דברי מלכיאל ג קסו

אכן נלע"ד עיקר שזה תלוי במנהג המקום שאם ידוע מנהגם להפך השמות ודאי שכשר הגט דהא ידוע לכל שיש שקורים אותו כן. ואם אין דרכם להפך פסול הגט. ובימי בית ראשון היה מנהגם להפך השמות כמש"ל ובזמן בית שני לא נהגו כן. או אפשר בשמות המקומות הקפידו שלא להפך השמות. כי קריאת שמות המקומות נוגע לכלל המדינה כדי שלא יבואו לידי טעות. משא"כ בשמות בני אדם אין נזהרים כ"כ דבלא"ה יש הרבה בנ"א ששמותם שוים. ואף דאמרינן בגיטין כ"ז חיישינן לשני שוירי. מ"מ אינו מצוי. ועוד דשם אפשר שיהו שני שיורי בשני מדינות שונות. אבל במנחות שם איירי במדינה אחת בא"י. ובמדינה אחת ודאי נזהרים לקרוא לעיירותיהם שמות מיוחדים

ולזה בנ"ד נראה דאף שבשארי שמות כמו אברהם יצחק וכדומה אין דרך בנ"א להפוך השמות. ואם כתב להיפוך נראה דפסול. מ"מ במגרש זה הרי ראינו שהפכו שמותיו במקומות שונים. וכיון שדרכו בכך כ"ע מודו דלא הוי שינוי וכמ"ש הישועו"י כנ"ל. ונהי דבמקום שידוע שמהפכים שמות המגרש נראה שצריך לכתוב שניהם יחד. ואף דממילא נדע שהוא אותו האיש כיון שדרך להפך. מ"מ הרי אצלינו המנהג לכתוב כל השמות ואף כינויים הידועים לכל כמו ליזר מן אליעזר וכדומה. מ"מ אם כתב רק שם אחד ברור שכשר כמ"ש הישועו"י ומהרש"ק כיון שידוע שדרכם להפך. ועדיף מאם יש לאחד שני שמות וכתב רק אחד. דהתם מן שם האחד לא מוכח שם השני. אבל הכא ידוע שאפשר קצתם קורים אותו להיפוך וכנ"ל

ואף דהכא אין דרך להפך במקום שהיה דר כעת רק שבמקום שדר לפני שלש שנים היפכו שמותיו. מ"מ נראה שעיקר השם הוא שם שקוראים אותו במקום הכתיבה והנתינה ושמות שאר המקומות הם טפלים. ואף דבמקום כו"נ לא ידעו רק משם מענדל ויתר שמותיו לא ידעו. ומענדל ידוע שאינו עיקר השם שהרי ודאי יש לו שם הקודש. מ"מ אין מזה הוכחה על שארי השמות רק על שם מנחם. ושם שקראוהו בסטערדין אין שייך לקראו נשתקע ע"י מה שדר אח"כ ג' שנים באסטראווא. דהא אם יבא עתה לסטערדין יקראוהו עוד הפעם בשם שקראוהו כבר. וא"כ לא מיקרי נשתקע. ובפרט שהמקומות קרובים ובודאי פוגע בכל עת אנשים מסטערדין. וכן מוכח בגיטין ל"ד ע"ב דהיכא שיש לו שני שמות ביהודה ובגליל צריך לכתוב שניהם. אף דודאי אינו דר רק במקום אחד. וגם אין מצויים כ"כ עוברים ושבים כדאיתא בב"ב ל"ח דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי וע"ש בתו' בזה. ואף דהשם שנקרא באסטראווא הוי שם הלידה שבשעת הלידה קראוהו בהקדם שם מנחם מענדל לגדליה. מ"מ כבר כתבו הב"י ס"ס קכ"ט והרדב"ז ח"ג סי' תל"ט והמהריב"ל והרד"ך ועוד הרבה אחרונים שאין שייך לקרוא לשם הלידה שם העיקר. רק העיקר כפי שנקרא בפי כל או לס"ת ובמק"א בארתי בס"ד שכן עיקר. ואם היו כותבים הגט בסטערדין בודאי היה ראוי להקדים שם שנקרא בו שם לשם הלידה שנקרא בו באסטראווא. וממילא השתא שהגט היה במקום אחר. שוב אין יתרון לשם שנקרא באסטראווא נגד שם שנקרא בסטערדין וכנ"ל. ולכאורה היה צריך להקדים שם מענדל לפי ששם זה ידוע במקום הכו"נ. אך י"ל דכיון ששם מענדל יש לו בודאי שם קודש יש להקדים שם הקודש כפי שהוא וכדקיי"ל סי' קכ"ט סט"ז וע' מהרי"ק שורש פ"ו שכתב ג"כ כנ"ל. ועכ"פ כיון ששני השמות שוים. ממילא אם השמיט אחד מהם כשר דהוי כמו אם השמיט אחד משמות הטפלים. ובאמת הוא מפורש בש"ס גיטין ל"ד ע"ב שאם יש לו שני שמות ביהודה ובגליל ויצא למקום אחר וגירש באחד מהם כשר אם לא הוחזק במקום נתינה בשני שמות ע"ש ברש"י ותו'. ולבד זה הלא כתבו כמה פוסקים דאף אם כתב רק שם הטפל ג"כ כשר וכ"פ המחבר בסי' קכ"ט ס"ג. וכתבו שם האחרונים שיש לסמוך להקל בשעה"ד ומקום עיגון

