דברי מלכיאל ה קיח

ולא נודע עוד ממנו מאומה וזאת היה ידוע לכל מכיריו שאצבע קמיצה ביד ימינו לא היה יכול לכופפו ומראהו היה לבן וגם היה לו גידול כמו יתרת על ערפו למעלה מהגומא ובשינים העליונים לא היו לו רק שני, שינים האמצעים והזקן היה צהוב ובעת נסיעתו היה לבוש באנדע וקאפאטע וט"ק קרוע קצת סמוך לאספער והיו לו מכנסים וועסטיל שני זוגות משני מינים והיה לבוש אז מכנסים ממין האחד והוועסטיל ממין השני ועל הכתונת היה רושם בכתב רוסיא שני אותיות משמו א על היינו אשר לעהרער ועל גרונו היה לבוש מטפחת משי געהל פאסקעלאך והי"ל כיס גדול ובתוכו היה מונח כיס קטן עם מטבעות זהב גם סכין קטן ופאס שנותנים במדינתינו ובעש"ק פ' תולדות יצא קול שהאיש הנ"ל נמצא נטבע במים בכפר ליסוף סמוך ליעדלינסק ונסעו לשם אשתו וגיסה ראובן ואחד מח"ק שמו. נתן וכששבו לביתם הגיד ראובן הנ"ל בב"ד בתו"ע באליו"ע אשר כבואו ליעדלינסק ראה איש מונח סמוך להמים כשתי אמות לבוש בכל מלבושיו ואמרו הא"י שם שראוהו צף על המים פניו למטה והוציאוהו ביום ה' בשעה רביעית ולפי ערך גודל הגוף הכיר שהוא אשר ליבוש הנ"ל ובהביטו על הקאפאטא והגאטקעס הכיר שהם של אשר ליבוש הנ"ל והמטפחת שהחזיק בצלחתו היתה מונחת סמוך לו וכשגילו את פניו ראה שזה אשר ליבוש הנ"ל רק שהוצרך להביט היטב עד שהכירו באשר החוטם היה קצת נדחק ונתפשט לרוחב איין גיבלאשטשעט וכאשר הביט על היד ראה שהאצבע קמיצה מיד ימינו עמד בזקיפה כמו שהיה בחייו ושאר אצבעותיו היו כפופים והאצבע הנ"ל היה אדום ושאר האצבעות היו לבנים ההיפוך מכפי שהיה בחייו שרק אצבע הנ"ל היה לבן ובפיו ראה שמלמעלה לא היו לו רק שני שינים דיא פארונטע והא"יי מצאו אצלו הפאס והכיס והסכין קטן הוציאו ג"כ מצלחתו והכירו אותם היטב שהם של אשר ליבוש הנ"ל ובשעת הטהרה מצאו על הכתונת שני אותיות א היינו ר"ת אשר לעהרער. שוב העיד ישראל מאיר גיסה של האשה הנ"ל אשר ביום א' ויצא בשעת הטהרה גילה נתן את פניו והכיר אותו רק החוטם היה צו פלאשטשעט והמלבושים הבאנדע והגאטעקס והמטפחת של משי הכיר אגעהלע אין פאסקעלאך והסנדלר הכיר את המנעלים שתיקן לו קודם יו"ט והסכין קטן והכיס והפאסיק מהמכנסים הכיר גם כן העד הנ"ל והעד שאל לאשתו אם היה אצלו איזה דבר והשיבה שהיה לו כיס גדול ובו היה מונח כיס קטן עם מטבעות של זהב וסכין קטן וגם פאס ותוך הכיס קטן לא הי' זהב גם הכירה את הסכין קטן. והפאס והכיס קטן היו לחים אצבע אחד מיד ימינו הי' עומד זקוף והי' אדום לפי שהוסר העור מעליו ושאר אצבעותיו היו לבנים החוטם היה מראה בלאה וגם איין גיפלאשטשעט הראש היה נפוח את זקנו הכרתי ג"כ כי היתה געהל כמו שהיתה בחייו וגודל האיש היה ג"כ כמו שהיה בחייו והאשה הנ"ל אמרה אשר בבואה אל המים ראתה איך שאצבע אחד עומד זקוף ואמרה אשר היא רואה שזהו בעלה אשר ועל ראשו היה לו גידול כמו אקאקסיל ומנעליו הכירה אותם באשר לפני יו"ט עשו להם שולים פאדאשוועס והסכין קטן והכיס קטן והקאפאטא ג"כ הכירה וגם הכירה המכנסים והוועסטיל באשר היו לו שתי זוגות משני מינים והיה לבוש מכנסים ממין אחד והוועסטיל ממין השני והכתונת הכירה ע"י האותיות אשל שהיה עליה כי יש בביתה עוד חמש כתנות עם אותיות הנ"ל והטלית קטן הכירה ער איז גיווען מיט פאטשעווקע אויך צריסען לעבען דעם אספער הזקן היה געהל שיטער כמו בחייו שוב העיד נתן לנדא כי כאשר בא ליעדלינסק עם האשה וגיסה הנ"ל אמרו להם הבע"ג מיעדלינסק אשר ראו את המת והכירו שהוא בעלה אשר והוא לא רצה להאמין עד שהלכו לשם והיה לבוש בכל המלבושים והכירה האשה את המטפחת שהיה פני המת מכוסה בו והיא היתה מטפחת שהיתה בצלחתו וגם הכירה המלבושים והמנעלים