דברי מלכיאל א מב

ספינה ומברא דהא לא מחלקינן בשט בין עושה השיטה בעצמו לנעשה ע"י אחרים. וע' חוות יאיר סי' קי"ב שרוצה לחלק בזה ועב"י סי' רמ"ח ומג"א שם ואקצר. ועכ"פ היינו שט. וצ"ל סברתם דכיון דספינה הוא דבר קבוע ויש הולכים על הספינה ירחים ושנים לא שייך בזה שט דהו"ל כעין בית שעומד על המים. וכעין זה איתא בשבת מ' ע"ב דבבריכה ליכא משום שט: ג ולפ"ז נראה דזה שייך רק בספינה שבנוי כמו בית ועשוי לישב שם בקביעות אבל מברא אינו עשוי רק דרך עראי לעבור רוחב הנהר. וכהא דאמרינן בשבת ל"ב רב לא עבר במברא שיש בה א"י משמע שמברא לא היו לו מחיצות כמו ספינה והי' מסוכן קצת. ואף שרש"י פי' שם מברא ספינה לעבור בה המים לא נקיט רק דהוי כעין ספינה אבל לא שעשויה כספינה. וראי' מדלא קאמר רב לא עבר בספינה. וכן בשבת קל"ט פירש"י ספינה רחבה הוא לאו דיוקא. ובחולין צ"ה פירש מעבורת הנהר. והוא כעין מעבורות שלנו רחבים בלי מחיצות שלימות. ובערוך ערך מעברא פי' ספינות קטנות כעין ביצית ודוגית אבל רש"י לא ס"ל הכי דהא פי' ספינה רחבה ועיקר כן וכמו"ש. עכ"פ זה ברור שהוא בדרך עראי ולזה במברא לא שייך לומר דהו"ל כביתו שאינו ראוי לדירה כלל ולא עשוי לכך ושפיר הוי כשט לכ"ע אף לבה"ג ועפ"ז מיושב הך עובדא דשבת קל"ט דבמברא כ"ע מודו דאיכא משום שט. ועפ"ז מיושבים שפיר דברי הבה"ג שבטור שכתב מעבר לשיט דאשמעינן דמברא יש בו משום שט כהא דשבת קל"ט אף דבספינה ליכא משום שט לבה"ג כמ"ש הב"י סי' רמ"ח. וסברא זו יש לי ללמוד מדברי רעק"א בתשו' סי' י"ג שכתב לענין קנין שביתה דלא מהני במעבורת שקורין פראם לומר דהוי כביתו דלא דמי לספינה לפי שאינו ראוי לדירה שעשוי רק דרך עראי ע"ש וא"כ ה"נ לענין שט וכמו"ש. ומיושב קושית הראשונים מהא דפ' תולין בפשיטות וכן דברי הבה"ג. ועכ"פ בספינה סבירא לי' להבה"ג דליכא משום שט לזה כתב דמהני קנ"ש וא"כ קשה על המחבר ורמ"א שהתירו בקנ"ש וכנ"ל: ד והנראה בזה דהנה לדעת ר"י דטעם הפלגה משום שט קשה מ"ש קודם ג' ימים קודם השבת שרי להפליג ואחר ג"י אסור כדאיתא בשבת י"ט ולדעת הירושלמי שרי לב"ה אף בע"ש כמ"ש התוס' בעירובין מ"ג וכ"פ הרבה פוסקים. וכבר הרגיש בזה הב"י סי' רמ"ח יעו"ש שנדחק. ונראה דבאמת מודה ר"י שכל שיושב תמיד בספינה כמו בביתו לא שייך גזירה דשט דהוי כביתו וכמוש"ל לדעת בה"ג. ורק תוך ג"י שאינו מורגל עדיין כל כך וכעין מ"ש הרי"ף בזה שבשלשה ימים מרגיל א"ע יעו"ש ועדיין לא נקבע דירתו בספינה הו"ל כשט ע"ג דבר אחר וקודם ג"י הוי כביתו. ומ"ד