דברי מלכיאל ה צח

באלעק' ביה"ק הרי י"ל שגם אנשי סליז' יצטרכו לתת על ההוצאה הדרושה לזה וכמו שמקודם נתנו אנשי א' וצ' לצרכי ביה"ק דסליז'. ואף שי"ל דאנשי א' וצ' שייכים לסליז' ומשותפים שם אבל אנשי סליז' אין להם שיתוף בא' וצ' וכעין הא דעירובין (דף צ"ב) דיורי גדולה בקטנה ולא דיורי קטנה בגדולה ופרש"י שגדולה מושלת בקטנה ומושכים אותם אצלם ע"ש. מ"מ נראה דודאי צריכים לפקח גם על צרכיהם ועכ"פ לא יקחו מא' וצ' עבור שמירת הביה"ק וגם כי י"ל שבשעה שנתנו אנשי אלעק' וצעח' דמי קבורה בסליז' בעד מתיהם כבר נכלל החיוב על אנשי סליז' לשמור הביה"ק ולעשות גדר וכדומה כי לפה"נ הוציאו כסף ההכנסה לצרכי סליז' בלי שום תועלת לאלעק' וצעח'. ולזה נראה שא"צ אנשי אלעק' וצעח' ליתן להם על הוצאות שמורה כיון דבלא"ה אין עולה הוצאה גדולה ע"ז וגם כי אין ההוצאה מתרבה ע"י מתים של א' וצ'. ואם יצטרכו לעשות גדר חדש שיודרש הוצאה מרובה הנה אף אם נדון אותם כשותפים מ"מ ודאי הקברים שנקברו שם מאנשי א' וצ' הם מעטים לעומת המתים של אנשי סליז' כי הלא עד כה היו בא' וצ' רק מתי מעט ומהיום לא יקברו שם עוד מא' ומצ'. והעיקר שהביה"ק הוא של סליז' וכשקברו א' וצ' מתיהם בסליז' לקחו הם ההכנסה מזה ואין מחוייבים בעשיית גדר כי ע"מ כן קברו שם וכן המנהג וגם כי הרי יש להם הכנסה מהביה"ק. עכ"פ העיקר נראה שא"צ לתת חלק בשמירת ביה"ק ולא בעשיית גדר חדש

ומש"ל שנוח להמתים שיקברו את קרוביהם אצלם. נראה דזה שייך רק אם היו לכל תושבי אלעק' וצעח' קרובים קבורים בסליז'. אבל כיון שנתוספו הרבה משפחות במקומות הללו שאין להם עדיין קרובים קבורים בסליז' והם ודאי אין מחוייבים לבזות א"ע שיוליכום לסליז' כי במרחק כזה ודאי לא ילוו אותם כראוי וגם כי יזדמן שיהיו גשמים מזלפין על מטתו שמפורש בסנהדרין (דף מ"ז) שהוא בזיון גדול והם מותרים לעשות ביה"ק במקומם וכ"כ באו"ז הגדול ה' אבילות סי' תי"ט שצער ובזיון הוא למתים כשמוליכים אותם למרחוק וממילא יוכלו לקבור שם גם שארי מתים כדאיתא בס' שס"ג ס"ב שאין להוליך מת ממקום שיש שם ביה"ק למקום אחר ואף שלקוברו בקבורת אבותיו מותר כדאיתא התם מ"מ כיון שעושים שם ביה"ק קבוע שיקברו את כל מי שימות שם ממשפחתם הרי יהי' שם ג"כ קבר משפחתם. ובחיבורי ח"ד סי' צ"ה כתבתי שמשפחתו לענין זה נקראים פסולי עדות מחמת קורבה. ועוד דהא מבואר בס"ח סי' ת"נ ותש"ט ותש"י שיש נ"ר למתים כשהקרובים מבקרים את קבריהם ולזה כשיהי' ביה"ק בעירם יבואו הקרובים לבקר את ביה"ק לעתים יותר תכופות מכפי שיבואו לעיר אחרת. ועפ"ז נדחה מש"ל שצריכים אנשי אלעק' לעשות נ"ר לאבותיהם עי"ז שיקברו בביה"ק דסליז' דהא קיי"ל דמצות כיבוד אב הוי משל אב ולא משל בן וה"ה הכא בשביל עשיית נ"ר לאבותיהם אין מחוייבים לוותר את הבזיון וצער שיהי' להם בהולכתם לביה"ק דסליז' וכן מה שבסליז' לא יבקרום קרוביהם לעתים קרובות כ"כ ולכאורה י"ל דכיון דקיי"ל שבגופו מחוייב לכבד את אביו וכן קיי"ל בקדושין (ד' ל"א) שצריך שיאמר על אביו הכ"מ ופירש"י שכל רע שראוי לבוא על נפש אביו מקבל על עצמו וא"כ כ"ש שמחויב לבזות א"ע כדי לכבד את אביו אבל ז"א דלכיבוד אב שאני. אבל הכא הוי רק לעשות לנפשו נ"ר ולזה י"ל שאפשר לא ניחא כלל לאבותיו שע"י עשיית נ"ר שלו יתבזו בניו ויצטערו ע"י שיוליכים מרחק כזה לביה"ק. ובדרך כלל מוכח מדתיקן יהושע שמ"מ קנה מקומו ואיתא במסכת שמחות שר"א ור"י אמרו לר"ע שלא טוב עשה שהוליך מ"מ לביה"ק הרי חזינן שיותר נוח לאדם להקבר לבדו משיטלטלוהו למרחוק ויש לדון בזה מהא דאיתא בסי' שס"ג שמותר להוליך לקברות אבותיו וע' חיבורי שם

