דברי מלכיאל ד קעח

רוסיא ושינה שם את כינויו. כי כינויו היה קולעם. ולפ"ז כינוי אביו שנשאר ברוסיא הוא קולעם גם היום. והו"ל לכתוב דוד גאלד פעדער בן ליב. ומעכ"ת האריך בדברי חכמה להכשיר את הגט וההרשאה. וחפץ לדעת דעתי בזה. ומעוצם טרדותי אכתוב בקוצר את הנלע"ד בזה

הנה מ"ש שם יהושע ליב קודם שם יהושע אריה. וביאר הטעם עפמ"ש הט"ז שאין לכתוב דמתקרי על שם החתימה. אודיעו כי אני נוהג כשיטת הפוסקים. דגם על שם החתימה אפשר לכתוב דמתקרי. כי לא מסתבר לכתוב שם החתימה בתחילה דהא קיי"ל מדינא דגמרא לכתוב בתחילה שם העיקר שרוב אנשים קוראים אותו כדאיתא בגיטין (דף ל"ד). ולא מסתבר לתפוס שם החתימה לשם העיקר. ואף דהגט הוא לשון הבעל שהסופר כותב בשליחותו אנא פב"פ. וא"כ יש לו לכתוב כפי שהוא בעצמו היה כותב זה. וע' חיבורי חלק ג' סי' קכ"ז. ז"א דהא כבר כתבו הפוסקים שאם הוא חותם בשיבוש אין להשגיח על שיבושו וצריך לכתוב כדין. וה"ה הכא שהדין הוא לכתוב לעיקר שם שרוב קוראים אותו. א"כ מה שחותם בשם אחר הוא שלא כדין. ודמי להא דאיתא בגיטין (דף פ"ז) שהיו חותמין סמ"ך או עי"ן או מציירים כוורא או מכותא. ונימא שבגט או בשטרות היו כותבים אנא כוורא או אנא מכותא כפי שהיו חותמין. ועכצ"ל דבכה"ג אין משגיחין על החתימה. ורק כשחותם באיזה כינוי או באיזה שם אחר. כותבים גם אותו. דלא גרע משם שהמיעוט קורים בו. ורק בכוורא או חרותא אין שייך לכתבו בגט לפי שאינו שם. וכ"כ הפוסקים באה"ע סי' קכ"ט סט"ז שאם חותם או נקרא בפי הרוב בכינוי המשפחה כנהוג בעתים הללו. אין לכתבו בגט לפי שאין זה שמו המיוחד לו והוי כסימנא בעלמא. אכן אי נימא שכותבים לעיקר שם החתימה לפי שהגט הוא לשון הבעל וצריך לכתוב כפי שהוא חותם. א"כ צריך לכתוב גם כינוי המשפחה או סמ"ך ועי"ץ וכדומה. ועכצ"ל שאף שכותב אנא פב"פ. מ"מ צריך לכתוב כפי הדין. ואף אם הבעל כותב הגט בעצמו אנו מלמדין אותו לכתוב כדין להקדים את שם העיקר. ועל שם החתימה יכתוב דמתקרי אם הוא שם הקודש. ולא מיבעיא להסוברים בעלמא דכתיבה כדיבור. דודאי שייך זה לשון דמתקרי. אלא אף להסוברים דלא הוי כדיבור מ"מ שפיר אפשר לכתוב עליו דמתקרי דהא כשהשטר נקרא קוראים גם חתימתו. ואף דאיתא בש"ס לא כשם שאני נכתב אני נקרא. משמע דכתיבה לא מיקרי קריאה. הכוונה שם דרוב קריאתו אינו בשם זה. והרי במקדש היו אומרים את השם ככתבו כגון כה"ג ביוה"כ ובברכת כהנים ע' תוס' סוטה (דף ל"ח ע"א) ד"ה הרי וכן מ"ש ויעבור ד' על פניו ויקרא ד' ד'. עכצ"ל שקרא בשם המפורש שהוא מי"ג מידות וכידוע. וכ"נ ברא"ש פ' השולח סס"ז שצריך לעשות עיקר משם שהכל קוראים בו. ולא משם החתימה. ויש לדחות ע"ש. אכן אם היה חותם בשם העריסה. ובפי כל נקרא וגם עולה לתורה בשם אחר. נראה שצריך לכתוב שם החתימה קודם. דכיון דהוא שם עריסה שלו הרי הוא שם העיקר שלו וע' חיבורי חלק ג' סי' ק"י. ויפה עושה שחותם בו. ואף שיש פוסקים דס"ל שהעיקר הוא שם שעולה לתורה ונקרא בפי הכל. מ"מ כיון שחותם בו יש לצרף גם שיטת הט"ז וש"פ העומדים בשיטתו ולעשות לעיקר את שם החתימה. כן נלע"ד. ובכ"ז מי שנוהג כהט"ז מאן מרמי ליה מידו

