דברי נחמיה אבן נזר קיז

פסול דלא זה הוא המגרש ולא זו היא המתגרשת עכ"ל נראה דהיינו כנ"ל דכיון דלפ"מ ששינה העיר לא זהו המגרש (על האמת לא מצד הרואים) פסול ר"ל דאורייתא (דע"ז קאי) גם הרשב"א שם ד"פ ע"ב ד"ה ומודים כתב דפשיט' דלא איצטריך לאשמעי' בפסולי דאורייתא אלא בפסולי דרבנן מיירי כגון שהיה לו ב' שמות כו'. ועירו נמי קורין לו בשם א' ביהוד' כו' משמע גם בעירו אם שינה ממש הוי דאורייתא (וצ"ע בתשו' אלף רי"ג דמשמע דרק מכח דדומיא דשמו ושמה תנן קאתי עלה. ואולי גם לעיקר הדין מדמה לה לשמו ושמה דהוי דאורייתא). אע"ג דאם לא כתב כלל שם עירו ודאי מודה דכשר מדאורייתא עכ"פ כדמשמע מתשובותיו שבב"י סי' קכ"ח. וכמ"ש הג"פ שם סק"י דריא"ז יחיד בדבר. עכ"ז כששינה בטל מדאורייתא. ונראה דע"כ היינו מטעם הנ"ל. וכמו בשינה שמו שכתב בפ' השולח (ל"ד) דפשיט' שלא נכתב לשם בעלה כלל כ"א לשם איש אחר. (ונראה דהיינו כנ"ל ולא מענין לשמה. שכן בתשו' הנ"ל כתב ג"כ דפשיטא שאין יוסף בעלה מגרשה אלא יוחנן כו'). ויש לומר דה"ה והוא הטעם בשינה שם עירו דמוכח שאינו בעלה של זו. וכנ"ל בשם הר"ן. והכל הוא מענין ה"ג שברמב"ם ולפ"ז נראה דהיינו טעמא דהרשב"א דס"ל דגם שינוי שם לידה פוסל (דהכל בכלל שם עירו שבמשנה) דלהאי טעמא אין חילוק בין דירה ללידה דהכל מוכיח שלא זהו המגרש. ונמצא לפ"ז דהפוסקים דשינה שם עירו פסול מדאורייתא עם הפוסקים הפוסלים בשינוי מקום לידה תלוים זב"ז. והכל תלוי בטעמא של דבר. כמובן מהנ"ל (אלא שלפ"ז צ"ע שהר"ן בהלכו' כתב כד' התוס' ואולי אינו אלא כמעתיק כדסיים שם ע"כ כתוב בתוס' ר"א מניוך. אבל ליה לא ס"ל וצ"ע). ואי קשיא לפ"ז הרי התוס' (המכשירים במקום לידה) כתב ג"כ כמ"ש בחה"ר דמתני' דשינה שם עירו לא ששינה ממש אלא כו' יש לומר שהם לא כתבו משום דבשינה ממש פשיט' כו' כמ"ש בחה"ר אלא עמם יש לומר משום דא"כ ה"ל למינקט רבותא בלא כתב כלל וכמ"ש התוס' ד"כ ע"א לענין שמו ושמה. וכ"כ מהרש"א. וזהו עפ"י שיטת מהריב"ל דלעיל. ולפי' הרא"מ והרח"ש יש לומר דמשמע להו דעירו ועירה דומיא דשמו ושמה תני לה וכמ"ש הפנ"י. אך בסה"ת ססי' קכ"ו שכתב דשינה שמו ושמה שם עירו ועירה לא בשינוי השם ממש דהא פשיט' שלא נכתב לשם בעלה כלל כ"א לשם אחר דלפה"נ גם על שם עירו קאי והוא ע"ד שכתב בחה"ר הנ"ל לכאורה קשה לומר דלאו בשיטת ר"י רבו קאי. אך גם מש"ש