דברי מלכיאל ב רפז

הורה להטריף אם לא שיניחו בפושרין ויתלבן המקום ולא יבצבץ אזי יכשירו ע"ש. ולענ"ד היא חומרא יתירה דזה אין שייך לקרוא נצרר הדם רק שהבשר שם לקוי ונתהפך לאדום כעין דם וכידוע לבקיאים. וגם דחשש דקורט דם שייך רק בנקב מחמת קוץ ומחט ולא מחמת חולי וכ"כ בזית רענן. ובנ"ד אין שייך לחוש לקוץ כמובן לפי הענין שאין שייך שיונקבו נקבים דקים הרבה כאלה ע"י קוץ מבחוץ. ובז"ר שם כתב שלזה אין לחוש לקוץ מפני שהקורט דם אינו על הקרום רק בבשר. ולפמ"ש א"צ לזה ובפרט דבאמת אין כאן קורט דם כלל רק לקותא כמש"ל. ועכ"פ הרי כתב שם הרי"מ דכיון שרואים נקב ע"כ צריך בדיקה אם יש שם קרום התחתון רק שצידד לומר שיועיל נפיחה. ולפמש"ל שידוע לבקיאים שבמקום בשר לקוי אין הרוח נכנס. א"כ אין כאן בדיקת נפיחה וטריפה: ו) ויש עוד אופן לבדוק נקבים הללו שדוחקין באצבע על מקום הנקב כמה פעמים בעת שהריאה אינה נפוחה כי אז כשימשמש בנחת וידחוק קצת אין לחוש שיפסק הקרום. ועי"ז מתמרסת הלקותא וצרירת הדם והקרום שדבוק שם מתפרד מהבשר ומתגבה מעל הבשר. וכנופחין אח"כ הריאה נעשה כמו נפח על המקום ההוא מקרום הריאה שהוגבהה ואז רואין אם יש שם בקרום נקב או לא. וזה בדיקה טובה ונעשית לפני כמה פעמים ע"י שו"ב בקי וגם אני בעצמי עשיתי כן כמה פעמים ועלתה בידינו. אבל לא בכל נקב יכשר זה כי לפעמים הקרום דבוק היטיב ולא יועיל זה. וגם יש לחוש שלפעמים ידחוק קצת בכח וע"י שהמקום שם לקוי ונחלש יפסק הקרום שם: ז) היוצא מדברינו בנקודות אדומות הללו בדיקתן מעכבת. והיינו או שיתברר ע"פ ראות עין שיש שם קרום או ע"י נפיחה ושיתברר שהלקותא אין סותמת שם בפני הרוח וכמש"ל בבדיקה ע"י מחט או ע"י פושרין. ולזה צריך לנהוג לראות מקודם ולעיין היטיב אם יש שם קרום בפנים וע"י שישימו יד תחת המקום ההוא יוגבה המקום ההוא ויתראה המקום יותר לעין. וגם ע"י דחיקה בנחת באצבעותיו בשני צדדי הנקב מרחוק יוגבה ג"כ מקום הנקב קצת ויוכל לראות. ואם אפשר להביט ע"י זכוכית מגדלת אז וודאי יותר טוב. ואם הנקב דק ועמוק כ"כ עד שא"א לראות פנימיותו או שא"א לו להחליט בראייתו אם יש שם קרום או לא אזי יצוה להשו"ב לקלוף הקרום העליון מסביב הנקב ואז אפשר יתראה לעין פנימיות הנקב ואם גם אז לא יתראה או שרואה שהריאה שם רכה וחלושה וא"א לקלוף קרום העליון לבדו כי תקרע הריאה עי"ז. אזי ינסה למשמש באצבעו בנחת מאוד על מקום ההוא בשעה שאינה נפוחה. ואח"כ ינפח הריאה ואם יוגבה הקרום על המקום ההוא יראה אם יש בו נקב או לא. ואם לא יוגבה המקום או שהמקום חלש וירא שלא יעשה נקב ע"י משמושו בנחת. יקלוף הבשר מתחתיו ויראה אם נשאר הקרום שלם במקום זה ואף שכתבתי שאף שהקרום שלם שם יתקלף ג"כ עם הבשר לפי שדבוק שם בחוזק לבשר בכ"ז תועיל בדיקה זו אם ישאר הקרום שלם. ואם ג"ז לא יועיל יטריף. ובדיקת פושרין שהזכרנו ג"כ יוכל לעשות רק שצריך ליזהר מאוד בזה וכמש"ל אך זה יותר טוב מקליפת הבשר שהזכרנו. ובדיקת המחט שהזכרנו אף כי היא בדיקה טובה כמש"ל בכ"ז קשה למסרה לרבים ולהעמיד ע"ז כי קשה להבחין שלא ינקוב במחט יותר מן עומק הלקותא ומי מפיס כמה עומק הלקותא כי שמא הוא רק עובי משהו. וידעתי שיש רבנים מקילים בבדיקת נפיחה בעלמא וכדעת הזית רענן הנ"ל. אבל לענ"ד לפי מה שידעתי טיב נקבים הללו אשר בחנתים למאות יש בזה טריפות גמורה דאורייתא ריאה שניקבה וחלילה להקל כן. וכ"ז רק בנקבים אדומות אבל אם המקום לבן וככל מראה הריאה שפיר אפשר לבדוק ע"י נפיחה כי הרי אין שם לקותא שתסתום רק צריך לעיין היטיב אם אין שם אדמומית משהו במקום הנקב: