דברי נחמיה אבן נזר קכה
Divrei Nechemyah Even Haezer 125 · דברי נחמיה אבן נזר · free full Hebrew text
Open in the reader →הגדול כו'. דיש לומר דלמסקנא כהרי"ף דהא דנבדקות לאחר הפרק היינו משום חזקה דרבא דוקא ולא מטעם גילוי מילתא חזר בו ממה שדימה תחילה להך דאישתמודעי' והיינו באולי שיפרש כריב"ש דגילוי מילתא אינו כ"א במסל"ת כו'). אך באמת קושיא זו דתשב"ץ אינה על הרי"ף לבד דהרבה פוסקים ס"ל בההיא דנבדקות כהרי"ף (והכי קיי"ל) כמבואר בב"ש סי' קנ"ה סקכ"ג. והרי כבר נתבאר שכולם ס"ל בעדי הכרה מהני הא דעבידא לגילויי אף להעיד במתכוין. א"כ גם מהרי"ף אין ראיה. אלא דראוי לתת לב לתרץ הקושיא ולכאורה בפשיטות מתורץ עפ"י דברי הב"ש סי' קס"ט סק"ז דבדיקת ב"ש אינו עבידא לגלויי כ"כ דצריך לבדוק כל הגוף דאפילו א' בגבה וא' בכריסה סגי דמהאי טעמא כתב סה"ת דאין ממאנין בזה"ז כו'. אך סברא זו היא היפוך מסברת רמב"ן שכתב דבדיקה זו עדיפא מהך דאישתמודעי' (והב"ש אולי לא כתב כן אלא נגד בדיקת ריבוי שערות וגם אפשר לא ראה חי' רמב"ן לנדה). גם לכאורה צ"ע מ"ש שצריך לבדוק כל הגוף דהסה"ת לא כתב כן אלא לענין מיאון לחוש להחמיר אבל בחליצה כתב סה"ת בהדיא דהלכה כרבנן דבעי' שניהם במקום א' וכמ"ש בשו"ע סי' קנ"ה סי"ז. נוסף ע"ז שתירוץ זה אינו מספיק אלא לפ"מ שהחליט שם הב"ש בשם ד"מ וב"ח דבדיקת ריבוי שערות (דבזה קל לבדוק ועבידא לגלויי שפיר) באמת סגי בנשים גם בדלא אתחזק' בשנים וליכא חזקה דרבא. ובבדיקת דדין (דג"כ בקל לבדוק) עשה פלוגתא דלהמרדכי גם בזה הדין כן ולסה"ת וסמ"ק בזה לא סגי בנשים אלא בדאתחזקה בשנים (וע"י אנשים גם בזה מהני אף בלא הוחזקה בשנים). ועפ"ז הניח בצ"ע דברי סה"ת וסמ"ק דמ"ש ריבוי שערות מדדין ששניהם עבידי לגלויי בקל. ולפע"ד אילוני דבריהם ז"ל (ובפרט שכן נקבע בסדר חליצה דמהר"מ) היה לבי מגמגם כ"ז. וצע"ג דלא מיבעיא בדיקת דדין דלא מצאתי בכל הפוסקים שום רמז שיהיה מהני גם בלא הוחזקה בשנים אפי' ע"י אנשים. דכולם לא כתבו אלא דעי"ז אין צריך לבדוק אשערות ומשום דא"א לסי' העליון עד שלא בא התחתון. אבל ודאי דלא עדיפי מסי' התחתון דלא מהני אלא אחר שהוחזקה בשנים וכמבואר בלשון הטוש"ע שהצריכו לידע השנים ושהביאו ב"ש כתב שאם יש דדים ג' אין צריך בדיקת שערות. משמע ודאי אבל ידיעת השנים כדקאי קאי. וכן הוא לשון הפוסקים (ולפ"ז הרא"ש בה"ח וכן הטוש"ע גם בנתמלא זקנו שכללם עם הדדין ס"ל הכי. רק בסה"ת כלל בהדיא נתמלא זקנו עם ריבוי שערות. ומ"מ צ"ע למה סמכו בס"ח