סי' קכ"ט דמקום לידה אין לכתוב כי פעמים טועים. לכאורה הוא ג"כ שלא ע"ד שכתב בתוס' שלפנינו בשם ר"י שהוכיח שאין שינוי מקום לידה פוסל דא"כ לא היה נכון לכותבו כו' וסה"ת הרי או' דבאמת אין לכותבו משום שמא יטעה דמשמע דס"ל שאם יטעה יפסול. וע' סמ"ק שכתב ג"כ שמקום לידה נמנעו מלכתוב לפי שיש טועים. והגיה ע"ז הר"פ דיש לחוש שמא ישנה העיר ואמרי' שינה כו' ושם עירו כו'. משמע בהדיא דס"ל באמת כהפוסלים שינה מקום לידה. וא"כ נראה דה"ה סה"ת וכנ"ל. (ובהגמי"י פ"ד כנראה שהרכיב דברי סה"ת עם דברי סמ"ג בשם ר"י א"י הכוונה). וא"כ גם סה"ת וסמ"ק והר"פ קיימי בשיטת המחמירים הנ"ל. ובאמת במרדכי והג"א דפ' השולח בריש דבריהם משמע דהוי ס"ל דר"י פוסל בשינה מקום לידה וכבר הגרע"ק ז"ל שם אליבא דמהריב"ל פי' דברי המרדכי והג"א כן. שמתחילה הוי ס"ל (לר"י) דפסול. ושר"ת ג"כ הכי ס"ל גם במסקנא ושכן משמע אף גם מתוס' שלפנינו אליבא דר"ת (וברא"ש שלפנינו שכתב דמעשה היה והכשירו ר"ת נראה ט"ס הוא וצ"ל ור"י). וכבר נתקשה הב"י למה לא הזכיר סה"ת הכשר שינה מקום לידה שפסק ר"י ולפי נ"ל באמת לא ס"ל אך ודאי עכ"פ לא ס"ל לסה"ת בהחלט שפסול. שהרי גם במקום עמידה נסתפק שם בהדיא ומשמע בפוסקים דעכ"פ לא חמיר מקום לידה ממקום עמידה (ואולי גם ר"י עצמו נסתפק במקום לידה כדמשמע במרדכי והג"א. אך הרי התוס' (ורא"ש) כתב שהכשיר למעשה). ועכ"פ היה נראה חומרא גדולה מצד הפוסקים הנ"ל הפוסלים בשינה מקום לידה ושיש לומר שהוא מדאורייתא ושגם הרמב"ם (ושאר פוסקים) הכי ס"ל (ושגם לר"ת ור"י או תלמידיו לא ברירא כולי האי ההכשר ונפל עיקר היסוד). ולפ"ז מ"ש המרדכי והג"א שם דהוי מזויף מתוכו ר"ל ג"כ מדאורייתא ולפי הנ"ל היינו אפילו במקום לידה והיינו ע"ד הנ"ל (וע' רמב"ם פ"ג ה"ח החילוק בין מזויף בין כמזויף). ושוב ראיתי בתשו' ת"ש סי' א' שכתב דלכ"ע שינה שם עירו בטל מדאורייתא (דלא כג"פ) ועכ"ז הכשירו במקום לידה דליכא לעז. משמע שזה ע"ד שפי' הבי"מ אשר לפ"ז הוליד קולא גבי כהן כנ"ל. והרי הגרע"ק לא הסכים לזה כנ"ל. ומה שהביא ראיה מדברי מ"מ פ"ג ה"ד שכתב דלכ"ע פסול לגמרי אין ראיה לדאורייתא דיש לומר דרק מדרבנן אם נשאת תצא לכ"ע (ודלא כלח"מ) וגם מה שהביא מדברי הרא"מ שהגט בטל יש לומר דר"ל מדרבנן כו' מטעמא דלעז או העדים דחתמי אשקרא. אבל הרמב"ם והפוסלים במקום לידה יש לומר דהיינו