דברי מלכיאל ד קסב

זה יש לחוש ללעז. דלהכי תיקנו לכתוב כל שם שיש לו. אבל בנ"ד לא טעה השמש בשמו. רק טעה במנהג הקריאה לס"ת. וסבור שצריך לקרוא בכל שמותיו יחד. ועכ"פ רוב קראוהו לס"ת כהוגן. בזה לא מיקרי הוחזק. וא"צ לכתבו. ואף שהרבה אנשים שמעו שהשמש קוראו כן. מ"מ ליכא חשש לעז כי כשיראו שכתוב בגט יעקב ברוך המכונה קאפל בענדט. יבינו שהשמש טעה וחשב שצריך לקוראו בכל שמותיו יחד. וגם כיון שאין המנהג אצלינו לקרוא באופן כזה. הוי טעות דמינכר ואין בזה חשש לעז

והנה אם אחד נקרא תדיר לס"ת יעקב קאפל והוא שמו מעריסה ובפי כל נקרא קאפל. וכתבו בגט יעקב המכונה קאפל נלע"ד שיש בזה חשש פסול שהרי אינו נקרא כלל יעקב לחוד. והוי שינוי השם גמור ואף שיש אחרונים שסוברים לכתוב לכתחילה כן וכמש"ל. בכ"ז לענ"ד העיקר כמ"ש. ונראה דה"ה אם שם עריסה שלו בכל הארבע שמות יחד ונקרא כן לס"ת ודאי שצריך לכתוב בגט כולם יחד. אכן בנ"ד שהוא רק מצד טעות השמש ולא נקרא כן לס"ת תדיר וגם שם העריסה יותר קרוב שהיה רק יעקב ברוך וכפי הרגיל בכגון זה. ודאי שא"צ לכתוב כל שמותיו יחד. ורק יכתבו יעקב ברוך המכונה קאפל והמכונה קאפל בענדט. ואף דשם קאפל אינו כינוי רק לשם יעקב. מ"מ שפיר יש לכתוב המכונה בכה"ג. וגם דהעיקר כדעת הסוברים דהמכונה קאי על האדם ולא על השם. והנה אף שבארנו שבשביל אחד שקוראו כן א"צ לכתבו בגט. מ"מ בנ"ד נראה שהוקבע לאיש זה הכינוי קאפל בענדט. רק שקיצרו אח"כ וקראוהו בשם קאפל לבד. וגם דהא גם השמש ידע משמו קאפל בענדט שלזה קראו לס"ת גם בשמות הללו. ויותר נראה דאף בקריאת אחד מיקרי זה פורתא דהא הרבה אנשים שומעים כשהוא קוראו כן. ועי"ז מתחזק אצלם שיש לו גם שם זה. ויש לחוש ללעז אם לא יכתבוהו בגט. עכ"פ בנ"ד צריך לכתוב כמש"ל. ובפרט בשם אבי האשה כי הא דנ"ד ואקצר. ושמות קאפל ובענדט צריך לכתוב בלא יו"ד אחר הפ"א ואחר הדל"ת כי בהברה שאצלינו אין נרגש בזה חיריק וכמו בערל וועלוול שכותבים בלא יו"ד וכידוע

סימן קטו כבוד ידידי הרב הגאבד"ק וויסאקי מהרא"י נ"י

ע"ד הגט שנשלח משיקאגא שכתוב בו שם המגרש אלכסנדר זיסקינד דמיתקרי זיסקינד והמכונה דזא והוא נקרא במקום נתינה בפי כל זיסקא ואף באגרותיו ששולח משם חותם זיסקא. ואף שנכתבים ע"י אחר אבל הוא מצוה לחתום שמו כן. ולס"ת עולה בשם אלכסנדר זיסקינד. ובשיקאגא נקרא בפי כל דזא. ונראה מזה שהבעל הגיד להמסדר שנקרא במקום נתינה זיסקינד. לזה כתב כן. והאריך כת"ר בדברי חכמה וחפץ לדעת דעתי בזה

הנה בענין כזה כבר נחלקו האחרונים וע' בשו"ת נחלת דוד סימן ושו"ת אנשי שם סימן ק"ח לענין נתנאל ותנא. יעקב אהרן וארלא שהב"ד דק' מינסק כתבו דמתקרי נתנאל וכן דמתקרי אהרן. וכל גאוני הדור חלקו עליהם ופסלו הגט וניתן אז גט אחר. וכן עיקר לענ"ד כי איך נכתוב דמתקרי ובאמת אינו נקרא כן. וכבר כתבו הפוסקים שהעיקר בגיטין לילך אחר המבטא כפי שנקרא. ובנ"ד י"ל דכ"ע מודו דפסול. דהמכשירים שם עיקר טעמם משום שהכל יודעים שתנא וארלא מקורם משם הקודש נתנאל ואהרן. אבל בנ"ד שם זיסקא י"ל שמקורו משם זוסא או זיסל שיש להם שמות הקודש יקותיאל או משולם וכמ"ש בט"ג שא"ז, וכמדומה שכבר הקשו הגאונים ושפסלו אז את הגיטין הנ"ל דשם תנא י"ל שהוא שם בפ"ע כיון שתיבה זו נמצאת בתלמוד. וכן ארלא י"ל שמקורו משם ארון. ואין לי פנאי כעת לחפש באחרונים המדברים בזה. ועכ"פ כיון דבנ"ד אינו מקום עיגון כ"כ כי הדעת נותנת שיתן הבעל גט אחר. ולכן יכתבו לו שצריך גט אחר. ולע"ע לא יקרעו הגט הזה. ואם לא יוכלו להשיג גט אחר. אז נתיישב בדבר אי"ה

