דברי מלכיאל א ק

אבל באמת ז"א דכיון דיהיה משמעותו כל הויותיו ממילא ליכא לאוקמי על תמים לחוד. כיון דלא אפשר לדרשו על זריקה ג"כ. ונהי דנימא בפי' הש"ס כמש"ל היינו משום דמ"מ יש מקום לדרוש כל הויותיו על בן שנה. אבל לומר על תמים לחודיה א"א וגם הטו"א והרעק"א תפסו בתירוצם דנימא דקאי אתמים וגם אזריקה אבל זה צ"ע דהא מ"מ קיי"ל שזורקים על כזית ואי נימא דהוי מוקמינן ההוא קרא לדרשא אחריתי א"כ גם השתא נימא הכי ונוקים יהיה גם אתמים:. ז) ונראה דבאמת האי קרא דיהיה איירי בפסח מצרים. וצ"ל דיליף מינה אף שהוא קודם הדיבור. כדילפינן בפסחים צ"ו ומנחות פ"ב מועבדת להקיש פסח דורות לפסח מצרים לבד מה דאמעיט בהדיא ע"ש בפסחים. ולזה פשטיה דקרא שפיר קאי על תמים וגם על זריקה. שבפסח מצרים הוצרך להיות תם גם בשעת זריקה. ומ"מ בפסח דורות דאיכא קרא דוהקטיר דיליף מיניה בפסחים ע"ט ומנחות כ"ו שזורקין אף שאין בשר. וילפינן פסח בהיקשא דזאת התורה מכל הקרבנות וכדאיתא במנחות פ"ב. וע' תוס' חולין כ"א ע"ב. לזה לא ילפינן פסח דורות מפסח מצרים רק לענין שיהא תמים בשעת קבלה ולא בשעת זריקה. וכעין זה אמרינן בפסחים צ"ו דפסח דורות ממעיט ממקחו בעשור וטעון ביקור וע"ש בתוס'. ודקאמרינן בזבחים תרגמא אבן שנה. הכוונה כמש"ל דקאי על הברייתא דמשמע מינה דקאי להלכה לדורות. אבל בקרא פשוט דקאי גם על תמים ובזריקה כנ"ל. ומיושב שפיר קושיית הטו"א ורעק"א דאי לאו קרא דשנתו הו"א דקאי אתמים וכמ"ש ומ"מ בשאר קרבנות ל"צ תמים בזריקה מקרא דוהקטיר וכמש"ל: ועפ"ז מיושב שפיר קושיית התו' בערכין דבאמת לשיטת הסוברים דמנינן בקדשים מהרצאה לא דמי שנה דקדשים לשנה דפסח מצרים. דבפסח מצרים עדיין לא נצטוו על שיעור הרצאה ובן שנה היינו משנולד. והנה להתו' בערכין שם פשוט דמהרצאה לא שייך שעות וא"כ אף דבפסח מצרים מוכח שמנו שעות. י"ל דהיינו רק שם ששנתו משנולד שייך שעות אבל בשאר קרבנות שמונין מהרצאה אין שעות פוסלות וקדשים נלמדים מבכור בהקישא דזאת התורה וכמש"ל דהוי משעת הרצאה ולא גמרינן מפסח מצרים לענין שעות. ודקאמר רבא בזבחים שם זאת אומרת שעות פוסלות בקדשים. נראה דלטעמיה אזיל דמוקי קרא דקודש הם בתמורה ה' ע"ב בבכור ומעשר והיינו כריה"ג בזבחים ל"ז וממילא דריש בשרם על תם ובע"מ כדאיתא בזבחים שם וא"כ ס"ל כרב בבכורות כ"ו דיליף בבכור למעט שנת עולם משנה בשנה. וכדאיתא בבכורות שם דלרב ע"כ דריש בשרם אחד תם ואחד בע"מ וא"כ ס"ל בקדשים מנינן משנולד וכמש"ל דבהא פליגי רב ובי רב ולזה שפיר קאמר ש"מ שעות פוסלות דכיון דגם בשאר קדשים מונין משנולד שפיר ילפינן מפסח מצרים דשעות פוסלות דגם בפסח מצרים מנו משנולד וכמש"ל אבל למ"ד בקדשים מהרצאה לא מוכח מידי מהכא וכמש"ל והיינו דקאמר רבא ז"א משום דאיכא דפליג עלה: ח) והנה הרעק"א הקשה בתשובה סי' קצ"ה להרמב"ם דשלשים יום בשנה חשובים שנה א"כ לא מוכח מתמידי ר"ה דבעי שנה דידיה וא"כ מנ"ל שעות פוסלות בקדשים דקרא דיהיה נימא דקאי על תמים. דאלת"ה תיקשי על סוגיין ל"ל שנתו כלל וכמש"ל. ובערכין ל"א מבואר דבעינן תרי קראי על שנה דידיה ועל שעות [ובח"ס חי"ד סי' שמ"ג הבין דלרבי שם סגי בחד קרא לתרווייהו. ולענ"ד גם רבי יליף שם חדא מעד תום וכדילפי רבנן שם מתמימה וחדא משנת ממכרו וז"ב לענ"ד] ונשאר בקושיא ע"ש: ועפמ"ש מיושבת קושייתו בס"ד דאי לאו קרא דשנתו לא הוה ילפינן כלל מקרא דיהיה. דקודם מ"ת לא נאמר עדיין דין דל' יום חשובים שנה ולא דיום בשנה חשוב שנה. ואף דיליף להו בר"ה י' ע"ב מקרא דמבול מ"מ כ"ז אחר שניתנה תורה למדנו מפסוקים ההם אבל כשנצטווינו על פסח מצרים