דברי מלכיאל ד קעב

טעיות ושלא להרגיש בהם כלל. וכבודו הביא דברי הח"ס ח"ב סימן ח'. ומדוע לא ראה סוף התשובה שכתב שהמסדר את הגט מחויב לעמוד שנית לבחינה על הוראותיו כי ניכר ממה שלא עיין שיכתבו הגט וההרשאה כראוי שהוא קל ומחוסר יראה ע"ש. ובע"ה אני רגיל בגיטין אולי יותר מכבודו. ובכ"ז אני מדקדק בע"ה בכל אות ואות בגט ובהרשאה. באשר הוא איסור חמור וכן נהגו רבנן קשישאי. ומי שאינו עושה כן אין בו יראת שמים. ולכאורה אין מובנים דברי הח"ס הנ"ל שכתב שיעמוד בנסיון על הוראה. כי מה בצע במה שיעמוד בנסיון בלימודו כיון שאין בו יראת שמים וכמאמר חז"ל בשבת (דף ל"א) חבל על דלית ליה דרתא וכו'. ובעוה"ר נמצאים גדולים בתורה ואין בהם יראת שמים. ודואג ואחיתופל ואחר יוכיחו אבל כוונתו דהנה לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא הוא סייעתא דשמיא. ואין מסייעין מן השמים בזה. רק לירא שמים ולומד תורה לשמה. ולזה איתא בכתובות (דף ס') שהמורה הלכה בפני רבו לא מסתייעא ליה מילתא להורות כהלכה. והיינו מפני שמוכח מזה שאינו לומד לש"ש כיון שקופץ להורות בפני רבו. וכן אמרו בפסחים (דף ס"ו) שהמתיהר חכמתו מסתלקת ממנו. והכוונה שם ג"כ לענין להורות כהלכה יעו"ש. והיינו כמש"ל. ולזה כתב הח"ס שיעמוד בנסיון על הוראה. ואם יראה שיודע להורות כהלכה. הרי זה הוכחה שיש בו יראת שמים וסייעוהו מן השמים להורות כהלכה. וענין הגט יש לתלות באונס או איזה סיבה אחרת כי שגיאות מי יבין

והנה כבודו אף כי הוא גדול בתורה אבל קלות קחזינא הכא אחרי שאינו מודה על האמת. ובפרט בדברים שאפשר לתקן כעת כמו בדבר הקיום חתימת ב"ד וההרשאה. ובההרשאה הוא באמת פסול גמור כיון שכתבו בשם השליח מה שלא נזכר בגוף דברי השליח. ומה לי מה שכבודו כותב שטעות היה. ובכגון זה לא שייך לומר דעבידי למיטעי שהקילו הפוסקים בח"מ סימן מ"ג ס"ח. וכן בטעות דמוכח בח"מ שם ובאה"ע סימן קכ"ו סכ"א. ובפרט בסימני השורות שדקדק לכתוב סימנים וכתבם שלא כהוגן. א"כ מוכח מזה שזה הגט אינו אותו שנעשה עליו זה שליח. וע' במחנה אפרים בה' גירושין דמבואר מדבריו שאם יש שינוי בסימנים יש לחוש להגט ושם הכשיר רק משום דהוי טעות דמוכח ע"ש. וע' דברי אמת קונטרס י"א סימן מ"ב שהביא הרבה דיעות בענין זה. וע' עבוה"ג סימן ל"ח. ויראה נא כבודו שאף עתה לא הרגיש שבהסימנים דילג שורה ששית וכתב סימנים רק לאחד עשר שורות. וזה מורה קלות ושאין חשוב בעיניו ענין סידור גט לשים לב לזה כהוגן. והעיקר בהוראה הוא יראת שמים. וכבודו יודע שאני מאוהביו. לזה מוצא אני א"ע מוכרח להגיד לו האמת. ואת אשר יאהב יוכיח כתיב. ומובטחני שיקבל האמת ויוסיף אהבה. וע"ד שם חיים אליה. הלא בכל האחרונים מבואר שיכתבו שני גיטין בשם אליה באשר הרבה נקראים אליהו. וידוע שבכל תפוצות ישראל קוראים לספר תורה אליהו וכן בשעת המילה. וגם בזה אדמה שהדבר כן. ועכ"פ היה לכבודו לבאר זה במכתבו וכמבואר באחרונים שמסדר הגט צריך לבאר במכתב למקום ששולח הגט כל מה שיש להעיר בגט זה. ואשר כתבתי שאני חושש לעוד עיר ששמה לאמזא. כוונתי שלזה כתבתי שיכתבו בההרשאה מתא דיתבא וכו'. אף דרק בגט במקום עמידת הבעל והאשה החמירו כן. אך באשר יש לי חשש לעוד עיר כזאת. לזה דקדקתי לכתוב כן. וכן נמצא בלוחות שיש עוד עיר ששמה לאמזא. ועכ"פ כיון שכתוב בההרשאה שהשליח לא הזכיר זה בדבריו. והדיינים כותבים זה בדבריהם. ה"ז שקר. ובעתים הללו יש לחוש לתרי שוירי כי הרבה עיירות יש בשם אחד במקומות שונים. ועיר כת"ר יודע אני ארבע כאלה. ובודאי יש עוד בעולם. והאחרונים הביאו בשם הפחד יצחק לכתוב במקום מגורי השליח ג"כ דיתבא על נהר. ומ"ש כבודו דעכ"פ אין שם שליח ב"ד ששמו כך. הנה עכ"פ צריך לבדוק ולחפש אולי יש כאלה. ואפשר לברורי ע"י מכתבי עתים וכדומה

