דברי נחמיה אורח חיים קעז

היכא דניקב טריפה כ"ש חסר וניטל אא"כ חסר כל האבר או רובו משא"כ בחסר מקצתו אין זה ראי' וי"ל דכשר ואין כאן קושיא תדע דהא אמרינן בגמ' דנ"ה דאפשר ניקב לחוד ונחתך לחוד וא"כ גם לל"ק היינו בנחתך אח"כ דהוי כניקב ולא בחסר קצת מתולדתו וזה ברור לכן גבי וושט דחלוף מיירי בכל הקרומים או ברובם ה"ז כחסר רובם או כולם ואין לך נקובה גדולה מזו משא"כ בחלוף דאונא דהוה כחסר אונא א' דהוי מקצת הריאה ואין ללמוד טריפות זו מדניקבה טריפה דאין כאן ראי' כנ"ל ותדע עוד דחסרה ורדא י"א דכשר וניקבה טריפה לכ"ע לכן אין שייך לומר ע"ז אין לך נקובה גדולה מזו כו' אלא משום דחסרה הריאה טריפה והוא טריפות אחר ועיין ב"ח סי' ל"ז סעי' י"ג שכ"ד העיטור סעי' ו' ודלא כהתוס' וא"ש מנין ח"י טריפות לכן אינן מצטרפין לתר"ל וכמ"ש הל"ש ודלא כהתוס' יתיר כיצד אם יש אונא יתירה על גב הריאה (רמב"ם) שהוא לעומת הצלעות בכל מקום שבה בין בערוגה בין באונות ובין באומות אפילו היא קטנה כשהיא נפוחה כעלה של הדס טריפה דכיון דלאו אורחא בכך ה"ל יתר וכנטול דמי א"נ סופה להתפרק ותהי' נקובה ואם היא כשהיא נפוחה פחותה מעלה של הדס כשירה ואם עומדת בדרי דאומא אפי' גדולות אפי' יש בכל צד יותר מחמש אונות או שני אומות גדולות בצד א' הכל אורחא היא וכשרה רק שלא יהיו אונות בצד שמאל יותר מבצד ימין משום די"א דבכה"ג ה"ל חלוף וטריפה ואם יש יתרת מקמא יש אוסרים כמו במגבה. ואע"ג דבמקמא לא שייך לומר שסופה להתפרק שהרי אינה לעומת הצלעות כלל שיתכן לומר שתתפרק מחמת החיכוך בצלעות מ"מ טריפה משום כל יתר כנטול דמי ויש מתירים יתרת מקמא משום דס"ל דאורחא הוא ולענין הלכה אע"פ שמסוגיית הגמ' נראה לכאורה כסברא הראשונה מ"מ כיון שאין לזה הכרח גמור לרבים מגדולי הראשונים מקילים בזה לא הכריעו בזה האחרונים אלא הסכימו שבכל מקום ינהגו לפי מנהגו ויש מקומות נוהגים לאסור יתרת מקמא כמו בבריסק דליטא ובמדינות אלו המנהג להתיר י"מ (שמ"ח). ואפי' עומדת מקמא לאומות (ת"ש) ובבהמת נכרי יש לאסור י"מ בדליכא ביטול שמחת י"ט וכדומה אם יש יתרת בדרי וכשנופחים אותה נוטה לגבה טריפה אם הבליטה הוא כט"ד אבל בנתעקמה קצת אין לחוש. ואם אין כאן יתרת (יש"ש שמ"ח) רק שאונא א' מושרשת במקומה כראוי ומתעקמת לגבה דהיינו כנפי השדרה כשרה ואפי' אם העיקום כט"ד או יותר: ואם היתרת שבדרי נוטה לקמא כשרה ג"כ בכל הענין אפי' במקום שאוסרים י"מ כיון שמושרשת בדרי מה שאמרנו דיתרת מגבה פחותה מט"ד כשרה (פרת"ב סעי' נ"א) יש מי שאומר שאם יש שם בועה והבועה משלמת לשיעור ט"ד יש להטריף ואפילו הבועה היא ממים זכים (ל"ש פי"א) ויש מי שמתיר אם ניכר כשתתרפא הבועה תתמעט מט"ד אם גם עתה היא פחותה מפרק אמצעי של אגודל ויש לסמוך עלי' בהפ"מ נמצאת אונא יתירה בסוף שיפולי אומא כשרה אפי' במקומות שאוסרים י"מ (רמ"א) דזה מיקרי בדרי דאונה (שמ"ח סי"א) ואפי' יש הרבה יתירות העומדים למטה מאומא בדרי דידה ג"כ יש להכשיר

אונא הימנית העליונה הסמוכה לגרגרת שהיא התחתונה כשהבהמה תלויה ברגליה מתוך שדחוקה במיצר החזה דרכה להתפצל ולכן אם נמצא ע"ג יתרת כט"ד או אפי' יותר מט"ד כשרה דתלינן שנתפצלה כך מחמת הדוחק ודוקא בחציה לצד החוץ אבל בחציה לצד השורש לא ודוקא חוץ לחריץ ההולך שם מלמעלה למטה באלכסון אבל מהחריץ לצד השורש לא דבמקומות אלו אין שם דוחק (נה"כ משמעות השו"ע) ויש מקילים בכל האונא אבל המנהג כסברא הראשונה בד"א (ש"ח סט"ז) כשנמצא יתרת באונה זו מגבה אבל בנמצא מקמא באונה זו במקום הדוחק יתירה טריפה אפי' לדברי המתירים מ"מ הכא טריפה משום שמתחכך בגרגרת ותתפרק (ב"ח) ויש מקילים בזה ויש לסמוך ע"ז בהפ"מ במקום שמתירים י"מ

