דברי נחמיה אבן נזר צז
Divrei Nechemyah Even Haezer 97 · דברי נחמיה אבן נזר · free full Hebrew text
Open in the reader →קיצור זה למגרש זה לעיקר מעריסה ואמרו ויקרא שמו מישראל אלחנן חנן כו' (או עכ"פ ניתן שם זה מעריסה להיות נקרא בו בפ"כ כו') והוא תמוה מכמה טעמים ואין להאריך (וכן מ"ש בל"ש סק"ג דא"צ לכתוב ראובן שמעון דמתקרי ראובן כ"א הרוצה לחוש כו' ע"ש צ"ע). דודאי הטעם פשוט דאף דבאמת ידוע שלא ניתן לזה כ"א עיקר השם מעריס' (וכ"ה חותם ועולה לס"ת) מ"מ יש לחוש ללעז. שהעולם יסברו ששם זה שנקרא בו המגרש הוא לו שם עיקר בפ"ע ואיננו השם הכתוב בגט. וק"ו הוא מקיצור השם שיש לו שם קודש אחר. ולכן אף דשם שייך לומר דאם הקיצור הוא מובלע בשם קודש זה אף דיש לו שם קודש אחר א"צ להזכירו. כמ"ש הב"ש אות א' גבי אלימלך פילטא (ע"ש דגם בזה מסיק דכותבין). אבל כאן לא שייך זה כלל דודאי עכ"פ קרוב לעצמו יותר מלאותו שם שהוא מובלע בו. לכן כתב רש"ל והב"ש כאן בפשיטות בחנניה וחזקיה דכותבין דמתקרי. אף דחנני' מובלע בחנניהו. ועכ"פ ע"ש בט"ג דלמעשה ודאי לא פליג על הרש"ל וב"ש. (אלא שכתב דאם נכתב בגט חנניהו לבד א"צ גט אחר וגם זה אינו מוכרח וכנ"ל. וע"ש גבי חזקיה כתב והשעה דחוקה כו') וכמ"ש הוא גופא גבי חזקיה ואות ג' מגדלי' עי' מ"ש ש"נ אות נ' גבי נוחה. וכ"כ עוד בל"ש סי"ט גבי שמעיה וסל"ח גבי גדלי'. ואף שבאות א' סקל"ג בשם אליהו כתב בשם ס"מ דא"צ לכתוב דמתקרי אלי' וע"ש שנראה לכאורה כמסכים לדבריו. היינו דוקא באליהו דלא שכיח להיות שם אלי' לעיקר כמש"ש (וכנודע שם שמסתמא כותבין אליהו) משא"כ כל הנך עכ"פ מצוי בלא וי"ו כמו בוי"ו או יותר. ע' עליהם. ובאמת גם בשם אליהו ע"ש בט"ג בסקל"ב כנראה דפשיטא ליה דבכשנותנים גט א' עכ"פ יש לכתוב דמתקרי אלי'. וצ"ל (דהדין עמו) דבסקל"ג נתן טעם לדברי הס"מ וז"ל דס"ל כמ"ש רש"ל גבי קיצור שם שיש לו שם קודש אחר דאזלינן בתר רובא. עי' ט"ג גבי אייזיק. וס"ל לס"מ דה"ה והוא הטעם כאן כשהקיצור הוא שם בפ"ע. אבל לדידן דקיי"ל כהב"ש גבי אלימלך פילטא דחולק על רש"ל (לפ"ד הט"ג) וס"ל דכותבין פלטיאל המ' פילטא אף שאינו מצוי כינוי פילטא לאלימלך וגם הוא מובלע בשם פלטיאל. אם כן כ"ש גבי אליהו דשם אלי' הוא שם בפ"ע ועדיף מקיצור שיש לו שם קודש אחר כנ"ל ודאי יש לכתוב דמתקרי אלי' (אף אם נאמר שאינו מצוי כלל כ"א א' בעיר. וכ"ש שיש לומר שבאמת שם אלי' הוי מיעוט המצוי כו'. ועי' ב"ש גבי אלימלך פילטא שכתב בשם ס"מ גופא שצריך לכתוב פלטיאל