דברי מלכיאל ג מ

בזה. ואף לס"א דגרסי ר' יהודה וכ"ה בספרי פ' ראה פיסקא ס"ז ג"כ קשה כנ"ל

והנראה בזה דלכאורה קשה לר' יהודה דס"ל שם דזמרו למלכנו אינו מלכות כי לא המליכוהו רק על אומה אחת כפירש"י שם. דא"כ גם במלך אלהים על גוים ג"כ לא הומלך רק על גוים ולא על ישראל אשר בגוים לא יתחשב. ושם מפורש דהוי מלכות. ונראה לומר דר' יהודה ס"ל דמלך על גוים לא הוי מלכות. ודקאמר דהאי קרא הוי מלכות הוא משום דס"ל דכסא הוי מלכות ולטעמיה דס"ל הכי בסנהדרין לגירסת הספרי כנ"ל. ור' יוסי ס"ל דמלך על גוים הוי מלכות. ולא כסא. ומיושב בזה הא דנקיט הש"ס בר"ה כוליה קרא דמלך אלהים ולא נקיט ישב על כסא קדשו אי הוי מלכות. ולפמ"ש א"ש דמחלוקתם הוי במלך על גוים ובכסא אי הוי מלכות. ועוי"ל דר' יוסי ס"ל דכסא לא הוי מלכות. והא דס"ל דהוי מלכות. היינו משום דס"ל בר"ה שם דאלהים הוי מלכות. ולפ"ז יהא מיושב דעת הרמב"ם שלא הביא הא דסנהדרין דכס יה הוי מלכות משום דפסק כר' יוסי בר"ה. אבל עדיין יקשה לגירסתינו בסנהדרין ר' יוסי. וגם דהא מ"מ אין הכרח דלר' יוסי כסא לא הוי מלכות. ועוד דלפי מה שיבואר בע"ה להלן פירושא הא דאלהות הוי מלכות. לא יתכן זה. ולזה יותר נאות לומר כמ"ש מקודם

ולולא פירש"י היה נראה דהנה קשה למה נקיט בר"ה שם קרא דזמרו אלהים וגו' וקרא דמלך כל הארץ וגו' דלר' יוסי הוי תרתי ולר"י חדא. לנקוט קרא דזמרו אלהים וגו' זמרו למלכנו וגו' דהוי לר' יוסי חדא ולר' יהודה אינו מלכות. וכהא דפליגי לקמן בשמע ישראל ואינך. ולזה נלע"ד דכ"ע מודו דמלכנו הוי מלכות. רק ר' יהודה ס"ל דכיון דמלך כל הארץ הוא פירושא דזמרו למלכנו כמבואר בפסוק שהוא נתינת טעם שלזה יזמרו לו ע"ש. לזה חשיב כחדא. ולטעמיה דס"ל שם גבי מי הוא זה מלך הכבוד דלא הוי מלכות משום דלא הוי רק פירושא דרישא. והא דחשיב ד' צבאות הוא מלך הכבוד וגו' למלכות: היינו משום דהוי מצי לאסוקי ד' צבאות הוא וכמו בקרא קמא ד' עזוז וגבור וגו'. ולזה מלך הכבוד בתרא יתירא לאטפויי חד מלכות. אבל הכא הוי רק פירושא דקרא. ור' יוסי לטעמיה שם דס"ל דהוי מלכות אבל אי אמר זמרו למלכנו לחוד שפיר הוי מלכות אף לר' יהודה

ובזה יש ליישב ג"כ הא דמייתי הש"ס שם קרא דשאו שערים ראשיכם וכל הפסוקים. דהו"ל למינקט רק קרא דמי הוא זה מלך הכבוד אי הוי מלכות או לא. אבל לפמ"ש א"ש דאיהו לחודיה באמת הוי מלכות לכ"ע. ואף קרא בתרא הוי שני מלכיות לכ"ע וכמש"ל. ורק פליגי אי אמר לכולהו בהדדי דבהא ס"ל לר' יהודה דמי הוא זה מלך הכבוד הוי רק פירושא דקרא קמא וכנ"ל. ועפ"ז מיושב הא דמייתי הטור סי' תקצ"א הא דשאו שערים לפסוק כר' יוסי. ולא מייתי הך דזמרו למלכנו ע"ש ובב"י ובלח"מ פ"ג מה' שופר שנתקשו בזה. ולפמ"ש א"ש דכיון דמייתי הך דשאו שערים ראשיכם דאף דהוי כמפרש מ"מ הוי למלכות. א"כ הך דזמרו למלכנו נמי חשיבא מלכות כנ"ל. אך זה דחוק שאם הוא פשוט כ"כ. א"כ תיקשי למה נחלקו בש"ס שני פעמים בזה. ועכצ"ל דאיכא למיטעי. אכן כזה יש להקשות בלא"ה גבי שמע ישראל וגבי והשבות וקרא דאתה הראית ע"ש והקשה כעין זה בכפות תמרים בהא דזכרון תרועה ע"ש ולפלא שלא הרגיש באינך כנ"ל. ועכצ"ל דהש"ס חשיב כולהו קראי דמלכות אבל הטור נקיט רק מה שצריך להלכה

