דברי מהרי"א חלק ב צד

על ידי זה תשמעו אל מצות ה' וזה כונת רש"י שפי' וז"ל את הברכה אשר תשמעו ר"ל כדברי הרמב"ם ממש כנ"ר – ולענ"ד נר' לפרש עפ"י מאמר ז"ל ראוים הי' ברכות לאמר מפי משה ולא מבלעם וכן הקללות איפכ' אלא כדי שלא יאמרו אוהבם ברכם לכן נאמרו מפי השונא ויהפוך ד' את הקללה לברכה ונר' זהו דוקא על ברכות הצלחות זמניות משא"כ בברכה בהצלחת קנין שלימות הנפש אין מעלה ומוריד בזה אם הברכה יוצא מפי אוהבי או מפי שונאו כיון דמ"מ הבחירה חפשית נתונה ביד כל אדם ושמעתי פי' הפסוק בתהלים קכ"ח הנה כי כן יבורך גבר ירא ד' אף שכבר התחיל אשרי ירא ד' ר"ל עיקר הברכה נכונה שראוי לברך בו לגבר שהוא מוצלח בעוה"ז בכל מה שזכר עד כאן הוא לברכו באמור לו ירא ד' שיהי' נעזר לעמוד ביראת ד' כל היום וא"כ זה"ש משה ראה אנכי נותן וכו' ברכה וקללה ואי משום שלא יאמרו אוהבם ברכם לז"א את הברכה אשר אנכי אוהביכם נתן לפניכם הוא זה אשר תשמעו אל מצות ד"א וכו' שתהי' נעזרים לקנין שלימות נפשיכם והרי לפניכם הוא שהבחירה חפשית ברשותכם נמצא ברכה זו רק עצה טיבה וגילוי דעתי שחפצי ורצוני בזה וזה כוונת המדרש תנחומא ראה אנכי זה"ש ולעם הזה תאמר כה אמר ד' הנני נותן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות ירמי' כ"א ובספרי וז"ל ראה אנכי וכו' לפי שנאמר החיים והמות נתת לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו הואיל ונתן הקב"ה לפנינו ב' דרכים דרך החיים ודרך המות נילך באיזה מהם שנרצה ת"ל ובחרת בחיים וכו' ריב"ק אומר משל למלך שעשה סעודה והזמין כל האורחים והי' אוהבו מיסב ביניהם והי' אומר לו ליטול מנה יפה ולא הי' בו דעה כיון שראה שאין בו דעה אחז את ידו והניחה על המנה היפה וכה"א ד' מנת חלקי וכו' כי אתה תומך גורלי עש"ה ולדברינו מובן היטב כנ"ר – ואמר את הברכה וכו' אשר אנכי מצוה וכו' יובן דאית' במדרש על פסוק מי הקדימני ואשלם ואמר הקב"ה מי הקדימני במצוה שיוכל לתבוע שכרו מן הדין מי מל בן לפני וכו' מי עשה ציצית וכו' מי נתן תרומות וכו' אמנם נר' זהו דוקא בגוף מעשה המצות בפועל גשמי כבר הכין ד' כל צרכיו אבל במחשבת מצוה באופן מעילה רק לשם שמים בלי שום פניה שבעולם וכאז"ל אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר שקצים ורמשים שנפש אדם קצה בהם אלא אפשר אלא אבי שבשמים גזר עלי' וכו' וכן שאר מצות שכליית אם עושה אותם רק לקיים מצות ד' ולא מפני שהשכל מחייבם ג"כ בזה לא שייך מי הקדמני וראוי' בדין הוא שיטול שכרו ובזה פרשתי בתהלים מה אשיב לד' וכו' ר"ל באמור ד' אלי מי הקדימני וכו' דהאמת כן הוא כל תגמולוהו שכר הראוי' לשלם גמול המצית כבר הוא עלי ר"ל למעלה ממני שהקדימני בכל הדברים ואמנם אקוה מ"מ כי כוס ישועות אשא ר"ל אקבל שכר המצות על זה ובשם ד' אקרא ר"ל על מה שמחשבתי טהורה בעשות המצות רק לשם ד' אליו פי' קראתי וכנ"ר וזה"ש ג"כ בתמני' אפי גמול על עבדך אחיה בשכר וגמול ואשמרה דרכיך דייקא ר"ל כל מגמתי בשמירת המצות רק לקיים דבריך גזירתך וצוך עלי ובזה אין שייך מי הקדימני לכן גמול וכו' וזה"ש כאן את הברכה תקבלו מן הדין על אשר תשמעו אל מצות ד"א אשר אנכי מצוה אתכם בשליחותו ותעשו הכל לשמו ית' וכנ"ר וזה נר' הטעם על אז"ל גדול מצווה ועושה וכו' כי נחת רוח לפניו ית' שאמר ונעשה רצוני וזהו כונתם ז"ל ששכר מצוה מן הדין מצוה שעושה מה"ט ועפי"ז נבין במשלי ט"ז פסוק ט"ו באור פני מלך חיים ורצוני כעב מלקוש ובפי הגאון מו"ה אליהו מווילנא ז"ל פי' ז"ל כשהמלך באור הפנים של שמחה אז חיים לעמו ולמדינתו ורצונו כשהוא ברצון הוא טוב לעמו כעב מלקוש והוא גשם הבא בניסן שהוא מאוחר שבגשמים שהוא באה על תבואה בשולה וטובתו רבה מאד כן רצוני טוב להם והענין הוא כי יש חזרה