דברי נחמיה אבן נזר קט

מצדד לומר גם להרמב"ם דאורייתא בסברא נכונה). וע' ב"י דמשמע דלכל הפוסקים הנ"ל זולת הרא"ש לתירוץ ב' הוי גט בטל דאורייתא וכ"ה בהדיא בב"ש וא"כ הוי ספק מגורשת עכ"פ בפרט שאינהו הרבים. והד"מ וב"ש שהביאו בשם הרד"ך להקל במק"ע הרי סיימו וצ"ע והיינו משום דלפי הנ"ל רוב הפוסקים ס"ל הגט בטל ולכן לא העתיקו רמ"א בהגהש שו"ע: סימן ל"ד

מעשה אירע פה בראסלב. באשה שנתגרשה מבעלה זה מעשה שני שנים ונשאת לבעל אחר זה שנה וחצי וכעת נתוודע הדבר שכתבו בהגט ששם אבי המגורשת היה לוי ע"פ אמירת המגורשת בטעות. וכעת נתברר הדבר שאביה היה ישראל ודבר זה נוכל להוציא לאור שתקבל גט אחר מבעלה הראשון רק שנפל ספיקות בעינינו אם תהיה מותרת לישב עם בעלה השני אחר הגט או לאו זה אומר בכה וזה בכה. וכעת נתוודע לנו שהבעל הראשון אינו מרוצה ליתן לה גט עד שיתנו לו מעות הרבה ומחמת זה אפשר שתתעגן ימים רבים. ע"כ באנו לידע דעת רומעקכ"ת אם אפשר למצוא לה היתר אפי' אם לא תוכל להשיג גט מידו