המ' פילטא. וע"כ צ"ל דמיירי (כמ"ש הט"ג שם על הרש"ל) במקום שיש מיעוט המצוי עכ"פ כינוי פילטא לאלימלך. ובשם אלי' צ"ל דס"ל שאינו מצוי כלל להיות עיקר שם אלי' בפ"ע) אמנם ע' ט"ג בל"ש עיירות ססקי"ג כמתמי' על שמצא בגט אליהו דמתקרי אלי' כו' ע"ש שדבריו צ"ע וסותרים ד"ע למ"ש גבי אלי' סקל"ב וכנ"ל. וע"ש עוד דמשמע דגם בגדליה וחנניה הוא רק לרווחא דמילתא. וכנראה דשם מחזיק בשיטתו שפקפק באות ח' גבי חנניה והוא תמוה וכנ"ל. עכ"פ מכל הנ"ל נראה ברור דכותבין ישעיהו דמתקרי ישעיה כו' שהרי ישעיה ודאי מצוי עכ"פ. וע"ע בט"ג אות ט' טוביה כתב ג"כ בפשיטות דצריך לכתוב טוביהו דמתקרי טוביה וכמ"ש הב"ש גבי חנניה כו'. ושם תוך כ"ד גבי מי שנקרא בפי כל טובי כתב לחלק בין כשידוע שם העריסה טוביה או שא"י (פי' רק חותם כו'). כנראה שזה סובב הולך לשיטתו הנ"ל בטעם שצריך לכתוב קיצור השם כשהוא שם בפ"ע כו'. ובאות מ' מתתי' לא זו בלבד שנראה דעתו ג"כ שצריך לכתוב מתתיהו דמתקרי מתתי' אלא אף גם כשנקרא בפי כל מתת כנהוג העביר המדה וכתב להחמיר לכתוב דמתקרי מתת מחמת חשש ספק אולי שם מתית שמצא בתה"ד הוא שם אדם כו' ע"ש שזה סותר לגמרי מ"ש גבי אליהו. שהרי התם פשיטא שיש עכ"פ כמה מחברים נקרא אליה כמו הרא"ם וכה"ג כו'. (ובאמת בגוונא דשם מתת הנ"ל נראה דגם להב"ש אין לחוש לחשש ספק אדם א' (בעולם). בשגם שאף אם הפי' בתה"ד שהמחבר ההוא נקרא מתת אולי נקט השם בקיצורו כדרכם כו'. אלא שבשם מתת בלא"ה יש לצדד שצ"ל מתתי' דמתקרי מתת מחמת שהרי יש למתת ב' שמות הקודש מתתי' ומתתיהו כו' ויתבאר לקמן אי"ה). וכ"ש שדבריו אלה סותרים למ"ש בל"ש סק"ג ע"ש. ואינו מוכרח כ"כ ע"ש. ודרך כלל לא עמדתי על שרשי דרכיו בכ"ז. וע' מ"ש אות ח' ססק"ח. וכיון דאשכחן שם כזה אז יש לכתוב הכינוי אעפ"י שאין לתפוס אותו לשם. וע"ע אות יו"ד סקט"ז אעפ"י שידוע שלקוח עתה מאלחנן כו' ע"ש. (מזה נראה דטעם שצ"ל הקיצור כשהוא שם בפ"ע הוא כפשוטו כו') וע"ע אות מ' סק"ה וש"נ אות נ' סק"ה ואות ש' סק"ז גבי שבע. שוב ראיתי בתשו' סי' פ"ה כמסתפק כו'. ובשם חבי' כתב שדברי הב"ש סותרים למ"ש באות ר' דחבי' קיצור מרחביה דמשמע שא"צ לכתוב דמתקרי חבי' ואינו כדאי לתמוה דמה בכך דהוי קיצור מ"מ מאחר דלפעמי' הוא שם בפ"ע כמ"ש הט"ג (וכ"ה בב"ש בסמוך חויא כו'. יש לכתוב חבי') כותבין הקיצור אף אם הוא מובלע כו' וכנ"ל ועי' תורת גיטין בחי' סקכ"א. ואין להאריך דעכ"פ ברור דכותבין ישעיהו דמתקרי ישעיה (לכ"ע)
