דברי נחמיה אורח חיים קנו

(וכמו בק"ש ות"ע סי' רל"ה ס"ג וע' מש"ל סי' תל"א ס"ה ו' שם). (ו) אחר ת"ע וקודם. רמב"ם טוש"ע (ז) יספור בלא ברכה. רא"ש סוף פסחי' (תוס') ור"ן במגילה טוש"ע ע"ל סט"ז. (ח) שי"א. תוס' מנחות ס"ו. ורא"ש ור"ן דפסחי' אליב' דבה"ג כסתמ' דמנחות ע"א וכ"ד הרמב"ם פ"ז דתמידין (ה"ז והכ"ג) (והא דתמימו' לא לעיכוב') (ט) הזיד. ע' ב"י וט"ז ססי' נ"ח ורסי' פ"ט ומ"א ססי' רל"ה וה"ה (וכ"ש) כאן לדעה זו (וראבי"ה שבמרדכי דמגילה שמדמה לה לסי' ק"ח ס"ז ר"ל כן גם לסתמ' דמגילה גם נרא' דס"ל כראב"ן (זקינו) שבא"ר סי' פ"ט סק"ג דאחר ד"ש מזיד אסור) (י) ולברך. כ"ה בר"ן דמגילה בשם בה"ג וכ"ה בבה"ג שלפנינו (וצ"ע בתוס' ומרדכי שלא כ"כ) (יא) ויש חולקי'. ר"ת בתוס' דמנחות ומגילה ור"ן שם (ובפסחי' כ"כ בשם ר"י וכ"ה בטור וצ"ע) ורא"ש דפסחי' דהעיקר כסתמ' דמגילה (ולפ"ז תמימו' לעיכוב')

ס"ד (א) צריך. רמב"ם רא"ש טוש"ע (ב) שנאמר. רא"ש ב"י וע' כ"מ בשם הריב"ג שזה קבלה מפי רבותינו ואסמכוה אקרא דבקמה כו' וע"ל סי' ח' (ג) אם מנה רמב"ם מ"א (ד) אסמכת' כנ"ל דאסמכוה כו'

ס"ה (א) צריך אביי מנחות ס"ו טוש"ע (ב) שנאמר חגיגה י"ז ב' (ג) כלומר תוס' מנחות ס"ה רע"ב. (ד) כשמגיע לז' זהו לכ"ע ע' מרדכי וטור (וכ"מ בר"ן ורז"ה) [ובמה"ש אולי ט"ס]. (ה) ואם לא כיון דבזה לא פליגי (ור"ל מעיקר הדין בזמן בהמ"ק וע' בסמוך)

ס"ו (א) אבל בימים במרדכי וטור ב' הדעות ורז"ה (ור"ן) כדעה א' (ב) וי"א שצ"ל. רא"ש בתשו' ב"י (ג) ואין לשנות שכן פסקו בטוש"ע (ולכ"ע הכי ש"ד עכ"פ) (ד) ומ"מ אם. כיון די"א כן לכתחיל' ע' מ"א וח"י וא"ר סק"ד וגם הפר"ח לא פליג אלא בסופי השבועו' ע"ש (ולכן אין להחמיר בזה כלל דלא כפ"מ). (ה) ואף בימים ע' מ"א דראייתו מגמ' ודאי אף בכה"ג משא"כ ראייתו מטור ע"כ רק בימים שבינתים וז"ש הח"י במנה הימים בהחלט דיצא ובמנה השבועו' חילק. וכן פסק בא"ז וגם בא"ר בסק"ד. (ו) שעיקר כן נרא' דמה"ט אמימר מני יומי דוקא (וכ"מ מלשון רי"ף ורא"ש שכ' וכי היכי כו' ע"ש) (ז) וי"א. הר"ש הלוי פר"ח וגם הא"ר חזר בו בסקי"ד עפ"י ראי' מש"ל ע"ש (ח) בלא ברכה כיון דמ"א וח"י מקילי' בהא וכן פסקו עו"ש ובהי"ט ופר"מ (אבל במנה השבועו' לבד שגם המ"א וח"י נרא' דלא פליגי כנ"ל וגם בכה"ג אולי לא פליגי בהא כדמ' בא"ז ע"ש) יש לחזור ולברך ודלא כפר"מ ובהי"ט)