מע"ש ס"ל דכל שקבע ישיבתו מע"ש בספינה הו"ל כביתו ולא שייך בזה שט. אבל בשיטה בעלמא וודאי לא מהני אם יתחיל לשוט מע"ש כמובן. וזהו שהתוס' בעירובין מ"ג אחר שהביאו פי' ריצב"א דטעמא משום שט. כתבו ואור"י שהקונים שביתה לא שפיר עבדי דסוף סוף מפליגים בשבת ע"ש. משמע שיש בזה חידוש דין והלא פשוט הוא דלטעמא דשט מה שייכות קנין שביתה לכאן. אבל הדבר כמו"ש דגם לר"י ס"ל סברא דהוי ספינה כביתו אם נכנס בה קודם ג"י או בע"ש לירושלמי ושפיר מהני לפי זה קנ"ש מע"ש אף אם הספינה עומדת דנעשה כביתו. וא"כ יש מקום לומר דאף אם יצא אח"כ מהספינה שפיר יוכל ליכנס שנית בשבת כיון דכבר הו"ל כביתו מה לי אם יצא באמצע וכמו גבי קנין תחומים שג"כ שב אח"כ לביתו. וע"ז חידש ר"י דלא מהני כה"ג כיון דיוצא באמצע וסוף סוף מפליגים בשבת. אבל אם נשאר בספינה מע"ש גם ר"י מודה אף אם הספינה עומדת דמ"מ הו"ל כביתו. ואף שראיתי בב"ח סי' רמ"ח שהבין בדעת התוס' והרא"ש דדווקא בהפליג מע"ש שרי ולא בעומדת. ולעד"נ כמו"ש. ולשון הרא"ש שם בקושייתו על הנכנסים בשבת שכתב דכיון דאין הספינה זזה משם עד למחר ואז הם נכנסין בה הרי הן מפליגין בשבת עכ"ל. נראה שדקדק להקשות ממה שנכנסין בשבת וכמו"ש. ומ"ש שאינה זזה עד למחר אינו שייך לגוף קושייתי רק שנמשך למ"ש אח"כ שלזה נכנסים בשבת. ועוד י"ל שהזכיר זה כדי שיקשה לשארי טעמים דהפלגה דלא מהני קנין שביתה כשהיא עומדת. וז"ב לענ"ד בכוונת תוס' והרא"ש: ה ולפי זה נראה דרק ר"י חידש דלטעמא דשט לא מהני קנ"ש בע"ש ונכנס בשבת אבל שאר פוסקים דס"ל טעמא דשט כמו"ש הב"י לדעת הרי"ף וכן דעת רב האי גאון וע' רמב"ן וע' תשב"ץ ח"א סי' כ"א וכ"ד ר' משה גאון שהביא הב"י ס"ס של"ט שאסור ליכנס בשבת אף בספינה עומדת נראה טעמא משום שט ולהכי בגוששת בקרקע התיר יעו"ש דאף בעומדת שייך שט דמ"מ שטה היא על פני המים. אבל לשאר טעמים לא שייך לאסור בעומד. וכן עוד פוסקים דס"ל טעמא דשט י"ל דשפיר שרי אף ליכנס בשבת ע"י קנ"ש מע"ש כיון שנעשה עי"ז כביתו. וכ"נ דעת הבה"ג שכתב דמהני קנין שביתה בחולא שפיר דמי למיתב בה בשבתא וסגויי מה לי מבעוד יום מה לי ג' ימים קודם שבת עכ"ל. מבואר מלשונו שאף לישב בשבת מותר ע"י קנ"ש וכ"כ הטור סי' רמ"ח בשם הבה"ג ומוכיח שפיר דכמו דמהני לתנא דברייתא קודם ג"י משום דהוי כביתו כן מהני להירושלמי אליבא דב"ה מע"ש. ויותר נראה דעת בה"ג בטעם ג"י כהרי"ף משום עונג שבת או כטעם הרז"ה משום חילול שבת ורק במקום קרוב שרי. אך בע"ש ובנהרות נובעים להרי"ף ואינם מסוכנים