וכ"נ בש"ע סי' שס"ג ס"ב דאיתא שם שאם צוה שיקברוהו בביתו ולא בביה"ק שומעין לו ומשמע אף שבביה"ק קבורים אבותיו. אלמא שאין איסור בזה אם הוא מוצא שנוח לו יותר להקבר במקום אחר ואפשר דקדקו בביתו לפי שנוח לו יותר שלא יצטרכו לטלטלו כלל וכמ"ש האו"ז שהטלסול הוי צער ובזיון למת והרי שאינו מחוייב להקבר במקום אבותיו אם יהי' לו מזה צער ובזיון דאם היה אסור לעשות כן הרי כתב הרמב"ם בפ"ט מהזו"מ שבמקום איסור אין שייך הא דמצוה לקיים דברי המת וכן מוכח מהא דסנהדרין (דף מ"ו) שאם היה גורם בזיון לקרוביו אין שומעין לו ע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד כיון שמסכימים יושבי אלעק' שיקברום במקומם אין בזה שום איסור ואף מתים קטנים שאין בהם דעת יכולים אבותם וקרוביהם לקברם שם דהלא גם אבותם יקברו שם לאחר אריכת ימיהם ובודאי ניחא להו טפי להקבר במקום אבותם ולזה ברור שטוב עושים אנשי אלעק' בעשותם ביה"ק במקומם ובפרט בעתים הללו שאפשר שיהא לפעמים קפידא משרי הממשלה על הובלת המתים למרחוק ואפשר להסתבב עי"ז כמה עניני בזיון להמתים בודאי מצוה רבה לעשות ביה"ק במקומם ואין אנשי סליז' יכולים למחות בידם

וע"ד שטוענים אנשי סליז' שהחזיקו במצות גחש"א עם מתי אלעק' וצעח'. פשוט שאינה טענה דלא החזיקו רק שבסליז' לא יעסוק אחר במצוה זו זולתם אבל לא במקום אחר וגם דדמי למ"ש המג"א בסי' קנ"ג סקמ"א שאף שהחזיק שיתפללו אצלו. מ"מ מותרים מקצתם להתפלל במקום אחר כיון שלא נתבטלה התפלה שם לגמרי. וה"ה הכא הרי נשאר להם עסק מצוה זו במקומם ויש לחלק. ועוד דזה שהניחו להם להחזיק במצוה שלהם היה בשביל שלא יכלו לעסוק בעצמם בזה לפי שלא היה ביה"ק במקומם. אבל עתה שיש להם ביה"ק אין לאנשי סליז' זכות בזה. ועוד דהא לא החזיקו בזה רק באופן שלא תגרום החזקתם בזה שום נזק לאנשי אלעק' דהא בלא"ה הובילו מתיהם לסליז' אבל עתה שעושים ביה"ק במקומם ודאי שאין מחוייבים להוביל מתיהם לסליז' כדי שיעסקו שם בהם ואף להודיע לאנשי' סליז' שיבואו לאלעק' לעסוק בזה אינם מחוייבים כי אינם מחוייבים לטרוח להודיעם וגם כי עי"ז יבוא המת לידי בזיון כי לפעמים יצטרכו להמתין עליהם. ועוד דהא הרבה פוסקים כתבו מקור דין חזקה במצוה מההוא שיפורא דבגיטין (דף נ"ט) וכתבו הטעם משום חשדא וע' חי' רעק"א סי' קנ"ג סי"ז ובנ"ד ליכא חשדא דהא הכל יודעים שאלעק' עשו ביה"ק לעצמם. ואף לטעם דהוי כהורדה הכא לא הוי כהורדה דהרי לא סילקו את אנשי סליז' ממצות גחש"א לגמרי רק הם קוברים מתיהם במקומם וממילא אין יכולים אנשי סליז' לעסוק בהם וע' חיבורי ח"ג סי' א' בזה. ועוד דהא כתב המג"א שם שלא יוכלו לעכב על מי שרוצה לעסוק במצות קבורת מתים רק במקום שיש חבורה מיוחדת אין לאחרים לעסוק בזה מפני המנהג ע"ש הרי שתלה זה רק במנהג והמנהג הוא רק באותה העיר אבל לא כשקוברים המתים בעיר אחרת. ואם יזדמן שאחד מאנשי חברה דסליז' יצא לדור באלעק' י"ל שמחוייבים אנשי אלעק' לקבלו בחברתם כיון שכבר החזיק במצוה זו. אבל ז"א דלא החזיק רק במקומו ולא במקום אחר וגם כי החזקה היתה רק לעסוק במתים הקבורים בסליז'. וממילא עסקו בכל המתים שהביאו לשם ממקומות אחרים וגם מאלעק' וצעח' בכלל זה. אבל כשיש להם ביה"ק במקומם אין להם שייכות בזה. ובכ"ז אם יזדמן כזה ראוי להכניסו בחברתם מפני דרכי שלום

ומש"ל דאדעתא דהכי נשתתפו שמצות גחש"א יהא שייך לסליז'. ז"א דזה שייך רק אם היה אפשרות להם לעשות חברה לעצמם לעסוק במתים שממקומם או שיעסקו כל חברה זמן מוגבל ובכ"ז נמסר הכל לאנשי סליז'. אז היה מוכח דאדעתא דהכי נשתתפו. אבל בנ"ד כיון שלא היה להם ביה"ק במקומם. הרי היו מוכרחים למסור זה לאנשי סליז' כי לא היה באפשרות לאנשי אלעק' לבוא בכל עת לסליז' לעסוק בגחש"א. וגם א"ל כי ע"מ כן קבלום אנשי סליז' להשתתף