דברי מהרי"א חלק ב צו

לעד לעולם ומלכות בו"ד כלה ואובדת ואין ראוי כלל להשוותן לכך הפסיק בהם הכתוב במלת בני כי הי' ראוי הכתוב לומר בני ירא את ה' ומלך כמנהגו בשאר הכתובים שמתחיל בהם במלת בני אבל רצה להפסיק ביניהם לבאר כי אעפ"י שהשוה אותן הכתוב לענין היראה אין ענינם שוה ואין לשתף ביניהם שהרי יש הפרש גדול ביניהם וענין הכתוב כי יראת המלך היא קיים הארץ וצורך גדול לבריות וכמו שדרשו רז"ל הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה וכו' אבל העיקר והעצים והמעלה העליונה שיירא תחלה מן המלך העליון ית' אשר חיי המלכים ומלכותם תלויין בידו וכו' עכ"ל ודפח"ח ונחזי אנן לפרש כוונת הפסוק דהנה לפנינו כעת היום ש"ק הוא יום הילדת הקיר"ה ובמה ניכר שאנו עושין כבוד למלך הוא בזה שאנו דורשים עתה דרשה לכבודו וכולם מתאספים ובאים לביהכ"נ ואם נחקור מה לי למלך בכבוד זה מפחותי ערך, התשובה היא כדי לעורר לבות ב"א ולקבוע בהם אהבת המלך מגן ארצינו כי ברוב עם הדרת מלך ומלכבדו ביראת הרוממת א"כ איפוא ממנו נקח לעבוד את ה' מק"ו ממלך בו"ד למלך מ"ה הקב"ה כי ראוי ומחויב לכל בני עמינו לבא לביהכ"נ מקדש מעט בתפלה לפניו ית' ולכבדו כמ"ש כבד את ד' מהינך וברוב עם הדרת מלך ודחז"ל מגרונך וכו' ולא כמו שעושים פה בעוה"ר בזלזול תפלה בצבור והרבה פעמים הסיבה לזה הוא אונס שינה ע"י שנעורים הלילה כולו בשחוק הקארטען ושוב ישינים בבוקר בשעת התפלה ושתים רעות עושים מלבד מה שהרבה רכי בשנים עי"ז מאבדים ממונם ונפשם היינו עוה"ז ועוה"ב נגד זה הזהר הפ' ירא את ד' בני ומלך ר"ל מיראת המלך בו"ד תלמוד לירא את ד' ולכבדו כנ"ל כי המלך ג"כ חפץ בזה שנעבוד את ד' כל איש באמונתו וחזק בתמימות ולא בהיפוך וכפי' הבחיי' ולכן בבקשם כי לפחות מהיום הוא ר"ח אלול אשר ביום מחר ר"ח מתחילין לתקוע בשופר הוא הכרזה על זמן ב"ד למ"ד יום מקודם יום הדין הבע"ל היא ר"ה הזמינו עצמיכם בתפלה עם הצבור והרחיקו משחוק והיתל ההבל קארטען – והנה אני פני מלך אשמור לערוך כעת תפלה בעדי שוכן שמים אתם כוננת כסא מלכות ועטרת' ועטרתם עטרת רצונך וכן נא תגדל תמיד ישועת מלכינו האדיר הקיסר יר"ה שום כסא כבודו כשמש נגדך באור פניך סלה ורומם קרנו ומשנבו יהי' לו למעוז ויקוים בו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה הן בימיו יפרח צדיק ורוב שלום עד בלי ירח הצליחהו בכל עניניו ותן בלבו ובלב שריו הסגנים ופקודים ושרי המדינות עלינו לטובם והארץ תפר' ישע ותמלא דעה צדק ושלום כי"ר – עכ"ד שר אאמו"ר הג' זצוק"ל: במדרש ילקוט ראה אנכי וכו' ברכה וקללה וכו' לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן הקב"ה לפנינו ב' דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזה שנרצה ת"ל ובחרת בחיים למען תחי' אתם זרעך ותמוהא טובא א' הרי עדיין הבחירה חפשית לכל א' לילך בדרך שאדם רוצה ב' מהי"ת יבחר שילך בדרך המות מי פתי יסור הנה ג' בסיום הל"ל ת"ל ובחרת בחיים ול"ל להביא גם סיפא דקרא למען תחי' אתה וזרעך ד' מאי שייאטי' להכא ר"פ ראה הל"ל זאת בפרשת נצבים ונ"ל דאיתא בס' בן המלך ונזיר אמר החכם כל ימי האדם מכאובים אם יהי' ארוכים ורחבים ימותו אוהביו ונאנח על ריעיו ועל בניו עמו ואם קצרים הם יאנח יותר על עצמו עכ"ל ונ"ל זהו לבינונים אבל בצדיקים יראת ד' תוסף ימים ושלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול וכן רשעים להיפוך שעת רשעים תקצורנה ורבים מכאובים לרשע, וזה"ש אדם ילוד אשה אם הולך אחרי התאוה רע' ובחטא יחמתני אמו אזי קצר ימים ושבט רוגז תרתי לריעות' אבל בצדיקים אשגבהו כי ידע שמי וכו' אורך ימים אשביעהו וגם אראהו בישועתי, וזה"ש בפ' עקב למען