דברי מלכיאל ב תכא

מגילה כדאיתא בגיטין שם. וגם דהא בסנהדרין כ"א ע"ב הוגה רבה ע"ש ורבה הוא דאמר בגיטין שאין כותבין מגילה. ונראה שזהו פירוש הא דאיתא שם שהשיב לאביי אין כותבין וא"ל מה טעם וא"ל לפי שאין כותבין. ופירש"י אף לר"י מ"מ כיון דאידבק אידבק ע"ש. כוונתו נראה דהא לשון זה צריך ביאור. וכבר הרגיש בזה בערוך הובא בגליון שם. וכתב שהשיב לו שקבלה בידו בלא טעם. ועדיין חסר מובן. ונראה שאביי שאלו מ"ט אי משום דס"ל חתומה ניתנה אבל למ"ד מגילה מגילה ניתנה מותר או לכ"ע אסור כיון דאידבק. והשיב לו לפי שאין כותבין כמ"ש הערוך שקבלה בידו דין זה. פירוש דלכ"ע אין כותבין בלי שום חילוק. שוב מצאתי במהרי"ט חא"ח סי' ג' שביאר ג"כ כעין זה ע"פ פירש"י הנ"ל ע"ש [ואי גרסינן רבא הנה כתבתי בחיבורי שם אות ט' דס"ל חתומה ניתנה]. ועוד י"ל דמוכיח דכתבו השירה קאי על כל התורה כדאיתא בנדרים ל"ח ע"א דבשירה לחודה לא שייך שתהי לעדות בישראל ע"ש בר"ן. אך לפי פירוש הרא"ש שם בפירושו לא מוכח מידי מהתם. וצ"ל הטעם כמ"ש שאז כבר נדבקה כל התורה ונאסר לכתוב מגילה מגילה. וכן מוכרח בדברי הרמב"ם שכתב שם דלהכי א"א לכתוב השירה בעצמה משום דאין כותבין פרשיות פרשיות. ובאמת אין צריך כלל למש"ל דכבר נאמר קרא דלקוח. דהא הך דכתבו השירה הוא מצוה לדורות. ולדורות וודאי שאין כותבין פרשיות כיון דאידבק וכמש"ל. וע"כ צ"ל שיכתוב כ"א כל התורה: סימן קט ומ"ש על התו' במנחות י"ט שכתבו דהא דיליף בסנהדרין ט"ו שור סיני משור הנסקל הוא משום דבגילוי מילתא בעלמא ילפינן שעה מדורות תדע דיליף מאם בהמה אם איש להקיש לאיש דבעי כ"ג. וקשה דהא הא גופא לא נאמר אז עדיין רק צריך ללמוד מדורות ומוכח דיליף לה משום דהוי גילוי מילתא. והקשה מעכ"ת שזה סותר דבריהם שכתבו בסנהדרין שם דלהכי פשיטא ליה באיש משום שיתרו תיקן סנהדראות ובוודאי תיקן כדין כ"ג לדיני נפשות עכ"ד. הנה זה לא נפלאת היא שהתו' יסתרו זא"ז וכבר ציין בזה בגליון בסנהדרין שם לתו' דמנחות. וגם דהתו' בסנהדרין תפסו כפירש"י שם שפירש כן. ויותר נראה דדברי התו' דמנחות מוכרחין למ"ד בזבחים קט"ז ע"א דיתרו בא לאחר מ"ת. א"כ אין הוכחה מסנהדראות שתיקן. ואף למ"ד שבא קודם מ"ת הנה לפמ"ש הר"ן בע"ז כ"ד ע"ב דמ"מ תיקון סנהדראות היה אחר מ"ת ע"ש. א"כ ע"כ צ"ל הכא משום גילוי מילתא כמ"ש התו' במנחות. והתו' בסנהדרין כתבו זה לדעת רש"י שם. ובאמת צ"ע טובא דהא רש"י בעצמו