דברי נחמיה יורה דעה רלג

(בכל מקום שהיא) ודלא כמ"מ שהובא בש"ך קי"א סקי"ז) ואוסרת שאר החתיכו' ע"י פליטת עצמה (אם עד ס' כפשוטו או דלא מהני ס' כמשי"ת). וע"ז השיב הרשב"א דאין פליטת עצמה אוסרת כלל כיון שאין הבלוע יוצא מחתיכ' לחתיכה וא"ש הדין גם אי דיקולא סל כנ"ל בלא נודע וכדמסיק בחידושי הרשב"א בפי' ב'. והרא"ה לא דקדק כלל על גוף הדין. דבאמת ס"ל דעובדא זו פי' בע"א כדמסיק והיינו משום דאי כפשוטו ובמליחה ס"ל דלא ה"ל לשאר בכל הסל כיון שאינו מבליע כלל ע"י מליחה רק כדי קליפ'. וכמ"ש לעיל ד' צ"ה סע"ב בהדיא עי"ש. אלא כיון שראה שהרשב"א לא אתי עלה כ"א מכח דליכא למימר בכה"ג חנ"נ ואוסרת כו' (ומשמע דהא דמצטרפי' לבטל ניח' ליה ולא ידע הטעם ולא חש לדקדק בזה. דבאמת לדידי' לא ניח' זה וכדלעיל. אלא כיון דהרשב"א ניחא ליה זה וממילא אם מצטרפי' לבטל ה"ה או כ"ש דנאסרי' כשאין בהם ס'. אלא דסבר דהרשב"א ק"ל שאין לאסור כלל גם החתיכ' שנגע בחלב בלי רוטב. וכשיטתו דהרא"ה דס"ל באמת דגם באיסור שמן לא נאסר במליח' רק כדי קליפ'. וא"כ לא שייך לומר כלל חנ"נ). וע"ז השיב דמשום הא לא איריא דכדי קליפ' מיהו נאסר ונ"נ כו'. ואעפ"י שאיהו מודה דמ"מ אותה כדי קליפ' אינה אוסרת אחרים וזהו הטענה דצלי וכנ"ל מ"מ כיון דהר"א והרשב"א ניח' להו דמצטרפי' כו' כנ"ל. והרשב"א במה"ב לפי שלשיטתו באיסור שמן גם במליחה מבליע בכל אותה חתיכ' עכ"פ. ע"כ הי' כמסתפק בד' הרא"ה לומר דכדי קליפ' דקאמר היינו בחתיכ' השני' שנגע בה הראשונה. וע"ז כ' חדא דהבלוע אינו יוצא מחתיכ' לחתיכ' ואינו אוסר אפי' כדי קליפ' בשני'. ועוד דלדבריו (דאוסרת השני' כדי קליפ') א"כ גם אותה קליפ' תאסר קליפ' הסמוכה וכן לעולם וכולה נאסר. ועוד דאפי' את"ל כו' ר"ל דאף אם הפי' בד' הרא"ה כדי קליפ' בחתיכ' הראשונה שנגעה בהחלב. (ר"ל וא"כ לק"מ הב' קוש' הראשונו') (אכתי קשה) מנלן דבכזית בלחוד שיערום כו'. ועוד דאם זה עלה בדעתו כו' ר"ל אם הפי' כדי קליפ' מחתיכ' הראשונה כנ"ל הא גופ' קשי' דיותר ה"ל להקשות בכל החתי' הראשונה כיון דבאמת (לשיטת הרשב"א) כל החתי' נאסר בחלב המפעפע. ומה שהזכיר כאן גם עוד בקליפ' חברתה הוא שלא בדקדוק. רק נמשך לפ"מ דס"ל בכוונת הרא"ה כדי קליפ' מהשני' כו'. ושוב מבאר דברי הרא"ה דעיקר קושייתו דאם חנ"נ בשאר איסורים הדין נותן דהכל אסור (כל שאין ס' בראשונה) ולא מהני ס' בשאר החתיכ' גם נגד כל חתיכ' הא' משום דכיון דהחלב אינו