דברי מלכיאל א רו

בכך ובאמת אין לה שום זכות בגט זה. ואף אם כיוונה לקנותו יכולה לחזור ולהקנות כמש"ל. ומה שפירש"י שם שזכתה נראה דלאו דווקא הוא וכוונתו שעשה הגט איזה פעולה וכמש"ל. ועפ"ז יש לפרש הירושלמי פ"ט דגיטין ה"ג דפליגי רב כהנא ור"א דר"כ דייק ממשנה שם שלא חשו לריח הגט. ור"א דייק שחשו ע"ש. והפ"מ וק"ע נדחקו מאוד ופירושם צ"ע ע"ש. ולפמש"כ א"ש דר"כ דייק כהרשב"א דאי קנאתו לפסול שוב לא יוכל לגרש עוד הפעם. ור"א ס"ל כש"ס דילן דאי לא קנאתו לפסול א"צ לחזור וליטלו כלל יעו"ש וההכרח לקצר ועאה"ע סי' קמ"א סנ"א לענין אומר לשלוחו טול חפץ ותן לה הגט והוא עשה שליח אחר במקומו והשני נתן לה הגט שצריך הראשון לחזור וליטלו לפי ששינה משליחותו ע"ש. נראה דבזה בטל הגט לגמרי ולא קנאתו כלל וכעין מש"ל דהיכא ששינה בשליחותו בטל הקנין ויכול לחזור וליטלו. ועבמח"א ה"ג מה שתמה בזה ואכמ"ל בזה. ולפ"ז נראה דהא דאיכא ריח הגט לכהונה היינו כשעשה כן בעצמו או השליח בפקודתו. אבל אם השליח שינה בשליחותו הגט בטל וכשירה לכהונה והנ"ל. ואקצר בזה כי בנ"ד א"צ לכל זה כי מעיקר הדין הוא כשר גמור אף בלא תיקון וסגי כשתחזור ותשיב לו הגט ויתקנוהו. והוא ימסרנו לה עוד הפעם. וזה שכתבתי להגיד לה שלא תכוין לקנותו אין כדאי להכניס א"ע בזה כי לא נתברר לי הדבר עדיין כל צרכו ובנ"ד א"צ לזה כנ"ל: סימן פח כבוד ידי"נ הרה"ג וכו' מוה' אפרים ליב נ"י מו"צ כק"ק פאריז יע"א ש ע"ד אשר כתב כת"ר כי א"א להשיג גט רק באופן שיצוה בכתב ידו לסופר ועדים ולשליח לעשות גט וליתנו לאשתו. הנה באשר הוא שעה"ד גדול מאוד. אני מסכים להקל לעשות כן וכמו שהורה כבר הג"פ סי' ק"כ והמהרי"מ סי' ל"ג למעשה בכה"ג. רק שיאמר כן גם בפיו לפני עדים וכמ"ש המהרי"מ שם. ולא אאריך בגוף הענין אחרי כי סוף דבר יש לסמוך ע"ז כאמור. וראיתי בעונג יו"ט סי' קנ"ח שפקפק בזה לחוש שמא יבטל. דעיקר הטעם שלא חשו לזה הוא מפני שצריך ביטול בפני שנים ואסור שלא בפניו. וכ"ז רק כשכבר נגמר מעשה השליחות. אבל בכה"ג כ"ז שלא הגיע המכתב לשליח לא נעשה שליח. וסגי בגילוי דעת לחוד לבטל הגט ע"ש בדבריו. ולענ"ד לביטול בינו לבין עצמו אין לחוש. דמוקמינן ליה בחזקת כשרות שלא יגרום קלקול שיבטל והיא תנשא שם ע"י גט זה. וכ"כ התו' גיטין ב' ע"ב ד"ה דאתיוה שאינו חשוד לקלקלה וכ"ה בירושלמי פ"ק דגיטין. ושיבטל בפני שנים כתב שם בעצמו שאין לחוש דגם בזה איכא