ס"ז (א) אם ספר. ע' ח"י בשם כ"ג ב' הדעות (והפר"ח כדע' ב' והג"פ בא"ה סי' קכ"ו סקע"ג כדע' א'. (ב) ויש לחוש ע' ח"י א"ר (ג) אם לא. ט"ז מ"א (וע' א"ר סקי"ג שחולק וצ"ע) (ד) אבל רשב"א בתשו' ב"י. לבוש (ה) ויש נוהגין רמ"א ט"ז (ו) ואין לשבש ח"י וא"ר (ז) ויש נוהגין ע' סידור אריז"ל וסידור רי"ע

ס"ח (א) לשון זכר. ט"ז מ"א פר"ח (וע' כ"ז באה"ע שם)

ס"ט (א) דרך צחות ש"ל ח"י (ב) וטוב. מ"א ח"י בשם רש"ק מגמ' יומא (נ"ה.) ואה"ע סי' קכ"ו וע' פר"ח: ס"י (א) מותר. מ"א (ב) בלה"ק שם (וע' בר"י אות ח' שי"ח)

סי"א (א) יה"ר. תוס' ב"ח ח"י. (ב) ויש נוהגין. מ"א וכאריז"ל

סי"ב (א) י"א שמותר. רא"ש טור (וכ"ה בסמ"ג בשם הר"ש). (ב) ויש חולקין ע"ז (תוס') ר"ן ב"י. (ג) המדקדקי' רשב"א בתשו' ב"י שו"ע. (ד) המנהג. ב"ח ח"י (ה) ומי שרוצה בהכי מיירי הרד"א שבב"י וש"א ותשו' הרשב"א סי' רל"ה שבמ"א כמ"ש הט"ז ססק"ו וכ"ה בלבוש ואף להח"י כ"ה למנהגנו). (ו) והוא מתפלל. לכאור' הרי ת"ע עושה לילה לכ"ד ע' יו"ד רסי' קצ"ו וססי' שע"ה וע"ל בקו"א ססי' רס"א ם אך ע' ט"ז יו"ד סי' ת"ב סק"ז דלקולא לא אמרי' כו' ומ"מ קצת צ"ע מהא דלעיל ססי' נ' וע' א"ר שם (ז) טוב שיספור שו"ע ור"ל שיכוין על תנאי (דלא כט"ז אלא) כמ"ש מ"א סק"ז לתרץ קו' הרשב"א ורד"א. אלא דמש"ש אין אני מכוין כו' זהו להב"י אבל לרמ"א צ"ל התנאי בפירוש שלא לצאת כמ"ש בסק"ח (אך א"כ צ"ע קצת למה חולק הרשב"א (ורד"א) דהגם דס"ל דא"צ כוונה הא בכה"ג מודה ע' פ"מ) (ח) ואף להאומרי'. אולי הוצרך לכך דאל"כ הרי יש כאן ס"ס להחמיר וע"ל סכ"ה. (ט) אלא ששמע. זהו הדין דהרשב"א סי' תנ"ח שבב"י. (וע' מש"ל ס"א). ולענין ספק ברכה חוששי' למ"ד א"צ כוונה כנ"ל (אלא שמ"מ צ"ע דהא נת"ל ס"א שי"ח וא"כ. בבה"ש הוי ס"ס לחומר' גם זולת הכוונה וצ"ל דס"ל העיקר כדע' א' שם וכ"מ שם דרק לכתחיל' יש לחוש כו') אך לכאור' קשה ממעשי' בכ"י שמברכי' הקהל אחר שמעם מש"ץ (וע' מ"א סי' תרי"ט ססק"ג) וצ"ל דה"ט שבשעת שמיע' דעתם בפי' לספור בעצמם מיד כנהוג וה"ז מעין משי"ת סי"ד לענין השואל ומשא"כ כששומע לפי תומו כו' (וצ"ע בנדון דהרשב"א) (י) אבל קודם. ב"ח ח"י. יא) ואם טעו. רשב"א ב"י שו"ע (יב) אבל לא עו"ש ח"י (וע' א"ז וא"ר מפקפק ע"ז) וע"ל סי' רל"ה בטור פלוגת' ר"ת ורא"ש (יג) לפי שהעיקר ע' מ"א שם סק"ג במ"ש אבל קשה כו' (ומ"מ לענין ספק ברכה יש לחוש לד' ר"ת)

