דברי נחמיה אבן נזר פז

שעלה ע"ד ללמוד להקל מהנזכר גבי בתי ע"ח הנ"ל ג"כ אין לבנות ע"ז יסוד אחר דע"כ לומר דכל כה"ג לשון תורה לחוד ולשון הגט שתלוי בלשון בנ"א לחוד כנ"ל וגם שאין לך אלא מקום שאמרו כו' כנ"ל (וחסר דעתו בעיקר הדין וע' בתשובה שאח"ז סימן כ"ג לפי הנראה שהשאלה הלז היא אותה השאלה הקדומה ממש. שהשיב המחבר גם להרב המ"ץ מליבאוויץ. לאהובי ידידי הרב המופלג וכו' כש"ת מוהר"י דוב בער נ"י

תמול הגיעני מכתבו וכתב שכ"ק שי'. א"ל לכתוב לי שאעיין בזה. ידעתי שכוונתו רק להקל מעליו קצת טורח החיפוש אבל למעשה לא יסמוך עלי כלל וכלל ע"כ כמצווה ועושה אמרתי לרשום מה שיעלה בידי אף בלי עיון הראוי ע"ד החשש העיקרי שכתב מתא על בית א' או חצר הנקרא הייפיל (ושם הייפיל בלשון בנ"א לפה"נ אינו כ"א על מקום דירת אדון מעיר או מכפר. וכמדומה שאין הנהוג שיקבע שם לעצמו כ"א שם העיר או הכפר עליו. וגם עפ"י רוב הוא סמוך ונראה אל העיר או הכפר. גם עפ"י רוב יש בו הרבה בתים למשרתיו והשייכי' לו ויש לחקור על כ"ז. וגם לפמ"ש שאין שם כ"א בית נגר א' יש לחקור ג"כ אולי הוא סמוך ונראה לאיזה כפר ושם הכפר עליה כי באמת רחוק המציאות שיהיה בית נגר א' קובע שם נעצמו). והנה רמ"א בסי' קכ"ח סתם וכתב שכותבין מתא בין כשהעיר גדולה או קטנה. משמע שאין שום שיעור בזה לא למעלה ולא למטה. והוא כדברי התוס' ומרדכי שבב"י ושם בדבריהם מבואר דהנך מתוות' שבעירובין. כפרים קטנים היו. משמע בהדיא שדעתם לומר שגם בכפרים קטנים יש לכתוב מתא. והא דבסיום לשון התוס' עזבו לשון כפרים. וכתבו אין להקפיד מה שכותבין מתא בין בעיר גדול או קטן יש לומר דהיינו משום שכל עיקרם לא באו כ"א ליישב המנהג שראו מעשים בכ"י. ובכפרים אין הדבר מצוי (והמרדכי נמשך אחר לשון התוס'). וגם בב"י ואחרונים עם שהביאו שינוי מנהגים לענין השיעור למעלה שלפעמים כותבין מדינה פלוני'. מ"מ בענין השיעור למטה לא דברו דבר. היה משמע שבזה כ"ע ס"ל כסברת התוס' ומרדכי הנ"ל ונוהגים כן

זולת את זה ראיתי בנ"ש במשפטי הכתובה סי' י"ב אות י"ב בהביאו בשם הב"י דיש נכתוב במתא דמפקי מכרך כו' סיים ובכפר כותבין בכפר פלוני. והאי סיומא ע"כ ד"ע הם שבב"י לא מצאתי זה לא בסי' ס"ו ולא בקכ"ח ולדבריו ודאי כ"ש שיש להקפיד בזה בגט. וצ"ע מנא ליה הא (נגד משמעות התוס' ומרדכי הנ"ל). ועכ"פ היה נראה דע"כ גם איהו לא כיון כ"א שלכתחיל' יש להקפיד בזה. והיינו לפי שהוא לשון פרטי ומבורר יותר. אבל לומר שגם בדיעבד יהיה בזה משום שינוי השם ממש. לכאורה אין סברא כלל. מאחר שבדברי התוס' ומרדכי מפורש שגם על כפרים קטנים שייך שם מתא. ובפוסקים אחרים אין זכרון לראשונים ואחרונים שפקפקו עליהם בזה כלל. ואפשר נמי שלמד כן הנ"ש גבי כפר ממה שמצינו מקומות שנוהגין בכה"ג גבי עיר גדולה לכתוב מדינה. (או כשכל ההגמוניא נקרא ע"ש העיר,. שבמנהג זה החזיק הנ"ש בשם אחרונים). והתם ודאי לפה"נ אין הכוונה שיהיה בזה עיכובא בדיעבד. דעד כאן לא דקדקו הפוסקים בזה אלא אי שייך ע"ז שם מדינה או לאו. אבל שם עיר או מתא ודאי חל ע"ז לכ"ע. ותדע שהרי הרבה אין מדקדקים בזה אפי' לכתחיל' וכותבין מתא גם בכרך כמ"ש התוס' ומרדכי וירושלים יוכיח שנקרא מדינה בכ"ד במשניו' שמזה עיקר ראיית המקומות שכותבין מדינה כמ"ש בסדר ר"י מינץ סי' ק"ז ועכ"ז המנהג שם לכתוב לכתחילה מתא כנראה מנוסח הגט שבג"פ סי' קכ"ו ססקל"ה ובכ"ד. וכבר כתב הב בשם רשב"ץ וכ"ה בסדר רי"מ שם שבגלילו' צרפת אין נוהגין כלל לכתוב מדינה. וא"כ גם המנהג שהמציאו האחרונים כשכל הגמוני' נקרא ע"ש העיר לכתוב מדינה. ודחי ג"כ היינו רק לכתחילה. ואף שהנ"ש דחה עפ"ז דברי הרשב"ץ והרי"מ הנ"ל דאין ראיה מצרפת שאין שם עיר הנקרא פראנקרייך כו' אין בדבריו כדאי לדחות דברי הגדולים הנ"ל ועכ"פ נראה דגם איהו לכתחילה קאמר. ובבל תוכיח לפמ"ש מהרי"ט חאה"ע ססי' י"א דיש עיר שנקרא בבל ואח"כ נקרא על שמה כל ארץ שנער ע"ש ומ"מ כותבין שם מתא ע' ג"פ סי' קכ"ח סקל"ב בשם הריב"ל. וצ"ע שם במהריב"ל שגבי העומד כתב במדינת בבל ואולי ט"ס שם גבי העומדת במדינת קושטנטי' ובג"פ שם סק"ג העתיק במתא קושטנ' ובגמ' בצד קמוניא מתא. והנ"ש כתב שכל המדינה נקרא על שמה ע"ש וצ"ע וכן בסורא מתא ונראה נמי שעל שמה נקרא סורא. אלא שטעם אותן הנוהגין לכתוב מדינה הוא רק לפי שהוא פרטי ומבורר יותר מטעם ששם זה עכ"פ לא שייך על עיר קטנה כו'. ע"כ יש ללמוד מזה ג"כ גבי כפר שהוא ג"כ לשון פרטי ומבורר יותר. כיון דעכ"פ לא שייך על עיר גדולה יש להקפיד ג"כ לכתוב כן לכתחיל'. אבל לומר שיהיה זה לעיכובא ושלא שייך ע"ז שם מתא כלל זו מנלן (ודיו לבא מן הדין להיות כנדון) ובפרט נגד המפורש בתוס' ומרדכי