שתיקנום קודם יו"ט אח"כ שאל אותה שתגיד לו סימנים אמרה לו שלבוש מטפחת משי על צוארו והסיר הוא את המטפחת מעל הצואר ושאל אותה ואמרה שזו היא מטפחתו ושאל אותה אם יש לה עוד סימנים ואמרה לו שהוא לבוש כתונת וואס איז גיציכינט ועל הראש אצל העורף למעלה מן הגומא היה לו איין גיוויקס וכל הסימנים שאמרה מצאו באיש זה והרב מיעדלינסק כתב שתיכף כשהוציאו את האיש מן המים לא הכירו שום אדם עד למחרתו וגם אותם שהכירוהו למחרת אמרו בפניו תיכף וכן היום אשר אילו לא ידעו שנאבד אותו האיש אזי לא היו מכירים אותו בטב"ע כי נשחת והלבין עור פניו עד למאוד והיה פניו נפוח. אך מפני שידעו כי אשר בע"ג נאבד הכירוה בזקנו וקומתו ואיש אחד אמר שהכירו היטב בסימן אצבע קטנה בימין שלא היה יכול לכופלה כי הכיר שהיה לו כן בחייו רק לא ידע איזה אצבע וגם הכיר שהיה לו כעין יתרת בראשו וגם בחסרון שינים עכת"ד האשה והעדים והרב דיעדלינסק בזה והאריך מעכ"ת בדברי חכמה לצדד להיתר וחפץ לדעת דעתי בזה והנני לרצונו אך לא אוכל להאריך באשר עלי להשיב כעת איזה תשובות וגם אני טרוד בהגהת חיבורי ח"ד

ובתחילה אציע את אשר יש להעיר בבירור הענין ובדברי העדים. הנה כת"ר כתב שהלך מביתו בחוהמ"ס ואח"כ כתב שבעת נסיעתו היה לבוש באנדע וכו' משמע מזה שבחוהמ"ס נסע בעגלה כשנאבד. ולפ"ז היו צריכים למצוא העגלה והסיס ואם נסע עם אחר היה הלה מגיד היכן הניחו וגם לא נתבאר בדברי מעכ"ת מנין ידוע לב"ד באיזה בגדים היה לבוש בעת נסיעתו ואולי הכוונה שתדיר בנסיעותיו היה לבוש בבגדים כאלו אבל אין הלשון משמע כן וגם היה לו להגביל הזמן כי בודאי לא בכל ימיו הי' לבוש כן בנסיעתו שנית בשמו בתחילה קוראו אשר חיים ליבוש ואח"כ קורא אותו אשר ליבוש ואח"כ קורא אותו אשר ואולי היה נקרא פעמים כך ופעמים כך ולא היה קפידה בזה. שלישית שכותב שהיה על הכתונת אותיות א על ואח"כ כותב בכתב רוסיא א על ונראה שלפי הברתם קוראים הקמץ כמו שורוק לזה כתבו א לרמוז על תיבת אשר. רביעית שכתב שנמצא בכפר ליסוף הסמוך ליעדלינסק ואח"כ כתב שבאו ליעדלינסק. חמישית שראובן הגיד שהמטפחת שבצלחתו היתה מונחת סמוך להנטבע ונתן לנדא הגיד שהיתה מונחת על פני הנטבע. ששית מה שאמר ראובן ששאר אצבעותיו היו כפופים קשה כי טבע המת שאצבעותיו פשוטים וכדאיתא במדרש ואולי כוונתו שהיה כפופים מעט ואצבע קמיצה היה זקוף ישר. שביעית שראובן לא הגיד שהוסר העור מעל האצבע כמו שהגיד ישראל מאיר ואולי לא הרגיש בזה והי' צריכים הב"ד לשאלו ע"ז. שמינית מה שהגיד ראובן שהא"י הוציאו מצלחתו הפאס והכיס והסכין אינו מבואר אם הגידו להם שהוציאום או שראה בשעה שהוציאום גם קצת נראה מהלשון שהא"י מצא את הפאס והכיס והאנשים שבאו הוציאו מצלחתו הסכין והכירום שהם של אשר הנ"ל. וכן נזכר בדברי ישראל מאיר שהפאס והכיס היו לחים משמע שהיו בידי הא"י רק היו עדיין לחים כי אם היו כולם בצלחת בשעה שבאו לשם למה היו רק אלו לחים ואפשר לפי שהסכין הוא דבר קשה נתיבש במשך העת ששכב הנטבע על הקרקע ועכ"פ לא נתבאר הדבר כראוי. תשיעית בדברי ישראל מאיר לא נזכר כלל שהגיד מי הוא הנטבע. ונראה דמשום שהיו עסוקים בעסק גב"ע על אשר ליבוש הנ"ל מוכח שכוונתו היתה עליו וכעין הא דקדושין (דף ו') דנותן קדושין סתם אם היו עסוקים באותו ענין מקודשת אבל הב"ד הו"ל לשאלו לפרש הדבר. ואף דמצינו בסנהדרין (דף נ"ו) דסגי כשהעד אומר אף אני כמוהו. מ"מ לשון ישראל מאיר הנ"ל שאמר סתם גרע טפי. עשירית מה שאמר יש"מ שאשתו אמרה שבכיס קטן מונח מעות זהב ואח"כ אמר שלא היה הכיס עם זהב אינו מובן אם הוא דברי אשתו שאומרת שתדיר היו שם רק בפעם הזאת לא היה שם זהב או שהוא דברי העד אשר כעת