דברי נחמיה אורח חיים קעט

בחסרה הוורדא שיעור ט"ד (ש"ח ס"ז) י"א ארכה ורחבה כאורך ורוחב ציפורן אגודל בינוני וי"א כאורך ורוחב פרק אמצעי של אגודל בינוני דהיינו הפרק השני שלאחר הפרק שבו הציפורן (הגהת הר"ץ וי"א שארכו כאורך פרק אמצעי של אגודל ורחבו כציפורן האגודל לכן בכ"מ שנז' כט"ד יש לפסוק כסברא החמורה שבשניהם דהיינו באונא שהיא קטנה אין להכשיר אא"כ ארכה כאורך פרק ב' של אגודל בינוני ורחבה כרוחב פרק זה) וביתרת מגבה יש להטריף כשארכה ורחבה כאורך ורוחב ציפורן ואעפ"כ נ"ל שבוורדא קטנה יש להקל אם יש בה כאורך ורוחב ציפורן האגודל פפי שבלאה"נ רוב הפוסקים מקילים בחסרה הוורדא

כבר נת' בש"ע ס"א שי"א שאם חסרה הוורדא כשרה (ב"ח) משום דלפעמים הוורדא היא חסירה ואינה דבר קבוע כ"כ כמו האונות ולפיכך (הר"ן ב' והגאונים והרמב"ם והש"ע) י"א שאם חסר אחת מאונות הימין הוורדא משלמת וכשרה (ב"ח ס"ט) דכיון שהוורדא לפעמים היא חסירה ולפעמים אינה חסירה אבל ה' אונות לעולם אינם חסרים מסתברא לומר דזו האונא שהיא הוורדא העומדת מקמא בימין היא ממנין ה' אונות והוורדא חסרה היא (נ"י) ואע"ג דוורדא זו שעולה למנין האונות אינה עומדת בדרי אלא מקמח מ"מ עולה למנין האונות לפי שי"א אלו ס"ל דיתרת מקמא כשרה וא"כ מקמא ודרי דאוני חדא מילתא היא ולפ"ז במקום שאוסרים י"מ אפשר שהוורדא משלמת (פ"ת) כיון דאורחי' דוורדא לעמוד מקמא בימין אע"ג שאינה עומדת בדרי ממש משלמת למנין האונות דאנן לא קאמרינן אלא שיהיה תלתא מימינא ולא שיהיו כולם בדרי ממש (ב"י פ"ת) אבל חם חסר א' מאונות השמאל אין הוורדא משלמת אפי' אם עומדת בשמאל כיון דלאו אורחי' לעמוד בשמאל (ב"ח) וי"א שאם עומדת בשמאל משלמת (רש"י רמ"א לבוש ש"ך) אבל י"ח עכ"ז ואומרים שלעולם אין הוורדא משלמת אפילו לאונות הימין כיון דאינה עומדת בדרי דאוני ואנן בעינן תלתא מימינא בדרי ממש ואפילו לדברי האומרים שי"מ כשרה היינו משום דאורחי' בהכי ולא מיטרפי חיותא בהכי אבל מ"מ אינה כעומדת בדרי ממש לענין שתעלה למנין האונות והכי נהוג במדינות אלו (ש"ך חג"ש) ובלאה"נ לפי מנהג מדינתנו שאוסרים חסרה הוורדא אינה יכולה להשלים למנין האונות דא"כ ה"ל חסרה הוורדא וטריפה מה"ט הר"ץ דא"א שתעלה לכאן ולכאן אלא דלפ"ז אם היה יתרת דאוני מקמא היתה משלמת למנין האונות במדינתנו שמכשירים י"מ. אבל לפי הטעם הראשון גם י"מ אינה משלמת כיון דלא קיימא בדרא וטעם זה הוא העיקר וכן יש להורות

ריאה שהיא חלקה כולה ואין לה חיתוכי דאוני (ב"י סי' ל"ו סד"ה) טריפה ואם (מהרי"ו ש"ך) בכל המקומות שראוי להיות חלקה יש שם סדק (שמ"ח ס"ד) והסדק ארוך ברובו של מקום הראוי להיות פרוד בין שהסדקים הוא בצד פנים של הריאה שלעומת הלב שנק' מקמא בין שהוא בגב הריאה ועומקו כל שהוא ואם הסדק (גם בפ"ת משמע בשיפולו עדיף) בשיפולו וסובב מלמעלה למטה כשיעור שאם הי' פירוד שם ממש הי' כל אונא כט"ד רואין הוא פירוד ומובדל שם וכשר דשיעור אונא הוא כט"ד (רמב"ם רש"ל ש"ח) וכן אם יש סדק וארכו ועמקו כשיעור אורך ורוחב ט"ד אפי' בעיקרו או באמצעו וליכא רוב מקום שראוי להיות פירוד שם כשירה (ש"ע) ויש מקילים עוד לומר שכל שיש באורך הסדק כט"ד אפילו עומקו כ"ש כשירה (רמ"א פת"ב כ"ו) ולענין הלכה (פת"ב ל"ש) יש להורות כסברא הראשונה להחמיר בשל תורה (פת"ב) אא"כ יש הפ"מ שאז יש לסמוך על סברא האחרונה ומ"מ צריך שיהי' הסדק עמוק קצת באופן שאין רגילות שימצא סדקים כאלו בריאה. ואפשר שיש להקל לפ"מ הענין אם הסדק ארוך כציפורן האגודל (עיין לעיל ס"ו סק"ב) כיון (רמ"א) שי"א שא"צ כלל להיות אורך הסדק כט"ד ובלבד שבודק מומחה יבחין שזה הסדק אינו מן השריטות הרגילים להיות בריאה

