דברי נחמיה אורח חיים יח

דוקא שג"כ מצוה כנ"ל. אבל למי שאינו צריך לד"א ועוסק אז אין חילוק בין מי שלמד ללא למד שניהם שוים בזה. והחיוב חמור מאד ללמוד תמיד יום ולילה. וכל המבטל את התורה בלי עסק וד"א ויש לו פנאי ה"ז דבר ה' בזה לכ"ע. וע"ז אמרו בחגיגה הנ"ל ג"כ שהקב"ה בוכה על מי שיש לו עת לעסוק בתורה ואינו עוסק**(ובענין זכות הגדול מקובע עתים לתורה. שמעתי בשם אא"ז הרה"ג המפורסם כו' מו"ה אברהם בירך ז"ל מסמילייאן. שפי' קובע כמו דאמרו כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וה"נ אם קובע שעה קבוע ומיוחד בכל יום בלימוד בחוק ולא יעבור כיתד במקום נאמן דנין לי' כמחצה על מחצה. אף שכל היום אינו עוסק בתורה כ"א בד"א. ומכריע ג"כ לכף זכות. ודפח"ח. ואני אבוא אחריו ומלאתי את דבריו. דלכאו' יש לסתור דבריו מהא דכתבו התוס' בנזיר (י"ב ד"ה אסור) דלא אמרי' קבוע כמחצה אלא כשהאיסור ניכר לעצמו וההיתר ניכר לעצמו אבל כשאין האיסור. ניכר לעצמו לא אמרי' כמחצה ע"ש. וה"נ אין שעה זו שלומד ניכר לעצמו משאר שעות היום. דכי נא' דשאר שעות ניכר מצד עצמם שאינן שעות של לימוד דכי לא סגי שלפעמי' ילמוד בשאר שעות ג"כ. אמנם מאשר בינותי בספרים נ"ל בזה. דהנה ידוע מס"ק שניתן מצות על כל שעות היום המכוונים לשעות של מעלה לחבר יומין תתאין עם יומין עלאין. וידוע שבכל אות מד' אותיו' הוי' יש בו ג' צירופי' ובכלל שם הוי' י"ב צירופי' לי"ב שעות. וראיתי בס"ק שלכן אמרו על זמן ק"ש ע"ס ג' שעות. דק"ש הוא יו"ד משם הוי' כמו שאומרי' בק"ש שעהמ"ט אם פגמתי באות יו"ד דק"ש. ולכן זמן ק"ש ג' שעות שהוא לחבר ג' צירופי הוי' מאות יו"ד לג' שעות דלמטה. ולפי"ז יש לומר דה"נ בתורה צריך זמן ג' שעות ג"כ נגד ג' צירופי הוי' מאותו האות דהוי' השייך לתורה לג' שעות. וזהו שאמרו (בע"ג ג') ג' שעות דוקא הקב"ה יושב ועוסק בתורה. דזהו ג' צירופי הוי' לג' שעות דלמטה וזהו החיוב לקובע עתים לתורה. ר"ל עתים דג' שעות המכוונים לג' צירופי הוי' מאותו האות כנ"ל. וה"נ לשאר מצות. והא דלא נתנו חכמי' מפורש זמן לתורה ג' שעות כמו שנתנו לק"ש. יש לומר משום דלפעמי' מבטלים לגמרי מתורה כמו שאמרו עת לעשות ה' הפרו תורתך. וכמו לגבי מצוה עוברת וכה"ג לכן לא שייך לגזור מספר שעות. משא"כ לק"ש מפסיקין אפי' מי שתורתו אומנתו. ועוד בק"ש הזמן ג"כ מדאוריי' דכתי' בשכבך ובקומך וסמכו חכמי' לוותיקין מקרא ייראוך עם שמש. אבל בתורה צריך רק שיהי' זמן לימוד ג' שעות. אבל אין נ"מ מתי ביום יהי' הג' שעות ואדרבה שאין ראוי לקבוע שעה מיוחד דוקא דאולי יהי' לו טרדה ובלבול בשעה זו שקבעה ויהי' בטל לגמרי וכיון שאין לתלות מתי יהי' הזמן ע"כ אמרו סתם. משא"כ בק"ש דא"צ כוונת הלב כדאי' במשנה האומנין קורין בראש האילן כו' דלא בעי כוונה. אין לחוש. ויש לרמז בזה שכתוב גבי ארון ולא יסורו בדי הארון. דהטעם כדי שיהי' מוכן הארון בכל עת לשאת אותו ממקום למקום ע"י הבדים. והרמז דארון היינו תורה דהלוחות היו בו וצריך האדם לשאת עתים בתורה ממקום פנוי למקום פנוי. דאם יהי' לו טרדה ובלבול בשעה שמורגל ילמוד בשעה אחרת רק שלא יחסר מג' שעות. ולפי"ז אין סתיר' מגמ' דשבת דצריך לקבוע עתים לתורה למדרש שמואל דאוסר לקבוע עתים. דבמדרש שמואל מיירי לעושה וקובע שעה מיוחד דוקא וזה אינו נכון אלא יעשה עתים הרבה. ובשבת מיירי שיהי' העתים כמה שעות קבועים לעולם אבל נמי שלא יהי' דוקא שעה זו מיוחד כנ"ל. והשת' שפיר מתוקמ' פי' אא"ז דקובע עתים הוי כמחצה על מחצה גם כפי' התוס' הנ"ל. דכל דבר ניכר לעצמו ג' שעות דק"ש ניכר לעצמו נגד ג' צירופי הוי' מאות יו"ד וג' שעות דתורה ניכר לעצמו נגד אות מהוי' השייך לג' צירופי' דתורה וכן שאר המצות משאר כל היום. שכולם נחלקים בפרטיות לד' אותיות הוי' נגד י"ב צירופי' לי"ב שעות. וכל ג' שעות נגד ג' צירופי' כל אחד ניכר לעצמו לפי ג' צירופי הוי' הנכללים בו. ע"כ הגהה:)**

