דברי מלכיאל ה פג

הסמוכים לנהרות הנ"ל משתמשים מהנהרות לכביסה ומשרה והם מיעוט העיר

לדעתי צריך לכתוב על נהר דניעפר כיון שבקצה אחד מהעיר הוא תוך התחום וגם רוחצים בו רוב בני העיר ומיעוטם מביאים ממנו לשתיית טיי דהא היכא שהוא תוך התחום ורוב סיפוקי העיר ממנו צריך לכתוב הנהר וכמ"ש הב"ש סי' קכ"ח ס"ק.. שרוב תשמישים הוי ככל. והנה ההג"מ וש"פ כתבו משרה כביסה וטחינה ולא הזכירו לשתות ונראה הטעם משום שבזמנם היה ידוע ששתו מי בארות או מעינות ולזה הזכירו שלשה מיני תשמישים כדי שיהא הרוב ולהכי צריך שיהיו כל תשמישים אלו ממנו כי הרוב מהם הוי רק מחצה כשיצרפו המיעוטים עם השתיה וכדאיתא ביבמות (דף ס"ז) דתרי מיעוטי מצטרפי. והנה לא הזכירו רחיצה שלא היה דרכם לרחוץ רק במי מעינות וא"כ איכא תרתי לרחוץ ולשתות. ואף כי לרחיצה ושתיה משתמשים הרבה בנ"א יותר מטחינה ומשרה בכ"ז משמע דאזלינן בתר טיב התשמישים ולא בתר מספר בנ"א המשתמשים כיון שאותם שאין טוחנים וכדומה היינו מפני שאין נצרכים. והנה טחינה כתב כת"ר שאינה אצלם על המים ומשרה נ' שג"כ אינו מצוי הרבה בעת הזאת בעיירות ונשאר רק כביסה ורחיצה ולשתות והנה רחיצה ולשתות שייך בכל אדם אבל כביסה בזמנינו הנכבדים מכבסים שלהם בביתם ולא על הנהר ורק הפחותים הולכים להנהר. וע' ב"ב (דף צ"ג ע"ב) דפליגי תנאי אם הולכים אחר רוב אנשים או אחר התבואה הניקחת לזריעה וקיי"ל שם דאזלינן בתר רוב אנשים הלוקחים לאכילה. ובחידושי שם הארכתי בזה. וכיון שרוחצים בנהר זה וגם מיעוטא דמיעוטא שותים ממנו ג"כ והוי עכ"פ המחצה נגד רוב השותים ממקום אחר והכביסה. ועוד דזה שייך רק אם רוב השותים הוא רק מנהר אחר וכן הכביסה היא כולה בנהר אחר. אבל בנ"ד שכל חלק העיר שותים לטיי וכובסים בנהר הסמוך להם ולשתיה ובישול לוקחים רובם מן הבארות ומכבסים במי מעינות א"כ אין כאן דבר שיהיו רוב התשמישים ממנו וממילא צריך לכתוב כולם ובזה אפשר לבאר טעם ההגמ"ר דס"ל שצריך לכתוב כל סיפוקי המים וכן קיי"ל בסי' קכ"ח ס"ו. אך ז"א דהא כתב בב"ש שם דאיירי אף היכא שרוב סיפוקם מנהר אחד וכן מפורש בהגמ"ר דגיטין ומשמע אף דהוי רוב אף נגד כל הסיפוקים שיש שם. ועכ"פ בנ"ד שפיר מיקרי רוב תשמישם מדניעפר נגד שארי מימות וגם יש לצרף מה ששני חדשים בשנה שוטף הנהר עד העיר ואז ודאי רוב תשמישי העיר הוא מנהר זה. ואף שכתב כת"ר שאף בעת ההיא קורים דניעפר רק לעיקר הנהר מ"מ נראה שזה רק לפי שיודעים שסופו להתיבש שם. אבל בכ"ז הלא מי נהר זה שטפו עד העיר וכמ"ש כת"ר שקוראים שהנהר שטף עד העיר וע' אה"ע סי' קכ"ח ס"ז ובג"פ שם. ואף דבהגמ"ר וש"ע שם איירי שהיו כולם תוך עיבורה של עיר מ"מ בנ"ד די"ל דמיקרי רוב תשמיש צריך לכתוב אף שהוא חוץ לעיבורה כיון שהוא תוך התחום ופשוט שא"צ שיהא סמוך לכל בתי העיר וסגי שסמוך רק לקצה אחד. ואטו בעיר גדולה שמחזקת יותר מתחום שבת נימא שלא יכתבו בה שום נהר. וגם דהא שיעור תחום נלמד מדאמרינן בר"ה קרובה שהיא תוך התחום ושם סגי שתהא תוך תחום להתחלת העיר. וגם דהרי כתב הכל בו מהרשב"א הובא בב"י סימן קכ"ח והוא ג"כ בשו"ת מהרי"ל סי' ק"ה דהולכת סוסים לרחוץ הוי תשמיש גדול וצריך לכתוב הנהר ורק כתב שם שיכתבו אף שהוא חוץ לתחום. ובזה אנו נוהגים כהפוסקים החולקים עליו. אבל בתוך התחום ודאי שצריך לכתוב וגם ד כתבו הפוסקים שאם כתבו בגט נהר שאין רוב תשמיש העיר ממנו כשר הגט וע' ג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"ג. ובפרט שהנהר הזה מפורסם שהוא סמוך לעיר זו ויש בזה חשש שיאמרו שהגט נכתב בעיר אחרת וכמ"ש כת"ר והוזכרה סברא זו בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ובפרט בנ"ד שיש עוד עיר כשם עיר זו וכמ"ש כת"ר. לזה נראה ברור שצריך לכתוב נהר דניעפר בגט והנה בט"ג בשמות עיירות כתוב דינעפר יוד אחר הדלת וזה תלוי כפי ההברה שבמקום ההוא וע' חיבורי ח"ג סקמ"ט

