דברי נחמיה אבן נזר קפב

דהתוספת שלפני הר"מ בר ברוך ז"ל לא היה כתוב בהתוס' זה כלל האבל תימא עד הסוף ותחילת הדברים מהתוס' המה מתוס' ראשונים שהיה לפניו בימי הר"מ בר ברוך ז"ל דאם היה כתוב לפני הר"מ ב"ב ז"ל גם האבל תימא בודאי היה מביא ג"כ דהא מסוף דברי התוס' כמו שהוא לפנינו משמע להדיא שהתוס' מסכימים לפירוש ולדעת של הרשב"ם ז"ל וההכרח לומר שזה נכתבו בתוס' בתראי שהיה אחר הר"מ ב"ב ז"ל כמו שמביאים התשובות מגדולי הצרפתים ואשכנזים ז"ל ובפרט מהרי"ק הרבה פעמים שיש חילוק בין תוס' שאנ"ץ לבין תוס' טו"ך שהיו אחריהם ועל רבינו הב"י ז"ל יש לתמוה שגם הוא כתב שהתוס' חולקים על הרשב"ם ז"ל והלא לפנינו היה נדפס גם סוף הדיבור דאבל תימא והיוצא מזה שכיון שהרשב"ם והתוס' והשלטי גבורים תלתא עמודי עולם סוברים דפשוט שמכר חלקו קודם החלוקה דבטל מקח בודאי יכול המוכר מוהר"ץ מבליניץ לומר קים לי. בוודאי בפלוגתא דרבוותא הוי ספק ומוקמינן בחזקת מרא קמא

ולפענ"ד נראה ליתן טוב טעם לדעת הרשב"ם ז"ל דחלק פשוט גרע טפי מחלק הבכורה משום דהא אנן קיימא לן כר' יוחנן בר ברוקא שאם אומר על בן בין הבנים שיירש חלק אחיו דבריו קיימים ומשום הטעם שמפרש בהש"ס דכתיב והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל להבנים לכל מי שירצה ואלו גבי בכור אם העביר ממנו חלק בכורה לבן אחר לא אמר כלום משום לא יוכל לבכר ונמצא החלק בכורה מבורר טפי תיכף לאחר מיתת אביהן דהאי לא יכול להעביר ממנו וחלק פשיטות אינו מבורר כ"כ עד דמטי לידיה כיון שהיה ביד האב להעביר ממנו הירושה ועיין בדרישה שם סימן רע"ח שכתב מכעין זה והנה באמת רבו החולקים על הרשב"ם והגהות מיימוני והמרדכי בפ' יש נוחלין כתבו בשם הר"מ ב"ב ז"ל כן עמא דבר דלא כהרשב"ם ז"ל אך לדעתי עכ"פ בדין מרומה כמו נ"ד וכמו שנראה בעליל שמוהרי"ח הלוקח עשה במחשך והסתר מעשיו ודאי נראה דיש לצרף סברא זו ובכדי לבטל המכירה. הכלל העולה לפי מה שכתבתי כל הנ"ל נראה לפענ"ד פשוט דהמכירה היא בטילה מכל וכל וכיון שנהרס היסוד נפל הבנין ואין מהצורך לבאר נידון הטענות שבין מוהר"ן וגיסו מוהר"ץ ובין מוהרי"ח בנידון המצרנות והלא לאמונה אומר שבאם שהיה לפני היותו פוסק בפשיטות דהמכירה בטילה מכל וכל וכמו שכתבתי. ומה שהקונה מוותר או מוחל החובות שבע"פ כפי טענתו של הבורר שלו צלל במים אדירים והעלה חרס בידו דלעולם יכול המוכר מוהר"ץ הנ"ל לחזור מהמכירה. ובנידון הסכסוך שבין המוכר ובין הלוקח שזה טוען שקנה בסך עשרת אלפים רו"כ וזה טוען שקנה בסך שלשת אלפים רו"כ לדעתי הדבר פשוט כיון שהמכירה בטילה וקיימא הכל בחזקת מרא קמא להמוכר מגיע השבועה כמה קיבל דמי המכירה ויחזור ללוקח דהאי השטר ק"ס לא מהני מידי דשוברו מתוכו שמכר בהכל דבר שאינו חל מכירה ע"ז נמצא המוכר הוא מוחזק ונשבע ונפטר אך אם מגיע להמוכר שבועה דאורייתא או היסת בזה יקום הדין ביניהם אם ההודאה במקצת יהיה הילך או לא ומהשטר ק"ס אין ראיה דהאי בוודאי נכתב בתוכו בסתם שכבר קיבל כל דמי המכירה ויד בעהש"ט על התחתונה וכמו שט"ח שכתב בו דינרין וכמו שמביא הסמ"ע והש"ך בסי' פ"ז: את הנלע"ד כתבתי למען האמת. יהושע צייטלעש. סליק בס"ד בריך רחמנא דסייען