ובטרם צאתי אבקש כפרה על שמעטתי את חלק או"ח והדפסתי רק חמשה מאות עקסעמפלארין. כי רב טורח ועמל הי' לי מחלק אה"ע כי אנכי איש מוטרד. ואין לי גורל ונחלה בכאלה חלילה. נוסף לזה כי חדלו ממנו מועטי חסידי' המתנכרים במחנה לקנא קנאת אדמו"ר מליבאוויץ נ"ע. לאמר שעשיתי נגד כ"ק זצוק"ל. במה שהדפסתי תשובת אאמ"ו הגזצ"ל הבנוים לסתור דברי אדמו"ר הקדומים אליו ומדוע לא הדפסתי נם מה שחזר אדמו"ר שקיים דבריו הראשונים. ולא בניתי הנהרסות. אולם קול המולה רק בין דלי חסידים המשיאים גלים ברוח שאון בכסל דרכם להתנוסם בזה דגל חסיד על מצחו תמיד. ולא כאלה חלק ה' בנבוני מדע וקבלוהו באהבה באין הבדל עם ועם אשכנזים וספרדים. ולא הרעו ולא השחיתו בכל הרי קודש ישראל

ולמען הציל נפשי מחטאת החושדים בעלילות כוזב. הנני קורא ועונה מראש הרים קבל כל עם ולא אסתתר בסתר המדרגה ודבר גלוים שאף לו הייתי מוצא מכ"ק ש"ב אדמו"ר זצוק"ל מה שחזר והשיב על דברי אאמ"ו זצ"ל הייתי חדל מהביאם. יען שלא רציתי לעשות החיבור מקובץ מאחרים. וגם דברי אדמו"ר הקדומים אליו בהכרח הכנסתים כדי שיובנו התשובות. נוסף כידוע לכל שאדמו"ר פקד עלי להדפיס דבריו הק' בתוך ספרו זה. ובפירוש א' בזה"ל אף שכמה פעמים סותר את דברי. עכ"ז חלילה לשנות דבר וחצי דבר. ומראש צורים אראנו כי כן דרך החכמי' מעולם משנות דור ודור זה בונה וזה סותר וזהו כבוד חכמי' ותפארתן ואהבה בסופה ואין זה נוגע בקצה כ"ק ח"ו. ועפ"י פקודתו עשיתי תם ונקי אנכי. ואם יש מאדמו"ר מה שחזר והשיב על דברי אאמ"ו ז"ל. הלא במקומו יבואו בתוך ספרו הק' (שהי' מוכן להדפיסו). נוסף לזה שער אשער שלא חזר אדמו"ר להשיב על דברי אאמ"ו כלום. מאשר ידוע לרבים כי אדמו"ר למען יוכל עמוד בעבודתו הקדושה ותשובותיו לאנשים יחידים לא יטרידוהו. בחר בו במר אבא הגזצ"ל למען הקל מעליו לשאת עמו במשא. באשר הוא לבדו ידעו פנים בפנים. עומק חכמתו ורוחב בינתו לזאת סמך על תשובתו לבדו. ובפירוש יצא מפה קדשו אדמו"ר שהעיד על אאמ"ו שכל פסק הלכה שיצא ממנו אחר עיונו ופלפולו העמוקה מני ים. לא ימצא מי שיהי' כח ומשרה לסתור דבריו. ובתשובה אחת כתב עליו הלכה כמותו בכ"מ. וא"כ לא נפלאת ולא רחוקה היא שלא חזר על דבריו כלום

אולם אשר ידוע שלא הדפסתי למען להרויח ודי לי שאפטור בהפסד מועט. ורק למען למלאות פקודת אדמו"ר זצ"ל. ולהקל מעלי טורח המכירה. לזאת בחרתי במיעוטו. אולם לפי מיעוט הדפסה חששתי שלא יוסיפו אחרים לגשת בגבולי להדפיסו עוד בלעדי. לזאת נעתרתי מגדולי ורבני הזמן שיתנו חבל גזירתם לקשר ידי עושה עול. ולגדור הדרך בפני כל אדם שלא יגישו למחיצתי. וגם אנכי הרימותי ידי לאסור איסור לכל אדם להדפיסו בלתי רשותי לא חלק או"ח ולא חלק אה"ע לא במדינה זו ולא בח"ל כידוע מפוסקים שכל אדם יכול בעצמו לאסור את שלו. אמנם ישראל כשרים הם ולא נחשדו ח"ו. ושלום על ישראל מאת הדובר שלום

דובער יהודה ליב בלאאמ"ו הגאון החסיד מו"ה נחמיה זצ"ל גינזבורג