דברי מלכיאל ה צז

שייך לאלעק'. ואנשי צעח' טוענים כי הוא בזיון גדול להוליך המתים רחוק לסליז' לזה רוצים לקבור באלעק' וגם כי הדרך לסליז' הוא דרך אלעק'. והאריך כבודו בדברים ישרים וחפץ לדעת דעתי בזה. ואשיבנו בקוצר כי רבו טרדותי

הנה לכאורה יפה טענו אנשי סליז' כי כבר בארתי בחיבורי ח"א סי' ל"ו וח"ב סי' ג' וה' אשר כל הגליל משועבד להעיר ששייך אליו כי ע"מ כן נשתתפו שיהיו לאחדים ואין יכולים לחלוק. ומה שטענו אנשי אלעק' שרוצים שיבנו אצלם ביהמ"ד ומקוה וכדומה. הנה אפשר יש מקום לטענתם כי כיון שהם מגליל סליז' צריכים אנשי סליז' לפקח גם על צרכי אלעק' כשנתרבו התושבים שם. אבל בכ"ז תהא ההכנסה מח"ק שייכת לסליז' כפי שהיה עד כה ואנשי סליז' ישתדלו לעשות באלעק' את הנחוץ להם וכעין הא דאיתא במגילה (דף כ"ח) דאמר רב הונא שיתנו לו הצדקה שמעיר הסמוכה לו לפי שהוא היה המפקח גם על עניי העיר ההיא ע"ש וכשיש חבר עיר צריכים לתת הצדקה בעיר ההיא בכל גוונא ע"ש ועוד דהא איתא בירושלמי פ"ב דמ"ק שנוח לאדם להקבר אצל אבותיו וא"כ לא יוכלו לעשות ביה"ק חדש להתרחק מביה"ק שקבורים שם אבותיהם. ואף אם אומרים שאין מקפידים ע"ז מ"מ הרי גם לאבותיהם נוח שיקברו בני משפחתם אצלם וממילא מוטל עליהם לעשות נ"ר לאבותיהם. שלא להפרד מהביה"ק דסליזעווא. וגם טענת חזקת מצות גחש"א לכאורה היא טענה גדולה דהא קיי"ל בח"מ סי' קמ"ט ובאו"ח סי' קנ"ג סכ"ד שאם החזיק אחד במצוה אין יכולים לתת המצוה לאחר וכ"כ המג"א שם סקמ"א שחבורה שהחזיקה במצוה אסור לאחרים לעסוק במצוה זו והרי החזיקו אנשי סליז' במצות גחש"א במתי אלעק' וצעח'. וגם די"ל דאדעתא דהכי נשתתפו כל יושבי הגליל שמצות גחש"א יהא שייך לח"ק דסליז'

אבל באמת יש לדחות זה כי יסוד השתתפות הרבים בבה"ק אינו כדי לעשות מזה הכנסה רק כדי שיוכלו לקנות קרקע לזה ולעשות גדר ושמירה כראוי כי מתי מספר אין בכחם לעשות כזאת. ורק ממילא נעשה מזה הכנסה ג"כ לפי המנהג שלוקחים הרבה עבור קבורת עשירים וכבר צווחו אחרונים על מנהג זה וע' ח"ס סי' שכ"ט וש"ל וכל עיקר לימוד זכות בזה הוא מצד שכבר נהגו כן ונתרצו הקהלות במנהג זה וגם מצד שכופין על הצדקה ונהגו שיהי רשות לאנשי חברת גחש"א לעיין בזה כמה יתנו היורשים ויש קהלות שעושים את העיקר טפל כי מוציאים את הכסף שלוקחים בעד קבורה על ענינים שונים ועל הביה"ק אינם משגיחים לעשות לו חומה ולשמרו כראוי. ולפ"ז כשנתרבו תושבי מקום אחד ובכחם לעשות ביה"ק במקומם ואנשי העיר ששם נמצא הביה"ק הישן ג"כ בכחם להחזיק את הביה"ק שיהא משומר כראוי ודאי הרשות בידם לעשות ביה"ק לעצמם כי טיבותא היא לגבי אנשי סליז' שלא ירבו הנקברים בביה"ק שלהם ולא יצטרכו להרחיבו במשך הזמן. וההכנסה מזה אחרי שבעיקרה היא שלא כדין רק שיש למצוא זכות ע"ז כמש"ל ודאי שאין מקום לעשות מזה תביעה. וסברא דאדעתא דהכי נשתתפו לא שייך בזה דודאי לא נשתתפו בשביל ההכנסה רק בשביל גוף הביה"ק כמש"ל. וממילא אנשי אלעק' אין מחויבים לתת דמי הקבורה לסליז' דלא אמרינן במגילה (דף כ"ח) שיתנו הצדקה לחבר עיר רק כשהבטיחו הצדקה בעירו אבל כשהצדקה נעשית במקומם א"צ ליתן להם ועי"ז לא יצטרכו אנשי סליז' לתת להם על צרכי רבים של אלעק' כי יוכלו לקחת מהכנסת דמי קבורה. ואף דאי נימא שסמך המנהג הוא על דין דכופין על הצדקה ולזה צריך שיהא עכ"פ הסכמת ב"ד וכמ"ש הח"ס שם. הנה בודאי גם בסליז' לא היו לוקחים בהסכמות ב"ד וכמו בכל עיירות שב"ד אין יודעים כלל מזה. ואי נימא דסגי במה שב"ד יודעים שהחברה נוהגים לקחת כפי השערתם ומדלא מיחו בידם הוי כהסכמה א"כ גם כשיקחו באלעק' יהי נקרא ג"כ בהסכמת ב"ד דהא הרב דסליז' הוא רב דאלעק' ג"כ