(שמ"ח) ואונא עליונה שמאלית דינה כשאר אונות בין לענין מקמא בין לענין מגבה אע"פ שנת' ס"ג דיתרת בדרי דאוני לד"ה כשר מ"מ בענין שלא יהיה בשמאל אונות יותר מבימין שיהי' ארבע בשמאל ושלשה בימין אבל אם הם שוה בשוה בכל צד ג' או ד' אונות ועומדות כולם בדרי דאוני כשר (פר"ח פ"ת) ויש מקילים בכל ענין (כרו"פ) ויש לסמוך עליהם להקל בהפ"מ ואי איכא ג' בימין וד' בשמאל ועוד א' בימין בסוף אומה בדרי דאומה או שיש ג' בימין וג' בשמאל ועוד א' בשמאל בסוף האומה בדרי דידה נ"ל שיש להקל בכל ענין ואי איכא ג' בימין וג' בשמאל ויתרת מקמא בשמאל או אפי' ב' בשמאל וב' י"מ בשמאל יש להחמיר אפי' בהפ"מ אפי' לדידן דמתירים י"מ כיון דבלא"ה רבו האוסרים י"מ הכא איכא עוד קצת טעם לאסור משום חלוף ומה"ט נמי אי איכא ג' בימין וד' בשמאל כיון דאיכא קצת ריעותא דחלוף בהדי חומרא די"מ יש להחמיר אפי' בהפ"מ אפי' לדידן גבשושית ופיצול דלקמן לא מהני לענין זה בין להקל ובין להחמיר

(רמ"א) אם נראה באונא א' כעין סדק מצטרף להשלים כדלקמן סעי' י"ח אבל לא להטריף דאין חוששין בסדקים להטריף וכן אונא שנתפצלה ויש לה שורש א' כעובי אצבע (ש"ך) אע"ג דמצטרף להשלים דלא גר מהכשר סדק (רמ"א) מ"מ אינו מצטרף להטריף כיצד (ש"ח סכ"ה) ג' בימין וג' בשמאל וא' מהשמאל נתפצלה לב' ויש להם שורש א' כעובי אצבע כשרה דאותן ב' כא' נחשבים ואפי' אם אותן דימין נמי יש לשנים שורש א' כעובי אצבע אין אומרים ממ"נ אי דשמאל א' דימין נמי א' וה"ל חסר דימין ואי דימין ב' הרי דשמאל נמי ד' וה"ל חלוף לפי דברי הסברא הראשונה דלעיל ס"ק ד' שאנו חוששים להם שלא במקום הפ"מ לכן אם בשמאל יש אונא ונתפצלה לד' בשורש ח' כע"א די"ל ממ"נ אי דיינת להו כמחולקים ה"ל ד' ואי לא ה"ל אחד בשמאל לא אמרינן הכי דקיי"ל אונות שנתפצלו ויש להם שורש א' כע"א יש להם מעלות א' ומעלות ב' וכן בסדקים כה"ג כגון שבשמאל ג' וסדק בא' מהם שראוי לחשבם כב' ובימין ג' כשרה ואפי' בשמאל א' וג' סדקים בה כשרה ולא אמרינן ממ"נ אבל אי בימין שנים וא' מהם יש בו סדק המחלקו ובשמאל שלשה כתיקונן (רב אחאי בהגהה רש"ל ב"ח ט"ז ת"ש) יש להחמיר (ט"ז ת"ש) כיון דאיכא תרתי לריעותא חשש חסר וחשש חלוף לא סמכי' אסדק שבימין להכשיר (רש"ל) וי"א דהטעם שכל שיש ה' אונות כתיקונן לא סמכינן אסדק אפי' להכשיר אבל (ר"ן בהגהה ב"י ש"ך. בנה"כ פר"ח) י"ח עכ"ז ואומרים דאין נפקותא כלל. ובכל ענין סומכים אסדקים להכשיר וכ' הש"ך שכן נוהגים בקראקע ושכן הוא סוגיא דעלמא ולדבריהם נ"ל דה"ה אם יש ג"כ בשמאל שלשה כתיקונם וסדק דמכשרים דסומכים אסדק שבימין להכשיר והסדק שבשמאל לא מהני להטריף וכמשנ"ת גבי אונא שנתפצלה ולענין הלכה יש להקל כסברא האחרונה בהפ"מ אבל שלא במקום הפ"מ יש להחמיר כסברא הראשונה (משבצות ס"ך). אם יש ג' בימין וסדק א' וד' משמאל תלוי בחילוף הטעמים להאוסרים לעיל סק"ו גבי ב' בימין וסדק א' וג' משמאל שלדברי האומרים שהטעם משום תר"ל יש להכשיר בנד"ז שאין בו חשש חסר רק חשש חלוף לחוד בשגם חלוף זה לא הוזכר בש"ס אבל לדברי האומרים שהטעם משום דכל שיש ה' אונות כתיקונן לא סמכי' אסדק יש לאסור בזה ג"כ משום חשש חלוף