דברי נחמיה אבן נזר פו

לשיעור זה ע"כ מדין הנ"ל דבתי ע"ח יליף לה איהו. ע"כ ז"א כ"א לדוגמא בעלמא מדמה עירובין דרבנן מהתם לזכר בעלמא. דבהכי מצינו שיש לו חשיבות. אבל לא שבפחות מזה לא יקרא עיר כלל דוקא דהתם לא בעי כ"א להיכרא בעלמא. ועוד הרי לדינא לא קיי"ל כר"ש התם אלא אפי' בית א' וחצר א' כו'. אך ע' עירובין (דנ"ה ב') גבי יושבי צריפין דא' ר"א דאם יש ג' חצרות כו' והיינו דבהכי חשיב עיר. ויש לדחות

אך הנה בסנהדרין (דט"ו ב') לענין עיר הנדחת פליגי תנאי בשיעורא. ומבואר שם מד' רש"י ותוס' להדיא דהפלוגתא היא בכמה חשיבא עיר. וקיי"ל התם כמ"ד ממאה ועד רובו של שבט. הרי מבואר דבפחות ממאה גברי לא נקרא עיר בתורה. וע' לשון הרמב"ם שם (בפ"ד ה"ב) שנא' יושבי העיר לא כפר קטן כו' וכל פחות ממאה כפר קטן כו'. והוא מהירושלמי דפ' חלק עיר ולא כפר כו' ע"ש. הרי בהדיא לכאורה דמשמעות לשון עיר סתם בתורה אינו נופל על בציר ממאה גברי. (ומלשון הרמב"ם שכתב ויהיו המודחי' ממאה כו'. א"כ משמע שצ"ל העיר קרוב לר' שהרי א"צ שיודחו כל העיר כ"א רובה. אבל צ"ע דלא משמע כן מסיום לשונו כל דפחות ממאה כפר כו' משמע דאין קפידא כ"א שיהיה בכל העיר מאה וממילא המודחים ברובה סגי. וכן לשון הגמרא וירושלמי ורש"י ותוס' משמע דקאי אכל העיר) אך באמת אם באנו לומר שנלמד מזה לענין גיטין הוא דבר מתמיה ביותר לומר שבבציר ממאה אין כותבין מתא שמעולם לא שמענו ולא ראינו כזאת. ולא נזכר בשום מקום אדרבה ההיפוך מבואר בתוס' דעירובין ומרדכי וב"י ורמ"א בהגהה דכותבין מתא בין בעיר גדולה ובין בקטנה ולא נתנו שום שיעור לדבר ולשון התוס' ומרדכי בין בכפרים קטנים. והרי זה מנגד בהדיא למ"ש הירושלמי הנ"ל עיר ולא כפר כו'. ולכאורה ע"כ לומר דרק בלשון תורה אין נקרא סתם עיר בפחות ממאה אבל בלשון בנ"א נופל שם עיר אפילו בפחות הרבה. והגט שהוא לשון הבעל ויש לכתוב בו כלשון בנ"א ויש לומר דלשון תורה לחוד כו'. וראיה ממ"ש המרדכי הובא ב"י בטעם אותן שכותבין מגרש לכלול הבתים שיוצאים מן העיר שבלשון בנ"א אין שם עיר עליהם עכ"ל ור"ל דבלשון תורה באמת גם הבתים היוצאים מהעיר עד התחום שם עיר עליהם. וכדאיתא בתשו' מיימוני סי' כ"ב גבי נהרות מהא דלענין ערי מקלט גם תחומה קולטת כו' ועוד כמה ראיות ע"ש משא"כ בלשון בנ"א הרי שנינו גבי הנודר מן העיר אסור ליכנס לעיבורה ומותר בתחומה. דבלשון בנ"א אין שם עיר כ"א עד עיבורה. והיינו כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' רי"ז סקל"ה ומהרש"ל פ' כ"ה סי' נ"ג. משמע שבגט משתמשין בלשון בנ"א לא בלשון תורה. א"כ גם לענין שם עיר אין ראיה מההיא דסנהדרין הנ"ל. ועוד דעיקר טעם חשש שינוי היינו משום לעז. וזה תלוי בלשון בנ"א. ואף שהתוס' ומרדכי ילפי ענין כתיבת מתא בגיטין מלשונות הנמצאים בגמרא בזה. יש לומר דלשון חכמים וקריאות שמות שלהם הוא כלשון בנ"א ולמדים מזה לגיטין. אבל לשון תורה לחוד. ואפשר שזה עצמו כוונת התוס' שהוצרכו להוכיח מלשון הגמרא בתיבת מתא (ע"ש דמשמע שעיקר הוכחתם הוצרכו לענין כפרים קטנים שכ"מ בסוף דבריהם ע"ש). היינו משום דהוי קשה להו מגמרא דסנהדרין הנ"ל ע"כ הוכיחו שבלשון הגמרא נקרא מתא גם על הקטנים ומזה נלמד שכן לשון בנ"א מסתמא. ולשון תורה ע"כ שאני