לשון כ"ק הנאון החסיד האמיתי בוצינא קדישא אדמו"ר

מוה' מנחם מענדיל זצוק"ל מ"ש להגאון המחבר ז"ל

הנה בחמ"ח סי' י"ג סק"ז בגט שהיה בטל מן הדין כו' ובתשו' מהר"מ לובלין סי' קי"ז מבואר שנמצא שהיה כתוב בגט הלוי והוא לא היה. הרי ס"ל להחמ"ח שבכה"ג הוא גט בטל מן הדין. וגט בטל משמע פירושו מדאורייתא לפי לשון הרמב"ם פ"ב ה"ז וכן משמע לשון השו"ע רסי' ק"ן. אמנם יקשה עליו דלכאור' משמע בתוספות פרק הזורק גט דף פ' ע"א בשם ר"ת דאם כתבו העדים כהן על מי שאינו כהן השטר כשר וכן הבין הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ו. וע' במרדכי פרק השולח ססי' שס"ח. ובסמ"ג עשין סי' נו"ן מענין דברי ר"י וראיית ר"ת הנ"ל. והנראה פשוט דמהרמ"ל והחמ"ח מפרשים כמ"ש הג"פ שם דלא הכשירו כשכתב כהן למי שאינו כהן אלא בשאר שטרות ולא בגיטין. וכ"כ הפנ"י בגיטין שם דראיית ר"ת היא רק שלא נפסלו העדים כו' כמ"ש הרא"ש וכ"כ בנו"ב סי' פ"ט. ועיין בס"ש אות כ' דמ"ח ע"א. אך כל זה בשינוי בשם המגרש אכן בנ"ד שהשינוי באבי המתגרשת. הנה בנו"ב שם הצריך גט אחר. וכן משמע בתשו' מוהראנ"ח ח"א סי' י"א שהביא הג"פ שם ס"ק ל"ה בד"ה ולענין הלכה ובתשו' הגאון מוהר"ר עקיבא אייגר ז"ל סי' קי"ו נשאל ע"ז ובסוף תשובתו כתב צדדים להקל משום דשם כהן לוי אין צריך לכותבו אף לכתחילה כו' כמ"ש בפסקי מהרא"י סי' ו'. ומ"מ סיים שקשה להתיר. ובתשובות הבית מאיר אליו שם סי' קי"ז הקיל בזה למעשה בתוספת שם כהן ולוי באבי המתגרשת משום דתוספת כהן הוא כמו שינה במקום לידה כו'. ודבריו צ"ע קצת דמ"ש צד להקל אפי' בהמגרש בתוספת כהן או לוי בהמגרש זהו נגד החמ"ח ומהרמ"ל הנ"ל וע' בספר שמות סוף אות כ' כמה נתלבטו גדולי האחרונים אם הוא כהן ולא כתב כהן אם הוא כשר אפי' דיעבד. דמהרי"ט ומהר"א ששון פוסלים. א"כ אם שינה בו ודאי יש לפסול לכולי עלמא. ועוד כי שהב"י פי' פסקי מהרא"י סי' ו' הנ"ל כמ"ש הגאון רע"ק ז"ל דאין צריך לכתוב הכהן הנה כבר השיגו על הב"י בפי' דברי מהרא"י הנ"ל כהובא בס"ש שם בשם מהרי"ט. וכ"כ בספר מכתב מאליהו שע"ד סי' כ"ב דכיון דלא הצריך לכתוב שום הפרש ש"מ דכהן צריך עכ"פ לכתוב כו' ע"ש וכ"כ הג"פ ס"ק ל"ו ד"ה ומ"ש עוד. שדברי מרן הללו מתמיהין לעיני כל רואיהם כו'. וע' בתומים סי' מ"ט סק"י. וכיון דלכתחילה ודאי לכ"ע צריך לכתוב כהן בהמגרש אלא שיש פוסלים אף דיעבד כשלא כתב א"כ לא דמי כלל למקום לידה שהכשיר ר"י. דהתם היינו משום שאף לכתחילה אין צריך לכותבו כלל כמו שהאריך בזה במכמ"א ש"ג סי' ו' וכ"כ בפנ"י בגיטין פרק הזורק דף פ' ע"א סד"ה אלא ודאי כו' דכל היכא שאין צורך לכתוב אף לכתחילה אלא למנהג בעלמא ולא מתקנת חכמים כו' אבל במה שתיקנו חכמים לכתוב לכתחילה יש להחמיר בשינה כו' וכן מבואר ג"כ בהדיא בתה"ד ססי' רכ"ח במ"ש ולא דמי לעדים שחתמו שלא לשמה כו' אבל מקום הלידה ושם הנהר לא אשכחן דאצרכוה רבנן כלל עכ"ל. לפ"ז בשם כהן בהמגרש שהוכיחו מהש"ס דכתובות כ"ד ב' שגם בימי האמוראים כתבוהו לא דמי כלל למקום הלידה ושם הנהר. ובתשו' פנים מאירות ח"א סי' כ"ב וז"ל שהתוספת לא כתבו כו' היכא שאין צריך לכותבו כלל אלא שנהגו הקדמונים לכתוב משום סימן כו'. אבל עירו עירה דתקנו חכמי המשנה לכתוב ואף אם נימא לא כתבו כשר כו' היכא ששינה יש לומר שפיר דפסול מדאורייתא עכ"ל. לדבריו כיון שלא מצינו תיקון מפורש במשנה ולא בגמרא לכתוב הכהן. אפשר יש לדון בזה דדמי למקום לידה כסברת הבית מאיר אך כבר כתבתי שאין כן דעת כל האחרונים וכ"כ בפשיטות בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"א דחשיב שינה שמן והגט פסול כו' וגם הבית מאיר לא הקיל כלל בזה כ"א באבי המתגרשת. ובזה יש לכאורה להביא ראיות לדבריו. כי הנה שם כהן באבי המתגרשת יש לומר אפי' לכתחילה אין בזה שום חיוב לכותבו. רק כמו שם הנהר. כי הנה ודאי יש לנו לומר מסברא דענין כהן או לוי לא חמור מכינוי. וכן מבואר בהדיא בטור ח"מ רסי' מ"ט. ובבעה"ת שער ל"ג ח"א. וכן אם היה כהן או לוי או שיש לו חניכה כו'. וא"כ לדעת הפוסקים האומרים שאין צריך לכתוב כינוי האבות בגט. היינו מהרי"ק שרש ק"ו הובא ב"י ושלטי הגבורים אשר סביב המרדכי פרק השולח בשם ספר הנייר. א"כ לדבריהם כמ"כ אין צריך נכתוב כהן באבי המתגרשת. וכן משמע בהלבוש סי' קכ"ט סי"ט. ואם אבי האשה הוא כהן כו'. דאין להקפיד כ"כ בכינוי האבות ג"כ לכתחילה. וכן כתב רמ"א סי' קכ"ט ס"ט. וע' מזה בג"פ שם ס"ק מ"ד. ובמכמ"א שע"ד סי' כ"ט כתב שהוא ג"כ מחלוקת הראשונים דלדעת הרמב"ם והרא"ש והטור ורבינו ירוחם צריך לכתוב השמות והכינויין בשמא דאבוה כמו שצריך לכתוב בשם המגרש עצמו. וראייתו ממה שבנוסח גט דהרמב"ם מבואר שיש לכתוב וכל שום גם בשם האב. אבל להסמ"ק ורבינו יחיאל והרי"ף לפי עדותו של הרמב"ן שאין צריך לכתוב וכל שום על שם האב. א"כ ס"ל שאין צריך לכתוב הכינויין בשם האב כ"א די בעיקר שמו. ואפשר לענ"ד לומר שאף להרמב"ם וסיעתו דוקא בכינויין צריך לכותבן אף בשם האב. אבל לא כהן באבי המתגרשת. דהא זה יצא להם מתקנת רבן גמליאל שהצריך לכתוב וכל שום ותקנה זו היתה מפני שהולך מיהודה לגליל ומשנה שמו ע"כ הצריך לכתוב וכלי שום. וזה אינו שייך כלל בענין כהן או לוי. שאי אפשר לו לשנותו בשום פנים. וכיון שכן שגם לכתחילה אין חובה לכותבו באבי המתגרשת לכן שפיר יש לדמותו לשינה מקום לידה שהכשיר ר"י למעשה. וגם לעז אין שייך כאן כ"כ כמו שכתב הבית מאיר בתשובתו הנ"ל שלדעתו יש יותר חשש לעז בחסר כהן מעצמות המגרש ממה דלעז בהוספת אבי המתגרשת כהן או לוי עכ"ל. ויש ראיה לזה עפמ"ש בספר מכמ"א שע"ד סי' למ"ד סברא להכשיר בשינה בכינוי של שם האב. כנון שכתב בת שלמה טראנטה בה' לבסוף והכינוי היה בוי"ו לבסוף. שמהרי"ט ומהרח"ש כתבו לפסול הגט כהובא בג"פ סי' קכ"ח סס"ק גימ"ל. והוא צידד להקל מפני שזה הכינוי של שם האב לא היה צריך לכתוב אפי' לכתחילה. ולכן אם שינה בו אינו נפסל כמו בשינה מקום לידה ולמעשה בטל דעתו כנגד דעת מהרי"ט ומהרח"ש וא"כ לסברת המכמ"א להכשיר בשינה דכינוי שם האב אם