דברי נחמיה אבן נזר צט

כאלו קורין שעיה כו' כנ"ל (רק דאם אינו חותם ישעיה אז חושש רש"ל למקרה כו' כנ"ל מאחר דעכ"פ לכתוב המכונה שעי' ש"ד דהרי כתב משתמע ונודע בפי כל כו'). (ונ"ל זכר לדבר לעיקר ס' הנ"ל ממציאות שהרי גם לגדול הדור אשר כבר שבק חיים כו' רגילים לקרות בפ"כ ר' שעי' כמו ר' שעיה פיק ר' שעיה דונעויצר וכה"ג מה שאין רגילים כן בשארי קיצורי שמות שהם דרך געגוע וקטנות מאהבה שאין קורין כן למי שנסמך בשם רבי פלוני. כמו ר' אברהם ר' יצחק ולא ר' אברמל ר' איצעק ר' בעריל וכה"ג א"ו דשם שעיה שאני דגם כשרוצים לקרות ר' ישעיה משתמע שעי' ומחמת הרגילות הורגלו לקרות ר' שעיה אבל לא דרך קיצור וקטנות כו')

כ"ז הוא פי' א' בדברי הב"ש אות ס'. ועוד יש לפרש והוא העיקר (כי גם לפי, הנ"ל אינו מיושב כלל לשונו שכתב אע"ג דקיי"ל כו' דמשמע דהיה ראוי לכתוב רק שם שעי' כו' ע"ש) דהנה לשון הרש"ל שכתב אבל אם אינו עולה לס"ת בשם סעדי' כו' הוא לשון סתום ואינו מובן כ"כ דאם הכוונה דעולה לס"ת בשם ישעי' הרי עוד לא נשאר זכר למו לשם סעדיה בשום דבר ויותר הל"ל אבל אם גם עולה לס"ת בשם ישעיה כו'. גם דלפ"ז אינו ענין להביא זה כאן גבי שם סעדיה. לכן נראה דהב"ש ס"ל דכוונת רש"ל דאם אינו ידוע דעולה לס"ת בשם סעדיה אף דג"כ א"י אם עלה בשם ישעי' כגון באבי המגרש כו'. רק זה ידוע שנקרא בפי כל שעיה כותבין ישעיה ותו לא. פי' דאין חוששין אולי היה שמו העיקרי סעדי' כמו בכ"מ היכא דשם כינוי יש לו ב' שמות הקודש ולא נודע כ"א הכינוי כו'. וע"ז שפיר כתב הב"ש אע"ג דקיי"ל כו' פי' דבכ"מ שא"י לנו עיקר השם רק הכינוי הרי קיי"ל דכותבין השם כאשר הוא נקרא בפי כל ואין דורשין השמות לומר שהוא בא משם זה כו' כמ"ש בכ"ד וע' בש"נ ריש אות א' ועמ"ש הט"ז גבי לובקא וע' כללים. ובפרט דהכא הרי לפנינו יש כינוי זה ב"ש הקודש ישעיה וסעדיה. ולפי זה יותר היה ראוי כאן לכתוב השם כאשר הוא נקרא לבד היינו שם שעיה ולא להזכיר ישעיה כלל. ע"ז תירץ דשאני הכא דה"ה כאלו היה נקרא ישעיה רק מחמת שפולטין היו"ד כו' וככל הנ"ל באריכות. ולפ"ז א"ש טובא מה שסיים כמ"ש בשם חיאל דהיינו הך ממש ע"ש בשם רש"ל דמיירי כשנקרא בפי כל חיאל וא"י עיקר השם אין חוששין וכותבין רק יחיאל מסתמא כו' וזהו שסיים שם וכ"ה לקמן בשם שעיה (היינו שהרש"ל גופא כ"כ בשם שעיה דמסתמא כותבין רק ישעיה ואין חוששין שמא הוא בא משם אחר כו'). ואחר כל הנ"ל הרי לב' פירושים הנ"ל עכ"פ ממילא מובן דלא שייך כ"ז רק כשעיקר השם ישעיה (או לפי' הב' גם מסתמא כו') אבל אם עיקר השם ישעיהו פשיט' דצריך לכתוב גם הכינוי שעיה שהרי יש לו שם קודש אחר סעדיה (עכ"פ) ומה שהוא מובלע לא מהני בכה"ג כנ"ל. מה תאמר דה"ה כאלו נקר ישעיה בפי כל ממש ע"ד הנ"ל עכ"ז גם כשיעור שמו ישעיהו ונקרא ישעיה כבר מבואר דראוי לכתוב דמתקרי ישעיה אבל ודאי אין לומר דה"ה כאלו נקרא בפי כל ישעיהו דאין זה ס' כלל דהרי מתוספי' ג' אותיו' וגם שינוי בנקודות ופשיט' דלאי עדיף ממיכאל מיכל וכה"ג. ועוד הרי חנניהו חנני' ואינך יוכיח ואין להאריך. דודאי פשיטא דצריך להזכיר כינוי שעיה לישעיהו

