דברי נחמיה אורח חיים רד

להעלים כו' כדי שעי"ז ישראל מתקשרין באורייתא כו' (והיינו שבכל ממוצע צ"ל כלול מב' הבחי' וזהו הלבן והשחור שמשניהם יחד הוא האות וצ"ל מוקף גויל כו' וגם תחת השחור הוא הלבן העיקר הנושא וסובל כו' וזהו אורייתא וקוב"ה כ"ח כו') והנה ע"פ הנ"ל יובן ג"כ עד"ז בנבראי' שיש בחי' שרפים ואופנים שהשרפים או' קדוש והאופנים ברוך שרפים בעולם הבריאה ואופנים ביצי' (ועשי') והן בחי' חושך ואור כנ"ל ולכן השרפים הן בבחי' ביטול גדול תמיד מהשגתם איך שהוא ית' קדוש ומובדל שזהו בחי' החושך וההעלם (מקיף) והאופנים אין להם השגה בזה (כ"כ) רק בבחי' האור והגילוי הנמשך אחר החושך כו' בשמעם מרחוק בחי' הקדוש דשרפים. ולכן אצלם דוקא נעשה רעש גדול מגילוי ואור במקום זר ונבדל (מחושך גמור כי אור היינו להאיר את החושך הפשוט) משא"כ אצל השרפים שיש להם השגה וקירוב בעצם בחי' הקדוש וההעלם העצמי אין בהם רעש כ"כ כ"א בחי' ביטול עצמי (והוא בחי' אש וזהו לשון שרפים שכבר נשרפו וכמשל העצים בהצית בהם האש מרעיש משא"כ אח"כ כו') וזהו שמצינו לפעמים במלאכי' שהן רק בחי' מקבלים כמ"ש ומקבלין דין מן דין אלף אלפין קדמוהי יקומון פי' שעומדים באימה ובביטול גדול לבחי' ההעלם העצמי דקדושתו ית' (וכענין עינינו נשואות כו' כעיני עבדים כו') והיינו בחי' השרפים. ולפעמים מצינו במלאכי' שהן בחי' משפיעים למטה. כמא' אין לך עשב שאין לו מזל כו' והמזלות מקבלים משמרי אופנים כו' והיינו בחי' ברוך והמשכה דאופנים שממשיכין האור והגילוי למטה כו'

והנה מעין כ"ז נמצא ג"כ בנפש האדם (הנעשה בצלם אלהי' וכלול מכל העולמו') שיש בו ג"כ בחי' שרפים ואופנים וכמ"ש אחר הרעש אש כו'. והיינו שיש ב' מיני אהבו' פנימי' וחיצוני' בחי' אהבה מסותרת שישנה בכ"א מישראל בהעלם שהוא אה' עצמי' מצד בחי' בנים אתם כו' שיש בה תמיד בחי' רשפי אש התשוקה לכלול במקורה באלהי' חיים (כאור הנר המתנענע לפרוד מהפתילה לכלול במקורה באש היסודי שהוא עצם חשוך כו' וכמ"ש נר אלהי' נ"א). ומזה בא כח המס"נ שלמעל' מטעם ושכל גלוי כו' והוא בבחי' האש דשרפים המסתלקי' ובטלים בבחי' ההעלם (והחושך העצמי) דקדוש ומובדל כו' ואהבה חיצוני' הוא אחר שנמשך הארה מאה' מסותרת זו להאיר ולהתגלות בלב בבחי' לבי ובשרי ירננו כו' ע"י ההתבוננו' בפסוד"ז וברכות ק"ש שפועל להוציא מכאה"פ בק"ש ולהאיר מהעלם אל הגילוי בלב בחי' אה' עצמי' הנ"ל ובחי' גילוי אור זה להאיר חושך הגוף ולב גשמי הוא בבחי' רעש גדול מעין בחי' הרעש דאופנים הנ"ל וז"ש אחר הרעש אש כו' כי דרך העבודה היא מלמטה למעל' שתחילה צריך ההתבוננו' בתפלה ולעורר את האהבה עד שתחפץ ותאיר בלב בשרי כו' כנ"ל שזהו בחי' רעש גדול מצד התהפכות החושך דגוף גשמי ואח"כ בא לבחי' הביטול והתכללו' דהתלהבו' רשפי אש האהבה עצמי' הנ"ל (בבחי' עצמו' אלהי' הקדוש ומובדל שלמעלה מהשגת נגלי' והתבוננו' והוא בחי' מס"נ שלמעל' מטו"ד כו') והוא בחי' האש דשרפים הנ"ל (ולמצוא כל הבחי' דלעיל בנפש האדם אפשר כי משכן הנשמה במוח שראשיתן (ועיקרן) בבחי' כח מ"ה דחכמה. זהו בחי' האור שקדם לחושך דוגמת בחי' אצי' למעלה שבדרך כללו' יו"ד דחכ' הוא בחי' אצי' ואח"כ בחי' התבוננו' באותיו' מח' שמקורם מבינה שבנה"א (מל' דתבונה) בחי' החושך ויש בזה ב' בחי' הצמצום והלבוש להעלים על אור העצמי דכח מ"ה. ועי"ז גילוי בהשגה ומ"מ עדיין בהעלם בהמוחין ונק' ג"כ חושך למעליותא נגד האור והגילוי בלב והוא דוגמת עולם הבריאה למעל' אימא מקננא בכורסיי' (שנק' עולם המחשבה) ואח"כ האור והגילוי בלב (בשרי) זהו דוגמת עולם היצי' שז"א מקננא ביצי'. ומשנ"ת בענין שרפים ואופנים שבנפש אפשר שבחי' המדות הכלולי' במח' שבמוח (תבונה ב"ן