מטעם הנ"ל וזהו דאורייתא. ולפ"ז ודאי בכתב כהן על מי שאינו. להפוסקים הנ"ל. הרי מוכח דלא זהו המגרש. (ובטל מדאורייתא). ומשא"כ בחיסר כהן אין ראיה גם מהפוסקים הנ"ל. דיש לומר שקיל אפילו ממקום לידה כיון דלא מוכח כ"כ דלא זהו המגרש. כיון שאינו מפורש בגט דבר המנגד (על האמת כבמקום לידה) ורק מכח הוכחה מבחוץ כו' וזה תלוי רק במ"ש הר"י מוינא הנ"ל. ולפ"ז היה שפיר שייך חילוק האחרונים שחילקו ביניהם דאף שלענין לעז כבר נתבאר דיש לומר שדומים זל"ז ולא ראי' זה כדלעיל אבל לפי הנ"ל דלאו ברואים תלוי אלא במה שהוא אמת או שקר לפ"מ שכתוב בגט. ודאי נראה דתוס' כהן שהוא שקר מפורש חמירא הרבה מחיסר שעכ"פ אין בגט שקר מפורש ולפ"ז עולה יפה הדמיון שדימה בתשו' מאיר נתיבי' שם תוס' כהן לשינוי כינוי כו' ע"ש ומעין זה ע' בתשו' הרשב"א סי' אלף ר"ח שמו יוסי הגלילי וכתב הירושלמי הרי שינה שמו כו'. (ולכאורה צ"ע דבגמרא ר"י הגלילי ור"י סתם תרי נינהו. וכן יש ר' יוסי הכהן וא"כ בחיסר הגלילי והכהן נמי לכאורה ע"כ אחר הוא. ואולי מ"מ לפעמים נקרא יוסי סתם והוי דרך ספירת דברים קצת ואין השקר מפורש. ואפשר שבאמת תלוי אם נקרא לפעמים סתם אם לאו וצ"ע בכ"ז)

אך עכ"ז למעשה הרי בשו"ע פסק בהחלט בסי' קכ"ח להכשיר במקום לידה. ועם היות שבסי' קכ"ט העתיק בס"ג דברי הרמב"ם. ע"כ דס"ל שאין שיטות הללו תלויות זב"ז ודלא כדלעיל. (או דבלשונו אינו מקפיד לכתוב אינו גט גם אפסולי דרבנן. לכן לא נמנע מלהעתיק בזה לשון הרמב"ם וכן משמע לכאורה בב"י דס"ל בטעמא דמקום דירה משום לעז כהרא"ש). ואף גם רמ"א יותר נראה שהדעות שהביא היינו רק במקום עמידה אבל במקום לידה משמע שמחליט להקל כהב"י בשו"ע כמ"ש הגר"א ז"ל וכן משמע בב"ש ססק"ה וסקי"ג ואף לפמ"ש הג"פ סקי"ח וסקל"ט דמשמע דס"ל דהיש פוסלים שברמ"א קאי גם אמקום לידה. מ"מ עכ"פ בשה"ד הכריע להקל. ואף הג"פ הכריע כן בסקי"א (אלא שכתב כיון שאינו אלא מדרבנן ולפי הנ"ל צ"ע). וכ"ה דעת מהרא"י ומהרמ"פ (וכל האחרונים שאנו נמשכים אחריהם בכ"מ) וא"כ נראה שתופסים עיקר כהתוס' ורא"ש. ולשיטה זו כבר נתבאר שיש מקום להקל גם בתוס' כהן בנשאת עכ"פ דלא תצא אלא שלמעשה ודאי צ"ע רב ושיקול הדעת ואני לא הורגלתי בזה ולא עלי המלאכה וכתבתי לא להלכה ולא למעשה רק מה שעלה ע"ד לצדד לכאן ולכאן וכ"ק שי' את אשר יבחר יקרב והמותר דברי בטלים ומבוטלים: