דברי מלכיאל ה כא

סימן יח. כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה דוד דוב נ"י הרב דק' סאמפאלנא

ע"ד אשר העזרת נשים שבביהכ"נ שבעירו קטן מהכיל את הנשים הבאות להתפלל וגם כי הכותלים נמוכים. וחפצים אנשי העיר להגדילה ולהגביה הכותלים. ואופן התיקון אומרים הבינונים שיוסיפו על הביהכ"נ מצפון ומזרח וממילא תגדל גם העזרת נשים וההוצאה תעלה לערך ששת אלפים רו"כ. והעשירים אומרים שלא יסתרו מביהכ"נ מאומה. רק לצד צפון יבנו עז"נ על פני כל אורך הביהכ"נ ויפתחו חלונות לתוך ביהכ"נ כדי שישמעו קול הש"צ ויראו ג"כ מה שיצטרכו ובאופן זה לא יצטרכו רק ערך ג' אלפים רו"כ. וזה יתנו ברצון. ובאופן הראשון יצטרכו לבטל הפרוזדור של הביהכ"נ הנקרא פאלעש שהוא כעת בצפון. ויעשו מקום הכניסה לצד מערב. וכן היה לפני י"ב שנים. ורק אח"כ הכניסו את הפרוזדור לתוך הביהכ"נ. והפרוזדור עשו בצד צפון. והאריך כת"ר בדברי חכמה. ומטרדותי כעת אשיבנו בקוצר. וגם כי בענינים אלו כבר נדבר בהרבה אחרונים ואין לי פנאי לעיין בהם

הנה לעשות פרוזדור מן מקצת הביהכ"נ אין נכון לענ"ד דזה הוי הורדה גמורה. וקצת אחרונים כתבו בכה"ג שימכרו המקום ע"י זט"ה במעמד אנשי העיר. ואח"כ יחזרו ויקנהו. ולענ"ד אין זה שייך בנ"ד דהכא ההערמה נגלית לעין כל ודמי למתנת בית חורון בנדרים (דף מ"ח). דהמכירה הזאת תהי פחיתות להביהכ"נ ששמונה אמות באמצע ביהכ"נ יהא שייך לאחר. וכמעט יתבטל כל הביהכ"נ עי"ז וגם נראה שאין רשות לזט"ה למכור באופן כזה. דאף דקיי"ל שיכולים למכור אף למשתי שיכרא. אין הכוונה שיעשו בהם אף דבר שאינו צריך כלל. ורק הכוונה דכיון שהסכימו שצריך למכרו. ממילא יכולים להשתמש בדמים במה שירצו. אבל על גוף המכירה צריכים לשקול בדעתם אם צריך למוכרו ועוד נראה דבכה"ג אף אחד יכול לעכב דלא אזלינן בתר רובא רק כשהם מחולקים אם טובת הרבים דורש זה או לא אבל כשידוע שאין נכון לעשות כן. ודאי שהמיעוט יכול לעכב. ובארתי זה בחיבורי ח"א סי' ל"ה. ובנ"ד הרי הוא קלקול גדול למכור קצת מביהכ"נ וכמש"ל. ואף שהתועלת להרבים הוא במה שיחזרו ויתקנוהו. א"כ אין זה רק הערמה בעלמא וההערמה מוכחת לכל ממה שמתירים להם למכור ועוד כיון שהעשירים אינם חפצים שיתקנו הביהכ"נ באופן כזה. הרי לא יסכימו על המכירה. וגם בעתים הללו ראוי למנוע מלעשות כזה. כי זה הוי כחוכא ואיטלולא. ודי לנו במכירת חמץ וכבר כתבו כמה אחרונים שהעיקר סומכים על הביטול. ובגוף הדבר נראה דכיון שאפשר לתקן בהוצאה מועטת. לא יוכלו הבינונים לכוף את העשירים להוציא הוצאה מרובה. ובכה"ג צריך הסכמת רוב מנין ורוב בנין כמ"ש בחיבורי שם באורך. ולזאת נראה שהדין עם החפצים לבנות עז"נ לצד צפון. וגם דכיון שבעזרת אנשים א"צ שום תיקון. נראה דודאי אסור לסתור כותלי ביהכ"נ בשביל עז"נ. ואף להאחרונים הסוברים שמותר לסתור ביהכ"נ בשביל עשיית עז"נ. היינו היכא שא"א להרחיב העז"נ רק אם יסתרו כותל ביהכ"נ. אבל בנ"ד שאפשר לעשות עז"נ באופן אחר ודאי דאסור. ועוד שהעשירים אין חפצים בזה. יש לחוש הרבה לפשיעותא. ומ"ש קצת אחרונים שאם שכרו מקום לביהכ"נ על העת שיעסקו בבנין ל"ח לפשיעה. לענד"נ דגרע טפי שיש לחוש שיסמכו על הביהכ"נ השכורה ולא יבנו כלל את הביהכ"נ. וגם דהא קדושת המקום השכור אינו דומה לקדושת הביהכ"נ עצמה. וכידוע דמקום השכור אין בו קדושה רק לשעה. וכשלא יתפללו שם יוכלו להשכירו לכל דבר