וע"ד נהר וואסקרעסענסקאע אזערא. הנה שם אזערא כמדומה שביאורו נהר שנעשה ע"י חפירה. ולפ"ז צריך לקראו בלה"ק יאור וכפרש"י בפ' וארא ע"ש. ונהר בערעסטאווא ואסעטריצא שהם מי אשבורן נקראים בלה"ק אגמים כפירש"י שם. אבל לא מצינו בפוסקים שיכתבו בגט יאורים ואגמים. ונראה דבאמת נקרא אף נהר גמור יאור דהא נהר נילוס נקרא בכתוב יאור בפ' שמות וארא וכן נהר חידקל בדניאל י"ב ע"ש בקפ' י' והם נהרות מימות עולם וכן נקרא בבראשית ט"ו נהר מצרים וכן שם נהר מצד שנמשך באורך גדול עמו ונהרו גוים וגו' (ישעיהו ב') שהכוונה שימשכו וא"כ י"ל שבשם נהר ובשם יאור אפשר לקרוא נהר בטבע ונהר שנעשה ע"י חפירה רק כשרוצים לפרט שניהם אזי יש לקרוא לזה נהר ולזה יאור ולזה אגם כפירש"י הנ"ל. ובמלכים ב' כ"ב כתוב מנחל מצרים עד נהר פרת ותמוה למה קראו נחל וצריך לומר דלגבי פרת נקרא רק נחל. ולזה בגט אין כותבים יאור ואגם. כי לא הורגלו הכל לדעת החילוק בזה. לזה סתמו לקרוא הכל בשם נהר. ולזה יש לכתוב שמות כל הנהרות. ועוד דמשם אזערא ידעו שנעשו ע"י חפירה. ונהרות שמימיהם עומדים באשבורן י"ל שצריך לכתוב אגמים אך לא מצינו זה וצ"ל דג"ז נקרא נהר וכמש"ל. ונראה דאף שהנהרות נקראים על שם העיר ליוביטשער אזערא מ"מ צריך לכתבו דהא מ"מ יש לו שם זה וממילא ידעו שאינו נהר גמור רק אזערא וצריך לכתוב על נהר ליוביטשער אזערא דמתקריא ליובעצקאע אזערא ודמתקריא וואסקרעסענסקאע אזערא. ומ"ש כת"ר בא"צ לכותבו לפי שאין לו שם מיוחד רק על שם העיר או חלק העיר שסמוך לו. לדעתי ז"א דעכ"פ הרי יש לו שם. ועוד דמנ"ל ששם העיר קדם שמא קראו לחלק העיר הלז שם זה בשביל שהוא סמוך לנהר זה שנקרא כן או אפשר שכל העיר נקראת ליוביטש על שם הנהר הזה שנקרא כן. ומה שקוראים לו בשם אזערא ולא סתם ליובעטש אפשר שרצו אז לפרש שאינו נהר גמור רק אזערא. ואף דנהר באלהאטש קורים סתם. ואולי היה נקרא גם סתם רק נשכח ברוב הימים. ואף ששם הא"י הוא כמעט ממש כמו של ישראל מ"מ לפי שנקרא בצ' ולא בט"ש כמו שם העיר לזה נראה שצריך לכתבו

ויכתבו ג"כ ועל נהר באלהאטש דמתקרייא באלהאטשקאע אזערא [ואם הבי"ת נקרא בפתח א"צ לכתוב אלף אחריו] ואף שי"ל שא"צ לכתוב השם השני כיון שהוא כמעט אחד עם הראשון רק יהי תועלת שידעו שהוא אזערא ולא נהר פשוט. ובמכתב כת"ר כתוב אזירע ולא כן הוא רק צריך לכתוב עין אחר הזיין ואלף בסוף כי כן הוא שורש התיבה ואף אם נרגש סגול על הריש בכ"ז צריך לכתוב אלף בסוף כמבואר באחרונים בשמות אנשים ונשים. גם מ"ש כת"ר ליובעצקאיע לדעתי היוד שאחר האלף הוא מיותר כי בלשונם צריך לכתוב אלף ועין לבסוף כי הוא תואר על שם אזערא וכידוע בדקדוק לשונם. וכן צ"ל בשארי שמות האזערעס שהזכרנו אם לא שמורגש היו"ד היטב בהברה כי באמת הברת העין שהיא רכה נראה כמו ביו"ד וכן צריך לכתוב ועל נהר שייקא. וכל זה אם הנהרות הנ"ל הם תוך עיבורה של עיר עכ"פ באיזה צד שיהיה. אבל אם הם חוץ לעיבורה א"צ לכתבם כיון שהתשמיש בהם הוא מועט וכמבואר בפוסקים וכמש"ל דלא דמי לנהר דניפפר שתשמישו מרובה מהם. ונהרות בערעססאווא ואסעטריצא נראה שא"צ לכתבם כיון שהם חוץ לעיבורה של עיר ותשמישם מועט וכבר כתבתי דהא דקיי"ל שצריך לכתוב כל סיפוקי העיר היינו אם הם תוך עיבורה של עיר. ובפרט שהמים הם אשבורן וגם אין הנהרות ארוכות כ"כ ויש לסמוך על מ"ש מהרי"ל בתשובה סי' ק"ה שנהרות קטנים יש לסמוך