דברי נחמיה אורח חיים קעד

לקוטים על יור"ד הלכות

טרפות

(סימן כ"ט

) טרפה אסורה באכילה מן התורה דכתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו וגו' ופי' לשון טרפה שנאמר בכתוב הוא מלשון זאב יטרף כו' פי' ובשר שטרפה אותה חי' בשדה לא תאכלו ולא שטרפה אותה והמיתה דא"כ נבילה היא ולא מיירי ג"כ דטרפה אות' מעט ויכולה עדיין לחיות דכתיב בסיפא דקרא לכלב תשליכון אותו שמעינן דמיירי שנטרפה בענין שא"א לה לחיות עוד ואינה עומדת אלא לכלבים ואשמעינן קרא דכיון שהיא נוטה למות אפי' קדם ושחטה אסורה באכילה ולאו דווקא שטרפה חי' אלא כל שיש בה מכה שא"א לה לחיות ממנה בין שבאה לה מאחר בין מעצמה הרי היא בכלל טרפה ואסורה באכילה מן התורה אלא שדבר הכתוב בהוה ודבר המצוי כמו שאמר הכתוב בשדה שבוודאי אין נ"מ בשדה לבית אלא שדבר בהוה ומה הם הדברים המביאים לידי מיתה וטרפה לא נתבאר בכתוב ואמרו בגמ' דשמנה מיני טריפות נאמרו לו למשה מסיני ואלו הם דרוסה נקובה חסורה נטולה פסוקה נפולה קרועה שבורה. פי' שהלמ"מ שיש בבהמה אברים שאם נקבו א"א לה לחיות ונטרפה ויש אברים שאינם אסורים אלא אם נחסרו וכו' אבל לא נאמרו למ"מ אופן הדריסה למי הוא הראוי לדרוס וכן באיזה אברים בנקובה ובאיזה מהם בנטולה וכו' וכן אופן הנפילה. וזה נמסר לחכמים לבאר ולפרש וביארו ומנאו כמה אברים אסור בנקובה וכמה בנטולה כו' ופירשו מי הוא הראוי לדרוס כו' וכמו שית' (כרו"פ) וכ"מ שאמרו בנקובה פירושו במשהו וחסורה פי' שנחסר בתחילת ברייתה ונטולה פי' שהי' בה אלא שנטל אח"כ וכל שית' שאסור בניקב כ"ש שאסור בנחסר ובניטל מחוץ מטחול כמו שית' (בסי' מ"ג) מפני שאינו מן המנויים שאסורין בנקובה לפי שאין איסור נקיבתו שוה בכולו כמו שית' שם וחוץ ממרה במין שאיננה בכולו (בסי' מ"ב) וכל שאסורו בנחסר ה"ה בניטל אבל מותר בניקב וכל שאסורו בניטל איכא פלוגתא אם אסור גם בנחסר וית' לקמן (סי' נו"ן) ויש עוד מיני טריפות שהוציאו חז"ל מדעתם מפני שהיה ידוע להם שאינה יכולה לחיות אם יארעו לה כגון לקתה בכולי' שית' (בסי' מ"ד) וכיוצא בו (כרו"פ) ואעפ"י שהוציאום חז"ל מדעתם הם אסורים מדאורייתא כיון שא"א לה לחיות מהם ובסימנים אלו יתבארו כולם על סדר הילוך הבהמה מלמעלה למטה מעצם הגולגולת עד הרגלים ואח"כ טריפות שהן בכל הגוף כגון דרוסה נפולה כו'

(סימן ל'

) עצם הגולגולת הוא מן העינים ולמעלה כל שטח העיגול ע אם נחבסה פי' שהוכתה מכות רבות ונתרוצצה רוב שטח עגולה כלפי פניה הרי היא טריפה ודאי ואם נחבס רוב ממנה שיש כלפי פנים בגובה הראש לבד או שנחבס רוב שטח עגולה כלפי העורף הוא בעיא דלא איפשטא ולחומרא וכן אם נסדקה עצם גולגולת של בהמה וחיה לרחבה רוב היקפה. או לארכה רוב גובה דהיינו לצד פנים הוא מהעינים ולמעלה עד חצי' ומשהו בחצי השני שלצד העורף. ולצד העורף הוא מהתחלת הראש ולמעלה עד חי' ומשהו בחצי השני שלצד פנים כ"ז הוא ספק טרפה ולחומרא וכן אם נסדקה לצד פני' רוב ממה שיש בגובה הראש שמהעינים ועד הצפרנים א"א שגם זה הוא ספק ולחומרא ומיהו בזה יש להקל בהפ"מ (תב"ש). נסדקה סדקים קטנים ועומדים זאח"ז אם הם ארוכים קצת יש להחמיר להצטרף יחד לשיעורי' (ש"ך ותב"ש) ואם אין בהם אורך כלל אלא נקבים קטנים וכשנצרפם יהיה בהם כשיעור יש להבחין בהם אם באו מהכאה יש להחמיר ואם באו מחמת חוני יש להקל דטעם איסור סדק הוא דמסתמא בא מהכאה בכח וכאיב טובא אבל נקבים שבאו מחמת חולי לא כאיב כ"כ והדר בריא (תב"ש) ובעוף ית' בסוף הסימן נפחתה וניטל ממנה כסלע דעת הרמב"ם ורש"י שהיא טרפה ודעת בעה"ע ור"ת ורבינו יונה שהיא כשרה (וטעם מחלוקתן הוא דהרמב"ם ורש"י סוברים דמה שאמר ר"נ כסלע כיתר מסלע כוונתו על נפחתה הגולגולת ומה שאמר ר"י וכן לטרפה קאי גם ע"ז דהא סתם אמר ור"ת וסייעתו סוברים דליכא למימר דר"י קאי גם על נפחתה הגולגולת דא"כ אמאי לא פריך אתנא דבר"י גם מזה. ועוד דלא הו"ל לתנא דמתניתין לסתום ואלו כשירות כו' נפחתה הגולגולת אלא לפרש דאם נפחתה כסלע טריפה ועוד הא אנן חזינן כמה בני אדם נפחתה עצם גולגולתה וחי' כמה שנים אלא ודאי לא אמר וכן לטריפה אלא אחסרון בשדרה אבל אחסרון בגולגולת לא אמר דתני' דטומאה איירי בניקב גם הקרום של מוח ובאדם דווקא ולענין טריפות בהמה מיטרפה בנקיבת הקרום לבד וחסרון העצם לא מעלה ולא מוריד ומה שאמר ר"נ כסלע כיתר מסלע לר"ת קאי על גלודה כו' והרשב"א תירץ קושי' אלו לרש"י דמה שלא פריך אתנא דבר"י מחסרון הגולגולת תירץ בשם הרמב"ם שהוא משום שלא הוזכר במשנה שיעור סלע אלא הוא מימרא דר"י ומה שאינו מפורש במשנה דכסלע טריפה כתב דלק"מ שכן הוא דרך המשנה פעם סותם ופעם מפרש דהא נסדקה הגרגרת קתני נמי סתמא שהיא כשרה ובגמרא אמרינן דבעינן שישתייר משהו למעלה ומשהו למטה וממה שאנו רואים כמה בני אדם נפחתה גולגולתם וחי' כתב דאינו ראי' כלל דאין לך אלא מה שמנו חכמים בטריפות כו' והביא עוד ראי' לרש"י) ודעת התוס' הוא דאיסור חסרון הגולגולת הוא עם נקיבת הקרום העליון של המוח ומטעם דסוף תתאה לינקב (דמילתא דר"י מפרשים כרש"י דקאי גם על חסרון הגולגולת אלא שכדי