וע"ד שכתבו כינוי לואי אחר דמתקרי יהושע. לכאורה יפה כתב הרב משיקאגא שצריך לכתוב הכינוי אצל עיקר השם. ועיקר השם שלו הוא ליב. וכן איתא בסי' קכ"ט סי"ט שצריך לכתוב כל כינוי אצל עיקר השם שלו. ואף להאחרונים שכתבו דמ"ש דמתקרי או המכונה קאי על האדם ולא על השם מ"מ מודים דטפי עדיף לכתוב כל כינוי אצל שם עיקר שלו אבל באמת לא דמי לנ"ד. דשם איירי כשלא הזכיר כלל את שם העיקר של כינוי זה. וא"כ ודאי דלא מסתבר להזכיר שם הכינוי ואח"כ שם העיקר שלו. דשם איירי כשנשתנה שמו מחמת חולי לשם אחר. ולכל שם יש כינוי. ועיקר שמו הוא שם השינוי וצריך להקדימו וגם את כינויו ע"ש. ולפ"ז כותב שם העיקרי שנקרא בו קודם חליו לבסוף. ולזה אין להקדים את כינויו. אבל בנ"ד שכבר כתוב בגט יהושע אריה ויהושע ליב. שפיר אפשר לכתוב והמכונה לואי אחרי דמתקרי יהושע. דשפיר מתפרש דקאי על אריה וליב שנזכר למעלה. וממילא יפה עשה שהקדים שם יהושע שהוא שם הקודש. ויותר היה נכון לכתוב והמכונה בוי"ו דבזה מוכח להדיא דקאי על שם ליב שהזכיר מקודם וע' ב"ש סי' קכ"ט סקל"ז בזה. ולפמש"ל שיותר נכון להקדים שם העריסה שעולה בו לתורה וכן שם שהכל קורים בו לשם החתימה. והיו כותבים יהושע אריה דמתקרי יהושע ודמתקרי יהושע ליב המכונה לואי. הוי א"ש הכל כי היה נכתב הכינוי אחר שם ליב. ובנ"ד אם במקום הנתינה אינו נקרא בשם יהושע רק בשם לואי וכידוע שכן הדרך באמעריקא. בודאי צריך להקדים שם לואי לשם יהושע כיון שהוא שם של מקום הנתינה דקיי"ל שהוא קודם ע' סי' קכ"ט ס"ד. ואין חילוק בין עיקר השם לכינוי. אכן בדיעבד אין לחוש ע"ש באחרונים בזה (ומ"ש מעכ"ת שנקרא בפי כל יהושע הנה במדינתינו לא נמצא זה. רק קוראים הושיע וזה הוי שם אחר וצריך לכתוב כן כמבואר באחרונים. ואולי אצלם קוראים יהושע בפירוש)

