דברי מלכיאל ד לג

בכל עוביה. רק שי"ל שאסור משום נתת דבריך לשיעורין. אבל בנ"ד שרואים שהכף יורד לעומק כל הכלי. הוי כמו דלף שביארנו שמותר אף שהעיסה גדולה אם הדלף יורד לכל עומק הכלי. ובנ"ד ג"כ הוי ממ"נ שאם הכף לא ירד לעומק הכלי. הלא ישאר שם בלתי נילוש ולא תתדבק כל העיסה. ובמכונה השנית אין לחוש לשהיה דהא שם הוי חוטים דקים ואין בכל חוט שיעור חלה. וגם כשנעשה פירורים גדולים ודאי אין בכל פירור שיעור חלה. ובמכונה שלישית יש לחוש רק כשכבר נדבקו הפירורים ליותר משיעור חלה. והנה שיעור מיל לדעת רוב הפוסקים הוא י"ח מינוטין. ורק יש מחמירים בט"ו מינוטין. ובנ"ד שהוא הפסד מרובה. ובפרט שיש כמה פוסקים שמקילים בעיסה גדולה כשעוסקים בה. ואף המחמירים מתירים בדיעבד כמ"ש הרא"ש ועי' בפר"ח סי' תנ"ט. ואף שיש מחמירים אף בפחות ממיל. כבר חלקו עליהם כל הפוסקים והסכימו דעד שיעור מיל שרי. לזה אין להחמיר רק עד י"ח מינוטין. ואף אי נימא שהוא ט"ו מינוטין מ"מ בנ"ד כל העסק שוהה חצי שעה. והנה כת"ר לא ביאר כמה שוהה בכל מכונה. והדעת נותן שבמכונה ראשונה שוהה יותר. אכן נתפוס ששוהה בכל מכונה שבעה מינוט וחצי. וכבר ביארנו שעיקר החשש הוא על המכונה הרביעית ומקצת או רוב מהזמן ששוהה במכונה שלישית. ובזה אין שיעור ט"ו מינוט כמובן. וכבר ביארנו שהעיקר שאין מצטרף השהיה בעודה עיסה קטנה להשהיה כשנעשתה גדולה. ואף שבמכונה ראשונה ג"כ היתה עיסה גדולה. מ"מ כיון שביארנו שדינה כעיסה קטנה. שוב אין מצטרפת למה ששהתה אח"כ כשנעשתה עיסה גדולה ולפ"ז יש לדון להקל בנ"ד אף ששוהה חצי שעה ביחד בכל המכונות. וגם יש לצרף דעת הרמב"ם ששיעור מיל הוא כ"ד מינוטין. וכ"כ הח"י סי' תנ"ט סק"י ובשו"ע הרב שם שכן עיקר לדינא ורק כשאין הפ"מ יש להחמיר. וגם בהגר"א שם הסכים לשיטת הרמב"ם רק שלפי חשבונו עולה שיעור מיל רק ערך כ"ג מינוט ע"ש. ובנ"ד נראה שאינו שוהה כ"ד מינוט בעודה עיסה גדולה וכמש"ל. ואף שכתבו הפוסקים בסי' תנ"ו שאסור לעשות לכתחילה עיסה גדולה. דכיון שהעסק אין מועיל לה. הוי כשוהה בלי עסק וקיי"ל בסי' תנ"ט שאסור לכתחילה להשהות העיסה בלי שום עסק ע' בב"י סי' תנ"ו וט"ז שם. מכל מקום יש לומר דבנ"ד יש להתיר לפי שאצלינו גם בעיסה קטנה אי אפשר ליזהר שלא תהא מונחת רגע בלי עסק. ועוד דהא כתבו הפוסקים שכל שעה"ד כדיעבד דמי. ובנידון דידן הוי הפסד מרובה וגם שעה"ד דבמדינתם קשה לעשות הכל על ידי פועלים וכמו שכתבתי לעיל וגם הרבה פוסקים מתירים אף לכתחילה וע' מג"א ס"ס תנ"ו ובח"י שם. ועוד דלפמש"ל דבנ"ד י"ל שהעסק ע"י המכונות שולט בכל עובי העיסה. ולא שייך כלל חשש דעיסה גדולה רק שאסרו משום לא פלוג. ולפ"ז י"ל שזה לא שייך במכונה דהוי מילתא דלא שכיחא. ע' מל"מ פ"ד מה' מלוה ולוה הי"ד לענין גזירה ולענין ספק תקנה וע' חיבורי ח"א סי' ע"ז וסי' צ' ביארנו לענין היכא שהחמירו רק משום לא פלוג. ובסי' כ"ח הארכנו בענין זה. וגם דהא מקור הדין שלכתחילה אין לשהות בלי עסק הוא מהא דפסחים (דף מ"ב) שלא תגביה ידה מן התנור וכפירש"י שם. ושם פירשו הרא"ש והר"ן ועוד ראשונים באופן אחר יעו"ש. וא"כ אין להחמיר כ"כ בנ"ד. ובכ"ז נראה שאסור ליתן כ"כ קמח שישהה יותר מכ"ד מינוט. כי