מתפשט כ"א בחתיכ' א' ושוב נעשה נבילה ואוסרת בפליטת עצמה כדי קליפ' עכ"פ במליחה. ואותה כ"ק אוסרת כ"ק וכן לעולם (ואעפ"י דא"כ יקשה נמי גבי כ"ק דצלי כו'. הרי באמת להר"א ניח' דלא נזכר צלי כ"א בשאר איסורי' וניח' לי' דלא אמרי' חנ"נ. והי' יכול להביא ראי' גם משם וחדא מינייהו נקט כו'). וע"ז השיב דאילו הי' הפי' בחנ"נ שנעשה כנבילה ממש לאסור בפליטת עצמה בלבד הי' הדין עמו. אבל ז"א דגם בבב"ח כו' וא"ש הדין דדיקולא סל דמצטרפי' בלא נודע כו' וחנ"נ ליכא למימר בכה"ג בלי רוטב כו'. ואחר כל הטורח עדיין לא א"ש מ"ש אם אין בחתיכות לבטל את שתיהן כו' היכא דליכא בכולהו לבטולי אא"כ כו'. אם לא שנגי' באופן דאפי' יש בכולם לבטל את שתיהן (בצירוף מה שבלע דיקולא כו') מ"מ כולם אסורים. (אבל א"ל שנגי' מ"ש בתחי' אפי' הן אלף ואפי' למ"ד כו' באופן שבאמת סגי בס' נגד חתיכ' הראשונה עם החלב. דלפ"מ שכתב דאם היינו אומרים שנעשה כנבילה ממש לאסור בפליטת עצמה הי' הדין עם הר"א כו'. נראה דראוי להיות באמת נאסר הכל ולא מהני ס' כיון דהבלוע אינו יוצא מחל"ח רק פליטת עצמה. וגם זה רק כדי קליפ' במליחה (בכחוש כסתם בשר) דבכה"ג משמע מדברי כל הפוסקים דבצלי הי' הדין נותן דקליפ' אוסרת קליפ' הסמוכה וכן לעולם אילו הי' חנ"נ לאסור בפליטת עצמה שמזה הוכיחו הפוסקי' דאין הנאסר יכול לאסור במקום שאין האוסר הולך מעצמו. ולומר דכאן בלא נודע באיזו חתיכ' נגע מועיל בכה"ג. לא נראה דזה לא מהני אלא היכא שאין מקום לומר שהאיסור יאסור כולם וכיון דיש ס' בכולם) אלא שהחסרון הוא שאין כל ההיתר מעורב יחד בזה אמרי' כיון שהכל מוטל בספק (ודרכם להתערב) הרי הן כמעורבין יחד. אבל כאן הרי יש סברא שיאסרו כולם. מצד שכל כדי קליפ' נ"נ ואוסר בפליטת עצמו כ"ק וכן לעולם. וא"כ אפי' בנודע באיזו נגע הי' הדין נותן לאסור כולן כו' לאו היינו מצד שאינן מעורבי' אלא אדרבה כל קליפ' מתערבת ואוסרת חברתה כו'. וא"כ מה יועיל בזה הצירוף שמוסיף מצד שלא נודע הרי גם בנודע מעורבים ועירובן אוסרם כו' משא"כ כשנודע החסרון מצד העדר צירופם כו'. ולדינא אין נ"מ בד' המה"ב ר"ל במה שפי' דברי הר"א. דאי הר"א ס"ל שכל שחנ"נ אוסר בפליטת עצמו בזה ודאי לא קי"ל הכי דכל הפוסקי' הושוו בזה דאין הנאסר כו'. ודעת הרשב"א עצמו הוא דם ל דאין חלב מפעפע מחל"ח לא לאסור ולא לענין שיצטרפו לבטל. אלא דבלא נודע ס"ל דמצטרפי'. וכ"ה דבריו בחידושיו וכדלעיל. ודעת הרא"ה הוא