דברי מלכיאל ג קמח

ואף דבפ"ק דכתובות משמע דלא הוי מום היינו מפני שאז היה יכול לישא אחרת. ולזה תתחייב לדרוש ברופאים ואם יאמרו שלא תלד כאחותה תקבל גט בע"כ עכת"ד

והנה אם נתפוס דודאי לא תלד ודהוי מום. אף דכיון ששהה מחל כמ"ש הח"צ ס"ס מ"א ע"ש מ"מ לענין חרגמ"ה לא שייך מחילה בכה"ג. דוודאי כל זמן שלא הוחלט שלא תלד היה חושב שעוד תראה דם. דבמה שאחותה היתה כן לא הוחזקה עוד להיות ממשפחת דורקטי. דלחזקת משפחה צריך ג' אחיות כדאיתא ביבמות ס"ד או בג' אמהות. וא"כ בזו י"ל שתראה עוד דם כי מצוי נשים שנמשך זמן ווסתה. והלא באיילונית בלא סימנים מתברר לאחר ל"ה שנה. ומה שלא ראתה דם בתולים ידוע שבוגרות יש שכלו בתוליהן. וא"כ לפ"ז יש מקום לומר שתתחייב לילך לרופאים ולברר זה. ואף שיש לדון אם יש נאמנות לרופאים ע"ז. מ"מ י"ל שבשני רופאי ישראל יהי בירור גמור עפ"י שנים עדים. וגם הרי בשהה י' שנים ולא ילדה יש הרבה פוסקים דס"ל להתיר לגרש בע"כ ואף שי"ל שהסיבה היא ממנו ומה שעברו הרבה יותר מעשרה שנים לא שייך שמחל. ומכ"ש אם יתברר שלא תלד ושהסיבה רק ממנה. וי"ל דהכא כ"ע מודו דשם חששו לדעת הסוברים שבחו"ל אין שייך דין דשהה י' שנים אבל בנ"ד לא שייך סברא זו וענו"ב מ"ק חאה"ע סי' א' ומ"ת סי' ק"ב בזה. ולענין שתצטרך לבדוק אצל הרופאים כבר נתבאר באה"ע סי' ק"ז ס"ב והוא מתשובת הרא"ש שאם הבעל טוען שאינה ראויה לאיש אינו חייב במזונותיה עד שתבדק. ואף דשם איירי שטוען ברי מ"מ בנ"ד שיש רגלים לדבר שהיא כמו אחותה ואפשר לברר. וודאי שמחויבת לברר. והוי כעין הא דשלח ואחוי בקדושין ס"ו ע"ב שנאמן ע"א אף בהכחשה. וכן ראיה מב"מ פ"ג דבמקום שיש רואים אינו נאמן אף בשבועה. ואף שהמפקיד טוען שמא והנפקד ברי. מ"מ צריך לברר כיון שאפשר. ויש להאריך בזה ואכ"מ

אכן באמת ז"א דפשטות הש"ס בכתובות י' משמע דדורקטי בניהם מועטים. אבל אינו וודאי שלא ילדו כלל. וכן פירש"י שם דור קטוע שאין להם דם נדות ובתולים. ולא פירש שקטוע מלהוליד וכעין שפירש"י בסוטה ל"ה על ראש קטיעה שאין לו בנים ע"ש. וע"כ צ"ל הטעם דאפשר שיהא לה בנים. והמהרש"ל גורס שם בש"ס דור קטוע מדם להדיא ע"ש ואולי מצא גירסא ישינה כן. או אולי הוכיח זה מדפירש"י כן ולא פירש כפשוטו שלא תלד כנ"ל. ולזה סבר שרש"י גרס כן בש"ס. אבל באמת נראה מפירש"י שלא גרס כן. וכן פירש הר"ן בכתובות שם דור קטיעי מדם נדה ודם בתולים ע"ש. ובערוך ערך דרקטי הביא באמת פירוש אחד לפרש דור קטוע שלא תלד עוד ונראה שם דתלי בגירסא אם נגרוס דור קטועי או דור קטוע יעו"ש וכ"כ הרמב"ם בפיה"מ בנדה ס"פ הרואה שדורקטי לא תלד. והמהרש"א הביא הערוך סתם ולא הרגיש שהם שני פירושים. ולענ"ד פירש"י מוכרח בש"ס דאיתא שם אר"ח תנחומין של הבל ניחמו ר"ג לאותו האיש דתני ר"ח כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה ותנא משום ר"מ כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין. ואינימא שדור קטוע הכוונה שלא תלד עוד. א"כ למה מייתי הא דר"מ. הלא שמה מוכיח עליה שאינה יולדת. וע"כ צ"ל דדור קטוע הכוונה מדם כפירש"י והמהר"מ שיף שם הקשה ל"ל פירש"י דור קטוע מבנים ונדחק דר"ג פליג על ר"מ והוא תמוה. אבל פירש"י מוכרח בש"ס כמש"ל. וברש"י בנדה ס"ד ע"ב משמע שמפרש ג"כ כהערוך דאיתא שם במשנה ושאין בה בה יין ה"ז דורקטי. ופירש"י ושאין לה ה"ז דור קטוע וכיון שאין להם דמים מרובים אין בניהן מרובין עכ"ל. נראה להדיא דמפרש הכי. ובאמת לשון רש"י צ"ע. וצ"ל דכיון שאין להן וכו' או דכל שאין וכו'. שוב ראיתי שהב"ח הגיה דכיון. וגם קשה למה נקיט שאין להם דמים מרובין. הא איירי באין להן דם כלל. ולולא דמסתפינא הייתי אומר שיש ט"ס ברש"י שם וקאי זה על הברייתא שבש"ס שם ובאופן זה לא תהא סתירה מרש"י דכתובות. אך קשה לעשות ט"ס ולזאת אקצר בזה. ואף לפירש"י דנדה נראה דס"ל שאין בניה מרובין אבל שפיר יכולה לילד. ודחקו לכך דאי לא תלד כלל לא הוי אמר ריב"א בכתובות דזכי במקחך אמר לו ר"ג. ולפירוש הערוך ורמב"ם ורש"י דבנדה נראה לישב סוגיא דכתובות דלא גרסי ותנא משום ר"מ רק תנא ר"מ והוא מילתא באפה נפשה ומייתי לה אגב דאיירי בה וכדאיתא בנדה ס"ד. ודמייתי ראיה שתנחומים של הבל מהא דדמים יפים לאשה ולא מגוף הדבר שלא תלד. י"ל דכיון שאפשר לישא אחרת א"כ אין זה חסרון ויש בה מעלה שהיא תמיד טהורה. או כגון באיש שיש לו בנים. וכן איתא בירושלמי פ"ק דכתובות דר"י מקלס לה שאינה מטמאה טהרות. ולזה מייתי הש"ס שהדם יפה לגופה ולבריאותה כמו שהשאור יפה לעיסה. וכ"ז דוחק והעיקר כפירש"י והר"ן בכתובות שיולדת וכ"כ הסד"ט סי' קצ"ד שדורקטי יולדת. וכ"נ בתו' סוטה כ"ד ע"א שנדחקו בפירוש עקרה ואינה ראויה לילד. ולא פירשו דהיינו דורקטי

