דברי נחמיה אורח חיים קצב

הא שנת' לעיל דחוטי שער ע"ג שערות הראש אינן חוצצין היינו דוקא כשלקח ב' שערות או יותר כרוכין יחד וכרכן על הראש שאז א"א להדקן שפיר. אבל אם כרכן על הראש אחת אחת מיהדק שפיר וחוצצין (טור וע' ט"ז). ויש מי שאוסר אף בכרכן שתים שתים ואינו מתיר כ"א בכרכן משולשין (רשב"א בחידושיו שבת ובת"ה הקצר) ויש מי שאו' עוד דהא דחוטי שער ע"ג שערות הראש אינן חוצצין היינו דוקא בשכרכן סביב שערות הראש בלבד אבל אם קלען בתוך קליעת שערות הראש אין המים באין בהם וחוצצין (משבצו' זהב א"ח רסי' ש"ג אליב' דהרא"ש וע"ש סי' קצ"ט בדין חפיפה). יש או' דאף חוטין חלולין וכן חוטי שער (רמ"א) שאין חוצצין היינו דוקא כשהן מנוקין מן הטיט ומכל לכלוך יפה יפה (ב"י בשם ראב"ד וכרבותיו של רש"י לדעת רש"י בפי' טונפין) אבל אם הן מלוכלכין בטיט וכה"ג צריך להסירן מפני הטיט שחוצץ (טור א"ח ר"ס ש"ג) שהרי הטיט מלכלך את הבשר ומיהדק שם שפיר וחוצץ בפני המים (ע' ט"ז א"ח שם אות ב' ג' דמטונפי' בלבד הטעם משום חציצה ומפני הטיט ולא במוזהבי' ודלא כפ"מ שם). וגם דרך להקפיד עליו להסירו משם ולא דמי לטיט לח דלקמן דכאן כיון שהטיט נאחז על החוטין ומשם מטנף והולך את הבשר תמיד אורחא להקפיד ע"ז יותר [לכאו' מההכרח לחלק כן לדעת רמ"א ז"ל ואחרוני' ובזה אין אנו צריכי' לדוחקו של הט"ז א"ח שם אות ב' מטעם לא פלוג ע"ש אלא בכל הנשים חוצץ] ויש מי שאו' עוד דאם החוטין החלולין או חוטי שער הנ"ל מטונפין בטיט וכה"ג או אפי' נקיים רק שהן מוזהבים שאז מקפיד עליהן שלא יטנפם במים הרי אלו חוצצין מצ"ע שכל דבר שמקפיד עליו להסירו חוצץ אעפ"י שאינו מיהדק כ"כ לבשר (טור ורמ"א ואחרוני' ומ"א שם סק"ה ומשבצות זהב שם) ואעפ"י שאין דעת זו נראה שאין לזה טעם נכון וגם הוא לכאו' נגד שיטות הש"ס ופוסקי' בכמה מקומו' [שוב ראיתי ביומא נ"ח א' בעיא הניח סיד כו' כיון שמחלחל לא חייץ א"ד לא שנא ואעפ"י דשם פשיט לקולא יש לחלק בין עבודה דפסול חציצה אינו אלא מדכתי' ולקח הכהן כדפרש"י זבחי' י"ט א' שאינו דרשא גמורה ולא נז' בגמ' בין כאן ע' ר"ן פ' לוה"ג (ל"ז) וריטב"א מחלק בין לולב לטבילה כו' ויש לומר דה"ה עבודה רק כלולב] ומה גם שי"א שאין לאסור לא מטונפי' ולא מוזהבים כלל (רש"י וב"י בשם רמב"ם וכ"מ מלשון הרא"ש וש"פ) מ"מ אין להקל נגד הסכמת האחרוני' ז"ל כלל וכלל אך ורק בשעת הדחק כמו לאחר לינת לילה אפשר יש לסמוך להקל במוזהבי' עכ"פ וכה"ג כל שלא מיהדק אעפ"י שמקפיד עליו אינו חוצץ. [שוב אחר זמן נדפס שו"ע מוח"ז רבינו ז"ל א"ח וע"ש נראה בהדיא שמקיל גם ע' בס' ס"ט (שבא לידי אח"כ) מקיל בשיש עוד צד קולא הא שנת' לעיל דחוטין שבצואר אינן חוצצין דוקא חוטין שהן חונקות אבל קטלא (שקורין האלזבאנד. ש"ך) שהיא עשוי' מרצועה חלקה ורחבה שהנשים כורכין סביב הצואר היא חוצצת שהאשה חונקת עצמה בהן כדי שיהא בשרה בולט ותרא' בעלת בשר ומתוך שהרצועה חלקה ורחבה אינה מזיקתה (גמ' שבת) ודוקא קטלא זו העשוי' מרצועה אבל יש מין קטלא העשוי' טס של כסף או זהב (או מה שקורין קאניק) כיון שהוא קשה אינה מהדקתו יפה על הצואר שהרי יכאב לה ואינו חוצץ (רשב"א בחידושיו):