דברי נחמיה אורח חיים קצט

על ידי תו"מ שב' הבחי' הללו נק' בשם פרנס' כדלעיל

ועתה יובן שע"ז נאמר הפסוק נפת תטופנה שפתותיך לו כלה כו' וריח שלמותיך כריח לבנון שזהו הב' בחי' דמזון ולבושים שישראל מפרנסין לאבשב"ש (והיינו בחי' מזון דתורה ולבושים דמצות כנ"ל שזהו עיקר בחינותיהם בד"כ וכן פרש"י ע"ש) דנפת היינו בחי' אותיות שיש בהם מתיקות ותענוג גדול כמו נפת צופים והוא בחי' טעמים דתורה הנ"ל שהן המשכות מבחי' אוא"ס שלמעלה מהחכמה והשגה אלא מבחי' תענוג עליון דנתאווה הקב"ה כו' ושעשועי' עצמיי' דעיקר התורה הנק' אותיות דשמו הגדול ש"מ נמשך ע"י שפתותיך דהיינו ע"י עסק התורה בדיבור דוקא כמאמר רז"ל חיים הם למוצאיהם בפה והרהור לאו כד"ד שעי"ז נמשך להיות הקב"ה יושב ושונה כנגדו דהיינו שיומשך בבחי' ח"ע דתורה (וכמ"ש בת"א ג"כ ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון שיח' נאה דתורה שנא' בה כל היום היא שיחתי והוא ענין המשכות בחי' ושער רישי' כעמר נקי שזהו בחי' אותיו' הנמשכי' מגלגלת' ומו"ס כו'). וכח זה לישראל הוא דוקא ע"י הקדמת התפלה לעורר בחי' המס"נ דק"ש שלמעלה משכל וטעם שעי"ז המלאך קושר כתרי אותיו' התורה לקונו כו' כנ"ל וזהו שפתותיך כלה דוקא. שהוא בחי' האה"ר דכלות הנפש דכח הניצוץ דנה"א במס"נ כו' שנק' כלה ויתפרש ג"כ דקאי על שעת מתן תורה שהקדימו נעשה לנשמע שע"ז א' נפת כו' בהקדימך נעשה לנשמע שהקדמת נעשה לנשמע הוא ג"כ בחי' שלמעלה מהשכל ומעין מס"נ ועי"ז זכו להיות להם הכח להמשיך ע"י עסק התורה בחי' נפת הנ"ל בכל עת שעוסקי'. וע"ז נא' וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר (וכן וידבר משה כו' לאמר זה הדבר פי' לאמר לעולם יהיו יכולים להמשיך ע"י התורה כמו שנמשך בשעת מת"ת וירד ה' כו' וידבר כו' המשכת גילוי אוא"ס בח"ע דתורה. וכ"ז זכו ע"י הקדמת נעשה לנשמע שעי"ז נפת תטופנה בכל עת שיעסקו בה (לשמה). וזהו שפתים ישק משיב דברים נכוחי' ר"ל שע"י תשובת דברי' נכוחי' הקדמת נעשה לנשמע עי"ז שפתים ישק שממשיך בחי' נשיקין ישקני מנשיקות פיהו דהיינו בחי' טעמי' דתורה הנ"ל (כמ"ש ע"פ ש"ה). ולשון תטופנה היינו לשון טיפין טיפין שא"א להיות בחי' המשכה ממקום גבוה כ"כ שיהי' הגילוי בח"ע בבחי' פנימי' כ"א רק כמשל טיפ' כו' וכנ"ל בפי' ביו"ד נברא העוה"ב בחי' נקודה ואות בעלמ' וזהו ע"ד מ"ש ונוזלים מן לבנון וכמאמר הכל תלוי במזל אפי' ס"ת כו' והיינו כי אוריי' מח"ע נפקי' מקבלת ג"כ רק מבחי' מזלא וזהו ונוזלי' לשון טיפין טיפין מבחי' לובן העליון וכנ"ל שא"א בע"א. דבש וחלב תחת לשונך דבש וחלב הן בחי' תרין דרועין חו"ג ימינ' ושמאלא ובינייהו כלה והם בחי' תחת לשונך כמ"ש בס"י במספר עשר אצבעו' חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוון באמצע במלת הלשון כו'. והענין כי חלב ודבש הן חו"ג דגדלות דבש דין דגדלות וחלב ג"כ מוחין דגדלות דחסדי' כמשל חלב האם שמגדל את הולד כך גידול המדות ע"י השפעת השכל בהם להיות שמח ומשתעשע בגדלות ה' כמו ששעשוע הולד הוא מחלב אמו והוא מבחי' מוחין דאימ' כמארז"ל עשה לה דדים במקום בינה ודבש הוא מוחין דגדלות דגבורו' (והיינו בעבודה בחי' רשפי אש התשוקה להתכלל ולאשתאבא בגופ' דמלכא. והוא כמו הדבש שבטבעו להפוך כל דבר זולתו לדבש וכמ"ש במ"א ובחי' חלב מגדל להיפוך בחי' השעשוע בקבלה לתוכו מלמעלה למטה) וזהו שנשתבחה א"י שהיא בחי' זבת חלב ודבש היינו בחי' לגדל גידול כללות נש"י בב' הקוין. וכ"ז הוא תחת לשונך פי' אחר בחי' נפת תטופנה שפתותיך כלה הנ"ל שעי"ז הוא בחי' המשכת הטעמי תורה ממקור בחי' שעשועי' דתענוג וכתר להאיר ולהתלבש בח"ע שבתורה אז עי"ז