דברי מלכיאל ד נב
Divrei Malkiel Vol 4 52 · דברי מלכיאל ד · free full Hebrew text
Open in the reader →הנ"ל שלנו ושל משלחינו. מכרנו והשכרנו במכירה ושכירות גמורה וחלומה אגב שכירות מקומות הנ"ל להא"י הנ"ל במקח שישומו שלשה אנשים הבקיאים בשומא שנבחר אנחנו או אחד מאתנו בפי עת של עכשיו בשעה חמישית משעות זמניות בע"פ דנא במקח השוה בעד כסף מזומן. ולהוזיל להקונה שלשה פ"צ 3/4 מכל מאה וכן לערך כל דמי המכירה ושכירות הנ"ל. והשומא תהי' ביום כ"ג ניסן דנא. וישומו כפי ששוה עכשיו כשעה חמישית זמניות בע"פ. והקנין יחול מעכשיו. וכמו כן ע"פ הכח וההרשאה שיש לנו ג"כ מאת משלחינו הנ"ל לעשות מסירות ופערעדאציעם מעסק הקבלנות והפאדראטין שלהם להעמיד לאנ"ח ולבית האסורים וכדומה כל מיני פראוויאנט ופוראז כמבואר בכו"ה הנ"ל. הננו מוסרים (ניבען איבער) היום להא"י הקונה הנ"ל כל העסקים מהפאדראציקעס אשר מהיום ומעכשיו יהיו שייכים בל העסקים שלהם להא"י הקונה הנ"ל בכל העמדות כל מיני חמץ במקומם ובחריקא דידהון ככל דבר. ויהא השטר הלזה ביד הקונה הנ"ל כמו כל שטרי הפאדראדציקעס ושטרי מכירה ופערעדאציעס הנהוגים בין הפאדראדציקעס (ס) וקיבל עליו הא"י הנ"ל שיתן כל התבואות וב"מ חמץ שמוטל על הפאדראדציקעס ליתן כפי החיוב אשר עליהם. והכניס הא"י הנ"ל כעת את עצמו במקומם. ויקבל הא"י הנ"ל עפ"י הפערעראציע הלז את כל המעות המגיע להם בעד כל העסקים הנ"ל באופן שלא ישאר עוד שום זכות להפאדראציקעס בכל העסקים שלהם. רק יהיה הכל שייך להא"י הקונה הנ"ל. וגם כל מיני חמץ שהם באחריותינו ושאנחנו חייבים בד"ת או בדד"מ בשמירתם. מקבל מעכשיו הקונה.. הנ"ל את אחריותם עליו. וכל מה שנהיה מחוייבים בשביל אחריות הנ"ל. יתחייב הקונה הנ"ל בלי שום גרעון. והכל חל עליו מעכשיו. וכל הקניינים שבשטר זה יהיו ג"כ על הקנאת ומסירת העסקים האלה להא"י הקונה הנ"ל ומסרנו הצשעטלען מהמקומות הנשכרים והמטלטלין ובע"ח הנמכרים להא"י הקונה הנ"ל כדי שע"י הצעטלען יוכל לבוא לידי בירור מי הוא המוכר והמשכיר ואיזה מקום ואיזה דבר נשכר ונמכר לו. ואם הא"י הנ"ל לא יוכל לבוא לידי בירור ע"י הצעטלען או שיהיה איזה טעות בשמות המוכרים והמשכירים או בהמקומות ומיני החמץ ובע"ח אזי עלינו להודיע לו את אשר נדע כאשר ידרוש ממנו את זאת. וכדתנ"א לנו בזה (סא) והרשות ביד הא"י הנ"ל למחות ביד משלחינו אם ירצו להשתמש בכל מה שמכרנו לו. אכן אם יראה וישתוק. אזי הרשות ביד משלחינו לחלוב הפרות שמכרו ולהשתמש בהם ולשחטם וכן למכרם. ולהשתמש בסוסים הנמכרים ולמכרם. וכן בעופות יכולים ליקח הביצים שיטילו ולשחוט העופות או למכרם. ובעת התשלומין כנ"ל ינכה הקונה הנ"ל בעד ההשתמשות בהחלב והביצים וכן כעד מה ששחטו ושמכרו כפי שישומו שלשה אנשים הבקיאים בשומא כנ"ל. וכפי עת לקיחתם והשתמשותם בכל זה. והכל נמכר עד למדידה ועד למשקל ומנין (סב) והותנה עם הא"י הקונה הנ"ל שיהא לנו ולמשלחינו כדתנ"א שלא נוסיף חמץ במקומות הנרשמים בהצעטלען הנ"ל או במקומות אחרים אחרי המכירה הנ"ל שאנחנו מוכרים כעת לא"י הנ"ל. וכן להגיד כמה לקחו מהבעלי חיים וחלב וביצים ואופן השתמשותם וזמן לקיחתם והשתמשותם. וכן אם יקחו איזה דבר משארי מטלטלין הנמכרים להא"י הנ"ל וכן בכל פרטי הסכסוכים שיתהוו בכל עסק המכירה ושכירות הנ"ל. וכן בטיב הדברים שיקחו. כדי שידעו השמאים איך לשומם, על הכל ניתן כדתנ"א כבי תרי לנו ולמשלחינו, וכל בני ביתם ומשרתיהם נגד הא"י הנ"ל לעולם. ורק יוכל הקונה הנ"ל לדרוש שיגידו משלחינו או משרתיהם ובני ביתם בהן צדק שדבריהם