אך עם שכן היה נראה פשוט מ"מ קשה לסמוך להקל למעשה בחומר חזקת א"א בדבר חדש שלא דברו בזה האחרונים כלל ואדרבה בנ"ש כתב בפשיטות לכתוב כפר כו'. ובדברי התוס' ומרדכי הנ"ל עכ"פ אינו מפורש ממש לכתוב מתא על כפר גם אולי יש לחוש שנשתנו הזמני' כי לפה"נ בדברי' אלו ראוי לילך אחר לשון בנ"א ואין לך בהם אלא מקומן ושעתן. ובזה"ז בלשון בנ"א לפה"נ אינו חל כלל על כפר שם עיר (או מתא). וממש כמו שינוי השם הוא בזה"ז. והנה בתשו' רמ"פ סי' י"ב בעובדא שדילגו תיבת מתא האמצעי כו' משמע שהיה מחמיר גם בנשאת לומר שתצא. משום חשש מדלא נכתב מתא יאמרו שהוא כפר. (אלא דשם הקיל משום שלא דילגו אלא האמצעי ונזכר תיבת מתא הא' והג' ע"ש. וע' נו"ב מה"ת סי' קט"ו). ואם היה חל שם מתא גם על כפר מאי ראיה ממה שלא נכתב לומר שהוא כפר. והן אמת דגם אם נאמר דעל כפר כותבין בכפר פלוני כמ"ש הנ"ש ג"כ קשה מאחר שלא נכתב לא מתא ולא כפר והרי ע"כ הוא טעות למה יתלו לומר שהוא כפר יותר מעיר מאחר שבין כך ובין כך יש כאן ט"ס. אלא מיהו נראה דס"ל להרמ"פ שבעיר כותבין מתא ובכפר כותבין שמה בסתמא. וממה שדולגין תיבת מתא יודעין שהיא כפר. ועכ"פ נראה דס"ל דכפר ועיר תרי שמא מחולקין הן. והלא הדברים ק"ו אם בטעות חסרון שחיסרו מתא שהוא בשב וא"ת הי' מחמיר גם בנשאת (וס"ל כהפוסקים גבי מקום עמידת העדים דתצא ולא כהשו"ע ע' ב"ש סק"ג) כ"ש כשהטעות הוא בשינוי שכתבו מתא על כפר שהוא בקום ועשה. וכידוע מ"ש הפוסקים דיותר יש להחמיר בשינוי מבחסרון. ומכח זה היה נראה לומר דאף לפ"ד רמ"א סס"ב שכתב אם דילג מלת מתא כשר ומדסתם משמע ודאי דאף אם דילגו כל הג' מתא שבגט מכשיר (ולא נרשם בשו"ע מקור מוצא דין זה ובד"מ משמע שנלקח מדברי הרמ"פ הנ"ל והוא תמוה וכנ"ל. וע' ג"פ משמע קצת שבגירסתו בשו"ע שלפניו לא היה כתוב זה בדברי הרמ"א כלל שהרי הביא זה בשם מהריק"ש ע"ש). מ"מ יש לומר דהיכא שהטעות הוא בקום ועשה שכתב מתא על כפר יודה להרמ"פ דפסול כו' כנ"ל דבזה יש להחמיר יותר. והגם שלכאורה דבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים גבי שינוי מקום הלידה והעמידה די"א דכל שאין חסרון פוסל גם שינוי אינו פוסל. ובשעת הדחק יש לומר כוותייהו וא"כ לכאורה היה נראה אף אם יונח דתרי שמא מחולקין המה והוי שינוי ממש מ"מ נלמד