והנה לכאורה קשה למה לא הוי לר' יוסי אלהים ישב על כסא קדשו מלכות כיון דאלהות הוי מלכות לדידיה ועו"ק דלדידיה ליהוי ד' אלהיו עמו ותרועת מלך בו תרי מלכיות. וא"כ מאי מקשה הש"ס לדידיה מלכיות תלת הוא דהוויין ע"ש. ובזה י"ל דהיינו דמשני ר"ה שם דמייתי ברייתא דס"ל לר"י דאלהות הוי מלכות. וממילא לק"מ כנ"ל. ועפ"ז יש לישב הגירסא דילן אר"ה ת"ש. ואינו מובן דת"ש אינו רק לקושיא או פשיטות ולא בתירוץ. ובצידו כתוב בשם ס"א לגרוס תנא וכ"ה ברא"ש. ולפמ"ש א"ש דמקשה ר"ה על המקשן שחשב לר' יוסי קרא דד' אלהיו וגו' לחד. ובאמת הוי תרי אבל לפ"ז יקשה לדידן דחשבוהו לחד אף דפסקינן כר' יוסי. וגם הא כבר כתבו הב"י סי' תקצ"א והלח"מ פ"ג מה' שופר דלזה הוזכר פטור ורמב"ם הך דינא דשמע ישראל הוי מלכות להשלים הארבע מלכיות שצריך מפסוקי תורה. הרי פשוט להו דד' אלהיו הוי רק חדא [ולולא דבריו היה אפשר לומר שלא הביאו זה הפוסקים רק לגלות דאלהות הוי מלכות. אלא שלשון הפוסקים אינו מורה כן ע"ש]

ואפשר לומר דס"ל לר' יוסי דזמרו למלכנו לא הוי מלכות משום דלא המליכוהו רק על אומה אחת כפירש"י זמרו אלהים הוי מלכות ולטעמיה דאלהות הוי מלכות. ולזה בהדי כי מלך על כל הארץ הוי תרתי כנ"ל. ור' יהודה ס"ל דהוי חדא דהא ס"ל דאלהות לא הוי מלכות. ואף אי נימא דס"ל דמלכנו הוי מלכות מ"מ לא חשיבי תרתי משום דכי מלך הוי פירושא דקרא וכמש"ל. ולפ"ז מדלא פליגי בקרא דזמרו אלהים לחוד אי הוי מלכות או לא. מוכח דס"ל לר' יהודה דמלכנו הוי מלכות. ולזה קמ"ל דפירושא דקרא לא הוי מלכות. אבל א"ל דהא קמ"ל דלר' יוסי הוי תרתי אף דהוי רק פירושא דקרא. דא"כ לא פליג ר' יהודה עליה דר' יוסי בפירושא דקרא. רק בהא דאלהות אי הוי מלכות. והרי ברייתא נקטה בהדי פלוגתייהו בהא דמלך הכבוד דהוי רק משום פירושא. ואכתי לא ידעינן זה מפלוגתייהו באלהות. ואף שיש לדחות דיוק זה מ"מ פשטות הדבר מורה כמ"ש. והא דפריך בתר הכי לר' יוסי דתלת הוויין המקשן ס"ד דפלוגתייהו הוי במלכנו אי הוי מלכות וכפירש"י ומשני ר"ה דפליגי באלהות. וממילא במלכנו הפלוגתא להיפוך וכמש"ל [וגם רש"י י"ל שפי' רק להס"ד וכידוע דרכו בקודש: אבל לרש"י בלא"ה א"צ לזה דמשמע מדבריו בסנהדרין שם דגריס שם ר' יהודה ע"ש. וא"כ א"ש כמש"ל] והיינו דאיתא שם דשוין במלך אלהים על גוים וגו' דהוי רק אחת דר' יוסי לטעמיה דמלכנו לא הוי כמלכות וה"נ במלך על גוים כמש"ל. ורק הוי אחת משום על כסא קדשו ולטעמיה דאלהות הוי מלכות. או לטעמיה בסנהדרין שם דס"ל דכסא הוי מלכות. ושפיר גרסינן שם ר' יוסי כנ"ל. ולר' יהודה הוי חדא משום דס"ל דמלכנו הוי מלכות כנ"ל וה"נ במלך על גוים. וא"כ ע"כ על כסא לא ס"ל כנ"ל. או די"ל דס"ל כר' יוסי דמלכנו לא הוי מלכות כמש"ל שאין הכרח לזה והוי חדא משום כסא קדשו. וס"ל ג"כ כר' יוסי דסנהדרין שם דכסא הוי מלכות. ולפ"ז מיושב שפיר הא דלא חשיב לר' יוסי ד' אלהיו למלכות כיון דלא כתיב רק אלהיו ביחוד על אומה הישראלית לא הוי כמלכות לר' יוסי וכמו מלכנו ומיושב שפיר הא דמקשה תלת הוויין ומיושב ג"כ לדידן וכנ"ל ועפ"ז יש לישב ג"כ קצת מה שלא הביא הטור הך דזמרו אלהים כיון שכבר הביא פלוגתייהו אי אלהות הוי מלכות

ובירושלמי פ"ד הל"ז איתא אלהות עולין לו לשם מלכיות דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אין עולין לו לענ"ד צ"ל להיפוך וכמו בש"ס דילן וכדמוכח לקמן] אלהות ומלכיות עולין לו משום שנים דברי ר' יוסי רי"א אין עולין זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו עולין לו משום שנים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינן עולין ולכאורה גם כאן צ"ל להיפוך כמובן וכמו בש"ס דילן ולהלן יבואר אי"ה] ר"ז בעי ביה ובדבתריה פליגין או ביה לגרמיה פליגין מן מה דתני הכל מודין במלך אלהים על גוים שהוא אחד הדא אמרה ביה ובדבתריה פליגין ע"כ. וע' בק"ע ופ"מ מה שנדחקו בביאור זה והרואה יבין שדבריהם דחוקים. אבל עפמש"ל א"ש בס"ד דבעי ר"ז אי פליגי רק בקרא דמייתי דהוי לר' יוסי תרתי ומלכנו הוי