דברי נחמיה אורח חיים קלח

וכ"כ מו"ח רבינו כאן ובסי' תק"ה בהדיא דאם יש עובד כוכבים אסור לינק בפיו והיינו לפי שתפסו עיקר כתירוץ א' הר"ן הנ"ל והנה בסי' ש"ז לא ראיתי במ"א וכן בשו"ע מו"ח רבינו ז"ל הכרח דע"י ישראל מלאכה גמורה בשינוי עדיף מע"י כותי בלא שינוי ואדרבה כדינו שלא יהיו סותרים דברי עצמו כנ"ל לכאורה יש לדחוק ולומר דמיירי דוקא בשאין עובד כוכבים ובלא"ה לכאורה צ"ל כן דמי לא עסקינן ג"כ בשגם ע"י העובד כוכבים היה אפשר לעשות באותו שינוי ואז הוי שבות דשבות אלא בדליכא עובד כוכבים. ומלשון הרב בהגהה סי' שכ"ח סי"ב אין הכרע איזה עדיף ומלשון הלבוש וכן מלשון מו"ח רבינו ז"ל שם משמע קצת דע"י עובד כוכבים עדיף וצ"ע בש"ג ומ"ש מו"ח רבינו ז"ל שם סי"ט בחלה כל הגוף מותר ע"י שינוי כו' (והוא דעת הרמב"ן הנ"ל) הרי סיים ע"ז כגון הגונח כו'. ואולי כוונתו דדוקא בכה"ג דרפואתו בכך כנ"ל או מיירי כשאין עובד כוכבים ועכ"פ אף להרמב"ן שקולין הן וכנ"ל והרי כבר הקדים מו"ח רבינו ז"ל שם חולה שנפל למשכב כו' צרכיו נעשין ע"י עובד כוכבים כו' ולא נשאר אלא מ"ש שם סעיף כ' דבצער גדול ולא נחלש כל גופו מותר ע"י שינוי וע"י עובד כוכבים אסור. באמת איני יודע עדיין מקום מוצא דין זה מבורר בהדיא כי הדעה הג' שבשו"ע שהיא דעת הרמב"ן נראה דמיירי בחולה כו' עי' מ"מ וב"י וט"ז וכ"ש שמותר ע"י כותי. וצ"ל דהיינו מ"ש הד"מ אות ט' בשם הר"ן דיותר קיל שבות ע"י ישראל בשינוי כו' ונ"ל דכוונתם דשבות גמור בלבד ע"י שינוי דהוי שבות דשבות קיל משבות ע"י עובד כוכבים דהוי ג"כ שבד"ש וזהו שלא כתב מוח"ז רבינו כאן מלאכה גמורה וכן משמע בר"ן עצמו דמיירי בכה"ג ע"ש וגם בצינור אלו הוי מתקן בידיו לא הוי כ"א שבות כו' ובהכי מיירי ג"כ המ"א ומוח"ז רבינו בסי' ש"ז בסוף דבריהם (רק מש"ש המ"א בתחלת דבריו ושבות שלא כדרכה כו' כמש"ש סל"ג צ"ע קצת ואפשר דשם דמיירי כשאין עובד כוכבים כנ"ל או שלא בדקדוק הביא בסל"ג) ולכאורה ע"כ לומר כן דהר"ן מיירי דוקא בשבות וגם ע"י שינוי שהרי סיים דקיל טפי (ויש שם ט"ס) משבות דשבות הנעשה כדרכו כו' והרי באין צער גדול כ"א מקצת חולי פסק מוח"ז רבינו ז"ל דשבות ע"י עובד כוכבים מותר וע"י שינוי בישראל אסור מלאכה גמורה עכ"פ אלא דנראה כוונת מוח"ז רבינו לאסור בזה גם בשבות ועל ידי שינוי בישראל וזה שלא כדברי הר"ן לתירוץ זה וגם הד"מ משמע דלא ס"ל כן ואף שבסי' ש"ז כתב שמותר ע"י שינוי בשבות עכ"פ הרי סיים. שם במקום צער כו' ואף שזה דוחק קצת דלא במה דפתח שם סיים הרי ע"כ בלא"ה צריך לחלק כן גם לטעמך כו'. אך בכלל סעיף כ' צ"ע עדיין לדעתי בכמה דבריו ואין הפנאי מסכים וכבר יצאתי י"ח לקיים מצותך שעה א'

ידידו נחמיה בירך.