וע"ד שכתב שם פאליניא ביו"ד אחר הנו"ן. והיא נקראת בלי הרגש יו"ד. הנה זה הוי שינוי גדול כי הוא כשם אחר. וכן החמיר בט"ג בכ"מ בזה. וע' בשו"ת עין יצחק השני סי' כ"ג שהכשיר בכה"ג רק במקום דחק גדול. ובהשמטות שם כתב שלא יסמכו עליו בהוראה זו ע"ש. אכן בנ"ד יש מקום לצדד מצד שעיקר שמה הוא פערל. והשינוי הוא רק בשם הטפל. וא"כ אין כאן חשש. דהא עיקר הטעם שהצריכו לכתוב כל השמות הוא משום לעז. והכא לא יהי' לעז כי יסברו שיש מקום שקוראים אותה בהרגש יו"ד. ואף שידוע כי שם קוראים אותה בלא הרגש יו"ד. יחשבו שהשמיטו שם זה. וקיי"ל שאם השמיטו אחד מהשמות הטפלים אין לפסול הגט. ובהך דהעין יצחק הנ"ל לא כתבו רק שם פעשיא ע"ש וע' חיבורי ח"ג ס"ס קכ"ח. ולא דמי להא דנ"ד כי ידוע שיש אנשים שקוראים ג"כ פאליניא בהרגש יו"ד. ומעכ"ת הביא מספר שדה חמד סימן ל"ג אות ה' שהכשירו איזה גדולים בכגון זה. הנה שם הכשירו רק בשם צביה שכתבו ביו"ד אחר הצדי. כי בזה אין היו"ד נרגש במבטא. וע' בפ"ת שהביא קצת אחרונים שהקילו בכה"ג. ועכ"פ בנ"ד אם אפשר להשיג גט אחר. ראוי להשתדל בזה. אכן לפמ"ש מעכ"ת במכתב השני שבמקום כתיבה ההברה פאליניא ביו"ד. יש לדון להקל ע"פ דברי הכני"ח ומהרי"מ שאביא לקמן בשינוי שם לואי

וע"ד כינוי השליח אחר שם אביו הנה אף דלכתחילה היה ראוי לכתוב הכינוי קודם שם אביו. מ"מ יפה כתב מעכ"ת שאין לחוש לזה דהא מצינו בכתובים שהתואר הנכתב אחר שם האב קאי על הבן וכמ"ש הש"ך בח"מ סימן מ"ט סקי"ד. ובנ"ד יש לצרף ג"כ דמוכח שאין לפנינו איש אחר בשם זה שיהא לו ולאביו כינוי כזה

אכן מ"ש כינוי לואי ביו"ד אחר הלמ"ד. אף שמעכ"ת כתב כן באשר ראה כן בכתב ההיתר שהיה ביד המגרש. בכ"ז הוא דבר חמור כי הוא שינוי גמור בשמו. וכל שהוא שינוי בההברה מיקרי שינוי, ובכגון זה לא עבידי למיטעי ואף שבפולין ומדינת וואלין אומרים הברת מלאפום כמו הברת חיריק בכ"ז הכל יודעים שמלאפום נכתב בוי"ו ולא ביו"ד. ואטו מי שנקרא יהודה נכתוב יהידה ביו"ד בשביל שדרכם לומר מלאפום כמו חיריק. ועכצ"ל דכיון שאף שאומרים בזה הברת חיריק. מ"מ אין כוונתם לשנותו לחיריק רק הרגלם לומר כן הברת המלאפום. לזה יש לכתבו כמו מלאפום. ואי נימא שכוונתם לשנותו לחיריק א"כ איך מתפללים ומברכים שמהפכים ההברות. וכן בחליצה שצריך דוקא בלה"ק ואומרים חלוץ הנעל וע' חיבורי ח"ג סי' קכ"ד. ועכצ"ל כמש"ל. ובאמת גם בהברתם יש קצת חילוק בין חיריק גמור ובין מלאפום שאומרים כמו חיריק. ובפרט דבנ"ד אינו נקרא בשם לואי רק בשיקאגא ושם ההברה במלאפום גמור ומ"ש מעכ"ת לצדד בכנסת יחזקאל סי' ס"ט ומהרי"מ סי' ל"ד שאם