והנה בשו"ת פנ"י סי' י' כתב שאם נסעו ממקום דירתם למקום אחר להתגרש ושבו למקום דירתם. אזי צריך לעשות עיקר מן שם מקום הדירה. כי עיקר חשש הלעז שייך שם ולא משגחינן על שם מקום הכו"נ. ולפ"ז בנ"ד ג"כ מיקרי השם שנקרא באסטראווא שם העיקרי. אבל כבר חלק עליו הט"ג בלקוטי שמות בשם מ"ח סק"ב ודבריו ברורים. ואף שכתב שם שיש להחמיר גם כדברי הפנ"י. היינו רק לכתחילה לצאת ידי דעת הפנ"י אבל בעיקר הדין העיקר הוא השם שנקרא במקום כו"נ. וכן החליט בגט מקושר ובשו"ת מהרי"מ מבריסק סי' ל"ד ועוד כמה אחרונים שהעיקר דלא כהפנ"י בזה. וכ"נ פשטות הש"ס דגיטין ל"ד ע"ב דיצא למקום אחר וגירש באחד מהן מגורשת ואף ששב אח"כ למקום דירתו ואף שגירש בשם שהוחזק במקום אחר. ואין לנו רק לשון הפוסקים שהעיקר הוא שם של מקום הנתינה ולא הזכירו מקום הדירה. ועוד דכיון שנכתב במקום אחר שוב ליכא לעז אף במקום הדירה. כי אף אם יראה איש מאסטראווא את הגט לא יוציא לעז כי יתלה שבמקום הכו"נ נקרא כן או במקום אחר וכמו שהוא באמת. מסקנא דמילתא בנ"ד שהגט כשר בלי שום חשש. ובפרט שנתקשרה בשידוכין והאיש אינו חפץ לישאנה אם תצטרך חליצה

סימן קטז

ע"ד הגט שהגיע מאמעריקא ונכתב שם האשה ריזא. והיא נקראת רוזא בחולם שמבואר בב"ש וט"ג לכתוב בויו. ובההרשאה כתוב שם עיר מגורי שליח השני אסטראווא גובערני לאמזא. ובגיטין כותבין שם העיר אסטראב. וגם כתוב שם העיר על הגרר ולא נתקיים. וגם שם מסדר הגט אין ידוע לכבודו מי הוא ואם יכולים לסמוך עליו. וחפץ כבודו לדעת דעתי בזה

הנה שם ריזא כותבים גם אצלינו ביוד לפי שההברה היא כמו צירה ולא בחולם. ובמקומות הב"ש והט"ג היתה ההברה כמו בחולם. וכבר כתבתי בסי' קי"ד וקכ"ז שהעיקר בזה לילך אחר ההברה ולא להשגיח כפי שכתוב בספרים. וגם שם ריזא ביוד הובא בט"ג שנ"ר סק"ג. ונראה דאף במקומות שההברה בחולם וכתבו ביוד כשר לפי שאצלינו הברת החולם והצירה קרובים זה לזה. וכ"כ הב"ש בשם יהודה והע"נ בשם הירמוזא והובא בט"ג שנ"ה סק"א דהיכא שהשינוי אינו נרגש במבטא כשר ע"ש. ורק במקומות שאצלם הברת החולם כמו קמץ יש לדון דהוי שינוי אם קוראים אותה שם רוזא בחולם. אך י"ל דכיון דעיקר הטעם שאם כתב שם של מקום כתיבה ולא של מקום נתינה פסול הוא מטעם חשש לעז שיאמרו שלא נכתב לאשה זו. ובנ"ד ידוע שיש מקומות שקוראים ריזא בצירה ויבינו כי נכתב הגט לאשה זו. והוא טעות דמוכח. וכן קיי"ל בס"ס קכ"ט דבדברים שתלוי בשינוי מבטא המדינות אם שינה כשר בדיעבד. וכ"כ הג"פ בסי' קכ"ה ס"ק פ"ב וסי' קכ"ט ס"ק כ"א וס"ק קמ"ב ע"ש שהביא כן מכמה תשובות. וכ"ה במרדכי פ' המגרש וכ"כ הט"ג שנ"ז סק"ה. ואף שהג"פ כתב בס"ק קמ"ב דבעינן שיהא מפורסם במקום נתינה שבמקום כתיבה ההברה כמו שכתוב בגט. מ"מ נלע"ד דסגי שיהא מפורסם שיש שני מיני הברות בשם זה וממילא יבינו שכתבו בגט כפי המבטא של מקום הכתיבה וכן מוכח למעיין בדברי הג"פ שם דסגי שיהא ידוע שיש מקומות שיש להם הברה כזאת וכעין זה כתב המהרי"ק בשורש פ"ו אם כתבו שם לעז בגט שידוע שהוא כינוי לשם קודש הוי כאלו כתב שם הקודש וכשר אף אם אם נקרא במקום נתינה בשם הקודש ע"ש. אלמא דסגי בהוכחה לחוד. ובנ"ד גלוי ומפורסם לכל שיש שקוראים ריזא בצירה ויש שקוראים בחולם והוא שם אחד. ויותר מזה הובא בג"פ שם בשם מהרי"ט בשינוי מחולם לפתח ע"ש בשם טראנטו