ולכאורה עדיין אין זה ברור דיש לומר דא"צ להזכיר הכינוי שעי' גם לישעיהו דלמאי ניחוש. אם שמא יטעו לומר שהוא כינוי לסעדיה הרי כבר נתבאר דלא חיישינן להכי מחמת שה"ה כאלו קורין בפי כל ישעיה כו'. ואם לשמא יטעו לומר שהוא כינוי לישעיה בלא וי"ו הרי נתבאר דנראה עיקר כהסברא שכתב הט"ג אות ב' ברכה דכשהשמות הקודש דומין זל"ז אין חוששין לזה דודאי נקל לאסוקי אדעתייהו כו' כנ"ל. אבל עפ"י האמת ודאי אין לומר כן דממ"נ דאם נאמר ששם שעי' זה כמו שהוא נקר ממש חשיב כינוי לישעיהו א"כ אין לתפוס אותו יותר מקיצור השם המובלע כו' וכבר נתבאר בכה"ג דצריך להזכירו מאחר שיש לו שם קודש אחר דהיינו סעדי' וכמו מיכאל מיכל וכה"ג. (משא"כ אם לא הי' חשש לטעות כ"א בשם ישעי' אז היה שייך הסברא הנ"ל מאחר שהן ב' שמות הדומין כו'). ואם נאמר ששם שעי' זה ה"ה כאלו היה נקרא בפי כל ישעיה (ולפ"ז אין לטעות בשם סעדי') עכ"פ לא עדיף מאלו היה נקרא בפי כל ישעיה. דכבר נתבאר דכותבין בכה"ג ישעיהו דמתקרי ישעיה וכמו חנניהו חנני' ואינך. ולהטעים הדבר נ"ל דאינו דומה להסברא שכתב הט"ג אות ב' ברכה דע"כ לא אמרינן הכי אלא כשנקרא בפי כל בשם כינוי שהכל יודעים שאיננו שם לעצמו ודאי (ע' במהרי"ק שפ"ו דכה"ג ס"ל דבדיעבד כשר כשכתבו שם קודש שלו לבד אף אם הכינוי זה אינו שייך לשם קודש זה דרך קיצור כו'). אז ודאי מאחר שידעו שהוא רק כינוי אף שטעו בדעתם מתחיל' לומר שהוא כינוי לשם קודש אחר מ"מ כשיראו בגט שם קודש זה הדומה לשם קודש שטעו בתחיל' נקל לאסוקי אדעתם שהוא באמת כינוי לשם זה הנכתב בגט. אבל אם הכינוי יכול להיות שם בפ"ע אז חיישינן שתפסו שם זה שהוא לעצמו ולא עלה ע"ד כלל שהוא כינוי אז כשיראו בגט שם אף שהוא דומה להכינוי לא אסקו אדעתייהו לומר שהוא כינוי לזה כו' וזהו טעם חנניהו חנני' וכדומה. לכן גם כאן מאחר שאנו אומרים מה שהעולם קורין שעי' ה"ה כאלו קורין ישעיה כו' כנ"ל הרי אין בדעתם שהם קורין כן לזה בשם כינוי כ"א בתור שם העצם כו' לכן הרי זה ממש כמו חנניהו חנני' וכה"ג

אמנם מעתה יש לעיין איך לכתוב דמתקרי אם ישעיה או ישעיהו. דלכאורה אם נאמר דכינוי שם שעיה זה כמו שהוא. הוא נמשך משם ישעיהו (אלא שצריך להזכירו מצד שיש לכינוי שם קודש אחר סעדיה כו'). היה ראוי לכתוב המכונה שעי' ואם נאמר דכינוי שעי' לישעיהו (עובר דרך ישעי'). היינו שמדרך העולם לקרות לכל אותן שעיקר שמם מלא וי"ו כמו חזקיהו ירמיהו ואינך לקרותם חסר וי"ו וכן היו אוחזים דרכם גם בשם ישעיהו לקרותו בפה ישעי' וכמו שהעיד הס"ס בכם הר"ש חיות שבט"ג אות א' סקל"ג (ואפשר שבימיו עדיין היו קוראי' ישעי' ולא שעי'). לכן גם כשנשתרבב לקרות לכל ישעי' שעיה ממילא גם לישעיהו קורין כן דכשרוצין לקרותו ישעיה כדרכם כנ"ל ממילא משתמע בפיהם שעי' וע"ד הנ"ל. וא"כ הרי זה ממש כאלו היה נקרא בפי כל ישעיה וצריך לכתוב ישעיהו דמתקרי ישעיה (וממ"ש אות ה' בשם רש"ל גבי האשקא אין ראיה כ"כ לנ"ד)

ולכאורה היה נראה דזה תלוי בפלוגתא גבי מי שנקרא לס"ת סעדיה ובפי כל שעיה כו' אמנם באמת אין ראיה כ"כ ויש פנים לכאן ולכאן. דיש לומר דגם למ"ד שם לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה היינו משום דס"ל דמסתמא שעיה לא נמשך מסעדיה שאינו דומה לו כ"כ ולכן אמרינן דעיקר כוונת הכינוי לשם ישעיה ואגב ריהטא פולטין היו"ד כו' כנ"ל (ולמאי דס"ל להנ"ש דגם בנתנאל סענדר כותבין נתנאל דמתקרי אלכסנדר א"צ לסברא הנ"ל דשעיה מחמת שפולטין היו"ד כו'. אלא דבכל כינוי שאיננו שייך להיות נמשך משם קודש שלו כ"א הוא רגיל להיות קיצור משם קודש אחר כתבינן דמתקרי כפי השם קודש דקיצור זה ע"ש בנ"ש ויש לחלק בין זה לבין וואלבליין או הערצקא) אבל בנ"ד יש לומר דשם שעיה בזה נמשך כמו שהוא מעיקר שם ישעיהו כו' כנ"ל וכן להיפוך גם למ"ד שכותבין סעדיה דמתקרי שעיה יש לחלק קצת ולומר דשאני התם דסעדיה חלוק לגמרי מישעיה וא"כ אין זכר בלב העולם לשם ישעיה כלל לכן יש לחוש שמה שקורין לזה שעי' דרך מקרה נמשך ובא כמו שהוא משם סעדיה (לכן כשחותם ישעיה כו') משא"כ בנ"ד ישעיהו וישעיה קרובים זל"ז ומעולם אין מדרך העולם ליתן לב לחלק ביניהם רק קוראים לכולם בשם ישעי' א"כ גם