דברי נחמיה אורח חיים סא

סימן כ (לסי' ש"ח

) המינים. א' אוכלים ב' כלים שמלאכתם להיתר ג' כלים שמלאכתם לאיסור ד' תורת כלי להיתר ה' תורת כלי לאיסור

ההקפדה א' מצד שעשוי להתקלקל. ב'. מצד יוקרם. ג'. מצד שעומדים לסחורה (וצד זה הג' שייך גם במיוחדים להיתר כמו בלאיסור ממש ואפשר גם באוכלים ויתבאר אי"ה) אבל ב' צדדים הראשונים לא שכיח עיקר מציאותם כ"א במיוחדים לאיסור. שבזה שייך לומר לענין תשמישי' אחרים מקפיד כו'. אבל בכלים הנעשים צורך מלאכת היתר לכאורה רחוק ההקפדה לענין מלאכתם המיוחדת להם שהרי לכך נעשו אלא שמ"מ משכחת לה כגון קערה של זהב שחס עליהם להשתמש בהם בתמידות כ"א לכבוד אורחים או ליו"ט או כגון לפסח (או אף אוכלים כמו צוקער ויי"ש של פסח שהם ביוקר ויש ח"כ ממש לאוכלים בכל השנה כו') ובענין לסחורה יש ג"כ חילוק אם הכניסם לאוצר א"ל ובענין אופן ההקפדה יש ג"כ חילוק אם רק הוא מקפיד או רק העולם ולא הוא או הוא והעולם הכל מקפידים

(א) והנה מין ג' הנ"ל כלים שמלאכתם לאיסור עם ההקפדה אחד מצד שעשוי להתקלקל הנ"ל הוא עיקר מוקצה מחמת חסרון כיס שדיברו בו בגמרא בפרק כל הכלים וכל הפוסקים והיינו מסר הגדול ואינך שבמשנה וגמרא שם. ומין ד' תורת כלי להיתר ולכאורה הי' נראה דעם הקפדה א' הנ"ל היינו נסרים שבדמ"ט ב' לפירוש רש"י שם ע"ש ועם הקפדה ב' הנ"ל היינו מוכין שבדמ"ח. ועם הקפדה ג' הנ"ל היינו הפתק שבד"נ ע"א שם וית' אי"ה. אבל מין א' וב' וה' הנ"ל לכאורה אין זכר להם בגמרא: לענין מומח"כ. עם כל מיני הקפדה הנ"ל (וכמו"כ מין ג' הנ"ל. עם הקפדה ב' הנ"ל וכ"ש עם הקפדה ג' הנ"ל לא נזכר בגמרא לאיסור) ולכאורה מין ב' הנ"ל היינו כרכי דזוזי דספ"ק דקיי"ל כשמואל וכר"ש דשרי דלפי' הרי"ף שם היינו העומדים לסחורה וכעין זה פירש"י ומין א' הנ"ל היינו תמרי דעיסקא שנזכר שם לשמואל דשרי ונקוט מיהו דמין א' וב' הנ"ל עם הקפדה ג' הנ"ל דשרי אלא שעדיין יש להסתפק אם עיקר החילוק בין הני לבין מומח"כ דפ' כל הכלים הוא בין מלאכתן להיתר (ויש לעיין מהו ענין מחצלת. עי' ספ"ק דסוכה ופרק כה"כ דקכ"ה). וכן אוכלין. לבין מלאכתן לאיסור וי"ל ג"כ אופן ג' היינו דלא חשיב מומח"כ כ"א בגוונא דאיירי בגמרא דוקא היינו בדאיכא תרתי לריעותא היינו בכלים שמלאכתם לאיסור וההקפדה א' הנ"ל דוקא אבל במלאכתם להיתר נא' שאין כח גם בהקפדה גדולה לדחות עיקר תשמיש' שבשבילה נעשה (מלבד שי"ל ג"כ דגם ההקפדה היותר גדולה שאפשר להמצא בזה עדיין א"א שיהי' דומה להקפדה דגבי מלאכתם לאיסור כי התם שייך לומר שמצד הקפדתו אינו משתמש לעולם אף פ"א לשאר תשמישי' זולת המיוחד לה אבל כאן במלאכתם להיתר (וכ"ש באוכלים לא משכחת לה שמצד זה לא ישתמש בה לעולם אפי' פ"א כ"א שיקפיד מלהשתמש בה לרוב כו' (והרי י"ל דעכ"פ עתה כשרוצה להשתמש בה בשבת זה הרי כאלו דעתו הי' מתחילה בשביל זה שהרי ע"כ עשאה מתחילה שישתמש בה לעתים כו' וה"ז כמו ברירה כו' ע' ביצה ד"ד וחולין די"ד וכש"כ לדידן דקיי"ל כר"ש כו' דעתה הוברר שכך הי' דעתו מתחילה כו' ואף אם כמו כלי המיוחד רק ליו"ט כו' עכ"ז י"ל אלו מיקלע אורחים כו') ואף אם בדוגמא לכלי פסח ואף כמו יי"ש וצוקער פסח דוודאי נראה דיש בזה ח"כ ממש כו'. עכ"ז הרי אינו לחלוטין עולמית כו' (וי"ל כדרך דאמרינן גבי ישראל בתרומה וכה"ג דחזי לאחריני ה"ה (וכש"כ) דחזי (גם) לדידי' בזמן אחר כו'. לעיין דלר"י אוצר לזמן מרובה הוי מוקצה ותרומה נראה דמודה). והקפדה ב' וג' הנ"ל י"ל דאף בכלים שמלאכתם לאיסור ל"מ. (וכדרך שאנו רואי' גבי מוקצה מחמת מיאוס לפ"מ דקיי"ל כר"ש: הרי ל"מ הקצאה זו גם לדחות תשמיש שאינו מיוחד דכלים שמלאכתם לאיסור (דהיינו נר ישן לפמ"ש התוס' דמ"ו סע"א דמאיס אף לכיסוי מיהו לפמ"ש הרא"ש אין ראי' כך יש לנו לומר במומח"כ) דאין לנו אלא מה שנמצא בגמ' שמהקפדה כזו חשובה מח"כ אשר אמדו חכמים לדעתם דאינש דח"כ אלימ' לי' ומקצה לגמרי כו' אבל כל הקפדה קלה מאותן הנז' בגמ' מנ"ל כו' וע' רש"י דקכ"ג וית' אי"ה בסמוך