ואם יתברר שמיעוט אנשים קראוהו זיסקינד יש לדון להתיר לתתו להאשה תיכף. אך באשר ממכתב מעכ"ת נראה שהכל קראוהו זיסקא לזה לא אאריך בזה. ואם יתברר כנ"ל אזי תסע עם השליח לעיר אחרת ותקבל שם הגט. כי בעירו רובם קוראים זיסקא והוי שם זה עיקר במקום נתינה. וידוע שהשם שבמקום נתינה עיקר. אבל כשתקבלנו במקום אחר. אזי אף שלכתחילה צריך לכתוב כל שמות שיש לו. מ"מ בדיעבד שהושמט כינויו שהוא רק קיצור השם אין לחוש ובמק"א הארכתי בזה. ואף שבט"ג בשם מחמת חולי סק"ג הביא משו"ת פנ"י דלא מהני שתקבל הגט במקום אחר. מ"מ דבריו אינם מוכרחים לענ"ד וגם הט"ג פקפק שם בדבריו ורק כתב דלכתחילה צריך לחוש לדבריו. אכן בנ"ד דהוי שעה"ד שפיר דמי. ועי' חיבורי ח"ג סימן קע"ב בזה

סימן קטז

ע"ד מי שעולה לתורה בשם שמשון שלמה ובפי כל נקרא שמשה בפת"ח תחת השי"ן הראשון ובסגול תחת השי"ן השני. ובא לגרש אשתו. ודן כת"ר לכתוב שאמשא בשני אלפי"ן. וגדול אחד כתב דעתו לכתוב שמשא באל"ף אחד לבסוף וחפץ לדעת דעתי בזה

הנה כבר הביא הט"ג בשא"ש סק"י ועוד בכמה מקומות וכן הביאו שאר אחרונים דברי המהרש"ל שכתב דהיכא שאפשר לקרוא השם בשני אופנים. פסול משום שאין מוכח מתוכו ולפ"ז צדק כת"ר במ"ש לכתוב אל"ף אחר שי"ן ראשון כי היכי דלא ליקרי השי"ן בחיריק וכמו עיקר השם שמשון וגם כתב שאצלם נמצא איש שנקרא שמשא בחיר"ק השי"ן. אכן לפ"ז אכתי תקשה דגם באל"ף יש לקרוא השי"ן בקמץ וכמבואר בפוסקים הכלל אצלינו שכותבים אל"ף רק בקמץ ולא בפת"ח אך זה י"ל כמ"ש הט"ג בשנ"ח ס"ק ו' שכותבים חאנוכה באל"ף ואין חוששים שיקראו בקמץ. כי הכל יודעים שאין מצוי שם זה בקמץ רק על שם נס חנוכה. וכ"כ בשא"י סקל"ז בשם ירחם ע"ש. וה"ה בנ"ד ידוע שאין בינינו מי שיקרא שם זה בקמץ ואין כאן מקום לטעות. וכעין הא דגיטין (דף י"א ע"ב) בגט ששמות העדים כשמות עכו"ם יעו"ש

אכן נראה יותר שלא לכתוב אל"ף אחר שי"ן הראשון. דכיון שהוא קיצור השם משמשון אין לנו לשנות מכפי שהוא נכתב בלה"ק. ואף דבשם שארקה כתבו הב"ש ושאר אחרונים באל"ף אחר השי"ן. היינו משום שנוסף אות קו"ף והוי כשם לעז. אבל הכא הוי רק קיצור השם. ויותר מזה מצינו בשם שמאי שאם נקרא שמכא כותבים כן בלא אל"ף כמ"ש הב"ש וט"ג בשא"ש. וכן בשם מנחם אם נקרא מנלי או מנלא כותבים בלא אל"ף אחר המ"ם כמ"ש בשא"מ. ואין חוששים שמא יקראו המ"ם בשו"א והנו"ן בפת"ח כמו שם מנחם. ובמנלי אפשר לדחות לפי שקצתם נקראו בקמ"ץ המ"ם כמ"ש בט"ג. לזה יש מקום לטעות אם יכתבו באל"ף. אבל משם שמכא הוי ראיה נכונה. ועוד דבנ"ד יש שם שמשי ג"כ. ואף דבעזרא כתוב בחיר"ק. מ"מ בתרגום שני על אסתר נמצא לפעמים שמשי בפת"ח ופעמים בחירי"ק ע"ש. ומה שאין דוחקים היו"ד לבסוף. דהיינו לפי שרוצים לשנות קצת משם שמשי שהיה רשע כמבואר בעזרא. וגם נמצא בדה"י א' ח' שם שמשרי. וי"ל ששמשה הוא קיצור מזה. וכן שמש בש"ס שפירושו משמש ההברה ג"כ בפת"ח. ועכ"פ הרי נמצא שמות