דברי נחמיה אורח חיים יט

דברי

נחמיה

שאלות ותשובות

חלק אורח חיים

סימן א' (לסי' ט'

) הנה מה שיש לכאורה חששות כדבר הטאלקעש שקונים מפאבריקין של עובדי כוכבים בשביל טליתים של מצוה והמה משונים בתמונתם מאותן שלנו אלא דומין כאלו נעשים מתערובות צמר עם שארי מינים וגם עיקר הפאבריק הנ"ל לא נעשה כלל בשביל שיומכרו המאטקעם בנין טליתים של מצוה כ"א בעבור סחורה על בגדים

(א) והנה דרך כלל יש בזה ב' חששות א' מצד שעטנז והגם שזה שייך גם בשאר בגדים וכבר דשו בי' רבים שאינם נזהרים מזה כ"א א' בעיר כו' מ"מ בטליתים של מצוה ודאי יש ליזהר מזה יותר מכמה טעמים כמשי"ת אי"ה (ועיין תשובות משכנות יעקב חי"ד סי' ס"ז). וכידוע שבעת שהיו טליתים דאנסקער היו רוב העולם נזהרים מהם וכפי שראיתי ג"כ כי"ק של רבינו הגאון האלקי מוח"ז זצ"ל שכתב בזה"ל ובפרט טליתים דרעמאנעוו (שהיה אז פאבריק אצל האדון דשם) כל הנזהר מטליתים דאנסקער יזהר גם מהם כו' וכ"ז אם הם מצמר לבד אלא שרק יש חשש אולי נתערב בהם בלי דעת קצת חוטי פשתן אבל בנ"ד כיון שהם משונים בתמונתן יותר יש לחוש אולי נעשים לכתחילה מצמר עם פשתן והחשש הב' מצד תערובות צ"ג וידוע (שמלבד שדעת הרי"ף ורמב"ם ושו"ע דטליתים של שאר מינים אינם חייבים בציצית מדאורייתא ואין יוצאין בהם כו'). דעת מהר"ם (וסייעתו) דציצית של צמר אינו פוטר בשאר מינים ומשום הכי פסק הב"ח שלא לברך עליהם וכ"כ רבינו הגאון זצ"ל שנכון לברך על טלית אחרת ויפטור גם את זו