(ב) והנה איך שנא' אף אי כאופן ג' הנ"ל דתרתי בעי' כו' לק"מ מאותן הנזכרים בפ' ב"ש אף דלכאורה הן כמיוחדין להיתר (כמו שלחין ונסרי' למיזגא כו' ונזכר בהם לאיסור גם הקפדה ג' הנ"ל (וכדפירש"י גבי שלחין דאומן שמוכרן כו' אלא דבשלחין מסקי' שאין אומן מקפיד בהם כו' ובנסרים דאומן משמע לכאורה דהיינו ג"כ שמוכרן ע' קו"א של מוח"ז רבינו ז"ל סי' רנ"ט): אבל באמת לא דמי כלל דלכלים שמלאכתם להיתר פשיטא דל"ד שהרי עכ"פ אין זה עיקר תשמישם שבשבילו נעשה דוודאי נקל לדחות זה יותר עכ"פ מכלים שכל עיקרם נעשה רק בשביל תשמיש כזה ואף לכלים שמלאכתם לאיסור ל"ד דאף שלכאורה י"ל דאותן תשמישי' אחרים שאנו מתירים מחמתם כלי זו. צורך גו"מ. הרי תשמישי' אלו וודאי אינם עיקר ואין הכלי נעשה בשבילם כלל ואינם מיוחדים לכך יותר מתשמיש מיזגא דשלחין ונסרים (ותדע שהרי לכלים שמלאכתם לאיסור להתירם לצורך גו"מ די במה דחזי לכסויי בי' מנא אף שאין דרך כלל ליחודי להכי משא"כ להוריד לדבר שאינו כלי לשיהי' לו תורת כלי לא סגי בהכי וכדאמר רב אויא דמ"ו. אע"כ גבי עורות ונסרים וכה"ג ע"כ ענין תשמישם להיתר כמיזגא וכה"ג הוא שכיח הרבה (וכמיוחד לכך ממש כ"ז שאינו עושה מהם מנעלים וכה"ג כו'). וא"כ לכאורה מדחזינן שגם תשמישי' אלו יש בכח הקפדה דמכירה (וכה"ג). לדחות זה נא' דה"ה וכש"כ לתשמיש דלא שכיחא דכלים שמלאכתם לאיסור הנ"ל אבל באמת (לכאורה י"ל) איפכא מסתברא ואדרבא היא הנותנת דבדברים שאינם כלי ואין רוצים להוריד להם תורת כלי ע"י תשמישי' אלו אשר ע"כ בעי' שיהי' תשמיש זה שכיח הרבה (וכמיוחד לכך כו' כנ"ל). א"כ מאחר שמקפיד מלהשתמש בזה אפילו הקפדה קלה הרי עכ"פ שוב אין תשמיש זה שכיח ואין לה תורת כלי כו' אבל בכלים שמלאכתם לאיסור לענין התשמיש דהיתר המתירו לצורך גופו ומקומו מאחר שדי בתשמיש עראי היא הנותנת לומר שלא נסתר זה אף אי יש קפידא (קצת) בתשמיש זה כו' שהרי מ"מ חזי (ועומד קצת) לכך וכמו קפידא דמיאוס דנר ישן כו' כנ"ל ועי' רש"י קכ"ג גבי קורנס זהבים שפי' אע"ג דקפיד עליו קצת כו' הרי דגבי ח"כ יש שיעור לחוזק ההקפדה לשתהי' נחשב מומח"כ. (ובלשון הגמרא שם גבי סיכי זיירי כו' דמייחד להו מקום כו' משמע הכל דשם בעי' שיפריש ויבדיל אותם מכל תשמיש לגמרי משא"כ באותו דפ' ב"ט נראה דלא תמצא כלשון זה)

(ג) העולה מהנ"ל דלכאורה מומח"כ ברור אינו כ"א בכלי שמלאכתו לאיסור וההקפדה לתשמיש אחר חזקה כמין א' הנ"ל ובאותן שאין להם כ"א תורת כלי מצד דחזי (וקיימי) למיזגא (וכה"ג) בזה אוסר גם הקפדה ג' הנ"ל דמהני עכ"פ לבטל מלירד לה תורת כלי עי"ז. אבל בכלי שמלאכתו להיתר עם הקפדה קטנה דסחורה לכאורה וודאי היינו כרכי דזוזי דקיי"ל כשמואל וכר"ש דשרי ועם הקפדה ב' חזקה דח"כ ממש אף אי משכחת לה כו'. וכמו"כ במלאכתם לאיסור עם הקפדה קלה דמין ג' הנ"ל