דברי נחמיה אורח חיים פז

נדון משום חורי רה"י אלא דלא ניחא תשמישתי' כמ"ש התוס' פרק הזורק (צ"ט) כדלעיל וכאן בבור ניחא תשמישי') וכמו בחלון לגגין שלנו שבסי' זה סט"ז אבל זה אינו דחורין בעינן שיהיו סמוכין לרה"י (בתוך יו"ד עכ"פ להתוס' דפ"ט ב' או תוך נ"ט עשוע"ר סי' שנ"ג ס"ב) וכאן קרקעית הבור רחוקה יותר מיו"ד (אבל בכותל שברה"י הרי רה"י עולה כו' ונמצא שם למעלה סמוכים זל"ז משא"כ כאן הרי א"א להשתמש בבור מרה"י זה כ"א מע"ג החוליא והרי רחוקים זמ"ז) וראי' לזה מהא דאר"י (עירובין צ"ט) אפילו תימא בסמוכה והא קמ"ל דבור וחולייתו כו' והרי כשהיא סמוכה לחלון למה לא נידון משום חורין אלא ה"ט שקרקעית הבור רחוקה בעומק מהחלון (שוב ראיתי שסברא זו דחורין לא ניתן להאמר כלל לפי משנת"ל דמשמע מד' רשב"א דגם בצירוף לרוחב לא בעינן גובה החוליות יו"ד מבחוץ דא"כ מה שע"ג החוליות רה"י ע"כ רק מכח הק"ו דלאחרים עושה מחיצה כו' היינו לתוך הבור ואיך א"כ נאמר להיפוך דהא דתוך הבור רה"י הוא מדין חורין לרה"י דע"ג חוליות אך כבר נתבאר (בהגהה) די"ל דמ"ש הרשב"א אפי' אין החוליות גבוהים מבחוץ לא קאי כ"א אצירוף דגובה (ובזה פשוט שתוכה רה"י שיש שם בפנים רוחב ד' וגובה יו"ד וע"ג רה"י מכח הק"ו) אבל בצירוף לרוחב באמת בעינן גובה החוליות יו"ד מבחוץ. ולפי"ז ע"ג ודאי רה"י ושייך קצת לדון על תוך הבור מדין חורין אלא שגם זה אינו כנ"ל). לכן נראה דיותר טוב לומר דהרשב"א לא מדין חורין ולא מדין רה"י יורד כו' אתי עלה (דבלא"ה כל כה"ג ה"ל לפרש) אלא ע"כ ס"ל דאף שלמטה אין חוליות כלל ובוודאי בור שאין לו חוליות כלל אין סברא לומר שמחיצותיו דהיינו קרקע עולם שסביביו יצטרפו לחללו לרוחב ד' וכמ"ש כל הפוסקים דבור שאין בו ד' על ד' הוא מקום פטור (א"ל שעומד ברה"י) וגם הרשב"א כ"כ ע' עה"ק די"ב ב'. מ"מ כשיש לו חוליות למעלה ס"ל שגם על הקרקע שתחת החוליות סביבות הבור יש ע"ז דין מחיצות וחזי לאיצטרופי לחלל הבור לרוחב ד' ולכאורה ע"כ צ"ל כן דהא בעינן שכל גובה יו"ד דמחיצה יהיה לחלל ד' כו' או י"ל דס"ל לרשב"א ז"ל דכיון שהחוליות שמקיפים הבור יש עליהם דין רה"י ממילא גם החלל שביניהם רה"י דלא מצינו מקום המוקף רה"י מכל צדדיו והוא לא יהיה רה"י (וזה כמעט ענין א' עם הא דרה"י כו' שכתב בעה"ק די"א ב' דמש"ה בור ברה"י ואין רחבו ד' הרי הוא רה"י משום דרה"י יורד כו' ולכאורה גם בבור זה הרי לא היה הדין נותן שיהיה רה"י גם כל אוירו למעלה ועל מה נופל לומר רה"י יורד כו' אלא ע"כ כיון שכל סביבות הבור רה"י ממילא גם על אוירו נופל לומר שהוא רה"י ויורד כו' וה"ה כאן ועיקר זה נלמד מנעץ קנה ברה"י כו' שג"כ לכאורה למה שייך ע"ז רה"י עולה כו' הרי למה יהיה על גוף הקנה שם רה"י אלא ע"כ הכל משום שמוקף רה"י כו' ואם למטה סביב גוף הקנה או למעלה באויר שסביבו לע"ג הקנה וע"ז הוא שאמרו רה"י עולה ר"ל האויר שסביב הקנה כו' שוב ראיתי במ"מ פי"ד ה"ז הוא ב"י סס"ז שכתב כיון שרה"י מקיפו כו' שאויר רה"י עולה כו' ועכ"פ כ"ז מה שצריך לדחוק ליישב דברי הרשב"א דמשמע ודאי מדבריו שגם גבי בור שאין בו ד' כ"א ע"י צירוף החוליות הוי רה"י גם תוכו (וכמ"ש הא"ר בפשטות שרשב"א פסק כדברי הט"ז והרי כדבריו מבואר בהדיא לפיכך חוליות הבור מצטרפים כו') אבל סברת התוספות דפרק חלון שכתב בצירוף לרוחב דתוך הבור לאו רה"י ודאי נכונה ואתי שפיר בפשיטות מצד שתוך הבור למטה ליכא חוליות וממילא גם חלל שלמעלה בפיה א"א שיהיה רה"י ככל הנ"ל). וכ"ז גבי בור אבל בשאר מחיצות המגיעות מב' צדדיו עד קרקעית דתוכו וכדוגמא דכוורת שפיר י"ל דע"י צירוף הרוחב נעשה רה"י גם