דברי מלכיאל ה קלג

כי כן כותבים במכתבים ובשטרות ובלשון רוסיא נכתב שמשצת או המעבא וכן בכתב פולין כותבים משמא פאלמא והנהר נקרא סעלניצא ובכתב רוסיא נכתב מנאצמהה ונסתפק כ"ג אם לכתוב סעלניצא או סעליניצא או סעליניצי. והאריך בדברי חכמה ודעתו שיכתבו קיעלץ והסכימו עמו הגאבד"ק בערזאן נ"י והג' אבד"ק יעליסאוועטגראד וחפץ לדעת דעתי בזה

לכאורה נכונים דברי מעכ"ת לכתוב קיעלץ כמו שכותבים באגרות ושטרות וכמ"ש המהריב"ל ח"ג סי' ט' שבגיטין צריך לכתוב כמו שכותבים בשטרות וכ"כ הט"ג בשמות עיירות סק"ג ועוד דהא כתב הט"ג בשנ"ק סק"ב בשם הס"ש שאף שקוראים קרענדיל מ"מ יכתבו קרינדיל בצירה. וכ"כ בשא"ל סק"ד בשם הס"ש שכותבין שם נהר קירבאך אף שנקרא קערבאך. וכ"כ בדברי חיים בנקודת סגול וכ"כ בט"ג שם סק"ב בשם קרענדיל ע"ש. הרי מפורש שאף שקוראים בסגול מ"מ כותבים ביוד כמו צירה כדי להקל על המבטא. ומכ"ש בפולין שהברתם לבטא צירה במקום סגול ויש שבצירה שבמקום סגול גורר עמו עין ג"כ וכמ"ש הט"ג שא"ז סק"כ שיש שם זעלקא ויש זעילקא. ומשמע שזה כשנקרא הזיין בצירה רק שם כתוב היוד אחר העין. ובפרט דבכתב אשכנזית ופולנית כותבים כן כנ"ל לזה היה נראה שיכתבו בגט קיעלץ

אבל בנ"ד נראה שהעיקר לכתוב קעלץ בלא יוד דזה פשוט בכל האחרונים שבסגול כותבים עין והכא אין מורגש יוד כלל אחר הקוף וכן בלשון רוסיא אין כותבים יוד אחר הקוף ובמדינתינו עיקר כתיבת הערכאות הוא בלשון רוסיא וגם כי בלשון אשכנזית ידוע שבכל מקום שכותבים סגול כותבים יוד שכן הוא מכללי דקדוק לשונם. ואולי מקדם היתה העיר של אשכנזים כי היא קרובה לגבולם ואח"כ תפשוה לפולין. ולזה התחילו לכתוב כפי שהיו כותבים האשכנזים וגם כי הברת פולין הוא רכה קרוב להברת אשכנז רק כשתפשוה לרוסיא החלו לכתוב בלא יוד כהברתם ועכ"פ אצלינו שמורגש היטב הברת סגול צריך לכתוב בלא יוד ומה שכותבים באיגרות ושטרות ביוד נראה שזה מצד שהורגלו לכתוב כן בלשון אשכנזית ופולנית או שבאמת כותבים בשיבוש לפי שהברתם לבטא צירה במקום סגול ולזה מרכיבים יוד בשביל צירה ועין בשביל סגול אבל זה טעות דהרי הברתם בפולין לבטא חיריק במקום מלאפום או שורוק במקום קמץ ונימא שיכתבו אברוהום במקום אברהם שמואל במקום שמואל ועכצ"ל דאף שהברתם כן בכ"ז הכל יודעים שצריך לכתבו במלאפום ובקמץ וה"ה בנ"ד צריך לכתוב בעין כמו סגול גמור. שוב ראיתי שכ"כ הט"ג שנ"ק סק"ב שצריך לכתוב כפי עיקר הנחת השם ואף שהברתם באופן אחר בכ"ז ממילא יקראו בגט כפי הברתם וע' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קמ"ב לענין שינוי ההברה בין ספרדים לאשכנזים וכ"כ הט"ג בשא"י סקכ"א שכותבים יהושע אף שנקרא בפולין יהושיע ועמ"ש בזה בשו"ת משכנות יעקב סי' כ"ד ומ"ש הט"ג בשם הס"ש שכותבים יוד במקום עין הרי מסיק הט"ג שם דהיינו רק היכא שאין נרגש הסגול כ"כ אבל אם ההברה בסגול אזי יכתבו בעין. ומ"ש הס"ש שכותבים קירבאך היינו משום שמתחלה היו קוראים בצירה ולזה כתבו הגט ביוד ואח"כ כשהתחילו לקרוא בסגול שוב לא שינו זה בגט לפי ששמות עיירות ונהרות אין משנים כדי שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים ע"ש הרי מפורש כמש"ל ובנ"ד הרי לא כתבו עדיין גיטין בעיר זו ובשאר שטרות אין חשש הוצאת לעז וזה כלל גדול בגיטין לכתוב השמות כפי ההברה בלי שום שינוי ואם נכתוב יוד אחר הקוף צריך לקרות היוד בסגול וזה שינוי השם גמור ורק אם מרגישים הסגול בהברת היוד אזי צריך לכתב קיעלץ ואני לא שמעתי הברה זו משום אדם ומ"ש המהריב"ל וט"ג לכתוב כפי שכותבים באגרות ושטרות כבר ביאר שם המהריב"ל שזה שייך רק בדבר שאינו שינוי גמור במבטא אבל בשינוי גמור וכמו תונס ותנס אין משגיחים על שטרות כיון שרואים שכותבים בשיבוש. ומה שכותבים כן באשכנזית ופולנית אין זה כלום ואף דקיי"ל בסי' קכ"ח ס"ג שצריך לכתוב השם שנקראת העיר בין הנכרים היינו רק השם שנקרא בממשלה העיקרות שם ובכתבי הערכאות אבל א"צ לכתוב כל השמות שנקראים בפי אומות שונות. וע' ביש"ש פ"ד דגיטין סי' ל"ב שכתב ג"כ שצריך לכתוב השם שנקראת בערכאות שם. ועוד נראה דהכא אין שייך לכתוב שם שבין הנכרים כיון שקוראים קצתם בסגול הצדי וקצתם בחיריק. וא"כ אין בידינו לכתוב ממש כמו הנכרים. ועוד דהא עכ"פ צריך לכתוב על שם הנכרים בלשון דמתקרי כמ"ש הפוסקים ומ"ש בדב"ח בנקודת סגול שכותבים הירש במקום הערש זה ענין אחר כמ"ש בשו"ת ר"ח כהן סי' ס"ד וע' שו"ת בית דוד סי' י"ט וח"ס סי' כ"ה ובט"ג שא"נ סק"ה כתב שיש מקום לכתוב הערש ע"ש וע"ש שנ"מ סק"ג בזה

