מנין לשינוי בגדים מה"ת כו') ואדרבה לכאורה מדברי רמב"ן יש להוכיח דאין בבג"ש מגזירת ל' כלל גם בחול שהרי לדידיה הפי' במש"א בגמ' למנין ז' לא קא מיבעיא לי דלא נהגא כו' כי קא מיבעיא לי למנין ל' דנהגא כו'. החילוק ביניהם היינו שמצות ז' אין כולם נוהגים כו' ומצות ל' כולם דוקא נוהגים משום דכולם צינעא. א"כ אם איתא דיש בבג"ש מגזירת ל' בחול וזה וודאי לפה"נ לא חשוב צינעא (גם הרי בקובר מתו ברגל קיימינן. ובזה וודאי הרי רובם עכ"פ יש להם בג"ש וכבר לבשם וכשיצטרך לפשוט לכאורה וודאי ה"ז פרהסיא כו'. וצ"ע בזה דלמ"כ מדברי רמב"ן שבסי' ת"ב ס"ב דמאי דמפסיק מלימוד או מרחיצה וכה"ג ל"ח דבר הניכר כו' ואפשר דל"ד כו' ויש לעיין במק"א כו'. ועכ"פ נראה דכאן אחר שברגל מצוה עכ"פ ללבוש. אם מי שהי' מלבוש פשוט נק' ודאי מעשה הניכר משום אבילות והוי פרהסיא כו') (ומכאן לכאורה תשובה גם לדברי תשובת מהרמ"ל סי' ק"ד שבמג"א סי' תקמ"ח סק"ה שכתב דרק בקובר מתו ברגל אינו פושט בג"ש כיון שלא התחיל אבילות עדיין וא"כ הרי אין כל מצות ל' נוהג כו'. וצ"ל דמ"מ עיקר האיסור דבג"ש בשאר שבתות וגם בחול אינו מדינא כ"א ממנהגא. ע"כ שייך לומר דכל מצות ל' דמדינא נהגא כו') א"כ אין כולם נוהגין כו' ולפי"ז י"ל דזהו ג"כ טעמו של רמ"א גם במה שלא פ' כמהרי"ל לומר דבג"ש אסורים בחול עכ"פ מדינא ממש. כ"א ממנהגא כו' כנ"ל) מאחר שלהרמב"ן דקי"ל כוותי' יש ראיה מגמ' דלא כמהרי"ל (וגם להרא"ש עכ"פ אין ראיה להיפוך) אמנם מד' הגמ' גופא וודאי לק"מ על מהרי"ו ואדרבה כנראה שמכאן עיקר יסודו. והוא דאינו מפרש לא כרמב"ן ולא כרש"י ורא"ש אלא מורכב משניהם דמש"א דקא נהגא כו' ס"ל כרמב"ן דהיינו כל מצות ל' דבזה הוא מעלתו נגד מצות ז' ובזה ס"ל כהרא"ש דהדברים הנוספים על תורת הרגל חשובי פרהסיא. א"כ דינו מפורש בפשטות הגמרא. וגם אי ס"ל גם בזה כרמב"ן בסברתו דלבישת מגוהצים וא נם חשובי צינעה מ"מ אם נא' דס"ל כמהרי"ל דבג"ש הוא מגזירת ל' ממש. הרי עכ"ז מוכח מגמרא דגם דברים שבפרהסיא דמצות למ"ד נוהג כרגל דהיינו בג"ש כו'. ועד"ז י"ל עוד בדוחק ולמצוא קצת סמך יסוד לעיקר דינו של מהרי"ל דבג"ש יש בהם משום גזירת ל' (מ