אכן אנשי סליז' יש להם טענה על אנשי אלעק' וצעח' שיתנו להם חלק בהוצאות הדרושות לגדר ביה"ק ושמירתו דהא קבורים שם גם מתים שלהם ויש להם חלק בגוף הקרקע ג"כ ובזה יש מקום לטענת אנשי סליז' דכיון שיהי לאלעק' וצעח' ביה"ק בפ"ע לא יתנו לסליז' חלק בהוצאות ביה"ק שלהם ועל רבים אמרו חז"ל בב"ב (דף כ"ה) שאין מי שיתבע דקדירה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא. אבל ז"א דהא לכאורה יוכלו אנשי אלעק' וצעח' לתבוע חלק מההכנסה שיהי לאנשי סליז' מהביה"ק כי הלא הביה"ק קנו בלי ספק בשיתוף כל המקומות הנ"ל. וקרקע ביה"ק משותף לכולם והלא מעתה לא יתנו מאומה לאלעק' וצעח' על צרכי רבים שלהם וכמש"ל. אבל נראה דבאמת גוף שיווי הקבר הוא מעט. ומה שלוקחים יותר הוא כמש"ל מצד שכופין על הצדקה או שכן המנהג לקחת בשעת קבורה על יתר צרכי העיר מכ"א לפי ערכו וא"כ אין זה נקרא הכנסה מהביה"ק. ואף שי"ל שגם בהיתרון יהא חלק לאנשי א' וצ' כעין הא דאיתא בכתובות (דף צ"ח ע"ב). מ"מ נראה דודאי בשעה שקנו את הביה"ק דסליז' היה באלעק' וצעח' מתי מעט ולא נתנו כלל חלק בדמי הביה"ק ורק שיש להם חלק מצד ששייכים לאותו גליל והוי כאלו דרים בסליז' וא"כ עכשיו שקנו ביה"ק במקומם אין להם עוד טענה דהרי אנשי סליז' טוענים שיקברו מתיהם בסליז'. ואטו אם יצא אחד מעירו לעיר אחרת יוכל לתבוע שיתנו לו חלקו מהכנסת ביה"ק ושארי הכנסות של ציבור שנתיסדו בעודו שם ודמי להא דתנן בב"ב (דף קע"ב ע"א) וכן קיי"ל בח"מ סי' קע"א ס"ו שאם ירשו בית הבד ובית המרחץ שני אחים אחד עני ואחד עשיר יכול העשיר לומר לעני קח לך עבדים וירחצו בבית המרחץ וכו' ע"ש וכן קיי"ל בכתובות (דף ק"ג ע"א) שאם התנה שיטחון לו איזה סכום ואח"כ בנה רחיים לעצמו יכול לומר לו טחון ומכור לאחרים וכן קיי"ל בח"מ סי' שי"ח ויש להאריך בזה ואכ"מ. ולזה לא יוכלו אנשי אלעק' וצעח' לתבוע חלק מההכנסה. ואף אם לפי ראות עין אין מקום פנוי בביה"ק דסליז' רק מעט ואם היו קוברים שם גם אנשי אלעק' וצעח' היה מתמלא הביה"ק בזמן קצר והיו צריכים לקנות ביה"ק אחר ועתה לא יצטרכו לקנות כ"כ במהרה וא"כ יש טוה"נ לאנשי סליז' בזה שאלעק' קונים ביה"ק לבדם. בכ"ז נראה שאינו טענה כ"א היו קוברים שם מאלעק' וצעח' היתה ההכנסה רבה והיו קונים יחד ביה"ק חדש וגם דנראה עיקר שכן המנהג שכל מי שיוצא מעירו אין לו טענה על אנשי עירו אודות חלקו בהכנסות הציבור וכן אין המנהג שיתן חלק בהוצאות צרכי העיר שיצא משם

ולכאורה כיון שאלעק' וצעח' אין מתפרדים לגמרי מגליל סליז' י"ל שעכ"פ צריכים לתת איזה חלק בצרכי שמירת הביה"ק וע' ח"ס סי' של"ד. וגם יש לדון ע"פ הא דקיי"ל בח"מ סי' קס"ג ס"ג שאף מי שא"צ למקוה וכדומה מ"מ צריך ליתן חלק בהוצאה וכתב הסמ"ע שהדין כן בכל צרכי ציבור הקבועים ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד שביה"ק הוא צורך ציבור קבוע וצריכים אנשי אל' וצ' לתת חלק אף שא"צ לזה כעת לפי שיש להם ביה"ק לבדם ובחיבורי ח"א סי' ל"ו הארכתי בזה ובארתי דבדבר ההכרחי לבני העיר אף שא"צ לזה מחויב ליתן חלק בההוצאה ואין לך הכרחי מביה"ק. אבל באמת יש לחלק דהנה מקור הדין שם הוא מתוספתא פ"ק דב"ב שהשותף בחצר מחוייב לתת חלק בחפירת באר בחצר אף שהוא דר בחצר אחרת. וזה שייך רק כשהוא משותף בחצר זה ושותפיו אינם משותפים בחצר שהוא דר כעת. וכן במי שהוא דר בעיר וא"צ למקוה הרי מ"מ הוא משותף לכל צרכי העיר דהא א"א שכל אחד יהא לו מקוה בפ"ע ושו"ב בפ"ע וכדומה ואדעתא דהכי נשתתפו וכמש"ש בחיבורי והבאתי ג"כ מהח"ס חח"מ סי' ס"א. אכן בנ"ד שכולם גליל אחד הרי הם שותפים בכל צרכי ציבור שלהם וצריכים לעשות כל דבר כפי הדרוש לטובת כולם ולא שיהי טובה לאחד ורעה להשני וכיון שנכון הדבר שיעשו