כתב בפי' התורה בפ' יתרו שתיקון סנהדראות היה אחר מ"ת ע"ש. ואפשר ס"ל לרש"י שם שיתרו לאחר מ"ת היה אף שפי' שם ששמע מלחמת עמלק מ"מ ס"ל שהיה לאחר מ"ת וע' זבחים קט"ז כתנאי וכו' דלא משמע כן ואקצר. אכן לדעתי עדיין סותרים דבריהם בסנהדרין שם ד"ה מי גמרינן שהקשו דהא דורות מדורות ג"כ לא ילפינן לענין זה. ותרצו דהכא אית לן למילף טפי משום שכל דיני סקילה ילפינן מסיני כדאיתא בדף מ"ה. ודבריהם מבוארים דשם מייתי הש"ס לימוד מיוחד דניליף מינה לדורות. וא"כ ממילא י"ל דה"ה דניליף מדורות להכא. ולפ"ז לק"מ קושיית התו' היכי ילפינן שעה מדורות דשאני הכא דילפינן מינה לדורות. וביותר קשה על התו' דמנחות י"ט שם שמקודם הביאו הא דסנהדרין מ"ה דאיכא קרא דילפינן מינה לדורות ואח"כ כתבו הסברא דגילוי מילתא היא. וגם גוף דברי התו' דמנחות מוקשים ודברי התו' דסנהדרין מוכרחים. דאינימא דהא דאיש דסיני בכ"ג הוא ג"כ נלמד מדורות בגילוי מילתא כמ"ש התו' במנחות. א"כ למה בעי הש"ס בסנהדרין על שור ולא על איש. וזהו קושיית התו' בסנהדרין באמת. וע"כ צ"ל דפשיטא ליה מהא דתקון יתרו סנהדראות כרש"י ותו' שם. ועו"ק למה לי הקישא דאם בהמה אם איש דהא כמו דיליף איש שעה מדורות בגילוי מילתא ה"ה דניליף בהמת שעה מדורות בגילוי מילתא וכמ"ש התו' במנחות. ולפמ"ש התו' בסנהדרין א"ש: והנראה בזה דבאמת תירוץ רש"י ותו' אהא דלא מיבע"ל באדם קשה טובא דמה בכך שתיקן סנהדראות. הלא ג"ז נעשה לדורות ונמלך בשכינה ע"ז וכמ"ש וצוך אלוקים ויכלת עמוד. ודנו בהם דינים שנאמרו לדורות. ומנ"ל שגם איש שעלה להר סיני ידון בסנהדרין אינימא דשעה מדורות לא ילפינן. ועו"ק דהנה נראה בישוב מה שהקשינו למעלה דהא יתרו עשה סנהדראות אחר מ"ת. דבאמת דין האנשים או בהמות שעלו לסיני היה אחר מ"ת כי האיסור לעלות התחיל בשעת מ"ת שאז ירדה שכינה להר וכמפורש במכילתא פ' יתרו והובא ברש"י ביצה ה' ע"ב שהאיסור היה בשעה שהיתה השכינה בהר. ונראה שלא עמדו בדין עד אחר יהכ"פ לפמ"ש במכילתא והובא ברש"י פ' יתרו שמשה ישב לשפוט אחר יה"כ ומקודם לא דנו בלעדי משה דהא אח"כ תיקן יתרו סנהדראות. וא"כ אז בלא"ה כבר ניתנה תורה וכבר נאמר בכמה ידונו ד"נ. ול"ל לרש"י ותו' להביא מיתרו. ונראה שזהו שדקדקו התו' בסנהדרין בלשונם. אע"ג דאכתי לא מכתב קרא דושפטו העדה והצילו העדה עכ"ל. דקדקו בלשונם לתפוס פסוק זה לפי שזה נאמר בערבות מואב לסוף מ' שנים כדכתיב בפ' מסעי ולא