דברי נחמיה יורה דעה רל

על הרא"ה הנ"ל. וכן גבי דיקולא כתב דמשם למדנו דלא כהרא"ה (והיינו במליחה לפי' דדיקולא היינו סל) צע"ג, שמדברי הרא"ה בבד"ה נראה מבואר בכמה דוכתי שמחלק בין צלי למליחה (מהיפוך להיפיך) כנ"ל. שוב ראיתי בריטב"א פג"ה שם דס"ל כהר"ן אך לא הזכיר שם הרא"ה. ודברי הר"ן דפ' כ"ה א"ש מ"ש בשם הרא"ה דשם קאי במליחה (לכן אף אי מיירי בשמן הדין כן להרא"ה. אלא דשם משמע פשטא דאיירי בסתם דג ובשר בכחוש. ובזה איני יודע למה פרט הרא"ה דוקא דלפה"נ כל הפוסקים הושוו דמליחה בכחוש סגי בקליפ' (או בנטילת מקום) ומוכרח בגמ' גבי אטמהתא דרב אחא ומר בר ר"א שרי כו'. ולא הובא ד' רמב"ן הללו לא בחידושי הרשב"א ולא בריטב"א ולמה הי' לי' להר"ן להביאו כלל (וכ"ש שגם רמב"ן חזר בו כו') גם מ"ש בשם הרא"ה שם שמצריך נטילת מקום צ"ע דמשמע (בד' קי"א ב') דזה רק בצלי כחוש אבל במליחה נראה בכמה דוכתי בדבריו דסגי בקליפ'. (ועי' ג"כ דע"א ע"ב)

(ג) בעובדא דדיקולא (צ"ח) בדרך כלל יש ב' פי'. אם דיקולא היינו קלחת כדפרש"י והיינו בישול או פי' דיקולא סל והיינו מליחה. והנה אם הפי' סל, לכאורה איך שייך שיעור ס' הרי קי"ל כרב אחא (צ"ז) דמליחה רק כצלי וצ"ל דהיינו לפי דתרבא היינו איסור שמן (ולא בחלב כחוש כו') וא"כ מוכח מכאן כהרשב"א בתה"א דצ"ה וסיעתו. דמליחה כצלי דבשמן בעי' סי' ועדיין אולי רק בחתיכה א'. אבל החתיכה לחתיכה י"ל דגם בדבר שמן אינו מפעפע בלי רוטב דוקא (ע"ל אות א') וכאן דסבר ר"א לשעורי' במאי דבלע דיקולא משמע דעכ"פ כל החתיכות שבדיקולי מצטרפי'. א"כ נשמע מכאן גם סברת כדעת הרשב"א (שבד"ק) שבדבר שמן מפעפע גם מחתיכ' לחתיכה בלי רוטב (גם בבלוע). אמנם לפי' דיקולא קלחת. ולכאורה ודאי הפי' הפשוט בכ"מ דיקולא ס"ל. ולמה הוציאו כאן מפשוטו ע"כ משום דמליחה אין הדין כנ"ל. אלא דאיך יהי' הדין בכה"ג דמליחה. יש בזה חילוקי סברות. ויש לעיין בד' הפוסקים שפירשו בזה בטעמו דרש"י למה מיאן לפרש דיקולא סל. שאין כולם בסגנון א'. ומובן שכ"א לפי דעתו בדין מליחה בכה"ג. כך פי' טעם המיאן דרש"י. והנה יש פי' שנוים א' לפ"מ דמשמע מתוס' ד' ק' ע"א ורא"ש ספג"ה. דהיינו מצד קוש' הר"א שנאמר חתיכה נעשה נבילה כו' וגם בזה יש ב' פי' א' דר"ל שהי' הדין נותן דאם אין ס' בחתיכה שנגע בהחלב. יהי' נ"נ ובעי' ס' בשאר החתיכות כנגד כל החתיכה. וכ"ה בתוס' ובסה"ת בהדיא. והב' לפ"מ דמשמע במה"ב ד' צ"ח סע"א