אמנם כ"ז אם היה נקרא בפי כל ישעיה. אבל עתה בזמננו שקורין שעי' בלי יו"ד בראש. יש לעיין דלכאורה א"צ לכתוב הכינוי מאחר שאיננו שם בפ"ע כלל. וכמ"ש הב"ש אות ס' בשם רש"ל בשם ישעיה ולכאורה ה"ה והוא הטעם כשנקרא ישעיהו בוי"ו. אך לכאורה באמת צ"ע בשניהם מאחר דב' שמות הן כמ"ש באות יו"ד א"כ לכאורה היה ראוי בשניהם להזכיר הכינוי שעי' דהרי לכל א' הוי ליה שם שעי' קיצור שיש לו שם קודש אחר. דהיינו ישעי' וישעיהו כו'. דבשלמא מה שיש לשם שעיה עוד שם קודש סעדי' יש לומר דאינו מפסיד שהרי שעיה מובלע בישעיה (ובישעיהו) יותר מבסעדיה. ובכה"ג יש לומר דא"צ לכתוב הכינוי לפמ"ש הב"ש לתרץ דברי רש"ל בהכי גם שם אלימלך פילטא (ע"ש דהב"ש מסיק דגם בכה"ג צריך לכתוב פלטיאל המ' פילטא כו'). אבל מה ששם שעי' כינוי לישעי' וישעיהו ה"ה מובלע בשניהם. א"כ הוי כאלו אינו מובלע בשניהם והיה ראוי להזכיר הכינוי בשניהם. והנה ראיתי בט"ג בכעין זה סתירה מדידיה אדידיה (ונראה שמסתפק כו'). שבאות ה' סק"ז משמע בהדיא דאם היה הושע ויהושע ב' שמות דשכיחי (או להב"ש אף דהושע לא שכיחי כו') היה צריך לכתוב דמתקרי הושקא (אף אי לא היה ליהושע כינויים אחרי' ואף לרש"ל כו') ולכאורה נראה ודאי דדמי לנ"ד ממש. ובאות ב' סקי"ט כ' כיון דברוך וברכי' הם שמות הדומין כו' לא יטעו לומר שזה הנקרא ברכה הוא כינוי לשם אחר כו' ע"ש מילתא בטעמא (ואף שלכאורה אינו מוטעם כ"כ. מ"מ ע"כ לומר כן לתרץ שם דברי הב"ש. ויש להטעים יותר ואין להאריך). א"כ לפ"ז ה"ה והוא הטעם בנ"ד יש לומר כן כמובן. וצריך לומר דמהיות באות ב' כ"כ רק דרך אפשר ואין הסברא מתיישבת אצלו כ"כ לכן גם באות ה' הקשה רק דרך אפשר ע"ש ותירץ בתירוץ מרווח לפי שיטתו בד' הרש"ל. אמנם לפ"ד הב"ש אות א' גבי אייזיק ואות יו"ד. וגבי אלימלך פילטא דגם הרש"ל לא אזיל בתר רובא א"כ ע"כ לתרץ לדידיה דברי רש"ל באות ה' כדרך שתירץ הט"ג דברי הב"ש באות ב' ברכה הנ"ל. וא"כ נראה לכאורה דכן עיקר. ובזה אש"נ הכא גבי ישעיה דא"צ לכתוב המכונה שעי' וא"כ גם אם נקרא ישעיהו א"צ לכתוב הכינוי שעיה. אך אפשר להיפוך דהעיקר כהסברא של הט"ג באות ה'. ומ"מ לק"מ שם אף לדעת הב"ש בדעת הרש"ל הנ"ל דלא אזלינן בתר רובא. שהרי התם ס"ל לרש"ל דגם אם נקרא הושע בפי כל כותבין יהושע כו' ע"ש והט"ג הקשה רק לשיטתו בסק"ו שם ע"ש. וכן אש"נ מ"ש כאן גבי ישעיה דהרש"ל לשיטתו באות יו"ד דסתם ישעיה בלא וי"ו דמאחר דישעיה הנביא נהרג לא מסקינן בשמי' כלל כו' אבל באמת לדידן דישעיה וישעיהו ב' שמות הן יש לומר דצריך לכתוב הכינוי