ואף שהרופאים אומרים שלא תלד כיון שהוא נגד דברי חז"ל אין סומכים על דבריהם. ובלא"ה נראה שאין סומכים על דבריהם בענין זה. דא"כ גם באשה שלא ילדה איזה שנים יוכל הבעל לבדקה אצל רופא וכשיגיד שלפי דעתו לא תלד עוד יוכל לגרשה בע"כ. וע"כ צ"ל שדברי הרופא אינה עדות גמורה והוי רק אומדנא. ואף אינימא דעכ"פ רוב נשים שהרופאים אומרים שלא תלד לא ילדו. בכ"ז לא יוכל לגרשה דחזינן דבזה לא הלכו אחר הרוב. ואם יש קצת מקום לחשוב שתלד א"צ לגרשה. וכמו דתלינן בישיבת חו"ל אף דהוי וודאי רק מיעוטא שיזכו לבנים בשביל ישיבת א"י. ויש לדחות משום דיליף לה מקרא דאברהם ושרה. וכ"כ הרא"ש ביבמות פ"ו דרוב נשים היולדות יולדות אף בחו"ל ומיעוטיהם אשר יגרום להם זכות א"י לילד ע"ש, ובכ"ז ס"ל להרבה פוסקים שתולין בישיבת חו"ל. וכ"כ המעיל צדקה והחתם סופר חי"ד סי' קנ"ח וקע"ה שדברי הרופאים אינם רק אומדנא ולא החלט. ושם כתב שבדבר כולל נאמנים הרופאים רק על גוף פרטי אינם נאמנים. וה"נ נראה מדברי מעכ"ת שאין הרופאים מחליטים בכלל שדורקטי לא תלד. רק שבודקים האשה ואז מחליטים. וא"כ הוי זה על גוף פרטי שאין נאמנים. ועוד נראה שגם אם יאמרו בכלל שדורקטי לא תלד. כיון שיש מחלוקת הפוסקים בזה בהבנת דברי הש"ס אין להעמיד בזה על דברי הרופאים וכמבואר בפוסקים בכ"מ בכה"ג. וא"ל שהבעל יטעון קים לי כהרמב"ם והערוך שאינה יולדת. ז"א דכיון דהוי מחלוקת בטבע האשה אין שייך בזה קים לי. ורק הוי ספק אם תלד. ובאמת כל אשה הוי ספק אם תלד. רק רוב נשים שמתעברות ויולדות. וזו כיון דהוי' דורקטי איתרע רובא. אבל מכלל ספק לא יצאה. והרי מצינו ביבמות ס"ד שאף שלא ילדה י' שנים מ"מ מותר אחר לישא אותה ולשהות עמה י' שנים אף שיצאה מכלל הרוב. וכ"נ בתשובת רבינו גרשום שהובאה בהגמ"ר פ' החולץ סי' קי"ג שכתב שם באשה שדמיה מועטים צריך לשהות עמה י' שנים ואם לא תלד יוציא ויתן כתובה שאין הדם מסימני איילונית אף אם אינה רואה כלל וכ"ש זו שרואה קצת ע"ש. נראה דעתו שאף אם אינה רואה כלל צריך להמתין י' שנים. וע' בשו"ת מעיל צדקה סי' ל"ג לענין אשה שלא היה לה ווסת במשך י' שנים רק ג' פעמים וגם לא היה לה דדים דמשמע מדבריו שם דעכ"פ צריך י"ש. וכ"כ בח"צ סי' מ"א דאף שלא היה לה כלל אורח כנשים בכ"ז הוצרך שם להיתר דשהה י' שנים ע"ש

וא"ל דמ"מ הו"ל ספק חרגמ"ה שכתבו הרבה פוסקים דהוי דרבנן ובפרט להפוסקים הסוברים שכלה הזמן. ז"א דבזה לא שייך ספק כיון שאפשר שתלד א"כ הוי רק ספק אם תלד שכן בכל אשה יש ספק וכמש"ל. ועיקר הסברא דרגמ"ה לא תיקן במקום מצוה היינו במקום שמחויב לגרש משום מצוה וכגון בשהה י' שנים. אבל היכא שאינו מחויב לגרשה. שפיר תיקן רגמ"ה בכה"ג. ואף שיש לחלק בזה מ"מ נראה שאין לגרשה