שהי' הדין נותן דגם ס' בשאר חתיכות כנגד כל החתיכה הא' לא מהני (אם לא ס' באותה חתיכה נגד החלב כו'). ונמצא לפ"ז יש כאן ב' דיעות במליחה כה"ג דכזית' בדיקולא ועוד יש פי' ג' בחידושי הרשב"א (פי' ראשון) דבלא רוטב אינו יוצא מחתיכה לחתיכה לא לאסור ולא להתיר להצטרף לס' כו' (ומשמע דבאותו חתיכה מתפשט. וכשיטתו בתה"א ד' צ"ה. אבל לא כשיטתו שם ד' ק' לכאורה. אלא כדמשמע במה"ב ד' קי"א כנ"ל אות א' אם לא שנאמר דהאי כזית דתרבא כחוש הוי וס"ל דבכה"ג דומה לחלב וכפי' הנ"ל אות א' שזה ממוצע בין כחוש גמור לשמן גמור. אך א"כ קשה שהרי בת"ה ד' צ"ד סע"ב הסכים לפר"ת דחלב כחוש בצלי ומליחה סגי בקליפה (או נט"מ) וכן הסכים בחידושיו ד' צ"ו. וא"כ כאן דמשמע שבא ע"ז רק מצד דאינו יוצא מחתיכה לחתיכה אבל באותו חתיכה משמע דמתפשט ע"כ משום דסתם חלב הוי שמן גמור ומוכח דס"ל כאן כדמשמע במה"ב דקי"א ולא כשיטתו בת"ה ד' ק' כנ"ל נראה דזוהי שיטתו ג"כ בת"ה ד' צ"ח ויתבאר אי"ה. הפי' הד' הוא פי' הב' שבחידושי הרשב"א וכפי' הר"ן וגם בריטב"א פי' הא'. דרש"י אזיל לשיטתו דמין במינו לא בטיל כר"י כו' ולפ"ז משמע דלפ"מ דקיי"ל כרבנן. הדין נותן להצריך ס' בכל החתיכות נגד החלב בלבד. וכנ"ל להמפרשים דיקולא סל (ומיהו ברשב"א איתא בפי' זה בשלא נודע כו' משמע דר"ל דאילו יודע באיזה חתיכה נגע אין לאסור האחרות כלל. וה"ז כנ"ל לפי' הא' דשם דאפי' שמן אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה. אך בריטב"א ור"ן ליתא תנאי זה בשלא נודע כו' משמע משום דס"ל דמפעפע מחתיכה לחתיכה לאסור שאר החתי' ומסתמא ה"ה להצטרף לבטל הח"ב בס' לדידן כנ"ל להמפרשי' דיקולא סל. וכ"ש הר"ן דמסיק בהדיא דעתו דדיקולא סל וכרבנן כו'). הפי' הה' הוא פי' ב' דריטב"א דס"ל לרש"י כמ"ש הוא לעיל דע"י מליחה וצלי בלי רוטב אין שום איסור מתבטל בס' אפילו לרבנן עכ"ל. ונראה דאין ר"ל מצד דבלי רוטב אינו יוצא מחתיכה לחתיכה או דגם בחתיכה עצמה אין דין ס' בצלי ומליחה אלא קליפה (בכחוש) דא"כ מה זה שכ' ואפילו לרבנן (וגם לא הל"ל אינו מתבטל לשון חומרא דעיקרו דמילתא דאינו יוצא מחתיכה לחתיכה לקולא איתמר כו'). אלא כוונתו למש"ש לעיל ד' צ"ו גבי גדי שצלאו בחלבו דגם ס' לא מהני בצלי ומליחה בשמן. וכשיטת הר"ן דפג"ה בשם הרא"ה כנ"ל אות ב'). ולפי"ז משמע ג"כ דאילולי סברא זו (וכמו לדידן שלא קיי"ל הכי) הי' מצטרף הכל לס' דמפעפע מחתיכה לחתיכה