ולכאורה צריך לכתוב דמתקריא קעלצא כיון שכן נקראת בין הנכרים וכן ודמתקריא קעלצי שכן נקראת אצל מקצת נכרים וגם קיעלצע וקיעלצי כפי כתיבת הפולנים כמ"ש מעכ"ת. אבל באמת ז"א דהא קיי"ל בסי' קכ"ח ס"ג שאם אין חילוק רק באות אחת או הברה אחת א"צ לכתוב רק השם שישראל קוראים וכמו אם נקרא בפי ישראל רעדיש והנכרי' קוראים הרעדיש. ועוד דאף בכל השמות כתב הט"ג שנ"ר סק"ה שאף שנקראת רייצא בכ"ז כותבים רייץ כי הוא עיקר השם. וכן בעיר מגנצא כותבים מגנץ ע"ש שהאריך בזה. וא"כ ה"ה הכא אף אם היתה נקראת קעלצא יכולים לכתוב קעלץ ואף להחולקים על סברא הנ"ל הובאו בט"ג שם מ"מ הכא גבי שם נכרים ודאי כ"ע מודו שא"צ לכתוב דמתקריא בשביל זה וכ"כ ביש"ש שם שא"צ לכתוב דמתקריא בשביל שינוי כזה ע"ש. וכ"כ בסה"ג למהר"מ ר"י סעיף ק"ט דלהכי כותבים בגט לובלין אף שבלשון נכרי נקראת לובלינא ובראד אף שנקראת בלשונם בראדע משום שעל הרגש כזה אין קפידא וע"ש בט"ג בשמות עיירות סקי"ח שהאריך בזה ואף שכתבו שם דלהכי כותבים פוזנני מפני שדוחקים החיריק וא"כ ה"ה בנ"ד שקורים קעלצי. אבל ז"א דבאמת שאני התם שנוסף נון שני עם חיריק וכן מוכח מדמייתי שם מבראד שקורים בראדע וידוע שקורים גם בראדי וכותבים רק בראד ע"ש

ולכאורה היה מקום לכתוב קעלץ דמתקריא קיעלץ כיון שכן נכתב בשטרות ואגרות ואף שדעת הט"ז שלא לכתוב דמתקריא על שם שחותם בו מ"מ הרבה האחרונים הסכימו שיכולים לכתוב דמתקרי [ועוד דבנ"ד כשקוראים השטרות קוראים כפי שכתוב קיעלץ וא"כ שפיר יש לכתוב דמתקרי. אך ז"א כי הם קוראים בפי הברתם ולא כפי שכתוב וכמ"ש הט"ג שנ"ק סק"ב]. אבל קשה לעשות נגד דעת הט"ז ובפרט כי לפה"נ נכתב זה בטעות לפי שנמשכו אחר כתיבתם בלשון פולין וכמש"ל ולזה היה נראה שיכריזו בכל בתי כנסיות שבעיר, אשר מהיום והלאה לא יכתבו באגרות ושטרות קיעלץ כי הוא טעות רק יכתבו קעלץ וכעין זה כתב הנו"ב מ"ק סי' פ"א לענין שם עיר אויסטרליץ להכריז שלשים יום ששם העיר נקבע כן ודידן עדיפא כי שם הוצרך לקבוע לה שם מיוחד ובזה יש לדון מהא דאיתא בש"ס יבמות דף ל"ו שאין סומכין על הכרזה וע' שו"ת מהרי"מ סי' ל"ד ובפ"ת בקוה"ש בשם דוואריא. אכן בנ"ד אין ההכרזה לקבוע שם העיר רק להודיע שלא יכתבו בטעות באגרות ושטרות וע"י טעותם יבואו להוציא לעז על הגיטין שכותבים שם העיר שלא כדין. אכן אם מורגש במבטא הסגול בהברת היוד אצל מיעוט ישראלים או אצל הנכרים אזי נכון שיכתבו קעלץ דמתקריא קיעלץ ואם מורגש בהברת רוב הישראלים סגול בהברת יוד אזי יכתבו קיעלץ דמתקריא קעלץ

ועדיין יש לדון בזה דהנה הט"ג בשנ"מ סק"ג ושנ"ע סק"ב כתב בשם מאנקא ועטקא שאם מורגש בהברה כמו