סי"ג (א) א"צ לחזור מ"א סק"ו (ב) ומ"מ א"ר סק"י וכ"כ פ"מ ומ"ז סק"ה וע"ל סי"ז

סי"ד (א) מי. רד"א שו"ע (וע' א"ר סקי"ב ומ"ז תירץ לקו' ט"ז). (ב) לדברי האומרי' וכנ"ל סי"ב שחוששי' לזה בספק ברכה (ג) אף. מ"א ח"י וכנ"ל ס"ז. (ד) אבל השואל כ"מ שם (וביותר בלבוש ע"ש) דלא הקפידו אלא מצד המשיב. ולפמשנ"ת ס"א וסי"ב דשומע כאומר (לענין ס' ברכה עכ"פ) צ"ל החילוק כמ"ש בפנים (וכמש"ל סי"ב שמעין זה צ"ל בהא דמעשי' בכ"י כו'). (ה) אבל אם ט"ז מ"א וכנ"ל ס"ז (ו) ומ"מ. ט"ז (וכ"ש שא"ר חונק לגמרי כנ"ל ס"ז)

סט"ו (א) קודם לכן שם ברד"א ושו"ע ואף העו"ש וח"י סי"ב ל"כ כאן כלום וצ"ל הטעם כמ"ש בפנים. (ב) ומ"מ לכתחיל' לחוש לדעת ר"ת הנ"ל שם

סט"ז (א) מותר. מ"א. (ב) ומ"מ ראוי. ח"י (וכ"מ בטוש"ע רסי' וע' א"ר סקכ"א)

סי"ז (א) ואם דרכו. בהכי מיירי עו"ש ומ"א (ע"ש. במ"ש על רש"ל). ובהא אף הח"י יודה לדינא בסי' רנ"ה ע"ש בט"ז סק"ג ומ"א סק"ב ד' (וע"ל קו"א דסי' רס"ז). (ב) אפי' סעודה קטנה ע' סי' רל"ב. (ג) חצי שעה עו"ש מ"א (וגם רמ"א יש לומר של"ד כשהגיע קאמר ע' כ"מ פ"ו מה"ת, ה"ה כ"כ על הרמב"ם וכה"ג טובא). (ד) אלא א"כ. מ"א א"ר. (ה) ואפי' כו' בתוך חצי שעה. ע' ט"ז סי' רל"ה סק"ג שמקיל לגמרי בחצי שעה בק"ש שזמנה. ארוך (ובדיעבד גם בשו"ע שם משמע להקל אלא דלא קיי"ל הכי כמשנ"ל ססי' ע') ואף במנחה הר"י שבטור ורמ"א סי' רל"ב מקיל בחצי שעה (ע' מ"א שם סקט"ו וע' ב"ח שם שכ"ד הרבה פוסקים לכן כאן עכ"פ שהזמן ארוך יותר מק"ש (ע' מ"א) ולענין דיעבד שאינו כ"א לחוש להאומרי' ספיר' בזה"ז מה"ת יש להקל (ולפ"ז יש לומר נמי דמש"ה כ' רמ"א וכשהגיע כו' כדי לסיים ואפי' כו'): סי"ח (א) אם ראבי"ה טוש"ע ס"ה וע' לבוש ופר"ח ס"ו הקשו דל ברכה כו' וכה"ג קשה כאן פשיט' כו'.