וב"ת) זהו בחי' האה' מסותרת והוא דוגמת השרפים הנבראי' דבריאה שיש להם השגה בבחי' הקדוש ועי"ז הם נשרפים ובטלי' בהשגה זו וכמו"כ האה' המסותרת ונעלמת וכלולה בהשגה דמח' (דנה"א שמשכנה ד"כ במוחי') שבהשגה זו מתגלה ומאיר בחי' כח מ"ה דחכ' (והוא העלם וחושך עדיין בערך הלב כו וע"ד השגה ותענוג אין קץ דגעה"ע גם אחר צמצום אות היו"ד שבו נברא כו') ואפשר דמש"ה שייך מבחי' מס"נ שלמעל' מטו"ד דהיינו למעלה משכל אנושי ממש דנה"ב (וקצת סמך דמס"נ בד' רבתי דאחד שהוא בחי' מל' (דתבונה) או לאה קשר של תפילין (אותיו') ע' פע"ח) וכשמתגלה במדות שבלב (דנה"ב שבחלל השמאלי) זהו הרעש גדול דבחי' אופני' דיצי'. ולמעל' מבחי' האור דכח מ"ה דחכ' (שנק' בחי' חי' כמו אצי' בכלל) הוא בחי' יחידה שבנפש (מקיף למד דצלם) שלמעל' מכל המוחין דוגמת בחי' חושך סתרו דכתר שלמעל' מכל האצי' (ואולי יש בזה ג"כ ב' בחי' חושך דלעיל כמובן) ובחי' האור שלמעל' מחושך זה הוא בחי' הניצוץ אלהי ממש השורה בבחי' יחידה דוגמת אוא"ס שבפנימי' הכתר שלמעל' ע' ע"ח. ולכן באתעדל"ת בנפש האדם שכלול מהכל בצלם אלהי' אתעדנ"ע ג"כ בכל הבחי'. ועתה נבוא לביאור הפסוק שחורה אני ונאוה פי' שחורה מצד בחי' האהב' מסותרת שנק' חושך כנ"ל (אש שחורה) ועכ"ז ונאוה ששחרות זה גופא נאוה כנ"ל שזוהי אהבה עצמי' בבחי' בנים אתם כו' (וגם לפי הנ"ל שזהו בחי' המדות הכלולי' במח' שבמוח. הרי בזה עיקר הגילוי בחי' כח מ"ה ודוגמת האותיו' הכתובי' על קלף לבן שהעיקר הוא לובן הקלף שחרות השחור ובתוכו וסובובו כו' ולפ"ז ונאוה הוא הלבן כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה ולמעלה יותר שחורה אני בחי' יחידה שנק' חושך כו' ונאוה (שזהו גופא ודאי נאוה או ונאוה בחי' הניצוץ אלהי שבתוכ' בחי' האור הראשון והוא הלבן כו' וכמו"כ למעלה בחי' חושך סתרו דכתר עם בחי' אור א"ס שבתוכו כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה דתורה שעם שחושך סתרו מעלים כו' (חושך הראשון לגריעותא) עכ"ז עי"ז הגילוי העצמי (חושך למעליות' ההעלם והעצם כו' או ונאוה מצד האור הראשון הגנוז בחושך סתרו זה) וזהו כאהלי קדר כיריעות שלמה פי' שחור מבחוץ כאהלי קדר שמשחירין תוקף השמש ועכ"ז לבן מבפנים כיריעות שלמה (ויובן יותר למעלה כדאיתא כתרא עילאה מלבר ואוא"ס מלגאו והיינו שהכתר חיצוני' בחי' חושך סתרו אוכם הוא קדם עה"ע. ופנימי' הכתר עתיק אוא"ס שאינו נמנה בע"ס כו' ואפשר ג"כ דקאי על החיצוני' ופנימי' שבכתר גופא (א"א) ע' תו"א בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות בהגהה ומ"מ החיצוני חושך והפנימי' אור וגילוי כו' ולפמשנ"ת למעלה שיש בבחי' חושך סתרו ב' בחי' א' חושך וצמצום לגריעותא כנפי מעלה זהו כאהלי קדר והחושך הב' הוא בפנימי' המתגלה עי"ז בחושך סתרו זה שעכ"ז נק' חושך למעליותא כלפי מטה שהוא ההעלם והעצם בחי' או"מ וזהו כיריעות שלמה. יריעה אין בה גג ודפנות אלא פרוס' בעיגול מקיף כו'. ונודע שמבחי' הקו וחוט שנמשך אחר הצמצום דמק"פ מתעגלים ממנו בחי' העגולים ומקיפים כו' ועד"ז י"ל למטה בנה"א אחר הצמצום להעלים מהות העצמי ממש בבואה להאיר בגוף מתחלה יש מקיפים הנפש (בחי' צלמי' מזל' חזי' כו') ועז"נ כיריעות שלמה ומ"ש שלמה שפי' מלך שהשלום שלו. היינו כמ"ש שלום בפמליא של מעלה ושלום בפש"מ ששלום לשון התחברו'. והיינו שע"י הארת המקיפים דנה"א נעשה התחברות והתקשרות אור הנה"א בכחות הגוף. וכן למעלה ע"י המקיפי' דכתר נעשו היחודי' באצי' (ולמטה כנודע במ"ש עושה שלום במרומיו כו' וכן ביחוד תו"כ משפיע ומקבל ע"י החופה ומקיף וז"ש ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום שע"י שישא פניו למעלה בבחי' המקיפי'