נמשך אח"כ (תחת לשונך זה) להיות בחי' גידול המדות (למעלה בז"א ולמטה בנפש) שיהי' בהם ג"כ בחי' תוס' גילוי אוא"ס בבחי' גדלות אשר עתה יוכלו לקבל ולהכיל ע"י אמצעי'. בחי' הח"ע דתורה והיינו בחי' הלבוש דתורה שנת' לעיל בבחי' עוטה אור שע"י הח"ע דוקא יוכלו לקבל גם בחי' המדות דחו"ג (למעלה ואהוי"ר למטה) ואז נק' הם בבחי' דבש וחלב שהוא בחי' ההתפשטות וגידול שבמדות ע"י המשכת תוס' גידול המוחין בהם (בבחי' תענוג ושעשוע בב' אופני' בחי' הקבלה בתוכו ובחי' הכליון והתכללו' כנ"ל) וכ"ז תחת לשונך אחר המשכת בחי' הארת תענוג העליון ע"י הדיבור בפיו ולשונו שעי"ז הקב"ה קורא ושונה כנגדו להתלבש ולהתעלם תוך מעטה לבושו דתורה אור שאז עי"ז יש יכולת בבחי' כלי המדות ג"כ להכיל ולקבל תוס' גילוי אור הנמשך דרך לבוש זה דתורה (ומעין זה יש לומר משארז"ל אכלתי יערי עם דבשי זהו ק"ש וייני עם חלבי ברכו' דשמו"ע. דהיינו ע"י המס"נ דק"ש הנק' דבשי בבחי' כלתה נפשי ע"י הקדמת התבוננו' דפסד"ז הנק' יערי שעי"ז ניתן כח להמשיך בחי' מתיקו' האותיו' העליון דטעמי' לתוך ח"ע דתורה ואז אח"כ בחי' תוס' המשכ' אורו' בכלים בברכות דשמו"ע שזה נק' ייני עם חלבי כו') ונמצא מובן שבפסוק זה מדבר בבחי' המזון ולבוש שיש בבחי' התורה כדלעיל דהיינו נפת וכו' הוא בחי' מזון דתורה ודבש וחלב תחת לשון ע"י בחי' הלבוש דתורה כנ"ל ובדרך כלל שניהם מעין בחי' א' היינו המשכת האור דתענוג העליון לח"ע וגם למדות שכ"ז ע"י העסק בתורה בשפתיך ולשונך של בחי' הכלה דמס"נ שבכח הנשמה דכנס"י (אחר שהוציא' האדם מהעלם והסתר הגוף ע"י התפלה כו' כנ"ל) ולכן בדרך כלל נק' התורה רק בחי' מזון בין למעלה. ככל הנ"ל ובין למטה נק' מזון לנפש שגורם המשכת אור אלהי דניצוץ אלהי שבנה"א להאיר ולהתלבש בכלי החכמה ומוחין שלו בתחי' ואח"כ גם בכלי המדות (וכל האברים) דרך לבוש החכמה ומוחין שעל ידם יוכל להתקבל אור האלהי בכולם בבחי' תוס' וריבוי שזה בחי' גדלו'. שנק' חלב ודבש כנ"ל ומ"ש ימינא ושמאלא ובינייהו כלה יתפרש עפ"ז דימינ' ושמאלא דחו"ג דמדות מקבלים תוס' בבחי' גדלות ע"י בחי' כליון דכלה שביניהם וכן עד"ז מ"ש בס"י עשר אצבעו' חמש כנגד חמש כו' חו"ג מקבלי' תוס' והגדלה ע"י מלת הלשון המכוון באמצע (וכידוע דקו אמצעי עולה עד הכתר ועי"ז ממשיך תוס' במוחין ומדות כו' כנ"ל) וריח שלמותיך כריח לבנון היינו בחי' הלבושי' שע"י מצות שנק' ריח כמ"ש ריח בגדיו ריח' דלבושייכו. וכמ"ש במ"א ע"פ וישלח יהושע כו' ואת יריחו כו' (והיינו כנ"ל שבחי' ההמשכה ללבושים דמצות הוא מאד נעלה בשרשן והיינו מבחי' הלובן העליון דעצמו' אוא"ס ב"ה שנק' לבנון. אך רק בדרך דילוג וריחוק והיינו בחי' ריח שאינו בבחי' פנימי' במזון. ויש לומר שבזה נכלל ב' הבחי' שבמצות שבדרך כלל נקראי' לבושי' והיינו לפי שגם המזון דמצות הוא מבחי' הבירורי' דרפ"ח ניצוצין דתהו שג"כ אינם נכנסי' בבחי' גילוי בפנימי' כ"א בבחי' ריח. שלכן גם במזון דקרבנו' כתי' ריח ניחוח בבחי' ריח דוקא וכידוע ג"כ בבחי' הריח די"א סממני הקטורת מבחי' הבירורי' דוקא שכ"ז נק' ריח שאינו בא בגילוי ופנימי' אבל שרשו ממקום נעלה ביותר אשר ע"כ א"א שיבוא בבחי' גילוי וקירוב. ולכן גם הקרבנו' באים לכפרה וכמשנ"ת בלבוש הצדקה לכפר ולהגין מפני יניקת החיצוני'. שע"י פגמי העונו'. וב' הבחי' שבמצות יש לומר דהיינו א' בחי' קבלת השפע העליונה כזו בסט' דקדוש' בבחי' ריח עכ"פ וע"ז נא' במזון דקרבנו' ריח ניחוח לה' כו' והב' מה שע"י בחי' ריח העליון כזה מבריחי' יניקת החיצוני' וז"ש צדקה תציל ממות כו' ועכ"פ הכל בא מבחי' לובן העליון דאוא"ס ב"ה שנק' לבנון אלא שבא בהכרח רק בבחי' ריח בעלמ')