תוכו. דחשיבא כיש רוחב ד' בכל העומק מלמעלה עד למטה ממש כיון דמצטרפין עובי המחיצות עם החלל. ולא צרכינן לטעמא דאי בעי כו' בשביל גוף דין הצירוף (דהלמ"מ הוא) אלא כדי שיחשב ע"ג המחיצות ראוי לתשמיש ובתוך החלל בלא"ה ראוי לתשמיש וכדלעיל לכן אע"פ שבתוכו א"א לומר אי בעי כו' אינו כלום דא"צ לזה כלל. וממילא מובן דאין צריך לזה דין דרה"י יורד כו'. דהחלל שלמעלה ולמטה על שניהם יש דין רה"י בשוה (ומשא"כ אלו הוי צריכין לכך דהחלל שלמטה יהיה רה"י על ידי החלל שלמעלה לא היה מועיל כלל להתוספות דזה א"א כ"א אחר שיהיה הדין נותן על החלל שלמעלה שיהיה רה"י בהחלט הוא לבדו אז שייך לומר שמצד כחו יורד דין רה"י גם למטה וזה א"א שיהיה רה"י למעלה באויר כו' וככל הנ"ל דזהו טעמם של התוס' דפרק חלון גבי בור). אך קושית הרשב"א ממחצלת דאביי עדיין לא מיתרצא גם לפי"ז דאעפ"י דלפי הנ"ל אין התוס' דפ"ק דשבת חולקים על התוס' דפ' חלון. וס"ל ג"כ גבי חוליות הבור דתוכו לאו רה"י וגם בעינן חוליות גבוה יו"ד מבחוץ אין זה ענין לההיא דמחצלת שהרי גם המחצלת חולקת ומובדלת מב' צדדיה עד לקרקעית הבור ושייך צירוף גם למטה כמו בכוורת. והא דבעינן בחוליות גבוה יו"ד מבחוץ היינו רק כדי שיהיה ע"ג רה"י דאל"כ אין ע"ג מחיצות יו"ד (דגוד אסיק) כ"א מצד א' ואין זה ענין לדין תוך הבור כלל (וכאן גבי מחצלת אף ע"ג ראוי להיות רה"י שהרי יש לה גובה י' מבחוץ אלא שא"צ לזה דבלא"ה כיון דלמטה רה"י פטור כו'). ומה שבשאר צדדי הבור אין כאן חוליות ומחיצות כלל אין זה מעכב כלום כיון דלפי הנ"ל לא דיינינן לי' אחר סופו כלל ואין צריך כלל לטעמא דאי בעי כו' לגוף דין הצירוף אלא (מהלמ"מ) חשבינן כאלו עתה יש רוחב ד' ע"י צירוף וע"י אי בעי כו' חשוב ראוי לתשמיש ע"ג המחצלת כו' וכנ"ל גבי כוורת וכבר נתבאר דצריך לדחוק לחלק גם בין כוורת למחצלת דס"ל להתוס' ג"כ דבמחיצה חלושה כמחצלת לא אמרינן אי בעי כו' ובכוורת ס"ל דלא מקלקלי כו' כנ"ל ועוד יש לומר דס"ל דגבי מחצלת איכא לאוקמי דאינה מגעת עד פי הבור למעלה וח"כ אתי שפיר דא"ל אי בעי כו'. דזה לא נאמר אלא במחיצות השוים למעלה דנוח להעמיד הדף ע"ג כל המחיצות ומתקיימת אבל במחצלת שאינה מגעת לפי הבור לא יתקיים הדף אם יניח עליהם לבד (וזה נראה נכון יותר)

וכ"ז להשוות התוס' דפ"ק דשבת עם התוס' דפ' חלון אבל התוס' דגיטין וסוכה הנ"ל לפי הנראה ע"כ פליגי על הא דפ' חלון שהרי בתוך המחיצות שע"ג התל אין שם מחיצות גבוהים יו"ד לר"ח דהגידוד אין מצטרף ומאי מהני לזה הטעם דאי בעי כו' הרי זה דומה עכ"פ לצירוף דבור שאין למטה חוליות. דלהתוס' דפ' חלון אין תוכו רה"י וצ"ל דס"ל כהרשב"א גבי בור וכבר נתבאר מה שיש לדחוק להרשב"א וה"ה להתוס' דשם ואדרבא התירוץ הנ"ל להרשב"א דס"ל דכיון שיש חוליות למעלה גם הקרקע שלמטה חשוב מחיצות לא שייך כאן וצ"ל רק התירוץ דכיון דהמחיצות המקיפים הן רה"י ממילא גם החלל שביניהם רה"י כנ"ל או דאתי עלה משום דרה"י יורד כו' וכבר נתבאר שזה מעין ענין א' ושיש ראי' לזה מבור ברה"י ואם היינו יכולים לומר שהתוס' דשם מיירי רק לענין ע"ג הוי אתי שפיר (גם לא הי' קשה על התו"ש שלא הרגיש שמשם יש סתירה לדבריו (כדלעיל) אבל גם זה קשה מאד שהרי הפלוגתא דר"ח ואמימר שם וודאי היינו לענין תוך המחיצות דלאמימר ודאי גם תוכו רה"י ומאי קושיא אם לר"ח יהי' ע"ג רה"י מ"מ פליג על תוכו שזהו עיקר המימרא דאמימר (משא"כ ע"ג תלוי בבעי' דפרק הזורק). ואיך שיהי' דברי התוס' דשם אינו ענין לנד"ד דעכ"פ התוס' דגבי כוורת א"ש כפשוטו לענין תוכו ואינו סותר לתוספות דפ' חלון ומהתוס' דגיטין ודסוכה לפי פשוטן אדרבה יש