דברי מלכיאל ג מב

אבל בשמע ישראל ואינך הוי לר' יוסי אף לכתחילה כיון שאין לנו פסוק אחר בתורה. אף דגם באלהות אי עולה למלכות הלשון בירושלמי עולה לו. ולפמ"ש לחלק בין אלהים לחוד בין קרא דד' הוא האלהים. י"ל דרק שם הוי דיעבד באלהים לחוד ולא בהנהו. שוב ראיתי בהג"ה מהרל"ח סי' תקצ"א שכתב לישב הרמב"ם דגם ר' יוסי לא ס"ל רק בדיעבד. וב"ה שכיונתי לדעתו הק'. רק לא הביא מהירושלמי וגם לא ביאר דבריו דאכתי הו"ל להרמב"ם להביאה לענין דיעבד וכדמייתי בש"ס. אבל לפמש"ל א"ש הכל בס"ד. ובזה מיושב ג"כ הא דלא מייתי הך פלוגתא דתרועה לחודא אי הוי ממנין שופרות ע"ש בר"ן שתמה בזה וע' בב"י סי' תקצ"א. ולפמ"ש א"ש דגם שם י"ל דרק לדיעבד פליגי וכנ"ל

ובהא י"ל עוד דר' יהודה לטעמיה בסוכה נ"ג ע"ב דתקיעה תרועה תקיעה מצוה חדא היא. ותרועה לחוד הוי חצי דבר ע"ש. ולזה ס"ל דתרועה לחוד בלא לשון שופר לא מיקרי שופרות כיון דהויא רק חצי דבר. משא"כ לרבנן שם שפיר מיקרי תרועה שופרות. והרמב"ם פסק בפ"ז מה' כלי המקדש כרבנן דאחד ועשרים תקיעות וכו' ולזה לא הוצרך לבאר זה כאן. ואף דהלכות כה"מ מאוחר. מ"מ סמך על דבריו שם ששם מקור המחלוקת. וגם עוד יש להאריך בזה מהא דר"ה ל"ד ודף ט' וע"ש בטורי אבן. אך אכמ"ל וגם הא כתב הרמב"ם רפ"ג מה' שופר דהוי תשע תקיעות יליף לה משלש תרועות דגבי יובל וגבי ר"ה ע"ש. וזה לרבנן דסוכה וכמ"ש הטורי אבן בר"ה ל"ד. וגם בספ"ה מה' שבת כתב שתוקעין בע"ש שש תקיעות. וזה ג"כ רק לרבנן דר"י דלר"י תרתי מיקרי. וע' תו' סוכה נ"ג ע"ב בזה. וא"כ שפיר סמך ע"ז הרמב"ם ולא הביא הך דתרועה ואקצר

אכן כ"ז כתבתי להבנת כתר"ה לדמות הך דר"ה להך דסנהדרין. אבל לענ"ד אינו דומה כלל ואדרבא עוד להיפוך. דהא שם דריש דכס יה הוי מלכות מהא דכתיב גבי שלמה שישב על כסא ד' ע"ש. והכוונה כידוע שכל התוארים וכינוים שנזכרו בכתובים להבורא ית"ש אינם רק בדרך ההשאלה לשבר האוזן. ופרסום אלהותו ומלכותו בעולם ואדנות נקרא כסאו כביכול וכמו המלך שיושב בכבוד על כסאו והכל רואים מלכותו וכבודו. ולזה כשמלך שלמה ועשה משפט בעוברים על רצון ד' וקידש שמו הגדול בעולם. נקרא שישב על כסא ד'. ולזה הכא שכתוב כס ד' הוכיחו חז"ל שהכוונה על מלך מישראל שיהיה שעל ידו יתקיים ויתחזק פרסום אדנותו ית' בעוה"ז. כי בלעדי זה כתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי. תי' כי עיקר פרסום כבודו והשגת אלהותו בשמים אבל בארץ ההשגה וההכרה מעטה. אכן ע"י ישראל ומלכותם והנהגתם מתפרסם גם בארץ. ואכמ"ל בדברי דרוש. עכ"פ מוכח שכסא ד' נקרא מלכות ישראל ולא עצמות מלכותו כביכול לפי שבעוה"ז אין מתפרסם כ"כ אדנותו ואין משיגים כ"כ עד שיכונה אצלינו בגדר כסא אם לא ע"י הנהגת ישראל כנ"ל

ולפ"ז מ"ש ישב על כסא קדשו וכתוב מקודם מלך אלהים על גוים. הכוונה שיתפרסם אלהותו ומלכותו בעוה"ז אף בין הגוים כשיראה מלכותו עליהם. וזה יהיה לע"ל כשימלוך מלך המשיח וישב על כסא ד' בבי"א. ואז יכונה שאלהים ישב כביכול על כסא קדשו גם בעוה"ז. ויבוארו הכתובים בזה שמקודם אמר זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים. פי' שישבחו להבוי"ת אף טרם שנתגלה מלכותו לעין כל הגוים ורק נקרא מלכנו שאנחנו מכירים ומאמינים בו. באשר כי באמת הוא מלך כל הארץ. ורק לע"ע הוא בגדר הסתרת פנים. ועז"א זמרו משכיל פי' שהחכם ומשכיל לעומק הדבר יבין זאת. אבל כשמלך אלהים על גוים פי' כשיתגלה הדר מלכותו לעין כל כשידבר עמים תחתינו וגו' והיינו משישב על כסא קדשו פי' שימלוך אז מלך המשיח וישב על כסא ד' כנ"ל. ולזה לא חשיב לה מלכות כי לא חשיב מלכות רק מה שאנו משבחים אותו שהוא מלך עולם. משא"כ הך דכסא קדשו שהוא רק לענין התגלותו לעין הגוים ע"י הנהגת ישראל ומלך המשיח כנ"ל. וא"כ אין סתירה מהא דסנהדרין להא דר"ה