והנה באופן התיקון השני יש ג"כ לפקפק במה שיעשו חלונות בביהכ"נ לתוך העז"נ דהוי כסתירה. אך אם אין שם כעת חלונות י"ל דהוי תיקון קצת שתכנס האורה לביהכ"נ מהחלונות שיעשו בעז"נ לחוץ וכמ"ש בשו"ת ברכת רצה סי' ק"ג ואם יש חלונות יעשו החלונות הללו לתוך הע"נ. אכן אף אם יעשו חלונות מחדש ויש שם אורה בלא"ה. נלע"ד דהעיקר כדעת האחרונים שהתירו בכה"ג דהא אינו דרך נתיצה רק דרך בנין. ועוד דכיון שאם לא יעשו כן יצטרכו לסתור כל כותלי מזרח וצפון להרחיב הביהכ"נ. א"כ הלא טוב יותר לסתור מקום החלונות [וגוף הדבר איני מבין מדוע כתב שבאופן השני לא יצטרכו לעשות הפרוזדור בביהכ"נ למערב. דהא על כל פני הצפון יעשו עז"נ]. ונראה אשר האבנים וסיד וכדומה שיוציאו ממקום החלונות צריכים גניזה דהא יש בהם קדושה. ואף שיש לדון בזה. מ"מ העיקר הוא כמש"ל. ויגנזום בבית החיים בעומק קצת קרוב לקבר של ירא שמים או ביסודי כותלי הביהכ"נ. ועוד יש להעיר בזה אשר החלונות לעז"נ יעשו גבוהים מקומת איש כדי שלא יבאו המתפללים בצד צפון לידי מכשול הסתכלות בנשים. ויצא שכר בואם להתפלל בציבור בהפסד עבירה חמורה זו. ובעו"ה בכמה בתי כנסיות נכשלים בזה. ואם א"א לעשות החלונות גבוהים מקומת איש. אזי חלילה לבנות באופן זה וחלילה לירא ד' לקחת חלק בזה. וע' סוכה (דף נ"ג) שהשתדלו לעשות תיקונים בזה להרחיק תערובות אנשים ונשים בביהמ"ק. ואף שגם כשיגביהו החלונות יוכלו לעמוד על ספסל ולהסתכל. לא חיישינן לזה כי יבוש בפני רבים לעשות כן. והרי גם כשהנשים למעלה יוכלו האנשים להסתכל. ובכ"ז לא חשו חז"ל לזה בסוכה שם. וכן המנהג בכל תפוצות ישראל והיינו משום שזה יעשה רק רשע גמור להסתכל בכוונה ובפרט בביהכ"נ. וגם כי יהא נתפס כגנב כי הכל ירגישו בו. אבל כשיהי החלון בכותל במקום שהוא עומד שם יבוא לידי הסתכלות ואיש לא ירגיש בו: סימן יט. כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה צבי הירש ג"י הרב דק' נאוואוויטעפסק

ע"ד הא דאיתא במנחות (דף ס"ד ע"ב) שמביאים העומר מן הקרוב לירושלים מפני שאין מעבירים על המצות והקשה מעכ"ת דהא איתא בסוטה (דף כ"ב) שמצוה ללכת להתפלל בביהכ"נ הרחוק ממנו כדי שיהא לו שכר פסיעות. והאריך בדברי חכמה בדיני אין מעבירין על המצות. והנה לא אאריך בזה באשר בע"ה כבר הארכתי בזה בחיבורי ח"א סימן ח' עד סימן י"ח. וגם כי אנכי טרוד כעת מאד. אך אשיב בקוצר על קושייתו הנ"ל

הנה בפשוטו י"ל דהא איתא במנחות שם שני טעמים למה מביאים מן הקרוב אבע"א משום כרמל ואבע"א משום אין מעבירין. וקשה ל"ל שני הטעמים. ובחיבורי שם ישבתי זה בע"ה. אכן ע"פ קושיית כת"ר י"ל דהנה בב"מ (דף ק"ז ע"א) פליגי רב ור' יוחנן אם יש שכר פסיעות כשמתפלל בביהכ"נ רחוק או לא ע"ש. ולזה לרב דלא ס"ל סברא דשכר פסיעות שפיר קאמר הש"ס משום אין מעבירין עה"מ. ולר' יוחנן קאמר הטעם משום כרמל. וי"ל דר"י לטעמיה דיליף במנחות (דף פ"ד ע"א) דבעינן כרמל בשעת הקרבה מקרא דכרמל תקריב. ויש לי אריכות דברים בסוגיא שם ואכ"מ. ויש לישב בזה מה שלא נזכר ברמב"ם דין בכרמל תקריב. והיינו משום דלא קיי"ל כר"י ובזה ואקצר

ועפ"ז יש לפרש שתי הגירסות שהובאו ברש"י ותו' זבחים (דף נ"א) בטעם ששירי דמים הפנימים נשפכין על