תקנת חז"ל שלא לבטל. דזיל בתר טעמא שאפשר לצאת מזה קלקול וה"ה הכא וכן קיי"ל בסי' קמ"א סנ"ט שאין לחוש לביטול רק במומר. וגם עיקר סכרתו שם צ"ע דבאמת מועיל בכל גוונא ביטולו שמבטל אף בנעשה מעשה השליחות וכמבואר בש"ס ופוסקים שאם אמר לשליח הוי ביטול בלא עדים אבל אין לנו לחוש לזה כ"ז שלא ידענו מזה ע"פ עדים. וכן מצאתי במשכנות יעקב סי' ל"ח שכתב ג"כ שהעדים בביטול עיקר הטעם רק משום סהדי דבעצמו אינו נאמן ורק הר"ן כתב משום דבר שבערוה ע"ש באורך. והא שהביא שם מדחיישינן שמא פייס וביטל. נלע"ד דהיינו שמודיע לה בעצמה ולהכי נקיט לשון פייס ולא ביטל. וכן מוכח בתוס' בגיטין י"ח ע"ב ורש"י כ"ט ע"ב שכתבו בגט הבא ממדה"י שניחוש שמא בא ופייס ופירש"י דמספקא לא עקר נפשיה. הרי שלא חשו רק שמא יבוא בעצמו ויתפייס עמה אבל שיבטל מרחוק אין חשש. ואף למ"ש הרשב"א בחידושיו דף י"ח לחלוק על רש"י ולחוש שמא ביטל במקומו ע"ש. הרי כתב שם דזה רק כשמגרשה לטובתה אבל במגרש מחמת קטטה אם איתא דפייס קלא אית לה ע"ש. ואף דהתוס' ורשב"א כתבו שם דלהכי חייש ר"ל שמא פייס גבי מכאן ועד עשרה ימים משום דכ"ז שלא נחתם הגט חיישינן טפי לביטול וליכא קלא וזה עיקר יסוד העונג יו"ט שם. ולענ"ד הא ר"י פליג שם וס"ל דאיכא קלא גם בכה"ג ור"י ור"ל הלכה כר"י. וא"כ בנ"ד שכבר עיגנה ארבעה שנים מחמת קטטה וחפץ מאוד לגרשה אין לחוש לפיוס וביטול שלא בפניה כנ"ל. ונראה ראיה מהא דאיתא בגיטין ע"ו ע"ב וע"ז ע"א במצוה לכתוב גט לאחר שנה או כמה שנים כותבין אותו בזמן שצוה. וכ"ה בטוש"ע סי' קמ"ד. וכן איתא ברמב"ם פ"א מה"ג וטוש"ע סי' קכ"ז ס"ו שאם אחרו כמה שנים מלכתוב הגט כשר. וקשה ניחוש שמא חזר בו וביטל השליחות כיון שעדיין לא נכתב הגט. וא"ל דאיירי באומר נאמנת עלי. דז"א דכל כה"ג הו"ל לפרושי וגם דכיון דהחשש שיבטל בינו לבין עצמו א"כ אין שייך להאמינה ע"ז וע"כ צ"ל כמ"ש דלא חיישינן לזה דקיי"ל כר' יוחנן וכמש"ל. ור"ל צ"ל דס"ל באמת שהאמינה נגדו ואין חשש של ר"ל רק שיפייסה בפניה אבל לביטול שלא בפניה אין לנו לחוש כלל אף שלא נכתב הגט: ב) ומש"ש בעונג יו"ט מהתו' גיטין ל"ב שכתבו שאם מוכח ממעשיו שרוצה בביטול הגט ועשה כ"מ שאפשר מה"ת בטל הגט ורק רבנן אפקיעו לקידושין. וא"כ לא מצינו שיפקיעו רק בשכבר נמסר הגט לשליח. אבל לא כשעדיין לא נכתב. ותמהני דהתם איירי התו' שרואים שהוא אנוס ואינו חפץ בגט ועשה כ"מ שאפשר