שיהא בן שנה הובן כפשוטו שיהא בן שנה משנולד ושפיר קמ"ל דשעות פוסלות [ואף שי"ל דכיון ששמענו שבלשון התורה נקרא בן שנה לשנת עולם א"כ אף בפסמ"צ נימא הכי. מ"מ נראה דמה שנאמר קודם מ"ת אינו בכלל זה] אבל בקרבנות לדורות דכתיב בהו בני שנה שכבר למדנו שמונים השנים לתשרי מקראי ויום אחד או ל' יום חשובים שנה שפיר י"ל דבני שנה היינו לשנות עולם ובשנות עולם לא שייך שעות כלל ולא ילפינן דין שעות מפסח מצרים דלא דמו להדדי. אבל בתר דכתיב קרא דשנתו למעט שנת עולם אז שפיר ילפינן בהקישא דועבדת מפסח מצרים דשעות פוסלות היכי דמנינן לשנה דידיה וגם דהוי זה רק גילוי מילתא: עכ"פ נתבארו שיטת המפרשים דס"ל דמנינן משעת הרצאה בקדשים. דבסוגיא שם בערכין קאמר ראב"י שנתו למעט שנת עולם. ומשמע להדיא דלא אתי לשעות. ואי לאו שנתו הו"א דאזלינן בתר שנת עולם וכמש"ל להקשות על התו' מזה. ולזה ס"ל דראב"י ס"ל כבי רב דבכורות כ"ו דס"ל דבקדשים מנינן מהרצאה כמש"ל ולא מוכח מידי מתמידי ר"ה ולזה בעי קרא דשנתו וכמש"ל. ולהלכה יש להאריך בזה לפמש"ל דתלוי בפלוגתא דאביי ורבא בתמורה ה' אי עביד מהני שיש בזה מחלוקת הפוסקים וגם תלוי בפלוגתא דריה"ג ור"י בזבחים ל"ז ור"ע ור"י בזבחים נ"ז ואכמ"ל בזה: ט) ועפ"ז יש לצדד בזכות קצת אחרונים שכתבו דז' ימים דבהמה בעינן מעל"ע. דבאמת לבי רב שבארנו דס"ל ג"כ דבבכור מונין משעת הרצאה. ודאזלינן בתר שנה דידיה יליף מקדשים. ובקדשים קיי"ל דשעות פוסלות לשיטת הסוברים דבקדשים מונין משעה שנולד והכי קיי"ל לדינא וכמ"ש התו' בערכין י"ח דעיקר קרא דשנתו להכי אתא. ואף להסוברים משעת הרצאה או למ"ד ל' יום חשוב שנה דלא מוכח מתמידי ר"ה מידי די"ל שנולד תוך ל' קודם ר"ה וכ"כ הרעק"א סי' קצ"ה וח"ס חי"ד סי' שמ"ג. ואף דקיי"ל ספ"א דפרה שהרצאה של תמידים הוא ל' יום מ"מ הא איתא שם דאף ביום שלשים שרי וא"כ י"ל שיקחו לתמיד כבש שיום שלשים שלו בר"ה. מ"מ לדידהו מוכח מקרא דיהיה דשעות פוסלות בקדשים וכמש"ל בישוב דברי התוס' דמשנתו ילפינן שנה דידיה ומיהיה שעות וכפשטות לשון הש"ס זאת אומרת שעות פוסלות. ולשיטת הסוברים דכל קדשים משעת הרצאה ג"כ א"ש בפשיטות דלק"מ מתמידי ר"ה. ומ"מ איצטריך שנתו דמיהיה לחוד הו"א שמונין משנולד כמו בפסח מצרים שאז לא היה עדיין דין הרצאה ולזה כתיב שנתו להורות שנתחדש אחר מ"ת למנות מהרצאה ודוחק. ויותר נראה כמש"ל דמיהיה לחוד לא הוי ידעינן ואקצר. ואף דפשיטא להתו' בערכין דבהרצאה לא שייך מעל"ע מ"מ י"ל לשיטת המפרשים הנ"ל דלא ס"ל הכי. וכיון דילפי בכור מקדשים מוכח דשעות פוסלות בבכור ג"כ אף דמנינן ביה לכ"ע מהרצאה כמש"ל. ולכאורה קשה מהא דאיתא בחולין פ"א דר' אפוטרוקי רמי כ' שבעת ימים הא לילה חזי וכ' מיום השמיני וגו' הא כיצד לילה לקדושה ויום להרצאה והביאו הנוב"י מ"ת חיו"ד סי' ז' והח"ס חיו"ד סי' שמ"ג ראיה מזה דל"צ מעל"ע. דאי בעי מעל"ע א"כ משכחת לה ז' ימים לחוד כשנגמרו הז"י באמצע היום. ומיום השמיני קאי אם כלו הז"י בערב ע"ש: י) ונראה לדחות דאדרבא מכאן ראיה לשיטת הסוברים ז"י מעל"ע. דהנה הרמב"ם לא הביא כלל הך דר' אפוטריקי וכבר תמה ע"ז הכ"מ פ"ו מה"ב הי"ד. אבל נראה דלא ס"ל כלל הא דר' אפוטריקי. דבזבחים י"ב קאמר דס"ל לר"א לילה אין מחוסר זמן. והרמב"ם פוסק בפ"ג מה' מחו"כ דלילה מחוסר זמן ע"ש וא"כ לא ס"ל הא דר"א. ושפיר בעי קרא לענין מעל"ע כמ"ש הנו"ב והח"ס. דאלת"ה תיקשי רומיא דקראי למ"ד לילה מחוסר זמן. וכ"נ מסתמא דש"ס יומא ס"ג ע"ב דיליף שם מקרא דירצה לאשה וגו' דאסור להקדיש מחוסר זמן. וקשה טובא דהא זה קאי על מיום השמיני והלאה ומיעט