מהר"מ לפי הנ"ל נגד הרא"ש וטוש"ע. ובשגם שיסוד נתמלא זקנו מדברי התוס' דהערל כמ"ש ב"י חלוש. דלפה"נ לאו להכי קאי התוס' ע"ש) וברמב"ם פ"ב דה"א ה"ח מבואר דלא מהני סי' העליון כ"א אחר יב"ש וכתב המ"מ שהוא פשוט ומוכרח דלא עדיפי מב"ש כו' ואין לדחוק ולומר דהיינו כשידוע שהיא פחותה מיב"ש אז לא מהני סי' העליון ג"כ אבל מ"מ בשאינו ידוע סמכי' מסתמא דודאי הגיעה ליב"ש דכיון דסמכי' ע"ז מסתמא הוא מחמת שא"א שיהיה סי' העליון קודם. ואיך ולמה כתב הרמב"ם דבר שאינו. ופשיטא אם היה הדין אמת דכל שבא העליון סמכינן ע"ז וחולצת מסתמא היה הפי' בגמרא ג"כ דסגי בזה ועדיפי מסימני התחתון ומנלן להרמב"ם לחדש דבר. וכ"ש שלא היה כותב המ"מ שהוא פשוט דלא עדיפי מסי' התחתון והא עדיפי ועדיפי. ומ"ש בשם הב"ח שהביא בשם סמ"ק דבדיקת דדין צ"ל ע"י אנשים אא"כ הוחזקה בשנים. דמזה מבואר דע"י אנשים גם בלא הוחזקה מהני. ס' הב"ח אינו תח"י. והדבר תמוה שלא נמצא כלל לשון זה בסמ"ק. כ"א אחר שכתב שיחקרו על השנים ועל הסימנים כגון שערות וסי' של מעלה באיש כו' ובאשה דדין שוכבין (שמזה אדרבה משמע בהדיא דגם דדין לא מהני כ"א אחר חקירת השנים וכנ"ל) סיים והבדיקה יכולה להיות עפ"י נשים כיון שהוחזקה בשנים (שמלשון זה נראה שלמד הב"ח לומר דדוקא משום נשים בעי' שהוחזקה אבל ע"י אנשים לא בעי' הוחזקה) ופשוט הכוונה שבא ליתן טעם שגם בנשים סגי משום דהוחזקה ואיכא חזקה דרבא וכמ"ש הרי"ף ושאר פוסקים טעם לבדיקת ב"ש ע"י נשים. אבל לא להוליד מזה דע"י אנשים גם בלא הוחזקה סגי דב"ש בלי עדי שנים פשיטא דלא מהני וכן יתפרש דברי הסמ"ק (מלבד שגם הסמ"ק נראה דקאי גם אבדיקת ב"ש וע"ש שאחר שביאר חקירת השנים כתב ויחקרו אם יש להם סימנים כגון שערות או הסי' של מעלה מבואר דגם בסי' של מעלה בעי' שנים). ולשון סה"ת בסימניו שכתב שאם בדקו הדדין כו' אז היא גדולה בודאי. ע"כ יתפרש ג"כ אחר שהוחזקה בשנים שהרי סיים שזהו סי' העליון ותנן כו' הרי דלא בא לומר כ"א שהם כסי' התחתון. וראיתי בסדר ר"י מרגליות שאחר שכתב שאם היה היבם זקן כו' אין צריך לשאול על שניו כתב וע"ל סי' קס"ט דלפעמים אין צריך לשאול גם על האשה והוא כשנתמלא' דדי' כו'. משמע דבזה אין צריך לשאול גם על שנים. וגם דבריו צע"ג. וכ"ז היה נראה פשוט לולא הגדולי' הנ"ל. וגם הדין הא' הנ"ל דבדיקת ריבוי שערות גם בלי שנים סגי בנשים וכן בדיקת דדין להמרדכי ג"כ צע"ג דמלבד שנתקשה הד"מ וב"ש בטעמו של דבר. לא נמצא כלל מי שיאמר כן בהדיא. דמקור דין זה הוא מהר"י שבתוס' וסה"ת