והנה תחילה יש לראות בענין סתם בגדי צמר שאין נזהרים מהם כ"א החרידים כו' פרק ט' דכלאים משנה ז' תנן הברסין כו' לא ילבש בהן עד שיבדוק. ולפירוש הרמב"ם הבדיקה היא בתפירה. והר"ש פירש הבדיקה שמא יש ביניהם פשתן ומעין זה פי' הרע"ב שמא יש פשתן מעורב בהן ופשטות לשון זה משמע דר"ל שמא בלי כוונה נתערב מעט פשתן בגוף הבגד באריגה או בטויית החוטין (וכ"מ שתופס התיו"ט ע"ש גבי מנעל של זרד ודברי קול הרמ"ז שם צ"ע כמבואר לקמן אי"ה). ולפי"ז אין חילוק בין עובד כוכבים לישראל דגם בשל ישראל נראה דשייך זה (וכידוע עתה בטליתים שלנו שמוצאים בבדיקה כו'). ואתי שפיר מה שבאמת לא נזכר כלל עובד כוכבים במתניתין ומכל מקום י"ל ג"כ דמיירי בסתמא בעובד כוכבים והבדיקה ר"ל שמא בכוונה עירב בהם פשתן ולפי"ז שיש לנו בפי' דברי הר"ש והרע"ב כעין ב' פירושי' ממילא נולד הרבה ספיקות לדינא די"ל לכ"א מהפירושים דבדיוק נקטי כן ויש כאן ג' ספיקות לדינא היינו דעפ"י פירוש הא' י"ל שרק לחששא זו שמא נתערב ממילא חיישינן אבל לעירוב בכוונה לא חיישינן כלל ומיירי בין בישראל ובין בעובד כוכבים דהכל שוה לפ"ז וי"ל ג"כ דלפי"ז מיירי דוקא בשל ישראל ומשא"כ בעובד כוכבים דאיכא חשש עירוב בכוונה אינו מועיל בדיקה ולפירוש הב' הנ"ל י"ל דמיירי דווקא בעובד כוכבים אבל בשל ישראל א"צ בדיקה דלעירובא ממילא לא חיישינן כלל הרי כאן ג' ספיקות ועוד יש ספק ד' די"ל שאין כאן ב' פירושים מחולקים אלא שניהם נכללו בדבריהם ר"ל דהכל בכלל החששא בישראל שמא נתערב ממילא ובעובד כוכבים בין ממילא ובין בכוונה וגם בענין שינוי הפירושים שבין הרמב"ם להר"ש והרע"ב צ"ע אי פליגי או מר אמר חדא כו' ולא פליגי אלא שהר"ש והרע"ב ודאי לא פליגי אהא דהרמב"ם שהרי הזכירו אח"כ בפי' ענין הבדיקה בתפירה בזמן ומקום שהפשתן מצוי כו' ע"ש. אבל הרמב"ם אפשר דפליג אהא דהר"ש והרע"ב ואי פליג יש ספק אם סבירא לי' דרק להתפירה חיישינן אבל זו"ז לא חיישינן כלל לעירוב בגוף הבגד לא בכוונה ולא ממילא ולפי"ז מיירי מתניתין (גם) בקונה בגד תפור מהעובד כוכבים או להיפוך דבגוף הבגד בשל עובד כוכבים אינו מועיל בדיקה אלא מיירי שהוא של ישראל רק שנותן לתפור לעובד כוכבים (ולעירובא ממילא לא חיישינן כלל כו'). והיוצא לדינא לפי זה דבתפירת עובד כוכבים לכולי עלמא צריך בדיקה ומועיל ובחשש עירובא ממילא ע"י בדיקה (נראה) ודאי דלכ"ע שרי דאל"כ קשי' מתניתין דאף אי נימא דמיירי בשגוף הבגד עשאה ישראל הרי גם בישראל שייך חשש זה ולומר שבישראל סמכינן אשמירתו וזהירתו מזה מתחילה נראה דוחק גדול ועכ"פ הו"ל (להפוסקים עכ"פ) להזהיר ע"ז ואי צריך בדיקה א"ל יש ספק ותלוי בשינוי הפירושים הנ"ל לכאורה אלא דלהרמב"ם נראה יותר דא"צ דלא חיישינן לזה כלל דאל"כ הוי לי' לפרש הבדיקה לענין זה (ג"כ עכ"פ) דאף אי מיירי בשל ישראל הא שייך ג"כ חששא זו לפה"נ כנ"ל ולהר"ש והרע"ב היה נראה יותר דצריך בדיקה מחששא זו כמובן מהנ"ל (דאף לפירוש הב' י"ל דהכל בכלל החשש כו') ולענין חשש עירוב בכוונה בעובד כוכבים יש ספק אם צריך בדיקה ומועיל או א"צ או אינו מועיל והיינו בין להרמב"ם ובין להר"ש ורע"ב איכא כל ספיקות אלו כמובן מהנ"ל ומהיות שכללא הוא בכ"מ שטוב לקרב הדעות ולא לחדש פלוגתא היה נראה שגם כאן ראוי לומר שמר אמר חדא כו' ולא פליגי ועפי"ז היה אפשר לפשוט כל הספיקות הנ"ל והיינו שגם בדבר הספק הנ"ל בפירוש דברי הר"ש והרע"ב יש להכריע כפירוש הב' הנ"ל ושעפי"ז בחשש עירובא ממילא לא חיישינן כלל דאז י"ל דהא דלא הזכיר הרמב"ם הבדיקה כ"א בתפירה זהו משום דמיירי בשגוף הבגד הוא של ישראל כו' כנ"ל ולהר"ש והרע"ב איירי בשל עובד כוכבים אבל אי הפירוש בהר"ש והרע"ב כפירוש הא' הנ"ל וכן אי הכל בכלל החששא. א"כ היה קשה את"ל דהרמב"ם ג"כ לא פליג ע"ז למה לא הזכיר הבדיקה גם מחששא זו כיון דגם בשל ישראל שייך זה כנ"ל ולפי"ז היה הדין מוסכם דכל ע"י עובד כוכבים בין בגוף הבגד ובין בתפירה