דברי נחמיה אורח חיים קפג

להתעקם לגמרי וליתחב בעובי הכבד אלא דרך הוושט נקבה (שפתי דעת ס"ק) ויש מי שאומר דמ"מ לא הוי רק ספק טריפה (רמב"ם רשב"א) וי"ח עכ"ז ואומרים דנהפוך הוא שאם חודה של מחט פונה לצד חלל הגוף טריפה דחוששין כל שהוא נכנס עד מקום הכבד וחודו למטה ועובר דרך צד שמא עם כניסתו ניקב הקנה הפורש לכבד במקום שהוא צר וטריפה ואם קופה לצד חלל הגוף כשרה דכיון דדרך קופה נכנסה ודאי לא נקבה שהרי אינה יכולה לנקוב בקופה שלה אע"פ שנכנסה בדוחק ולהא לא חיישינן שמא דרך הוושט נכנסה דכיון שנמצאת בכבד שהוא מאברים התלוים בקנה ודאי דרך קנה נכנסה וכ"ז במחט גסה ע"ד שנת' לעיל אבל בדקה אפי' נכנסה דרך קופה טריפה שהרי היא מצויה לנקוב אפי' דרך קופה ולענין הלכה (ב"ח ש"ך ומ"ש הש"ך שכ"ד מהרש"ל לא מצאתי ביש"ש שפסק כן אלא כפרש"י והתוס' והרא"ש ע"ש סי' מ"ז פר"ח ת"ש פמ"ג) יש אומרים שיש להחמיר כשני הפירושים דבין כשחודה לצד חלל הבהמה בין כשקופה לצד חלל הבהמה לאפוקי מדעת הסמ"ק וכן כשהכבד בא לפנינו שלם וא"צ בחתוכה בין במחט גסה בין במחט דקה בכל ענין טריפה ופסק דעת הרב"י בש"ע והרמ"א שם ובת"ח כלל צ"ג והלבוש וכ"נ דעת הבל"י סק"ז וכן פסק הפרי תואר והתוי"ק ויש אומרים שהלכה כסברא הראשונה דאם קופה לצד הסמפון וחודה לצד חלל והמחט עבה כשרה ואם קופה לצד חלל הגוף טריפה וודאית ובאמת שכ"ד (רש"י ותוס' ורא"ש וסה"ת סמ"ג סמ"ק ראב"ן סי' רמ"ד מרדכי וכ"נ דעת הר"ן) רוב הפוסקים הראשונים ומ"מ במקום שאין הפ"מ בדבר יש לחוש לדברי רבותינו המחמירים אבל כן פסק הש"ך עצמו בספרו הארוך עם היותו מן המחמירים במקום הפ"מ יש יש לסמוך על סברא הראשונה

ר"ן ב' יש מי שאומר מהרש"ל סי' מ"ז ש"ך) י"א שאפילו לסברא הראשונה אין היתיר בקופה לצד הסמפון אלא כשהמחט כולה נחבא בתוך הכבד אבל אם חודה של מחט יוצא לתוך חלל הגוף אפי' קופה לגו טרפה דדמי לקוץ או מחט שניקב לחלל הגוף דטריפה דחיישינן שמא ניקב א' מן האברים הפנימי' וכבר נת' לעיל סק"א שי"א (רשב"א רש"י) וכ"נ נוטה דעת הר"ן בחי' שכ' סברא זו בסתמא ואח"כ כ' ס' ראשונה בלשון יחיד וז"ל אבל יש מי שכתב כו' וכן פסק הל"ח ס"ק קכ"ב וכ"ד הט"ז סי' נ"ג וכ"פ הלבוש שאין חילוק ובכל ענין כשרה

אם נמצאת המחט בסמפון הגדול שבכבד והוא סמפון הקנה שנכנס בתוכו בין במחט דקה בין בגסה בין קופה לגו או לבר בכל ענין כשרה (ב"ח ש"ך הארוך) ואפי' נמצאת במקום שהוא מיצר והולך דהיינו קודם כניסתו לקני הכבד כשרה וכן הדין בנמצאת בסמפון הגדול שבריאה כמשנת"ל סי' ל"ו סט"ז

