דברי נחמיה אורח חיים קפח

למיקם אטעמא ולרש"י אפי' באלף ל"ב ולר"ת צריך ס' ומאימתי מתחיל לפלוט את הבלוע י"א משפוסק לבלוע מתחיל לפלוט מה שבלע ותלוי באומד הדעת וי"א שכ"ש התחתון אינו פולט מה שבלע וכן חלב שנפל על הבשר רותח טועמים את הבשר אם יש בו טעם חלב אסור ואם לאו מותר ולדידן משערינן בס' בכולה ואם נפל חלב לתוך קדירה רותחת שיש בה הרבה חתיכות בשר ורוטב אם נפל על הרוטב או אפי' על חתי' מן החתי' אלא שניער מיד את הקדירה או כסה אותה הרוטב שולט בכולה ומערב הכל ונעשה כחתיכה אחת ואם יש בקדירה כולה טעם חלב אסורה ואם לאו מותר ולדידן משערינן בס' בכולה אבל אם נפל על חתיכה מן החתיכות ולא ניער ולא כסה את הקדירה אם היא מונחת כולה חוץ לרוטב כגון שחתיכה אחרת קצתה חוץ לרוטב וזו מונחת עליו אין החלב מתפשט אלא באותה חתיכה בלבד לכ"ע וטועמים אותה לבדה ולדידן צריך ס' בחתיכה זו לבדה ואם קצתה בתוך הרוטב דעת רש"י דהוי כמו כולה חוץ לרוטב ודעת ר"י דהוי כמו ניער וי"א דאפי' כולה ברוטב רק שהיא מגולה למעלה ונפל שם החלב אינו מתפשט אלא בה לדעת רש"י ויש חולקין והמנהג כדעת ר"י שאפי' קצתה לבד בתוך הרוטב בכולה משערינן. והיכא שנאסר בשר בחלב או איפכא נעשו איסור מצד עצמן כחתיכת בשר נבילה או חלב נבילה שהרי קודם חיבורן היו שניהם מותרים אלא שחיבורן אסרם לכן גם שניהם בשוה לפיכך חתי' בשר שנאסר בחלב ובשלו אח"כ עם שאר בשר לרש"י אפי' באלף לא בטיל ולר"ת צריך ס' נגד כולה להתיר אחרות והחתיכה הראשונה לעולם אסורה וכשמכירה משליכה ואם אינו מכירה הכל אסור אם היא ראויה להתכבד וכדין שאר איסור בהיתר מב"מ שית' בסי' צ"ח וכן קדירה שיש בה הרבה חתיכות בשר ונפלה טיפת חלב על אחת והם באופן שנת' שאינו מתפשט בכל הקדירה אם יש בהחתי' טעם חלב ונאסרה נעשית כולה כנבילה ואם ניער או כסה לבסוף חוזרת חתיכה זו ואוסרת השאר כדין מב"מ מיהו לדעת הרשב"א הא דאמרינן שהבשר נעשה איסור מצד עצמה היינו דוקא בעוד שהחלב בתוכו שאז הוא בב"ח ונאסר עצם הבשר מצ"ע אבל לאחר שנודע בבירור שיצא החלב ממנו ולא נשאר בו כלום הרי הוא כבתחילה קודם שנבלע בו החלב וחוזר להיתרו ולכן אם נפל חלב על חתיכה א' שכולה חוץ לרוטב ונאסרה אם לא ניער ול"כ את הקדירה לא בתחילה ולא בסוף אינה אוסרת את השאר שבקדירה כלל ואפי' ס' נגד החלב לא בעינן כי החלב שבלעה אינה פולטת לשאר החתי' כלל דדבר הבלוע אינו יוצא מחל"ח וכיון שידענו בבירור שאין שם חלב כלל אף שפולטת טעם בשר שבה דטעם של עצמה פולטת גם בלא רוטב מ"מ הרי בשר שבה כשאין בו טעם חלב אינו אסור כלל לדעת הרשב"א ואף לפי דעת זה יש להסתפק לדעת רש"י היכא שמקצתה בתוך הרוטב דשמא מאי דס"ל שאינו מתפשט אלא בה היינו לומר שבה מתפשט תחילה אשר ע"כ נאסרה אבל אחר ששהתה שם זמן מה פולטת גם החלב שבלעה עם טעם הבשר שבה ונ"נ ואוסרת הכל כן צ"ל הד"מ אלא דלפ"ז אין מקום להביא כאן הר"ן והמ"מ ובאמת לפי מ"ש הב"י הלימוד ברש"י בענין מקצת בתוך הרוטב משמע כנ"ל אבל לפי מ"ש המהר"ם שיף הלימוד ברש"י א"א לומר כן וע"ש ולדעת הר"ן כשנאסר בשר מחלב נעשית כנבילה ממש ואסורה אפי' אם יפרוש ממנו החלב לגמרי דגזרת הכתוב הוא דבשר שנתבשל בחלב אסור לאוכלו לעולם אפי' בלא החלב שבו ולפ"ז בשר שנאסר אפילו כולו חוץ לרוטב אוסר את השאר מחמת טעם הבשר עצמו שפולטו דין חנ"נ בשאר איסורין ית' בהלכות תערובות. טיפת חלב שנפלה על קדירה רותחת מבחוץ י"א שמתפשטת בכל הקדירה ומתבטל בה בס' וי"א שאע"פ שמתפשטת בכל הקדירה מ"מ אינה מתבטלת אלא אדרבה אוסרת את הקדירה ואח"כ אוסרת הקדירה את התבשיל וי"א שאם היה פשוט לנו שמתפשטת בכל הקדירה היתה בטילה בס' אלא שיש לחוש שמא בקדירה אינה מתפשטת אלא מעט באופן שאין בהבלוע שם ס' כנגדה ואוסרת את הבלוע במקום הזה ואח"כ אוסר המקום הזה את התבשיל לפיכך כ' מהר"ם שאם יש בתבשיל ס' פעמים ס' נגד החלב מותר התבשיל ממ"נ אבל מ"מ הקדירה אסורה ואם בשל בה פעם אחרת דינה כמו בפעם ראשון דבעינן ס' פעמים ס' ובד"מ צריך לומר דהאו"ה לטעמיה אזיל וי"א דאם נפלה נגד התבשיל מפעפעת לפנים והרי הוא כמו שנפלה לפנים וטועמין את התבשיל (ולדידן צריך ס' נגד החלב) אלא שאם נפלה נגד הריקן יש לחוש כנ"ל ויש תקנה לזה דהיינו שיניחנה עד שיצטנן ואח"כ יערה התבשיל ממנה אלא שנהנו לאוסרו (ויש להקל כסברא זו אלא שהמחמיר תע"ב וכ"ז כשנפל שלא כנגד האש או אפי' כנגד האש אלא שנפל הרבה חלב אבל אם נפל מעט חלב כנגד האש שורפו ומייבשו ואין חילוק בין שנפל כנגד הרוטב ושלא כנגד הרוטב הכל מותר ואפי' הקדירה עצמה מותרת ובשעת הדחק כגון בע"ש וכיוצא בו יש להתיר אפי' שלא לצד האש ולא כנגד הרוטב ובלבד שיהי' ס' בתבשיל נגד החלב: (חסר