ח) ואם הנקב מבצבץ תיכף כשבא לפנינו בוודאי שיש להטריף ואין שייך לתלות במשמוש ידא דטבחא וכ"כ הזית רענן שם שאין לתלות במשמוש יד לפי שרחוק לומר שנזדמן שנעשה הנקב מכוון בתוך הנקב שהיה מקודם כי הרי עכ"פ היה כאן הנקב מחיים רק אנו רוצים לתלות שהיה בתוכו קרום ונפסק עתה ע"י משמוש. ואף דבבועא תלינן במשמוש יד כדקיי"ל בסי' ל"ז היינו משום דשם אפשר שלא היה כלל שום נקב מחיים משא"כ בנ"ד. ורק היכא שנקרע מקום הנקב לגמרי ולפי ראות עין אפשר שאם היה שלם היו יכולים לראות היטיב אם יש שם קרום אז אפשר להקל בהפ"מ דלפ"ז אינו רק כמו גומא שנקרעה דבוודאי אין לנו לחוש שהיה שם נקב כיון שאפשר שהיו שם שני הקרומים כיון שאנו רואים שאין המקום עמוק. וכ"ז כשבצבץ תיכף לפנינו אבל אם תיכף לא בצבץ ורק לפי שאין אנו סומכים על נפיחה לחוד כמו שנתבאר ורצה לבדוק עוד הבדיקות שהזכרנו ובתוך כך נזדמן שמשמש שם בכח גדול ואח"כ מבצבץ שם בנקב אפשר שיש להקל בהפ"מ דהא עיקר החשש הוא שמא יש כאן נקב רק שהלקותא סותמת בפני הרוח. והכא חזינן שאין הלקותא סותמת והוי כמו בדיקת מחט שהזכרנו וזה וודאי אין לחוש שבמשמוש ניקב כל עובי בשר הלקוי דזה היה ניכר וע"י משמוש רגיל שיתקרע הקרום לבדו. ואף שהוא מקום מצומצם מ"מ נראה שיש לתלות לפי ששם הקרום דק וחלש. ובנקל הוא נפסק שם והכל לפי הענין: ט) ויש עוד צד להקל בזה אם הנקב הוא בין חיתוכי האונות או על גב האונות נגד הדופן. דבזה יש לדון מצד ס"ס ספק שמא הקרום שלם בנקב. ואף אם אינו שלם שמא סופו של נקב זה ליסתם ע"י סירכא שיעלה משם לאונא שכנגדה או לדופן. וכמו"ש הר"ן בפא"ט בשם הרא"ה שהנקבים שסופן ליסתם ע"י סירכא הם כשרים מתחילתן ואינה טריפה שחוזרת להכשירה רק שאין אנו בקיאים בהם והוי ספק חסרון ידיעה לכל העולם שמצטרף לס"ס. ונהי שאין זה ס"ס גמור דהא דעת הר"ן ורא"ה דעת יחידית. וש"פ פליגי עלה וע' שו"ת עונג יו"ט סי' ע"ג. בכ"ז אם נפחוה היטיב כמה פעמים ולא בצבץ וגם א"א לבדוק בדיקות שהזכרנו למעלה בשביל איזה סיבה או שבדקו ונפל לבודק איזה ספק בזה אזי יש לצרף סברא דס"ס הנ"ל ולהכשיר. רק העיקר שעכ"פ בדיקת הנפיחה תהא יפה יפה. כי ע"פ רוב במקומות הללו אין עולה בנפיחה כראוי וצריך לנפוח היטיב ויראה שתהא כל האונא ההיא נפוחה היטיב. והארכתי אף שהדברים פשוטים באשר הוא דבר מצוי והרבה אינם בקיאים בזה ולזה לא הארכתי בראיות ופלפול על פרטי הדברים למען ירוץ כל קורא בו: י) ולפעמים אפשר לברר ע"י שיתפוס בידיו המקום שמשני צידי הנקודה מרחוק קצת ולדחוק מעט בנחת ועי"ז יתראה שהקרום שסביב הנקודה מתגבה ונופל וזה מורה שיש שם נקב בקרומי הריאה. או שיתראה שהליחות שבתוך הנקב או הרוק שעל הנקב תוסס ומתגבה למעלה באשר יש שם נקב ורק הלקותא סותם שלא יכנס הרוח ולזה אינו מבצבץ בנפיחה: ואגב אזכיר שכמה פעמים נמצאו שיש על הריאה בשר נרקב והוא דומה קצת למראה מה שנמצא פעמים על הריאה שהשו"ב קורין פראנצויזין וכשמסירים הבשר הנרקב נשאר שם כמו גומא קטנה או איזה גומות ואינם מבצבצים. ובאמת יש שם נקב רק המקום לקוי ואין נכנס לשם הרוח כראוי. והבחינה לזה או שידחוק בנחת משני הצדדים וכנ"ל ואז יראה שמבצבץ המקום. או שיקלוף הבשר מתחת המקום ההוא ויראה שאין שם קרום. ומי שהוא בקי יכיר תיכף שבתוך הגומא הוא מראה בשר ולא קרום. אך בכ"ז צריך לבחון כנ"ל כי לפעמים מקלקול המקום נראה שהוא כמראה בשר ובאמת יש שם קרום. וכ"ז בחנתי וראיתי כמה פעמים: סימן כג כמה פעמים בא לפני סירכא מריאה לשומן ובקצה הסירכא אצל הריאה יש כמו עורק וגיד דק והעורק הזה נקלף