כו' כנ"ל. אך א"כ אינו מובן מה שסיים שם הלכך אם החלב נודע מקומו בקליפה (או בנ"מ) סגי. דאם הפי' כפשוטו דסגי בקליפ' באותה חתיכה במקום שנגע החלב ודאי קשה טובא (לפי הנ"ל דאפי' ס' לא מהני) אלא שצ"ל דר"ל קליפה בחתיכה שנגע בחתיכה הראשונה. וא"כ ס"ל דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה. (רק דס"ל דמ"מ כדי קליפ' אוסר עי' סי' ס"ט סי"ח וכ"ה בסה"ת סי' נ"ב. ומ"מ צ"ע למה. ומ"ש ביה"ג שם כדין ב' חתיכה הנוגע זה בזה צ"ע דזהו בגוף איסור אבל בבלוע ע' ט"ז סי' ק"ה סקי"ד. אך ל"ד דמחל"ח אינו יוצא כלל. אבל בסי' ס"ט בחתיכה אחת וחצי' מלוח דין הוא לאסור כ"ק כו') וכן משמע דעתו ד' ק"ח א' ד"ה כיון ע"ש) ולפי"ז נראה יותר דגם בפי' הא' ס"ל הכי. והאי סיומא הלכך כו' אתרווייהו קאי דבתחילה פי' ב' סברות אמאי דהוצרך רש"י לפרש קלחת ואח"כ סיים היוצא לדינא לענין מליחה בסל. לרש"י דביודע מקומו אין לאסור רק החתיכה א' וכ"ק בחתיכה שנגע ואם לא נודע (דהכל נכנס בספק כמ"ש בחידושי הרשב"א) הכל אסור ולא מהני ס' אי כר"י או אפילו לרבנן כנ"ל. (ומ"ש ואסור לבשל בקדירה של רוטב כדי שיתבטל. י"ל אפי' לפי הא' כר"י הרי אמרי' סלק את מינו כו') ונמצא דגם הריטב"א ס"ל כנ"ל לחדושי הרשב"א. רק הר"ן ר"ל כנ"ל להמפרשי' דיקולא סל (אפי' אליבא דרש"י). ועוד פי' ו' לפמ"ש המרדכי (סי' תר"פ) בשם סה"ת (במסקנא) דבמליחה הי' די בקליפה לבד ולא שייך ס' כלל. ולפי"ז צ"ל דחלב כחוש הי' או דס"ל כרמב"ן שבר"ן פג"ה ות"ה (דצ"ה) דמליחה גרוע מצלי כו'. אבל לגי' שלפנינו בסה"ת משמע דר"ל כפי' הא' דחידושי הרשב"א. ומ"ש אין לשער בסל ר"ל בשאר החתיכות שבסל או שצ"ל בס' והכל א' דר"ל אין להצטרף שאר החתיכות משום דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה וכנ"ל להרשב"א בחידושיו

ד ועתה נדבר ונפרש יותר היוצא לדינא לחלוקי דיעות הנ"ל. והנה להמפרשי' דיקולא סל לכאור' ע"כ ס"ל דמליחה בדבר שמן מפעפע מחתיכ' לחתיכ' (כסברת הרשב"א בת"ה ד"ק). והיינו אף גם להצטרף כולם לבטל האיסור בס' והרי דינו כבישול וניעור (מתחילה ועד סוף). ואעפ"י שהתוס' ד"ק כתבו כמסתפקים גם אי דיקולא סל. אם חלב מפעפע מחתיכ' לחתיכ' א"ל. וכ"ה לשון הרא"ש ספג"ה ושאר פוסקים. (וזאת לכאורה ודאי שאין כוונתם דבכל דבר מספק' להו כדמשמע לכאורה ממ"ש אם אין חלב מפעפע כמו שפי' לעיל וכיוונו ע"כ למ"ש לעיל דצ"ו ב' ד"ה אפי' דמיירי גבי דם.