וסיעתם שבב"י וכולם לא כתבו כ"א סתם דריבוי שערות מהני לשנים. אבל לא ביארו כלל דסגי בנשים. ובפרט שכולם כתבו טעם דסמכינן על נשים הוא בצירוף חזקה דרבא. ואם זה מהני בלי חזקה דרבא היה להם לפרש טעמו ומנלן. (ואין לומר דסמכו כולם לפי שמסתמא בדיק' זו א"א ע"י אנשים כדמשמע מלשון הנ"י פ' כ"ש. שהרי מצינו דרבי א' לאבדן פוק בדקה (ק"ה:) ועכ"פ היה להם ליתן טעם לזה כנ"ל). ומה שהב"ש סיים אחר דברי הב"ח בשם סמ"ק א"כ בדיקת (ריבוי) שערות הוא אפי' לא הוחזקה כו' (ר"ל סגי בנשים) לפי הנ"ל בשם סמ"ק ממילא אין מקום לזה מדברי סמ"ק. וביותר תמוה על רמ"א למה לא הגי' כן בשו"ע כיון שבד"מ נתקשה בטעמו של דבר אם עכ"ז ס"ל שהדין אמת הוי ליה להגי' כן בסי"א שבשו"ע סתם אם יש להם ריבוי שערות כו' דיש לטעות עכ"פ דבעי' עדים ע"ז כיון דסמכינן ע"ז גם לענין השנים. וה"ל להגי' דגם עפ"י נשים סגי וכ"ש בדדים שבשו"ע סי' חשיב ליה רק נגד סי' שערות ומשמע ודאי דלא מהני כ"א אחר שנתחזק בשנים וה"ל להגי' דזה מהני גם בלי עדי שנים ואף עפ"י נשים ולצרפו בסי"א עם ריבוי שערות כו'. [כתב בהגהה מן הצד. אחר זמן רב ראיתי מ"ש מהרי"ו בחי' דיני' שבסוף ספרו סי' כ"ה (דף נ"ז ע"ד) דלריבוי שערות בלא עדי שנים בעי' עדים כשרים כו']. וכיון שכן משמע מדברי הפוסקי' היה נלפע"ד לכאורה דלשון המרדכי שבד"מ אות ח' אטעייהו לכולם. שנמשכו אחר לשונו שכתב שבסה"ת כתב גבי בדיקת דדין אנשים ובבדיקת שערות מרובין וארוכין נשים ואיני יודע אם דק בלישני' כי ממהר"ם שמעתי כו'. וס"ל לד"מ מדכתב שערות מרובין והרי בזה מהני גם בלא הוחזקה בשנים מסתמא בכה"ג איירי ואהא קאמר דסגי בנשים. ומזה דרשו סמוכים דגם בדיקת דדין בכה"ג מיירי. ומסתפק אם צריך בזה אנשים כדמשמע מלשון סה"ת. ומסיק דגם זה סגי בנשים כד' מהר"ם. אבל כיון דהמעיין בסה"ת יראה דלא כתב כלל דבדיקת דדין יהיה מהני גם לענין השנים וגם לא כתב דריבוי שערות דמהני גם לענין השנים יהיה סגי בנשים. ע"כ לומר שיש ט"ס במרדכי וצריך למחוק ב' תיבות מרובין וארוכין וקאי הכל אחר בירור השנים. ואף אם לא נרצה למחוק ולהגיה. יש לקיים הגי' במרדכי. ועכ"ז הכל מיירי בדאתחזקה בשנים. ויש לומר (ברווח') דהיינו משום דבאמת גם בהוחזקה בשנים בעי' ריבוי שערות להחמיר משום חשש גומות. שכן הוא בהדיא בסה"ת שכתב ב' פעמים הא דריבוי שערות. בתחילה כתב זה בשם מורו הקדוש להוציא מחשש גומות. וכמ"כ כתב שם בדיקת דדין לתועלת דגומות. ומיירי שם בהוחזקה בשנים ע"ש. (ולכן סיים שם דהבדיקה יכולה