דברי נחמיה אורח חיים קנב

ע"י מחיצות החצר לכאורה יש תורת רה"י על האמה דשם וכידוע שכל מה שברה"י הוי רה"י כמ"ש ב"י וש"פ ססי' זה אך שם אמרו רה"י ממש. וצ"ל דגבי אמת המים נשתנה הדין רק מצד שפרוץ במילואה להאמה שמחוץ לחצר וא"כ היינו נמי טעמא דהתם רק כרמלית דרבנן וכמו חצר שפרוצה במילואה כו' וגם זה לא ברור דאפשר התם ג"כ כרמלית גמור שכן משמע מסתימות לשון הפוסקים בסי' שנ"ו דקרו לה כרמלית סתמא ויתבאר אי"ה ואין כאן מקום להאריך דעכ"פ כרמלית דכאן גבי רקק שבר"ה נראה ודאי דהיינו כרמלית גמורה בעמוקה יו"ד ובפרט הרמב"ם שכתב כשאר ים ודאי ר"ל כרמלית גמור) הגם שלכאורה א"כ באמת קשה לפי מ"ש המ"א בשם רא"מ הרי ע"כ הא דים הוי כרמלית ממש (וכדתנן בהזורק הזורק מן הים ליבשה פטור כו') מיירי ע"כ באין מתלקט י' מתוך ד"א אבל במתלקט הוי רה"י דאורייתא עכ"פ (או רה"י ממש) וא"כ גבי רקק שברמב"ם שכולה אינה רחבה כ"א ד"ט הרי השיפוע מתלקט בפחות הרבה גם מד"א ולמה יהא כרמלית גמור (וזו היא ראית מוח"ז רבינו ז"ל). אך לא קשה מידי לכאורה דממ"נ אם נאמר דהך רחב ד' שברמב"ם ר"ל למעלה ע"פ המים (וכ"נ לפ"מ דקיי"ל דממיא משחינן הכרמלית דים דמיא כארעא סמיכתא כו') א"כ הרי למטה נתמעט מד' טפחים ע"י השיפוע ואינו רה"י דהרי זה דומה לההיא דביציתא דמישן לפירש"י (ק"א.) ומטעם דהמחיצות שאינן למקום ד' על ד' לאו מחיצה (וכאן לא שייך הא דאמרינן התם לר"נ גוד אחית גבי מים כו' שהרי כאן מצד המדרון הרי גוף קרקע עולם ממעטת וליכא מקום חלל דרוחב ד' משא"כ התם שרק דופני הספינה ממעט רוחב ד' דעכ"פ מצד החיצון נוכל לומר גוד אחית (ממקום הרוחב) לתוך המים (וס"ל לרש"י דכיון שהמחיצות עכ"פ כדבעי אינו מעכב מה שתוך הספינה ליכא חלל ד' ויתבאר אי"ה במק"א) אבל כאן ליכא צד חוץ למחיצות כו' (וכ"ש לפ"מ שפסק רז"ל שם ובסי' שנ"ה ס"ז) דגם שם לא אמרינן גוד אחית כיון דלא נעשו המחיצות בשביל ההיתר כו' ע"ש) ועוד יש דמיון וראי' לזה ממ"ש המ"א סי' שס"ב סק"ב גבי ענפי האילן שאם אין למעלה רוחב ד' אעפ"י שמשם ולמטה יש רוחב ד' הוי כרמלית והיינו דבעינן בכל משך גובה י' יהיה רחב ד' (וכדמ' מהראיה שהביא מסוכה כו') וכמבואר בדברי רז"ל שם שכתב וז"ל דצריך ד' על ד' בכל גובה יו"ד כו' א"כ ה"ה כשאין למטה רוחב ד' הוי כרמלית. ואין להקשות א"כ גם מדין כרמלית ליבטל דאין כרמלית בפחות מד' וכדרך שהקשו התוספות על רש"י גבי ביציתא ע"ש. (ואף רש"י דלא ס"ל הכי שם י"ל דהאי טעמא לפי שהספינה עומדת בים שהיא כרמלית מצא מין את מינו כו' ע"ש מג"ש כ"כ. (אך צ"ע הא רש"י לא ס"ל הך דמצא מין כו' כ"א גבי בין לחיים כמ"ש ססי' זה דרק הר"ן ס"ל הכי ע"ש) אבל כאן שהרקק היא בר"ה ליכא למימר הכי) נראה דלא קשה מידי דקושי' שם אף שלמעלה רחב ד' צ"ל (בא' מב' פנים או דהתם סתמא דמילתא הטלטול הוא למטה בקרקעית הספינה או) דס"ל דכיון דלמטה מק"פ א"א שיהיה כרמלית למעלה באויר (וס"ל ג"כ דמזה הטעם הוא דלא הוי רה"י למעלה כיון שלמטה מק"פ כו') אבל כאן שהרקק מלאה מים אף דלמטה יהיה דין מק"פ שייך כרמלית למעלה ע"ג המים דהרי כארעא סמיכתא חשבינן למים דמש"ה ממיא משחינן (וגם עיקר התשמיש למעלה ע"פ המים כו') ולפי מה שיתבאר במ"א אי"ה די"ל דס"ל לרש"י גבי ביציתא. (וכן הרשב"א בעה"ק סד"י וסדי"א) דלענין חשיבות מחיצות הוא דבעינן שיהיה רוחב ד' בכל משך גובה יו"ד דאל"כ מתבטלין המחיצות דכל מחיצה שאינה למקום רוחב ד' לאו מחיצה אבל מצד גוף המקום שבין