ועוד נראה שגם בלשון תורה אין ראיה שיהיו כל המקומות שוין והיכא דאיתמר איתמר כו' ואין למדים זמ"ז דלפה"נ לא מצינו כה"ג בשאר דוכתי דכתיבא עיר בדין מן הדינים שיאמרו כן. ואף גם גבי ערי מקלט תניא (מכות ד' י') שאין עושין אותן לא גדולים ולא קטנים אלא בינוניות. היינו מטעמים וסברות בעלמא כדפרש"י דבקטנים אין מזונות מצויות כו' ע"ש ולא מפני דלא נקרא עיר. ודוחק גדול לומר דכוונת רש"י ליתן ולפרש טעמא דקרא כו' (ע' טיו"ד רסי' קפ"א) ומה יהיה הטעם בעיר הנדחת ולא פרש"י שם כלום רק דלא חשיב עיר. גם למה לא הוזכר בערי מקלט הגבול והשיעור מצומצם ופלוגתא דתנאי כדרך שהזכירו גבי עיר הנדחת. ובלא"ה ע"כ לא לשיעור מאה כיוונו שהרי בעי' זקנים כדפסק הרמב"ם פ"ז מה' רוצח ה"ו. וכמו"כ בשאר דוכתי דכתיב עיר כמו גבי עגלה ערופה דכתיב העיר הקרובה כו' ולא נזכר בזה שום גדר ושיעור עיר לענין מספרי גברי רק א' אין מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד (סוטה רפ"ג) והיינו מטעם דבעי' זקני העיר כדאי' בגמרא שם. אבל אין רמז לומר שנצרך שיעור מוגבל דבבציר לא נקרא עיר (ודוחק גדול לומר משום דאחר דבעי' ב"ד והיינו של כ"ג כמ"ש הרמב"ם. וממילא ע"כ יש בה יותר ממאה דבבציר אין מושיבין בה סנהדרין כדאיתא בריש סנהדרין. דאיך לא היה נזכר מזה בשום מקום גם הרי בעיר הנדחת הגבילו שיעור למעלה ג"כ כדאיתא בירושלמי שם עיר ולא כרך ולמה לא נזכר מזה גם בעגלה ערופה. וגם א"כ למ"ד שם מעשרה ועד מאה. דמאה יצאה מתורת עיר (והיינו שנקרא כרך לפי הירושלמי הנ"ל). א"כ לא משכחת לה כלל גבי עגלה ערופה עיר שתהיה ראוי למדוד דבבציר ממאה אין בה זקנים כנ"ל וביותר ה"ל כרך. גם לפמ"ש התוס' במכות (ד"י.) דהא דאין מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד היינו היכא דאיכא בחדא אבל אם אין ב"ד בכל העיירות הסמוכות מ"מ מודדין. א"כ מיבעיא לן הך דינא דאין עיר בפחות ממאה לענין היכא דליכא ב"ד בכולם. ולא משתמיט בשום מקום להזכיר זה וכ"ש לפי משמעות הרמב"ם דרפ"ד מה"ע הנ"ל דהמודחים צ"ל ממאה כו' דלפ"ז משמע דהעיר צ"ל קרוב לר' כנ"ל. א"כ ודאי אין ראיה מהא דאין מודדין אלא לעיר שיש ב"ד דליבעי כולי האי שהרי לענין ב"ד דכ"ג קיי"ל כמ"ד דסגי בק"ך כדפ' הרמב"ם פ"א מה' סנהדרין). וכן הרי בבתי ערי חומה משנה שלימה שנינו שנוהג בג' חצרות של ב' בתים עכ"פ כנ"ל. (וכ"ש לפי הנ"ל דמשמע דגם בבציר מהכי היה נקרא עיר סתם עכ"פ). וא"ל דש"ה דמדממעטי' קרא לב' חצרות כנ"ל ממילא מזה ילפי' דבג' חשובה עיר לענין זה. דאדרבה הא גופא קשיא למה ליה באמת למיעוטא כלל ודוחק גדול לומר דכל עיקר היתורא דקרא לא בשביל מיעוטא דב' חצרות אתי. אלא בשביל דיוקא שנידק מזה לרבויא דג' חצרות. שאין זה במשמע בלשון הגמרא כלל. גם א"כ ה"ל לבעל הש"ס להעמיד זה ארישא דמתני' (בדל"ב). ואין להאריך בזה דודאי נראה דע"כ לומר דההיא דסנהדרין לאו כלל גדול הוא לומר שבכ"מ שנאמר בתורה עיר אינו כ"א בשיעור המוזכר שם לכל מ"ד כדאית ליה כנ"ל אלא רק לענין עיר הנדחת איתניי' ואין למדין מזה לש"ד אף גם בלשון תורה. ומסתמ' היה להם לחכמים איזו טעם בדבר. וכה"ג כתבו התוס' בחולין (דפ"ח) ד"ה ור"י לענין הא דא' ר"י סבר דמו ואפי' מקצת דמו ובבכורות א' דס"ל בכור כולם בכור ותירצו דאין לדמות הדרשות אלא מה שבש"ס מדמה. וה"נ יש לומר בכעין זה לענין שם עיר אין ללמוד ממה שדרשו בעיר הנדחת במשמעות שם עיר למקום אחר והיכא דאיתמר איתמר כו'. ובלא"ה הרי הדבר מצ"ע תמוה איך אפשר לומר שזה כלל גמור שלא נקרא עיר בתורה כ"א בשיעור מוגבל למעלה ולמטה כנ"ל. והרי מצינו מפורש בתורה שם עיר גם על עיירות גדולות שבגדולות כמו נינוה שנקרא העיר הגדולה בתורה (פרש' נח) וביונה. וכן שושן הבירה שמובן במג"א שהיתה עיר גדולה למאד ונקרא עיר שם. וכן להיפוך גבי לוט עיר צוער דכתי' הלא מצער היא ונקרא עיר. וגם גבי קין ויהי בונה עיר כו' ופשטי' דקרא משמע שבנאה תיכף אחר לידת חנוך בנו הראשון ואחר הריגת הבל ועכ"ז נקרא עיר כו' וכן עיר דוד. עיר המלוכה דרבת בני עמון כו' ע"ש. ועכ"פ איך שיהיה בלשון עיר הנזכר בתורה בנ"ד לענין גיטין ודאי עכ"פ ע"כ לומר דאין למדין מדרשות רז"ל בלשונות שבתורה וכנ"ל. אמנם לפ"ז כמו"כ גם מה