לעשות וכ"כ הפוסקים באמת דביש רגלים לדבר נאמן לומר שביטל הגט. וע' במשכנות יעקב סי' ל"ח שהאריך בזה. אבל בנ"ד שאין שום גילוי דעת שאינו רוצה בגט מהיכי תיתי לחוש לביטול הגט. ובגוף דברי התו' הנה במסקנת דבריהם שם העלו דהוי גט גמור וכ"כ כל הראשונים שם דהוי גט גמור ע' רשב"א ור"ן וריטב"א. ובעיקר חידוש דבריו וסברתו יש לי להאריך אי סגי גילוי דעת בדבר שלא נגמר עדיין אך אכ"מ כי בנ"ד ליכא שום גילוי דעת כנ"ל: ולזאת יש לסמוך על הגאונים שהתירו בשעה"ד וכמש"ל. ובפרט לפמש"ל בשם רש"י דאין חשש רק שיבוא ויפייס ולא שיבטל מרחוק והיינו כלישנא קמא דבגיטין ע"ו ע"ב דל"ח לפיוס רק כשהוא עמה בעיר וכ"פ הרמב"ם פ"ט מה"ג ה"ט ובש"ע סי' קמ"ד ס"ז. ואף להראב"ד והרא"ש דס"ל כלישנא בתרא שם היינו שחוששים שבא בסתר ע"ש ובר"ן ובטור וב"י סי' קמ"ד דלא כהרשב"א שהזכרנו. ועב"ש שם סקי"ד שכ"כ ונראה שם שלא ראה דברי הרשב"א בחידושיו. ובנ"ד שיושב בבה"א על חמשה שנים. ודאי דלא חיישינן שיבוא למקומה ויפייס ואף בהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים איתא בפסחים צ"א דחיישינן שלא יקיימו הבטחתם וכ"ש בנ"ד שיש לו זמן קצוב. ולחוש שמא תבוא היא אליו להתפייס עמו הנה זה אפשר לתקן כי יעידו עדים שהיתה בביתה כל המשך. ולבד זה נראה בש"ס דרק עליו שמשלח הגט חיישינן שיתיישב בדעתו שלא לגרשה ויקדים לפייסה. אבל היא לא תעלה על דעתה כלל לעשות זאת. ולזה לא מצינו בש"ס ופוסקים רק החשש שהוא יבוא ולא שהיא תבוא אליו. וליתר עז יש להשביעו וכן במכתבו יקבל ע"ע באו"ש שלא יבטל השליחות וציווי הסופר והעדים דבכה"ג משמע בפוסקים דוודאי אין לחוש לביטול. עאה"ע סי' קמ"א סנ"ט וע"ל אות כ"א מ"ש עוד מזה: ג) אבל מה שצ"ע בזה שבפה אין מי שיכיר כתב יד המגרש ואף שכת"ר מכיר כת"י ויוכל לקיימו הרי מבואר בתורת גיטין סי' ק"כ סקי"ג דבכה"ג צריך קיום גמור ולא סגי בעד אחד או קרוב. ורק בהכרת שם המגרש סגי באשה וקרוב דעבידא לאגלויי דכשהוחזק בעיר שלשים יום הכל יודעים משא"כ הכרת כתב. תדע דבקיום בעינן תמיד שני עדים עכ"ל. וא"כ לא מהני עדות כת"ר על כתב ידו. וגם כת"י כת"ר אין ניכר פה רק לי לבדי. וגם על גוף הכרת המגרש אין שם עדים רק שהגיד כן לפני כת"ר שהוא מפה ושיש לו אשה ששמה כך ובפאריז הוחזק לפני כת"ר יותר משלשים יום בשם זה ושהוא מפ"ק ושיש לו אשה מפ"ק. ובאשר יש כאן חשש עיגון גדול והאשה ילדה בשנים