בספר בדיקות נמצאו עוד סימנים שיש להכיר על ידיהם שיש בהריאה חיתוכי דאוני והוא דלכל אונה יש סמפון א' ואם ב' אונות דבוקות כא' ואין ביניהם סדק שנת' בש"א ס"א דהוי חסרה האונה וטרפה ואפי' א' היא רחבה כשנים לא מהני ולא מידי אכן אם יש לאונה ד' ב' סמפונות ה"ז ראי' שהן ב' אונות. היכר ב' אם בימין יש ב' אונות ואומא ובצד האומא שאצל האונות יש סי' שהיא שם ארוכה ועבה כדרך האונה השלישית הסמוכה לאומה ובצדה הב' היא כשאר אומות והאמצעית היא כדרכה (פת"ב סט"ו) זה מורה שהאונה הסמוכה נדבקה לאומות ולפיכך האומה בצד זה ארוכה ועבה שאעפ"י שגם כל אומא דרכה להיות ארוכה מ"מ אינה עבה כי בראשה היא חדה וגם כי האונה הסמוכה לה דרכה להיות בצדה הפנימית שלעומת הלב כמו הר שאם תחבר האונה והאומה יחד אותו בשר בולט וכיון שיש כאן כמו הר זה סי' שנדבקו יחד האונה והאומה שהרי אינה חדה כדרכה רק עבה וכל דבר עב יש לו ב' חופין וכ"ה באונה הסמוכה לאומה ושיעור העובי היינו כל שעב יותר מן האונה האמצעית היכר ג' אם אין האומה עבה אך האונה השני' הסמוכה עתה לאומא בצד סמיכתא יש סי' זה שהיא שם ארוכה ועבה ובצד השני' היא כשאר אונה אמצעית אפי' אין האונה גדולה כשנים רק שיהי' לאמצעית כט"ד ולסמוכה לאומה כט"ד וקצת יותר היכר ד' (ע' פלתי ס"ק ובבד"ה להרא"ה) אם חסרה האונה והוא חותך במקום שנראה לו שראוי להיות אונא ומוצא שיש שם במקום שחתך קרום מקרומי הריאה שנראה מזה שנדבקו קרומי הריאה שאל"כ קרום זה מאין הוא בא לכאן

היכרים אלו שנזכרו בסק"ב לא נזכרו בגמ' ופוסקים ראשונים (פר"ח) לפיכך יש מקומות שאין סומכים עליהם ובמדינות אלו סומכים עליהם ומ"מ

סק"ד ויש לסמוך עליהם כו' משום תר"ל אין להחמיר דהא לדברי האומרים דהטעם משום יתר כנטול דמי א"כ להרמב"ם היינו בכלל חסר וכמ"ש בע' טריפות שלו שמנה הותירו האונות תחת סוג חסירה ובועה היינו משום נקב וס' תר"ל כשר ומ"ש ברא"פ ס"ק ס"ז דלאו בבשר תליא מילתא וכיון שיש בקרום הריאה כט"ד כ"ז אינו מוכרח דיתרת אינו שייך אלא בבשר ג"כ דאלו היה יתר בקרום לבד ודאי דאינו טריפה כמ"ש בסי' נ"ה ס"ד גבי רגל כה"ג היכא דאין לו תמונת רגל כו' וכיון דבנ"ד אין בבשר כט"ד וגם הקרום סופו להצמית ולעמוד על שיעורו הראוי ועכשיו הוא שנתפשט יותר מכפי הראוי אין לו דין יותרת ויש לסמוך ע"ז בהפ"מ עכ"פ

ס"ה סק"ב ויש לסמוך ע"ז. כן פסק בפת"ב סעי' מ"ד (וברא"פ שם סק"ס) הביא בשם בעה"מ נ"ב שאפילו שלא במקום הפ"מ יש להקל והביא ראי' ממ"ש בהג"א שאפי' נמצא ע"ג כט"ד ומדכ' לשון אפי' משמע דכ"ש מקמא. והגם שיש לדחוק דלשון אפי' קאי כט"ד מ"מ נלע"ד שלא להחמיר חומרות חדשות עכ"ל ולפע"ד יש להביא ראי' מהגמ"י רפ"ח שכ' וז"ל שאם ימצא ע"ג נמי כט"ד כו' ומדכ' לשון נמי משמע להדיא דה"ה במקמא וקאי אמ"ש הרמב"ם או מלפני הריאה כו' ואם היתה על גבה כו' ואהא קאמר דבאונא עליונה במגבה נמי יש להכשיר כמו במקמא

סק"ד ויש לסמוך עליהם בתמים דעים סי' קנ"ב כ' וז"ל וכיון דקיי"ל דיתרת כשרה לית לן למימר