אם נמצאת המחט בסמפונות קטנים שבכבד נ"ל דאם יש דרך לסמפונות אלו אל סמפון הגדול אם קופה לצד סמפון הגדול כשרה וא"ל טריפה ובקטינתא בכל ענין טריפה ואם אין דרך להם אלי' אז אם הסמפון קטן זה עומד באופן ששייך לומר שקופה לגו לצד סמפון הגדול כשרה ובקופה לבר טריפה ואם אינו עומד בדרך זה אלא הוא בעובי הכבד ביושר בכל ענין טריפה כענין שנתבאר לעיל סק"ב ועמ"ש סימן ל"ו סק"ח דשם ג"כ דינא הכי שאז יש לסמוך כו' היינו דעת רש"י ועת"ש סי' מ"א שכ"ד הרשב"א והטור ופשיטא שלדעת הרמב"ם ג"כ אין לחלק בין זה למחט. ועוי"ל דהתוס' ס"ל דבריאה לא בעי נפיחה מש"ה מדמי מרה לריאה דאת"ל דבעי נפיחה דווקא א"כ לא היו צריכים לחלק בין קשייתא דזיתא למחט כו' וכן מצאתי בספר ראש יוסף דמ"ש וכיון שכן למאי דקיי"ל דבעי נפיחה דווקא כמש"ל א"כ אין מוכרח לחלק בין מחט לקשייתא דזיתא לכן בהפ"מ יש לסמוך על הפוסקים המקילים בריאה וכפסק הפר"ח והשמ"ח טריפה קרוב לודאי כו' בט"ז כ' דטריפה מספק כיון דרוב הנבלעים הם דרך הוושט ולא משמע כן בגמ' דא"כ מאי פריך מביה"כ הרי כל היכא דגבי כבד מטריפין מה"ט פשיטא דבביה"כ כשר משום שהיא מאברים התלוים בוושט ותלינן דדרך וושט נכנסה משא"כ בכבד מש"ה טריפה דרוב הנבלעים דרך הוושט כו' אלא הקושיא מאלימתא וקופה לבר ופירש"י או מלגו (להרשב"א כמ"ש בחידושיו) דבזה אמרינן גבי כבד דוודאי נקובי נקיב דרך הוושט ולא מספקינן שמא סמפונא נקט אע"ג דהוא מאברים התלוים בקנה וכיון דהנה ודאי א"כ בביה"כ נמי ראיה שיהי' טריפה ועוד דלהט"ז גם בקופה לגו ראוי שיהיה טריפה כיון דהצדדים שקולים ורוב הנבלעים הם דרך הוושט והנה כמו שבביה"כ המחט טמונה כולה בו ה"נ כה"ג גבי כבדא הוי טריפה ודאי' כשקופה לצד חלל הגוף וכמ"ש התוס' ומ"ש הת"ז א"כ האיך נכנסה הקופה לק"מ לשיטת הפר"ח דמחט שבגמ' היינו מחט נקובה שאין ראשה עגול וא"כ עם היות שהיא עבה בראשה ואין יכולה לנקוב בעצמה מ"מ אם כבר ניקב החוד גם היא יכולה להכנס בנקב זה שהרי העביות שבקופה אינו שיוציא ממנה כגג על גוף המחט כמסמר וכה"ג שאז באמת לא הי' יכול להכנס אלא במחט זה העביות הולך בשיפוע מחודו לראשו עד שבראשו הוא עב וא"כ כיון שהעביות הולך מעט מעט יכול הוא להכנס אחרי החוד בטוב ע"י כח המושך ובאמת מזה נ"ל ראי' לשיטת הפר"ח דאלו להת"ש א"כ קשה קושיית הת"ז האיך יכולה הקופה להכנס דרך נקב הנעשה בחוד כו' ומ"ש הט"ז דאלא מאי כו' א"כ לא הוי רק ס' טריפה כמ"ש הט"ז מזה לבד הוי ראי' ברורה דנקובי נקיב ויש לדחוק ולומר דמ"מ גם להת"ש בקל יותר שתכנס הקופה דרך נקב שכבר נעשה עם היותו קטן משתעשה נקב בעצמה ממש. וע' בערוך ערך קפא פי' קופא שבגמ' דמיירי במחט נקובה וכפרש"י גם מדברי הרמב"ם יש ללמוד דכל שהקופה עגולה אפי' היא קטנה אינה נוקבת שהרי כ' גבי מחט קטנה ששני ראשיה חדים מכלל דכשצד א' אינו חד דינו כאלימתא. גם ברוקח סי' שפ"ד כ' גרעין תמרה או גודגדניות ורש"י פי' בעירובין (ד' כ"ח א') דגודגדניות הוא קארשען וכן גרעין דקארשען קטן מגרעין תמרה וק' מנ"ל להרוקח להקל בזה א"ו ס"ל דכל שאינו חד לא חיישינן דנקוב ודלא כהת"ש ובכה"ג כ' וז"ל וה"מ בקשייתא דדיקלא דשיע' כו' ומשמע דאין קפידא רק שיהי' שוע וחלק. (ומ"ש הרשב"א דבעי' כתמרה היינו כמ"ש הפר"ח דמיירי במחט נקובה שאינה חלקה ועגולה בראשה א"נ נ"ל דברזל שאני דמיזרף כדאיתא ביבמות פ' הערל מש"ה בעי' כתמרה דזהו ודאי אלימתא) ומ"מ למעשה אין להקל נגד הת"ש בענין מחט שאינה נקובה משום דיש לחלק בין זה לגודגדניות וכל דבר שאין לו אורך והוא חלק ביותר כמו חתיכת אבר עגולה שמורים בו בקנה שריפה קטן והוא הנק' בל"א שראט ע' בש"ך סי' קפ"ז שבמה יש להקל כבגודגדניות שברוקח וכמ"ש בפנים וע' בכו"פ ססי' מ"ב ודבריו אין ברורים וע' בש"ד סי' צ"ב דמסמר שיש לו ראש דינו כמחט אלימתא ולא ס"ל מ"ש הרשב"א ששיעור העובי כגרעין תמרה דאל"כ הוי לי' לפרושי וכן משמע דעת הראב"ן סי' רמ"ה שכ' ואם עב הוא המחט או שנמצא שם מסמר כו' ומדלא פי' שיעור גודל ראש המסמר אלמא דיהי' איך שיהי' סתמו הוי כמחט אלימתא ובב"ח ססי' מ"ב ובת"ח כלל פ"ט משמע ג"כ דכל גרעין שאינו חד אלא עגול יש להקל בו ודלא כהת"ש והכו"פ ססי' מ"ב

לסק"א הנ"ל וטרפה בכל ענין מספק כ"כ בתשו' צ"צ סי' ק"ו והובא במ"י וכו"פ והפר"ח שחלק ע"ז היינו מטעם אחר אכן הת"ש סק"י כ' דאין זה ס' כיון