קצת

) (סימן צ"ג

) נותן טעם ראשון הרי הוא כהבשר עצמו ממש לפיכך בישל חלב בקדירה של בשר טועמים את החלב אם יש בו טעם בשר אסור שהטעם שבתוך הקדירה הוא טעם ראשון והרי הוא כממשות הבשר וחוזר ונ"ט בהחלב. (ולדידן צריך ס' נגד כל הקדירה דלא ידעינן כמה בלוע בה וכמה נפיק מינה) וכן הדין אם בשל בשר בקדירה חולבת בד"א אם בשל השני בתוך מעל"ע לבישול הראשון אבל בשלו אחר מעל"ע כבר נתקלקל הטעם בתוך הקדירה וכשחזר ונ"ט בשני הוי נ"ט לפגם ומותר ומ"מ לכתחילה אסור לבשל אפי' לאחר מעל"ע גזירה שלא יבשל תוך מעל"ע וכן בכיסוי של בשר אפי' נקובה למעלה שנתנה על גבי קדירה חולבת רותחת או איפכא דינו כמו בקדירה עצמה ובתוך מעל"ע צריך ס' נגד כל' הכיסוי אם הכיסוי לחה עדיין מחמת זיעה או אפי' יבשה אלא ששהתה מעט בכדי שתוכל להזיע מעט ולהתייבש והכיסוי אסורה ולאחר מעל"ע הכיסוי אסורה והקדירה והתבשיל מותרים ויש מי שאוסר גם הקדירה והתבשיל והמתע"ב והמקיל לא הפסיד אלא שבמקום שנהגו בו איסור אין לשנות ואם נתן כיסוי רותחת על קדירה צוננת אם יודע בבירור שלא נפל כלום מהכיסוי לתוך הקדירה התבשיל מותר לכ"ע והכיסוי והקדירה י"א שנאסרו כ"ק כדין חם לתוך צונן וי"א שמה שנפרש מהלחלוחית שבכיסוי על הקדירה הוי כלי שני ול"ד לשאר עירוי דכיון שהוא דבר מועט פוסק כח חמימות מהרה ואם יש ספק שלא נפל מעט מהלחלוחית בתוך: הקדירה יש אוסרין התבשיל (כ"ק ביבש) ויש מתירין משום דמסתמא איכא ס' בקדירה נגד מה שנפל בה וכ' הד"מ דבזה מסתברא כסברא הראשונה דמה מועיל ששים בחם לתוך צונן אלא שיש להחמיר מטעם אחר שאין מחזיקין איסור לומר שנפל שם ואפשר דהאו"ה מיירי בדבר לח דלא שייך קליפה ולטעמי' שפוסק כר"י בסי' נ"א שהתיר בענין זה ומה שהצריך ס' משום שנתערב ממשות הלחלוחית בהחלב בלא"ה צריך לומר כן דהא ס"ל דלא מיקרי חם כלל בדבר מועט כנ"ל ואם בישל בתוך מעל"ע ואין בו כדי נ"ט י"א שהמין הראשון יצא ונתבטל לכן מותר לבשל בקדירה ממין האחרון אבל ממין הראשון אסור דהרי בלעה מהשני ויש מתירין גם ממין הראשון אם עירה השני קודם שתנוח מהרתיחה דכיון שהיתה טרודה לפלוט מין הראשון לא בלעה ממין השני וי"א דאף אם נתיר ממין הראשון