דברי מהרי"א חלק ב צח

בעיני ד' וישר בעיני האדם ותמוה גם לשון עד עולם תמי' דדבר שהיא לעולמי עד אין נו זמן מוגבל ולא יתכן לשון עד אלא על הגבלת זמן ונ"ל לפי מה שכתב הרמ' בפיה"מ פ"א דפאה לחלק במצות שבין אדם למקום יש לו שכר רוחני' בעוה"ב על קיים הגוף אבל שבין אדם לחבירו שגורם ומסבב בקיומם שגם אחרים ממנו ילמדו וכן יעשה מנהג טוב בין בני אדם הנה השכר על קיום הגוף מהמצוה הוא הקרן קיימת לעוה"ב, ועל זה שלמדים ממנו אחרים אוכל הפירות בעוה"ז ע"ש ותיבות שמור הוא מקור ומשמש בלשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר וזש"ה שמור ושמעת וכו' בע"כ תמתון על שכר קיום המצות – את כל הדברים אשר אנכי מצוך, כי שכר מצוה בעוה"ז ליכא, אבל אם תרצה למען יטב לך עד עולם דייקא יר' גם בעוה"ז עד שתגיע לעולם הנצחיי וזה א"א אלא באופן כי תעשה הטוב והישר בעיני האדם כמ"ש רש"י ז"ל אז תזכה גם לפירות בעוה"ז: תמים תהי' וכו' כי הגוים האלה וכו ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ד"א וכו' ותמי' טוב' ועי' תרגום יונתן פי' על או"ת פעמים השיב לא ופעמי' כן ורש"י פי' נתן לך הקב"ה השרה שכינה וכו' ותמו' ומזרחו הק' אלקיך ל"ל והכניס זה ברש"י אמנם לא תי' רש"י ותמו' ונ"ל ע"ד שאמרתי לפ' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי דייק' ממדריגה שהיו מושלים בי כמ"ש מי מושל בי צדיק וילכו אחרי ההבל דייק' אחריהם נטפלין להבל, וכה"ג כתבתי בפ' יתרו ואתם תהי' לו ממלכת דייק' וכו' וא"כ ה"נ ה"פ כי הגוים וכו' אל קוסמים ישמעו הם טפלים להם ואתה לא כן, אבל נתן לך ד"א כביכול הוא נתון לך, לז"א לא כן ע"ד אין נכון לומר כן כלל נתן לך ד"א מדריגה כזו שאין הפה יכול לדבר כביכול אתה תמשל בו, עונ"ל נתן לך ד"א, נתון לך אלהות וממשלתו, וא"כ מהראוי שתמים תהי' עם ד"א ע"ד הנ"ל ממשמה מצאו בי עול וכו' עונ"ל מזה תדע כי אם תמים תהי' עם ד"א עמו במחיצתו שהוא נותן לך ממשלתו וכמ"ש בזוהר בראשית בכל חכמי הגוים וכו' מאין כמוך אבל בחכמי ישראל יש, והיפוך ממש מכל הגוים לקוסמים ישמעו ואתה לא כן אלא נתן לך ד"א נתן לך הוי ואלקות וממשלתו שהו' שומע לך מה שאתה גוזר ואומר הו' מקיים כביכול, ויובן יותר ואתה לא כן נתן לך ד"א נתן מדריגה כזו לשנות גזירת ית' כרצונך פעמים לומר לא ופעמים לומר כן והו' יעשה כרצונך, וזהו לא כן נתן לך בידך לומר הן ולאו, ואאמו"ר הקדוש זצוק"ל כ' ז"ל ע"ד האמת אלקיך מה"ד הרפה זו כנסת ישראל ושמונו קראת בשמך דייק', וז"ש נתן לך ד' מדת אלקיך ע"ד תנו עוז לאלוקי' וז"ש רש"י הקב"ה דייק' נתן לך וכו' השרה וכו' שכינה וכו' דייק' ומתו' קו' הרא"ם, עוד כ' מרן אבי ז"ל עפמ"ש רש"י פ' וילך והו' בסנהדרין ח' כי אתה תבוא דבר א' לדור ולא שני דברים, א"כ ה"פ כי כל הגוים וכו' ואל קוסמים ישמעו רבים הם ואתה לא כן נתן לך ד"א אלא נביא וכו' כמוני יקום לך ד"א אליו תשמעון דייק' דבר א' לדור נביא כמוני, וזהו לראי' כי אם תמים תהי' עם ד"א תבחר באחדות ד"א ותהי' עמו במחיצתו עכ"ר מרן אבי זצוק"ל, והנה רש"י פי' נבי' כמוני כמו שאני מקריבן מאחיך והיינו מ' דק"ל קרא ולא קם נבי' כמשה עוד כתיב וכ"כ הרא"ם, ולענ"ד נ"ל כפשוטו דתמהו עוד על קרא הנ"ל ולא קם הרי הבחירה חפשית ואין הש"י מונע הטוב ממי שירצה להשיגניע ונ"ל לתרץ דעו"ק קרא ולא קם כתיב לשון עבר והל"ל לא יקום לשון עתיד, ונ"ל הכל מתו' בחד' מחת' דהנה משה הו' סי' הראשון שזיכך חומרו עד שהגיע והשיג מה שהשיג ולא הקדימו אדם אחר, לא כן עתה אחר משה רבינו אם גם ימצא מי שיבחר בבחירתו לזכך א"ע כדי להשיג כ"כ הו' עושה רק משום שכבר ראינו גבי מרע"ה מה עלתה לו ומה הגיע אליו ע"י קנין שלימותו וא"כ