ג"כ דאינו מפעפע אלא דמוסיף דס"ל דגם בחתיכ' א' אין חלב מפעפע במליחה ואינו אוסר אלא כדי קליפ' בלבד. והנה איך שיהי' נראה מבואר דהרשב"א בחידושיו וכמ"כ במה"ב כאן (וכן בד' קי"א) לא אזיל בשיטתו שבת"ה ד"ק דנרא' לו דאיסור שמן מפעפע מחתיכ' לחתיכה כו'. וצ"ע. ולכאור' עלה ע"ד אולי בד' ק' לא אמר אלא לענין לאסור. אבל מ"מ אין מצטרפי' לבטל כו'. אבל מד' בחידושיו וגם כאן משמע בהדיא דגם לענין לאסור אחרות ס"ל דאינו מפעפע מחל"ח כו'. וביותר קשה לכאור' עכ"פ למה לא תירץ ד' הר"א עפ"י סברתו שבד' ק' שמפעפע מחתיכ' לחתיכ' ולא קש' מידי מה שהקשה כאן מהא דלא ניער דהתם חלב אינו דבר מפעפע גמור כמו חלב וכה"ג (דלפמ"ש בד' ק' ע"כ לומר כן וכמשי"ת אות א') אך י"ל בזה דלשיטתו (גבי דין לא ניער כלל) אילו הי' חלב מפעפע מחתיכ' לחתיכ' שוב אא"ל חנ"נ. וכסברת התוס' דממ"נ כו'

ז מעתה נרשום בקצרה חילוקי דיעות הנ"ל לדינא בחלב שנמלח בסל עם הרבה חתיכ'. א' דעת הר"א לפ"מ דמשמע מתוס' ורא"ש ושאר פוסקים ס"ל דחלב מפעפע מחתיכ' לחתיכ' ולכן אם יש ס' בכולם נגד החלב הכל מותר וא"ל הכל אסור. ודוקא בשאר איסורי' דלא אמרי' חנ"נ אבל בבב"ח וכגון חמאה (וכן לדידן נשמע גם בשאר איסורי'). דחנ"נ ס"ל דאי ליכא באותה חתיכ' שנגע בה (החמאה או לדידן חלב) ס', בעינן ס' בכל החתיכ' נגד חתיכ' הא'. (והא דניער בתחי' ע"כ הפי' בעוד החלב בעין כו' כנ"ל). ב' הר"א לפ"מ דמשמע במה"ב ס"ל. דאין מפעפע מחתיכ' לחתיכה ולכן בנודע בעינן ס' באותה חתיכה שנגע בה. והשאר מותר לגמרי, ובלא נודע הכל מצטרפים. וכ"ז בשאר איסורים. אבל בבב"ח (וכן לדידן בשאר איסורים) ס"ל (בין נודע ובין לא נודע) אם איכא ס' באות ח' הכל מותר. ואי ליכא הכל אסור אפי' הן אלף דס"ל דאעפ"י שאין האיסור הבלוע מפעפע מחל"ח. מ"מ פליטת ההיתר עצמו אוסר היכא דחנ"נ. ולכן כיון דע"י מליחה אינו מבליע מחל"ח שהן כחושי' אלא כ"ק (זה גרע) דאותה קליפה נאסר (שהרי בה ליכא ס') ונ"נ ואוסרת עוד כ"ק ע"י פליטת עצמה וכן לעולם (ולא משכחת איסור כ"ק לדידי' כ"א בכחוש ובשאר איסורים מצד שא"א בש"א חנ"נ כו'). והגם שלפ"ז הא דלא ניער הוי תיובתי' כמ"ש בת"ה. ע"כ לומר לפ"ז דאיהו ס"ל כשיטת רא"ה ור"ן שם דלמסקנא דחנ"נ גם בלא ניער כלל אוסר (ואע"ג דהתם ודאי עכ"פ מהני ס' נגד אותה חתיכה העליונה לרבנן דר"י י"ל דזהו דוקא בבישול דמה שנפלט מחל"ח (פליטת עצמו עכ"פ) שוב מתפשטת בכולם בשוה ע"י הרוטב