המחיצות אין צריך כלל שיהיה רוחב ד' בכל משך גובה יו"ד אלא אעפ"י שיש במקום א' דבר המפסיק וממעט הרוחב באמצע כמו גבי ביציתא שדופני הספינה דלמטה ממעטים הרוחב באמצע (המחיצה בצירוף הגוד אחית) או אפי' שיש דבר הממעט למטה אי ליכא חסרון מצד ביטול המחיצה באותו מקום דה"ל מחיצה תלויה ומשכחת לה כגון בצירוף דבור וחולייתו לרוחב ד' דלמטה בבור ליכא ד' וליכא ג"כ צירוף חוליות שם כו'. ומצד המחיצה אין חסרון (כגון שהחוליות גבוהים יו"ד מבחוץ כמ"ש התוס' פרק חלון דע"ח וכו'). דליכא משום מחיצה תלוי' שהרי החוליות עומדים על הקרקע אלא מצד המקום שאין בו ד' למטה בבור מ"מ במקום הרוחב יש דין רה"י אעפ"י שהוא באויר (ואפשר, שהוא מטעם דאי בעי מנח שם מידי כמו שיחבר או ינעוץ בכותלי המחיצות מבפנים או יניח ידו שם כו'. ואפשר שעד"ז יתפרש הא דאמר פ' חלון שם והא לא משתמש לי' היינו הך דר"ל כיון שלמטה בבור ליכא ד' ולא צירוף חוליות איך יהי' רה"י למעלה באויר הא לא חזי להשתמש באויר (ויש להעמיס זה מ"ש בפירש"י שם ע"ש) וע"ז אמר אלא דמנח מידי כו' ר"ל כנ"ל. (אך בתוספות שם נא מ"כ). ושוב ממילא בכל החלל הוי רה"י גם במקום דליכא ד' משום דרה"י עולה כו' ויורד כו' (אלא דלפי"ז לכאורה צ"ע מהא דנעץ יתד בעמוד מיעטו אי לאו דאפשר דתלי בי' כו' אך לפי הנ"ל דגם הא דבמקום הרוחב שבאויר יש דין רה"י הוא ג"כ מטעם דאי בעי כו' ניחא וכ"ש לפי מה שנתבאר שי"ל שזה עצמו כוונת הגמ' שם בהא דאמר והא לא משתמש כו' אלא דמנח מידי כו' כנ"ל. גם אולי י"ל דדוקא בעמוד דליכא מחיצות כלל כ"א גוד אסיק שאני ותדע מדלא אמרו כ"א בעמוד ולא ברה"י שע"י מחיצות דאפשר בזה לכ"ע אי נעץ בקרקע שביניהם יתד לא מיעטו כלל וצ"ע ועוד י"ל בפשיטות דהתם ביתד שבעמוד הרי זה חסרון במחיצות דלגבי המחיצות (שע"י גוד אסיק) הרי יש מיעוט למטה דהיינו סמוך לעמוד וא"כ ה"ל (המחיצות דגוד אסיק) כמחיצה תלוי' אצל ראש העמוד. (אלא שצ"ע אי מחיצה תלוי' ממש שעל ראש עמוד וכה"ג פסולה כיון דליכא שם גדיים כו') ולא משכחת נ"מ אם העיכוב רק מצד המחיצות או מצד גוף המקום אלא כשהמיעוט הוא במקום דאף אי נחשב המחיצה שכנגד מקום זה כמאן דליתא לא נפסלה המחיצה היינו או באמצע או למטה בדוגמא דבור וחולייתו הנ"ל ועפי"ז יתורץ גם הקושיא שבתוס' שם בביציתא מ"ש ממחצלת כו'. דשאני התם שהמחצלת ממעטת כל משך הגובה כו' ואכמ"ל) וה"ה לענין כרמלית כ"מ רחב ד' הוי כרמלית אפי' הוא באויר ולמטה ליכא מקום ד' כו'. ולפי"ז א"ש כאן בפשיטות אבל א"צ לזה כאן וכנ"ל אלא שכתבתי דרך אגב להתלמד במק"א

וכ"ז אי הפי' רוחב ד' שברמב"ם כאן ר"ל למעלה ע"פ המים. ואם הפי' רוחב ד' ר"ל למטה בקרקע הרקק בלא"ה לא קשה מידי די"ל דשיפוע הרקק ארוך ואינו מתלקט יו"ד מתוך ד"א דמלמעלה הוא רוחב ד"ט יותר מד"א אלא מתקצר למטה עד ד"ט ולכן ודאי הוי כרמלית גמור. (אלא שבאמת נראה דהפי' רוחב ד' שברמב"ם ר"ל למעלה שכן הדין נותן כיון דמיא כארעא סמיכתא כו' כנ"ל. ומ"מ לק"מ לכאורה כנ"ל) וכ"ז לפ"ד הרא"מ שבמ"א. דס"ל דהא דים הוי כרמלית גמור הוא רק בשאין שפתו מתלקט יו"ד מתוך ד"א (וכן נזכר זה עוד במ"א בכ"ד). אבל לפענ"ד כיון דהא דים כרמלית הוא מלא במשנה (פ' הזורק) וברייתא (דפ"ק דשבת ד"ו) ובגמ' בכ"ד בפ' הזורק ובעירובין ובכל הפוסקים לרוב ולא מישתמיט בשום מקום ולא בשום פוסק לחלק כנ"ל קשה הדבר להאמר דהכל מיירי בשאינו מתלקט ומה גם שלפי הנראה רוב ימים ונהרות מתלקטים יו"ד מתוך ד"א. וכ"ש לפמ"ש