והנלע"ד בישוב דברי הרמב"ם ריש ה' מלכים דמייתי קרא אחרינא ולא מייתי קרא דיד על כס. דלכאורה קשה דשם בסנהדרין כ' איתא אמר ר"ל בתחילה מלך שלמה על העליונים שנ' וישב על כסא ד' ובסוף מלך על התחתונים וכו' ע"ש ולכאורה תמוה דהא מעיקרא מפרש דכסא ד' הוא לשון מלוכה בתחתונים על ישראל וכמש"ל וכדמוכח מהא דנצטווה שאול למחות עמלק אף שלא מלך על העליונים. ועו"ק בברכות נ"ח ע"א דדריש ר' שילא לך ד' הממלכה זו מלחמת עמלק וכה"א כי יד על כס ד'. ופירש"י כלומר ע"י מלחמה לד' בעמלק יתעלה כסאו ע"ש. נראה מזה דדריש כסא ד' על כסא כבודו כביכול. והא בסנהדרין דריש לה לענין מלך ישראל וכפשוטו כשיהיה יד על כס ד' פי' שישב עליו מלך אז ילחם בעמלק. וגם דבסנהדרין היא ברייתא

אבל באמת פלוגתא היא במכילתא סוף פ' בשלח דר' יהושע דריש לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהי ממלכתו באותה שעה מלחמה לד' בעמלק. ר"א המודעי אמר נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק וכו' ר' אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבוא מכל האומות שיקבלוהו וכו' ע"ש. הרי דר"י מפרש כההיא דסנהדרין כשתהיה יד על כסא ד' ויתגלה מלכותו בעוה"ז ע"י מלך ישראל. ולשון המכילתא סיוע לפירושינו דודאי א"א לומר שהכוונה לימות המשיח. דהא גם שאול נצטווה ע"ז. ור"א המודעי ור"א מפרשי יד לשון שבועה וכס ד' קאי על כסא כבודו כביכול שנקרא השמים כסאו כמש"ל. וכן אמרו אין השם שלם והכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק והיינו ג"כ כפירוש ר"א המודעי ור"א דמפרשי דקאי על כסא כבודו ולא על מלכות התחתונים. וברמב"ן פ' בשלח הובאו שני הפירושים שהזכרנו. רק לא הביא דפלוגתא היא במכילתא ע"ש. ורש"י הביא לשון המכילתא

ולפ"ז א"ש הא דר"ל דמפרש כסא ד' שמלך על העליונים משום דס"ל כר"א המודעי ור"א דמפרשי על כסאו שלמעלה כביכול כנ"ל. וכן ר' שילא בברכות דף נ"ח ג"כ ס"ל כר"א המודעי ור"א כנ"ל. ולזה לא מייתי הרמב"ם האי קרא כיון דאמוראי לא ס"ל הכי וס"ל כר"א המודעי ור"א. וגם כי רבים נינהו ראה"מ ור"א לגבי ר' יהושע. וגם כי הך דר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא בהא דאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ג"כ משמע כהא דראה"מ ור"א. ויש לישב קצת גם לר' יהושע וגם לדקדק קצת כן ואקצר עכ"פ לזה לא מייתי הרמב"ם האי קרא והביא פסוק מפורש גבי שאול משום דלא משמע ליה שיחלוקו גם בדין כי לא נחלקו רק בדברי אגדה. וס"ל דגם ר' יהודה לא אסמכא לקרא דיד על כס רק בתר דאשכחן הכי גבי שאול. וזה נכון לענ"ד. וגם בברכות נ"ח מייתי שם דר"ע דריש לקרא בגוונא אחרינא עד ההוד. ומשמע דבאינך הוי דריש כדר' שילא. וזה יש לדחות

ולפ"ז בהא דר"ה ל"ב דכסא קדשו י"ל דר' יהודה ור' יוסי לטעמייהו בסנהדרין שם דס"ל כסא ד' משמעותו מלכותו בתחתונים ע"י מלכות ישראל. ולזה לא מיקרי מלכות וכמש"ל. וא"כ לדעת הרמב"ם מיקרי מלכות. ולפמש"ל דס"ל דבעי דווקא פסוקים מיוחדים. לא הוי רק חד מלכות ויותר נראה דאדרבא לדעת ר"א המודעי ור"א עדיף טפי. דס"ל דכסא ד' אינו לשון מלכות רק לשון כסא הכבוד כדאיתא במכילתא כנ"ל. וא"כ לא מיקרי מלכות. ולר' יהודה דס"ל