נאמר בסיני. ולזה שפיר הקשו דאף לאחר מ"ת ג"כ עדיין לא נאמר פסוק זה שממנו למדין בכמה דנין ד"נ. ותירצו דמ"מ כיון שתקנו סנהדראות שפיר ידעו זה דוודאי תיקן סנהדרין כדין כיון שהסכימה שכינה על ידו. וא"כ מיושבים דברי רש"י ותו' שפיר אף למ"ד יתרו לאחר מ"ת היה. וצ"ל שרוצים לישב למ"ד בחגיגה ו' וזבחים קט"ו ע"ב דכללות נאמרו בסיני ופרטות באוהל מועד. דלמ"ד שם דפרטות נאמרו ג"כ בסיני רק שנשנו באוה"מ ובערבות מואב. א"כ ע"כ שכבר נאמר הא דושפטו העדה גם בסיני. ונראה שהוכיחו התו' דאיירי הכא למ"ד כללות נאמרו בסיני. דלמ"ד פרטות ג"כ נאמרו. א"כ כבר נאמרה כה"ת כולה ונאמר גם דין שור הנסקל וכמיתת בעלים כך מיתת השור בכ"ג וא"כ למה פשיטא לו איש טפי מבהמה. לזה משמע להו דקאי למ"ד כללות נאמרו. וא"כ לא נאמר עדיין דין שוה"נ ובכמה דינו וכן בכמה דין אדם. ורק מצד שיתרו תיקן סנהדראות. אבל בסנהדראות הללו לא דנו דין שוה"נ כיון שלא נאמרו עדיין פרטי דינו: ולפ"ז נראה שעיקר הספק שנסתפק הש"ס בשור סיני הוא דנראה דבשור סיני היה חייב ג"כ שור של הפקר דסתמא כתיב אם בהמה וגו' לא יחיה. ולא נזכרו הבעלים בהדדי. ולזה נהי דאיש שפיר ילפינן מדורות דהוי בכ"ג דהוי גילוי מילתא בעלמא כמ"ש התו' במנחות. ואף שעדיין לא נאמר ושפטו העדה למ"ד כללות נאמרו. מ"מ כבר נתקנו סנהדראות וכנ"ל. ומכ"ש למ"ד פרטות ג"כ נאמרו בסיני דכבר נאמר הכל. מ"מ מיבע"ל בשור סיני אי ילפינן ג"כ מדורות. ולמ"ד פרטות ג"כ נאמרו בסיני. מ"מ לא דמי כ"כ דשם אמרינן כמיתת בעלים כך מיתת השור משום שהחטא הוא על הבעלים. אבל כאן דחייב גם שור הפקר אפשר דסגי בב"ד של ג'. או דילמא מ"מ ילפינן דשוה"נ דינו בכ"מ בכ"ג. ולמ"ד כללות נאמרו צ"ל דהבעיא הוא כיון שהסכימה שכינה על ידי יתרו בתיקון סנהדראות שד"נ יהיו בכ"ג. הוי זה גם על שוה"נ. וילפינן לסיני ג"כ דהוי רק גילוי מילתא בעלמא. ולזה פשיט מקרא דאם בהמה שהוקש לאיש בכל גוונא. ומיושב שפיר שהוצרך להיקש דאם בהמה. דאף דאיש ילפינן מדורות. מ"מ בהמה של הפקר אפשר דלא ניליף דלא מיקרי גילוי מילתא וכמש"ל. וממילא מיושב שפיר מה שהקשינו דהו"ל להתו' למימר דלהכי בעי למילף שעה מדורות משום דדיני סקילה לדורות מהכא ילפינן. די"ל דקודם דידע היקש בהמה לאיש י"ל דבהמה אינה בסקילה. כי סקילה נאמרה בסיני על אדם. ובהמה כתיבא אח"כ. ולזה י"ל דרק איש הוי ילפינן מדורות משום דילפינן סקילה דידיה לדורות מהכא.