להרז"ה עבב"י בדעתם ורק אכתי אסור משום שט. ובזה כתב הבה"ג שאין חילוק בין ג"י לע"ש וחולק על התוס' דס"ל לחלק בזה גם לטעמא דשט. וס"ל לבה"ג דקנ"ש מהני לטעמא דשט אף בנכנס בשבת וכמוש"ל (ועפ"ז מיושבים דברי בה"ג שהביא הטור סי' תרי"ג בפשיטות דשפיר ס"ל טעמא דשט אף בספינה וכמו"ש) וכעין זה כתב הב"י סי' רמ"ח בדעת הרא"ש ע"ש ובדעת הבה"ג הוא יותר נאות. ובאמת לשאר השיטות אין טעם נכון לענין קנ"ש. דלטעם ר"ח משום תחומין מה בכך שקנה שביתה והו"ל כביתו מ"מ הוא יוצא חוץ לתחום וכן הקשה הב"י ופי' כן בקושיית התוס' ושאר פוסקים על הבה"ג ע"ש וכן ליתר הטעמים בזה הענין דחוק. אך לטעמא דשט א"ש דכיון דהו"ל כביתו לא שייך לגזור בזה שמא יעשה חבית של שייטין: ו ולזה הב"י שפיר נקיט בש"ע כשיטת הבה"ג והרי"ף והרא"ש דטעם ג"י הוא משום עונג שבת. וטעם הפלגה בשבת הוא משום שט וכדעת התוס' והרא"ש והגמ"ר ורק שבזה פסק להקל דמהני קנ"ש בנכנס מע"ש ונשאר שם לכל השבת ואף בספינה עומדת וכמוש"ל דזה מהני לכל השיטות ואף לדעת התוס' והרא"ש. וכת"ר ראיתי שהבין דלדעת התוס' צריך שתהא מהלכת מע"ש ואף שהסכים בזה לדעת הב"ח וכמוש"ל. אבל עיקר לענ"ד כמו"ש הש"ע וכמוש"ל. והרמ"א הוסיף להקל אף במפליג בשבת כיון דלדעת הפוסקים דלא ס"ל טעמא דשט וודאי שרי הפלגה בשבת בק' מע"ש כמו"ש הר"ן וש"פ. ולדעת הסוברים טעמא דהפלגה משום שט יש מקום לומר דמהני בכה"ג וכמוש"ל לזה הקיל רמ"א בזה. ובפרט לפמש"ל שכן הוא דעת הבה"ג אף דס"ל טעמא דשט רק הב"י ורמ"א לא ס"ל הכי בדעתו כמו"ש הב"י וד"מ סי' רמ"ח. ומה שנתקשו הרא"ש וש"פ להירושלמי דס"ל הכי דמותר ליכנס לספינה מע"ש וברייתא דאין מפליגים פחות מג"י קודם שבת אזלא אליבא דב"ש דמה שייכות הוא זה למחלוקת ב"ש וב"ה דב"ש לא אסרו רק מה שבשבת עצמו יש מלאכה אסורה והכא ליכא רק שהוא עושה איסורא דשט. לענ"ד פשוט דטעמא דב"ש כמו"ש הבעה"מ שיבוא לידי חילול שבת וזה דומה לאינך דב"ש שגם בשבת אין איסור גמור כשהעכו"ם עושה וכן כאן שהוא בסכנה אבל להביא עצמו לידי כך צריך ד' ימים קודם שבת לב"ש. ועוי"ל מצד שהעכו"ם עושים מלאכת שיטה ואקצר: ז עכ"פ נתבררו דברי הש"ע ורמ"א בעז"ה וגם מנהגינו לעבור במעבורת לצורך מצוה ע"י קניית שביתה מע"ש לטעמא דשט וכדעת הבה"ג שהזכרנו דס"ל טעמא דשט והתירו ע"י קנ"ש וכמוש"ל ולא ס"ל חילוק שהזכרתי למעלה בין מברא לספינה כיון דס"ל דגם בספינה איכא משום שט ושכן דעת בה"ג א"כ אין אנו צריכים לחילוק הנ"ל וע' בנתיב חיים שם מה שנתחבט בזה. ועפ"י