אמת ואם לפי ראות עינינו הח"מ יהי' מקום לחשוד איזה מהם שמשקרים. יוכל הקונה לדרוש שישביעו אותם החשודים בעינינו וכן אם ירצו משלחינו למכור מקום ממקומות השכורים לו. לא יעכב שכירותו את המכירה. ואז מחוייב הוא לפנות המקום ולקחת משם חמצו (סג) וקבלנו דמי קדימה סך שני רו"כ על המטלטלין ובע"ח הנ"ל ועל הפאדראטין הנ"ל והוא תחילת הפרעון. והמותר זקפנו עליו במלוה עד ב"ג ניסן דנא (סד) או בשעה שיקח את הדברים הנמכרים והנשכרים לו אם ירצה לקחתם קודם ב"ג ניסן. (סה) ובפירוש הותנה ביאור על השט"מ וכן תבואה שבוואגאנעס הוואגאן שכור להם רק עד שיפרקו התבואה. (ס) ע"ל אות ט"ז ואות י"ט ביאור זה. ונראה שנכון אשר העכו"ם יחתום ג"כ על השטר מכירה. ואף שי"ל דכיון שקונה ע"ז האופן שיקבל עליו העמדה זו הוי זה חיוב גמור שעי"ז מתחייב להעמיד הפאדראטין של המוכרים. וכעין מש"ל אות נ"ח לענין חיוב דמי המכר. וגם י"ל שהק"ס והכסף מחייבים אותו על זה. וכמבואר בשט"מ שהקנינים נעשו גם על זה בכ"ז יותר נכון שיחתום העכו"ם גם על השטר כי בזה יתחייב בכל החיובים המבוארים בשטר זה. וגם כי אפשר לפעמים נחפזים לגמור המכירה וישכחו לפרש לו כל פרטי השטר. אבל כשיחתום עליו הרי הוא מקבל עליו כל הפרטים המבוארים שם וכמבואר בח"מ סי' מ"ה. ויוכלו להגיד לו אחר שכבר הגידו לו פרטי המכר. שיתר הפרטים מבוארים בשטר. אבל חלילה לסמוך על זה שלא לפרוט לו כל הדברים שבשטר. ורק כתבתי שיהא בזה קצת סמך בדיעבד אם ישכחו דבר וע"ל אות נ"א: (סא) צריך לכתוב זה כי אם נכתוב סתם שיכולים להשתמש בהם. הוי כאלו הם שאולים להם מהיום לגמרי וא"כ הרי נשארו ברשות המשלחים על כל ימי הפסח. אבל כשתלו זה בדעת הקונה. אין עתה שום זכות להמשלחים בגוף הדבר: (סב) הטעם בזה דבלא"ה הוי המכירה דבר שאינו מסויים כי יוכל הקונה לומר שזה לא היה בעת המכירה ובפרט שהוא מוחזק. וכיון שהברירה בידו לבטל המכירה ע"י טענה זו. א"כ מוטלת המכירה תיכף בספק. ואף שי"ל דבלא נאמנות יהיו נאמנים ע"ז כיון שכן הותנה מתחילה שיהי' עד למדידה. הרי מוכח שהאמין להם. בכ"ז יש לדחות זה. וגם דעכ"פ יוכל להשביעם ע"ז. ולזה נכון לתת נאמנות כבי תרי דבלא"ה יוכל להחרים עכ"פ כדקיי"ל בח"מ סי' ע"א. וכתבתי שיוכל לדרוש מהם שיגידו על הן צדקם. דבלא"ה הוי הערמה ניכרת. כי מי זה יקנה עסק גדול ויסמוך על דברי המוכרים אבל בהן צדק. רחוק שישקרו. ובאשר בלי ספק נמצאים בין המשרתים איזה שאין להאמינם על הן צדקם וגם כי אין יודעים חומר הדבר. לזה כתבתי שאותם יוכל להשביעם כדי שלא תהא המכירה כהערמה ניכרת
(סג) בשט"מ הנהוגים ובר"ב כוללים את דמי הקדימה על שכירות הקרקע ומכירת המטלטלין. וזה קשה דהא יש פוסקים דס"ל דכסף אינו קונה במטלטלים. וא"כ יש לחוש שאינו קונה גם את הקרקע לדעת הסוברים בח"מ סי' ר"ג דהוו כקני את וחמור. ואף שמבואר בשט"מ שאף אם לא יועיל הקנין לדבר אחד. מ"מ יועיל להשני. בכ"ז אין כדאי לעשות כן לכתחילה בדבר שיודעים תיכף שיש חשש בזה. וגם כיון שאנו מקנים המטלטלין אג"ק א"כ אין לנו להקנות המטלטלים יחד עם הקרקע. ולזה כתבתי שיקחו ד"ק על הקרקע לבד. ושמקנים המטלטלים אג"ק. ואח"כ יקחו ד"ק על המטלטלים לבד. כדי שיהי' זה קנין נוסף אי נימא שאין מועיל בעכו"ם קנין אגב. וכבר ביארנו באות נ"ו שנכון ליקח ד"ק באופן שיהי' פרוטה על כל אחד וגם שתהא נתינה הגונה לפי ערך העסק ולפמ"ש הרמב"ן בתשובה סי' רכ"ה הוי כסף בזה"ז קנין גמור בעכו"ם משום דקני מדד"מ והובא בנתיבות ס"ס קצ"ד. ג"כ שפיר טפי לעשות קנין כסף על המטלטלים לבדם