בכ"ז אסור לכתחילה לשהות יותר ממיל כי אין אנו בקיאים בהתחלת חימוץ לזאת אין לנו להכניס א"ע בספק איסור חמור כזה. אבל עד כ"ד מינוט יש להקל בזה. אף דבעלמא מחמירים לכתחילה כדעת הסוברים ט"ו מינוט וראיתי בדברי כת"ר שכתב שס"ח אצבעות נשארים בלי עסק. ובאמת אין החשבון נכון כי הלא כתב כת"ר שהג' אמות הם בעיגול. וא"כ כשהאופן דוחק ד' אצבעות שבתחילת הכלי הרי האופן מחזיק עכ"פ איזה משך גם ברוחב העיגול. וא"כ הרי הוא פחות מס"ח אצבעות. וכן בצד השני. ועוד יש חשבון בזה ואקצר באשר אין נ"מ לדינא

אכן אם שכשנעשתה העיסה חוטים דקים ואח"כ לפירורים. אינם מובדלים לגמרי. רק יש להם איזה חיבור זה לזה. ובכ"ז נראה כאלו הוא חוטים דקים או פירורים. וכ"נ לפי הענין. באופן כזה ודאי דמיקרי עיסה גדולה בכל המכונות והצדק עם מעכ"ת לאסור לשהות חצי שעה. וכמבואר בכל הפוסקים לאסור בעיסה גדולה כשעוסקים בה כשיעור מיל. ויפה הורה מעכ"ת שלא יתנו בהמכונה קמח רק במדה שלא ישהה מתחילה ועד סוף רק פחות קצת מי"ח מינוטין ואם הוא שעה"ד גדול יש להקל על פחות מכ"ד מינוט כמש"ל. וכ"ז כתבתי לפי הצעת מעכ"ת. אבל לדעתי צריך לשום לב אולי מתחממים כלי המכונה בשביל רוב המהירות ע"י העלעקטרי וכידוע שמהירות הסיבוב גורם חום גדול. וזה מפורש בכל הפוסקים ובשו"ע סי' תנ"ט ס"ג שאם המקום חם או שידי העוסק בעיסה חמים. יש לחוש לחימוץ אף בפחות מכדי מיל. ולזה צריך לבדוק בנ"ד את כלי המכונה בעת שהמכונה עוסקת בבצק. ואם נתחממו הכלים. אזי אסור לעשות מצות במכונה זו אף אם ישהה מעט. וכן אם א"א לנקות הכלים כראוי. אזי אסור לעשות מצות במכונה הנ"ל. ולנקות הכלים יש להקל להתיר אחר כל עשיית מצות. ואף ששוהה חצי שעה. בכ"ז הרי הכף שמערבת העיסה במכונה ראשונה. אין משתמשים בה ביתר המכונות. ושפיר אפשר לנקותה קודם שיחמיץ מה שנדבק בה. וכן האופן שסובב במכונה השנית אינו סובב במכונה שלישית ורביעית. ולזה סגי שבכל פעם ינקו את כלי המכונה. אבל אם לא ינקו. הרי שוהה המכונה ראשונה והכף שמתגלגל בה בלי עסק עד שישימו בה קמח שנית ומחמיץ ובפרט לפמש"ל שי"ל שהעסק בהעיסה שבמכונות לא מיקרי עסק לגבי העיסה שנדבקה בכלי המכונות: סימן כא בע"ה תקנות שתקנתי מה שצריך להשגיח בעת אפיית מצות. וגם בעצמי בע"ה לא מנעתי מלהשגיח ע"ז בכל האפשר (א) לראות מקום עמידת הכלי הגדולה עם המים אם הוא מכוסה ושלא יפלו גשמים לתוך המים. ושלא יוסיפו בהם מים שלא לנו עד מחצה ביאור על התקנות כפי מסדר האותיות (א) התה"ד כתב בסי' קט"ו שאחר השאיבה צריך לכסות המים כדי שלא יפול בהם שום דבר. וא"כ גם כשעומדים המים באיזה חדר צריך לכסותו. וגם ע"פ רוב מעמידים המים ברפת שמצוי שם תבן וצרורות וכדומה. או בפרוזדור שהולכים דרך שם. ומצוי שיפול שם דבר. וכ"נ ברפי"א דפרה שהיו מכסין את מי חטאת. ואף דגילוי אינו פוסל במי חטאת כדאיתא בחולין (דף י'). היינו בדיעבד ע"ש. אבל לכתחילה ודאי שצריך לכסות שלא יפול שם שום דבר דהא כתיב בהם שמירה שצריך לשמרם. וה"ה במצה כתיב שמירה. וכן מצינו בב"ק (דף מ"ה) דש"ש חייב לשמור אף נגד רוח שאינה מצויה ואנן במצות התורה ש"ש אנן. ואף שעושים ע"מ שלא לקבל פרס מ"מ הא כתיב מי הקדימני