סימן קכו

ע"ד מי שנקרא מעריסה ולס"ת וחותם בשם נתנאל. ובפי כל נקרא סנא בפת"ח תחת הסמ"ך. ובפאס שלו ובתעודתו מעבודת הצבא כתוב בשם אברהם. וזה נעשה ע"י איזה טעות. ובשעת הלידה לא עשו תעודה כחוק. ואביו נקרא אברהם יוסף. איך לכתוב שמו בגט

ולכאורה נראה דשם סנא הוא קיצור השם מנתנאל. וא"כ צריך לכתוב תנא בתי"ו כמו שהוא בעיקר השם. אך לפ"ז יטעו לומר שהתי"ו הוא עם דגש וכידוע שבלה"ק אותיות בג"ד כפ"ת הם דגושים כשהם בתחילת התיבה אם לא שיש בתיבה הקודמת מקודם להם נח נסתר מאותיות אהו"י והתיבה היא מחוברת לה ולא מפסקת. וגם כי יש אנשים הנקראים כן בתי"ו דגושה. ובשו"ת נחלת דוד סימן ל"א כתב שצריך לכתוב נתנאל כיון שהוא קיצור השם מנתנאל. והביא שם כן בשם ארעלא ואהרן. וכבר חלק עליו מהרש"ק זצ"ל כמ"ש בעצמו שם וכן חלקו עליו עוד גדולים הלא הוא בספרתם. ודבריהם עיקר לענ"ד כי איך נכתוב בגט שם שלא נקרא בו כלל. ואין לך שינוי השם גדול מזה. ובפרט מי שנקרא בתי"ו דגושה שהיא תיבה הנמצאת בש"ס. וי"ל שקראוהו על שם זה. וכמו אמורא שבש"ס שמצינו בס' הבהיר רבי אמוראי. וכיון שיש שם עם תי"ו דגושה. א"כ בנ"ד יש לטעות ולקרותו כן אם נכתוב בתי"ו. ואף שיש לקרותו ג"כ רפוי. מ"מ הלא בלה"ק אין תי"ו רפוי בתחילת התיבה. אך י"ל דבנ"ד שנכתב נתנאל דמתקרי תנא. הרי התי"ו אחר אות יו"ד שהוא נח נסתר. ונקרא רפוי כי תיבת דמתקרי מחוברת לתיבת תנא כמובן. ואף אם נכתוב המכונה הוי ג"כ אחר אות ה"א. אך היה נראה לכתוב דמתקרי לפי שהיא תיבה הנמצאת בש"ס. ואף בתי"ו רפוי נמצא בש"ס כשהתי"ו אחר אותיות אהו"י וכנ"ל

אבל ז"א דא"כ כשנכתוב בגט דמתקרי בנימין או המכונה בונם נאמר דהוי שינוי השם דהא יקראוהו בבי"ת רפוי כדין אחר אותיות אהו"י. ואם יזדמן לכתוב דמתקרי כתריאל נכתבנו בקוף כדי שלא נטעה לקראו בכ"ף רפוי כדין אחר אהו"י ועכצ"ל שאין לחוש לזה כי הכל יודעים שאף שאחר אהו"י נקרא רפוי. מ"מ עיקר השם הוא דגוש כשקוראים את האיש בשמו. וא"כ גם בנ"ד אף שאחר דמתקרי צריך לקרוא התי"ו רפוי. מ"מ ישפטו שעיקר שמו הוא בתי"ו דגוש כדין בג"ד כפ"ת שבראש התיבה. ויהי' בזה חשש שינוי השם. ואף שמצינו בשם שירקא שכתבו הט"ז והב"ש בשם מהרש"ל והט"ג בשנ"ס סק"ב שצריך לכתוב בשין אף שיש לטעות על שין ימנית. מ"מ אין לכתוב סמ"ך לפי שמקורו משם שרה. לא דמי לנ"ד דשם אין נמצא שם זה בשין ימנית. והכל יודעים שהוא בשין שמאלית. אבל בנ"ד שנמצא שם תנא בתי"ו דגושה כידוע. צריך לכתוב בסמ"ך כי היכי דלא ליתי למיטעי. אכן מצינו בשם סתירה שכתב הב"ש ושאר אחרונים עט"ג שנ"א סק"ו דכיון שמקורו משם אסתר צריך לכתוב תי"ו ולא טי"ת. אף שאפשר לקראו תי"ו רפוי ובפרט שאחר שוא נע ההכרח לקרותו רפוי. ובכ"ז כותב תי"ו ולא חיישינן לטעות. ויש לחלק דשם אף אם יקראו התי"ו רפוי אינו שינוי גדול באשר אינו שם בפ"ע כי יכירו שהוא משם אסתר רק לפי שהוא אחר שוא נע קוראים התי"ו רפוי. אבל בנ"ד יש שם בפ"ע תנא בתי"ו דגוש וע' ט"ג שא"י סקל"ג לענין שם איכל שהוא כינוי ליחיאל ובכ"ז כותבים אותו בכף. וע' בשם סאייה שהוא משם שרה וכותבים בסמ"ך. אך הט"ג כתב שם טעם ע"ז ע"ש. ובנ"ד יש עוד סברא דכיון שיכתבו נתנאל דמתקרי